לא נעים לאישה להיות לא חלק משולחן שבת במשך כל כך הרבה זמן

להיות לבד בחדר... 

שהיא לא חלק מהדיבורים, שהיא לא מספיקה לאכול, שהרבה פעמים זה בחושך... 

אם זה מפריע לבעלך- יש לו פה, הוא יכול לומר לך שהוא מבקש שתגידי לה משהוא

ואם זה מפריע לך- 

אז תתרגלי, תשימי את הנקה בתור פעילות אנושית סבירה ולא משהוא לא צנוע- כל עוד זה נעשה עם כיסוי הולם.... 

להניק ב"ה, ויודעת שזה מבאס לצאת לחדר אחר, וזאת הזכות שאני מלמדת עליה, ועם זאת, בחיים לא הייתי מניקה, גם עם כיסוי, מול משפחת בעלי, בטח שלא מול גיס.וזו בעייה הלכתית על אף שזה טבעי.

אפשר למשל לחייך אליה.

אפשר לשאול אם היא צריכה שתעבירי לה משהו אם הידיים שלה תפוסות להנקה ולכיסוי (הכיסוי הזה, תיק רציני, התינוקות כל כך אוהבים להעיף אותו לכל עבר! כשאישה מולך מניקה איתו, זה אומר שהיא לא אוכלת בשלווה אלא עובדת קשה בכל תנועה).

אפשר למזוג לה מים, הרבה מניקות נהיות צמאות מאוד תוך כדי הנקה, ולא נעים לבקש שישרתו אותך אבל לא נוח לשרת את עצמך לבד...

זה ממש נחמד שיש באזור גיסה טובה כמוך שרוצה לעזור לה כשהיא מקיימת את המצווה החשובה אך הלא פשוטה הזאת של הנקה.

יש היום לנשים בחברה שלנו המון קשיים גדולים וקטנים בהנקה, דפדוף של כמה עמודים בפורום ימחיש את זה בקלות. מה שלנשים בכמה תרבויות אחרות בעולם הולך פשוט וטבעי, אצלנו יותר מדי פעמים רק בדם יזע ודמעות, ולפעמים גם אז לא זאת הסיבה שלמרות שרוב מוחלט של הנשים רוצות מאוד להניק, בפועל רק כרבע מניקות הנקה מלאה כחצי שנה כמו ההמלצה. מי שמשלם לפעמים את המחיר הם התינוקות... מצווה קדושה ממש כשרואים אישה מניקה לעזור במה שאפשר ובעיקר לתת הרגשה נוחה ונעימה, בלי רמזים ובלי הגליה לחדר אחר. ובכלל תמיד כדאי להיות נחמדים, כל הצדדים מרוויחים מזה

אישה לבעלה!! חשוב מאד!!

שגורמת לי להרגיש שלא בנוח, זה רק תומך בהמשך ההתנהגות הזאת...כל הכבוד לך על המחשבה!!

שיהיה לו טוב יותר לינוק כשאמא שלו לא עצובה לבד בחדר ורוצה לגמור עם העניין כמה שיותר מהר ולחזור לשולחן. ושאמא שלו לא חושבת שעדיף לה לגמול אותו מוקדם כי מבקבוק מותר לה להאכיל ליד השולחן. תהיי הדודה הטובה שלו, תני לו לקבל ארוחה טובה, מזינה, בריאה, בשמחה ובטוב לבב.

היא מניקה בכיסוי, אין עם זה שום בעיה הלכתית.

האי נוחות היא תרבותית כי התרגלנו שמניקות מתחבאות בחדרים ומחפשות חדרי הנקה אפלים במקומות ציבורים.

הנקה זה כל כך חשוב וכל כך לא פשוט, אל תקשי עליה

לא צנוע...אפשר למצוא מקורות... העניין הוא שהם דוסים,זו לא אישה שתתפלא שבכלל אני מעלה את זה... ולכן גם ברור לי לחלוטין שזה באמת משיקולי נוחות ובאסה לעזוב את השולחן לחדר אחר...אך עם כל זאת, בגלל שהם ואנחנו דוסים, הייתי מצפה שבכלל לא נגיע למצב כזה, מילא להישאר בחדר אך מול בעלי ממש, שוב- בכיסוי, אך עדיין....

מישהי מבינה אותי בכלל?????

כנראה לא אעשה דבר, אא"כ בעלי יגיד שזה מפריע לו.

"דור לדור ישבח מעשיך: קשר הגומלין שבין האם לתינוק מנקודת מבט יהודית" של מאשה פייגל

תגלי שהקישור שאת עושה בין "דוסיות" לבין הסתרת ההנקה לא הכרחי בכלל!!!

ונשות התנאים והאמוראים לא היו פחות דוסיות ממך...

בין חשיבות ההנקה לעניין צינעה?

יש הבדל בין להסתגר בחדר לבין להניק בפומבי.

לדעתי זה ממש לא יפה להניק ליד ציבור גם כשמכוסים. (סליחה על הבוטות אבל אותי זה ממש היה מגעיל להמשיך לאכול)

ואגב, למה חייבים להגיע לצורך שצריך להניק דווקא בזמן הסעודה?? אפשר להתארגן מראש ולדאוג להניק לפני הסעודה ולגרום לפחות אי נוחות להרבה גורמים. 

להסתיר דדיה בהנקה.

לא כולם הולכים לפי פסיקתו, אבל מי כן - יש לה על מי לסמוך ואין להעליבה.

קל וחומר מי שכן מסתירה...

אני מאלה שאין להן בעיה לראות נשים מניקות ליד השולחן, גם לא מול בעלי, כשהן מכוסות.

אבל אני אישית לא עושה את זה. לא מרגישה בנוח... 

אני תמיד גם מעדיפה ללכת לחדר לבד וליהנות מההנקה, להתמקד בתינוק ולא במה שקורה מסביב.

וגם זה מרגיש לי קצת חושפני. לא הייתי אומרת לא צנוע, אבל אני מרגישה שאלו רגעים מאד אינטימיים ביני לבין התינוק, ואלי גם ביני לבין בעלי או הילדים הגדולים שיסתכלו. אבל זה משהו מאד אישי ומשפחתי מצומצם... קשה לי להניק מול אנשים זרים. הם נראים לי תקועים 

זה באמת מעניין, (לא בציניות!)

כי פעם ראיתי את הספר שלו חוקי הנשים והוא מאד מחמיר בצניעות של אישה.. (כותב ללכת על רעלה)

וזה בדיוק מה שאני אומרת - שאין קשר בין החמרה בצניעות לבין הנקה. וככה גם פותחת השרשור מעידה על גיסתה, שהיא מקפידה על צניעות באופן כללי.

לעניין תפילה ולימוד?

זאת אומרת - שלבעל מותר להתפלל, לברך וללמוד גם כשהיא מניקה בלי כיסוי.

בכל אופן, אנחנו הולכים ברוב הפסיקות לפי הבן-איש-חי, ומעולם, ב"ה, לא הנקתי בציבור.

הנקתי שלושה ילדים וחצי (וחצי - כי התאומים גם שתו בקבוק, מה שהקל בנסיבות כאלה), ואף פעם לא ממש בשולחן שבת. אצל הוריי הייתי פורשת לספה ליד ומניקה מכוסה, ואצל הוריי בעלי - הולכת לחדר המרוחק. כן, זה לא נעים, ובהחלט מרגיש לי מחוץ לעניינים בדרך הזאת, כך שאני לא יכולה לשפוט מי שלא נוהגת כך.

לעניין השאלה הפותחת - אולי שאמא של הפותחת תפנה בעדינות לבנה ותבקש ממנו. לא סותר שאת, בתור גיסה, יכולה לעזור לה - להביא לה מים ואוכל לחדר/לספה, וכו'...

אלא להשאר בסלון ליד אך עם הגב לשלחן....

זה לא שייך בציבור, נכון? ברור שהנקה היא דבר מדהים וכו', אך בהשוואה התכוונתי לטעון שלא כל פעולה טבעית שייך לעשות בציבור כי היא טבעית... ולאמא שלי יש זכות שזה יפריע לה כי זה הבית שלה ומפריע לה שמניקה מול אבא שלי.

יש דרך להעיר ולא צרך להלבין פנים, אפילו לא להעיר-את לא בסדר, אלא- לבקש, לעשות זאת לא בשולחן מול כל הסועדים, כי לנו זה מפריע, השיטה הזאת שאומרת- אתה בסדר, אני זה שלא נוח לי.ושוב- זה בית הוריי אז זכותם לבקש.

ואולי כדאי בכלל מלכתחילה?

זה הרבה הרבה מעבר!!

שאתן קונות בגד אתן חושבות רק אם הוא מתאים מבחינת אורך/צמוד וכדומה או ההרגשה, האם זה מתאים???

להניק מול גיס באמצע שלחן שבת זה הדבר הכי לא מתאים בעולם!!!!!!!!!!!!!!!!!

הגיס יודע בדיוק מה קורה שם בפנים, וידוע שאברי האישה מושכים, וגם המחשבות...

רוצה להניק?  לכי למקום פחות הומה משולחן שבת

לא מתאים לך? תני בקבוק

אצלינו במשפחה, בקהילה במגזר זה הדבר הכי לא מקובל בעולם

רוצה להניק ? בכבוד, לא ליד גברים אחרים (גם לא ליד אבא שלי לשם הדוגמא)

זה לא צנוע! לא במובן של מספר סנטימטרים או חצאית ומכנס

צניעות זה בלבוש, בהתנהגות, במראה הכולל, בדיבור.....

והמעשה הספציפי הזה, אני מדגישה- הזה-

לשבת בשולחן שבת, מול הגיס ולהניק זה לא צנוע! לא מכובד! ולא מכבד את האישה!

ובכלל, נראה לך שגיסי יודע אם אני מניקה או לא? זה עינינו? זה ענין פרטי שלי... ואשמח לשמור עליו פרטי שלי עם אישי

ובכיסוי כמובן, אבל ממש לשבת מול מישהו ספציפי שאינו בעלי או אבי בחיים לא, וגם זה בעיניי ההבדל בין בשולחן משפחתי לבים מקומות הומי אדם אותם ציינת, בהם פחות אנשים שמים לב לכל איש פרטי.

כל אחד והתפיסה שלומ וההרגלים במשפחה שלו, זה לא מחייב אותך.

מה בדבר החמרה בכבוד הבריות (לא לפגוע בכבודה של גיסתך)?

מה בדבר החמרה במזונותיו של תינוק, שעליו השש"כ אומר "סתם תינוק מסוכן הוא אצל חלב אמו"? באיזו קלות את שולחת מישהי לתת לבן שלה בקבוק, בשביל להחמיר מעבר לשורת הדין בדיני צניעות!

ובכלל, מוזר שבתגובה לג'ינג'ר שהתייחסה להבדל בין חסידות למידת הדין את שואלת על "רק הלכה"!

כל מי שרוצה ללכת מעבר להלכה הפשוטה, מוטב לה שקודם תקרא במידת החסידות של הרמח"ל על כללי החסידות, מתי ראוי לאחוז בה ומתי לא, וד"ל.

מעתיקה מהספר "ישר מן הלב" של תהילה אברמוב, זה ספר על הנקה ובסופו יש הלכות שנכתבו בהדרכת הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל.

להלן-

"מותר לבעל ללמוד תורה, לברך ולהתפלל בחדר בו אשתו מניקה אם כל מקום שדרכו להיות מכוסה, אינו מגולה.
אם אין היא מכוסה לחלוטין הוא יכול ללמוד, להתפלל ולברך אם כל גופו מופנה הלאה ממנה.

לנשים אחרות מותר ללמוד תורה, לברך ולהתפלל בחדר בו אישה מניקה גם אם אינה מכוסה לחלוטין"

אם את מכירה הלכה אחרת את מוזמנת להביא ציטוט,

חג שמח

שמותר לאישה להניק מכוסה מול גברים אחרים? מדובר כאן בבעלה, על לימוד תורה מול חלק מגולה ואז הוא מדבר על נשים...

כך אני הבנתי.

לא ראיתי שמוזכר כאן גברים זרים מול אישה מניקה 

ולא שיש לי צד בעניין, עדיין לא גיבשתי דעה למרות שפעם אכלו אצלנו זוג והאישה הניקה מולנו ובעלי היה מזועזע ואמר שהוא ממש מקווה שאני לא יניק ככה מול גברים אחרים..

צריך לברר את זה הלכתית כל אחת מול הרב שלה

אבל אם יש גברים שזה מפריע להם נראלי שמין הראוי זה להתחשב...

הבאתי את הציטוט כמו שהוא ובאמת אין שם התייחסות לגברים אחרים אז לא רציתי להכניס את הפרשנות שלי כשאני מביאה ציטוט כדי לא לבלבל.

אז דבר ראשון-

אם לא כתוב שאסור אי אפשר להסיק שאסור, 

אני מבינה שאין התייחסות לגברים זרים אך זה לא אמור להיות שונה, למה?

כי ליד גבר זר ברור שאסור לאישה לחשוף את גופה, זה קשור להלכות צניעות ולא להלכות הנקה.

לבעל אסור לעסוק בקודש ליד אשתו שחשופה או ליד כל אישה אחרת שחשופה-אין חילוק בין באשתו בין באישה זרה

מזה אני לומדת שגם לעניין הנקה אם מותר לו לעסוק בקודש ליד אשתו שמניקה *מכוסה* כך גם ליד אשה זרה.

כלומר-

חוסר צניעות אסור ליד גברים זרים בלי קשר ללימוד תורה

לבעל אסור ללמוד תורה אם אשתו לא מכוסה איפה שאמורה לכסות

הנקה- אם מגולה- מותר לבעל ללמוד תורה אך לא להסתכל. אם מכוסה מותר ללמוד תורה *כרגיל*

ולכן אני מבינה מזה שכשאישה מניקה מכוסה מותר לגברים אחרים להיות נוכחים ולעסוק בדברי קודש.

אם אמצא התייחסות הלכתית נוספת אשתדל להביא אותה.

מול גברים זרים כשזה בפרשנות שלך לדברים..

והפרשנות שלך לא מתחברת לי בכלל עם הדברים שכתב...

מעניין איך הוא היה מגיב אם היה רואה שכך פירשו את דבריו...

איך אפשר להסיק שמותר משהו שכלל אין אליו התייחסות?

עזבי אני לא ימשיך להתווכח כי זה ממש קשה לי לראות שכותבים מקור הכלתי בשם הרב X וממציאים למה הוא התכוון..

סליחה שאני קצת בוטה.

שאלתי את בעלי וזה מה שהוא אמר/כתב..

בגמרא במסכת ברכות דף כ"ד עמוד א' "אמר רב ששת כל המסתכל באצבע קטנה של אשה כאילו מסתכל במקום התורף" וכן נפסק בשלחן ערוך אבן העזר סימן כ"א סעיף א'. ביארו הפוסקים שהכוונה שאסור להסתכל בכל אבר של אשה על מנת להנות ממנו. והעושה כן נחשב לו כאילו הסתכל במקום הערוה שלה ממש. 

ומה שכתבה שלגבי קריאת שמע אין בכך בעיה, משום שעיקר האיסור הוא על בשר מגולה. אשה שתלך עם מכנס וחולצה קצרים שמבליטים בה איברים, כל עוד הבשר לא מגולה אין בכך איסור של "לא יראה בך ערות דבר". אמנם ודאי שיש בכך איסור להסתכל משום שאשה שלבושה באופן הזה מושכת  הסתכלות למטרת הנאה.

ולכן גם במקרה של אשה שמניקה מול גברים אחרים, הדבר גורם למשיכת העין של הגבר על החזה של האשה המיניקת כי אין מה לעשות, זה מעשה "יוצא דופן" שהיא עושה מולו. ובודאי שיש בכך חוסר צניעות והכשלת הרבים. 

נשים לא מבינות כל כך מזה שמירת העיניים אצל הגבר, ולכן אתן כל כך מסתפקות ומתחבטות בשאלה, אך כל גבר נורמלי יאמר שפשוט שזה אסור, ופשוט שזה בלתי צנוע אף על פי שהיא מכסה עצמה עם משהו. 

שהרי *מותר* לאישה לחשוף "אצבע קטנה", ומעבר לכך, ופנים, ועוד חלקים. זה דין על הגבר לא להסתכל להנאה גם במקומות המותרים.

אני שאלתי על זה את בעלי (והוא תלמיד חכם, לומד בישיבה כבר 12 שנים), והוא אמר שלדעתו אין שום מקום לאסור, אם יש כיסוי מלא (האחריות למחשבות של הגבר היא עליו- אסור לו גם להרהר על האצבע של האישה. אישה צריכה לכסות מה שצריך, אבל אם היא מכוסה אין בזה בעיה).

באופן אישי אישה יכולה ללכת למקום צדדי אם היא מרגישה לא נעים, אבל לא צריך להחמיר על אחרות..

[אני בבית הורי והורי בעלי תמיד מעדיפה להניק בחדר, גם כי יותר נוח טכנית וגם יותר נעים, אבל כשאנחנו מסתובבים בחוץ ואני צריכה להניק, אני מחפשת מקום לא המוני מידי ומניקה בכיסוי, אבל בהחלט קורה שעוברים שם גברים, ואני לא חושבת שיש בזה איסור..]

גם את לא יכולה להיות פוסקת הדור ולאסור דבר שאין לך מקור הלכתי שאסור.

!אז את אל תניקי ליד גברים

את רוצה להחמיר על בעלך- אז שילך הוא לחדר אחר כדי לא לראות.

אסור לך להחליט למישהו אחר שמשהו *שמרגיש לך* לא נעים הוא אסור.

התייחסו לגבר זר?

ולמרות הויכוח-אוהבתותך!

מרגישה עם זה ממש לא נוח

 וכן, גם לא צנוע!

יכול להיות שאפשר למצוא מקורות שזה מותר אבל בואו נהיה קצת ראש גדול ונחשוב האם זה שייך או לא...

בעיקר שהרבה פעמים הכיסוי עולה וזז ואז ממש יכולה להיות בעיה של צניעות גמורה.

אני פשוט הולכת לחדר ומניקה ודווקא זה לפעמים נחמד קצת להיות לבד עם התינוקי ...

חוץ מזה שהתינוק כבר די גדול בדר"כ ההנקות לא ארוכות וזה באמת עניין של כמה דקות....

קללות, הטחות אישיות והעלבות ימחקו.

אנו נשים בוגרות ויכולות לדון בנושאים חשובים בצורה מכובדת.

גם אם הנושא מעלה בנו אמוציות.

כל המלבין פני חברו כאילו שפך דמים.

(לא מכוון אליך אישית, רק שצריך לזכור שגם פה זה הלכה ומצווה חשובה לא פחות..)

שזה ענין שמסור ללב, אחת תרגיש שזה הכי פשוט ונכון ולא תראה בזה שום בעיה ויכול להיות שגם גברים יחשבו כך. ואחרת כמו שראינו בתגובות פה, תזדעזע עד עמקי נשמתה מעצם הרעיון!

לעניין השאלה האם להעיר לגיסתך או לא, אני חושבת שלמרות שזה מפריע לך, זה יכול מאוד לפגוע בה הערה כזו!

בס"ד

גם אני מניקה ועם כל צער שבדבר זה ממש לא שייך ולא צנוע!

הבית של ההורים ההורים  קובעים מה יש פה בכלל לדון

למי שמריע לו..

ויכול להיות שאתן צודקות וזה לא מוצדק שזה מפריע לו, אבל זה מפריע!

לכן אני לא רואה בעיה להתחשב ולבוא לקראת..

זה הכל.

וכן, כשמחילים נורמה חברתית שאסור להניק מכוסה בציבור - תינוקות נפגעים מכך, במאה ואחת דרכים.

(ערב חג, אין זמן לפרט)

אולי כדאי שיעלו לך את המשכורת על זה שאת מדבררת אותם

שלא שטוף בהרהורים ובזימה כשרואה תינוק יהודי ניזון ממה שברא לו הבורא ברחמיו.

(כי מי שכן שטוף בהרהורים ובזימה מהרהר גם כשאישה פורשת לחדר אחר כדי להניק שם, רחמנא ליצלן)

בן איש חי שנה ראשונה פרשת בא
http://www.shechem.org/torah/benishhi/reshon/bo.html

אות י
אשה שמניקה את בנה ומגלה דדיה, אסור לקרות או לברך כנגדה, אפילו היא אשתו וכ"ש באשה אחרת,

וי"א כיון דהאשה דרכה לגלות דדיה בזמן היניקה הרי הדדים נחשבים אותו זמן כמו כפות הידים והפנים,

ורק אם אינה מניקה שדרכה להצניע דדיה ומקפדת על זה אז אסור לקרות כנגדה, ויש לסמוך על סברה זו בשעת הדחק:

עד כאן הציטוט.

הבן איש חי בכלל לא מדבר על הנקה בכיסוי, אין לו הווא אמינא שיש עם זה בעיה.

החילוק הוא בין אישה שרגילה להניק ללא כיסוי- מתור לברך ולקרוא מולה ק"ש

ואם בד"כ היא מכסה ורק עכשיו מגלה אז אסור.

מכיוון שמדובר פה על הנקה עם כיסוי לי ברור שאיסור הלכתי אין כאן.

מי שרוצה להחמיר תבוא עליה הברכה אבל להחמיר על אחרים בעיניני צניעות ע"ח הלבנת פנים אין לי ספק שזה בעייתי ביותר.

לפותחת השרשור, אני חושבת שאם זה מפריע לכם תאמרי לה בעדינות.

והיא תחליט אם להתחשב או לא זה לא משנה מה ההלכה היא גיסתך ואת יכולה לתקשר איתה.

למה הלבנת פנים- תחשבי איך היית מרגישה אם עשית משהו בתמימות בבית הורי בעלך ובאה גיסה ומבקשת שתעשי את זה במקום אחר, לא היית נפגעת? ועוד אם רומזים שזה איסור הלכתי/מגעיל/דוחה ועוד כל מיני מילים לא נעימות שנכתבו פה ממש בשרשור הזה.

הבן איש חי-איפה ראית שהוא מתייחס לבעל דווקא ולא לגברים זרים? אני לא ראיתי.

ולגבי הסיומת שלך תאמיני לי שהנקתי כבר כל כך הרבה פעמים עם סינר הנקה וכשסיימתי אנשים לא הבינו מאיפה צץ פתאום התינוק, הם בכלל לא שמו לב שהתינוק שם בטח לא שמו לב להתארגנות חשודה 

"כל שכן באשה אחרת" - כלומר שהדין שהוא כותב על לימוד תורה מול אישה מניקה מגולה תקף לא רק על אשתו אלא על כל אישה - מכאן שנראה לו מציאות טבעית שאישה מניקה מגולה מול גבר שאינו בעלה (כמו שאכן היה הנוהג בארצות המזרח), וצריך רק לדון אם מותר ללמוד תורה כך או לא.

גם בהמשך הוא עושה חילוק: מניקה - דרכה לגלות דדיה בזמן היניקה, אינה מניקה - דרכה להצניע דדיה. כלומר ברור מדבריו שהמציאות היא שמי שמיניקה לא מצניעה. זו הייתה המציאות, והיא לגיטימית בעיניו.

את אומרת "בלי קשר להנקה", אבל יש קשר - הנקה נותנת לדברים הקשר שונה.

(אגב, אני עצמי בבית חמי וחמותי תמיד מעדיפה להתאוורר קצת מהשולחן וללכת לחדר עם התינוק, וממילא לא מבינה איך נשים מצליחות גם להניק וגם להתכסות וגם לאכול, לגמרי מעל יכולותיי - אבל מי שכן נוהגת כך, אין מקום לבוא אליה בטענות)

מי שרוצה להחמיר או להדר או להקפיד- תבוא עליה הברכה.

כל עוד היא מחמירה על עצמה בלבד.

אין לך זכות לפגוע ברגשותיה, והערה על דבר כזה היא מאוד משפילה ופוגעת.

אוייי... בעלי לא יכול לשבת מולך...

(רק תחשבי איך היית מגיבה אם איזו חסידית ממאה שערים הייתה מעירה לך שבעלך/ילדיה סובלים ממך... בדבר שהוא הגיוני מאוד בעינייך)

אין לך גם שום צידוק להעיר לה כי את בעצמך אומרת שבעלך לא אומר דבר, וזה מפריע רק לך.

סדרי לבעלך מקום ישיבה שונה, זה יקל עלייך ויפתור את הבעיות.

 נראה לי שלכתחילה את צריכה לשבת מולה ולא בעלך

אני חושבת שלהניק בצד באותו חדר זה בסדר גמור (עם כיסוי) בהצלחה

שלה אני פורקת הכל, פחות שייך לפעמים מול הבעל ואני חייבת לשתף, החברה הזו לא מכירה בכלל את הנפשות הפועלות אז מרגיש לי שזה פחות גרוע.

לפעמים אני פשוט חייבת כדי לא להתפוצץ

היא תפגוש את חמותי או משהו...

כלומר אם מארחים אצלנו אז היא יכולה לפגוש את השכנות שלי.

וחברות טובות ממעגלים אחרים מכירות אותה...

אבל שמחה שמצאת לעצמך כתובת🩷

יומן, אולי פה...

הפריקה היא חשובה ממש ממש

לתת לעצמך להרגיש הכל...

ואז לחשןב איך את מתקדמת... לי זה עזר לפני כמה ימים... ואז חשבתי עם עצמי איך אני מתקדמת עם הרגשות שלי...

(בנושא אחר) 

זה לא נעים לי לכתוב שאני לא סובלת את חמותי.

אבל זה המצב.

ומכיוון שאני יכולה רק לשנות את עצמי, אני מתוסכלת מזה שאני לא מצליחה להתקדם.

מנסה להיות בעין טובה. מנסה ללמד זכות.

אבל אפילו בלי קשר לדברים המורכבים ומטענים שיושבים שם שנים....

בכללי אני שונאת ליסוע אליהם. לא נוח שם בכלל, לא נקי, האוכל על הפנים, וגם.... זה קצת הזוי לומר- חמותי פשוט מריחה נורא. אני לא חושבת שהיא שמה דאודורנט מימיה. ואני סופר רגישה לריחות. היא אמרה פעם לגיסתי "אני לא מזיעה אז לא צריך לכבס את הבגדים שלי".

חברות- היא לא מכבסת את הבגדים שלה!!

ואתן לא מבינות כמה קשה לי לחבק אותה לפני שבת ואחרי. אני לפעמים יוצאת כדי לנשום אוויר כי רק להיות לידה זה טו מאצ' לעיתים.

בשבתות קיץ- ה' ירחם כי הם גם לא בקטע של מזגן.

וואי תקשיבו בחיים לא חשבתי שאני אכתוב את הדברים האלה

שהקושי נובע מכל מיני דברים.

א. איך הגעתי למצב שאני לא סובלת בן אדם ככה? ועוד משפחה? לפעמים יוצאים ממני רגשות מפלצתיים על כל דבר שזז בהקשר של חמותי

ב. הניפוץ חלום. תמיד חלמתי שחמותי תהיה חמות כמו אמא שלי... זורמת, כייפית, שיח פתוח ומחכים. אין את הדברים האלה בשוםםםם צורה. אין לה חוש הומור, אין לה אינטליגנציה רגשית בכלל- למשל היא לא מבינה את כל השיח הזה של תיקוף רגשות. אז כשהילדה שלי נופלת ובוכה ואני אומרת "אוי מתוקה שלי זה באמת כאב" אז היא אומרת "לא לא, לא קרה שום דבר".

או שבכללי בעלי אמר שאין עניין להסביר לה שנפגעתי או שהוא נפגע כי היא לא מסוגלת לדבר על רגשות. השיח איתה מאוד שטחי כזה.. אז מתוך נימוס אני מפתחת איתה שיחה אבל אי אפשר לנהל איתה שיחות אינטלגנטיות או משהו כי היא לא מבינה (היא גם אומרת את זה). אז זה יכול להיות מאוד מעייף לקשקש סמול טוק שבת שלימה. ב"ה יש גיסים וגיסות מהממים שאפשר לדבר נורמאלי איתם

ג. הם באמת בסופו של דבר אנשים טובים. אני מבינה את זה היטב בראש. וזה עצוב לי שאני לא מסוגלת לעשות סוויצ' בלב כי הם לא עושים שום דבר מרוע. אז למרות שקשה לי, אני לא מעוניינת לפגוע בהם

וואוו...

חיבוק לך.

במיוחד שאחד הדברים שנפגענו ממנה זה שהיא לא מעוניינת לעזור לנו כלכלית לעומת האחיות של בעלי כי הם בונים על ההורים שלי לעזור לנו.

ונכוןןןןן שהם לא חייבים לנו כלום כלום כלום. ואפשר לזרוק עליי עגבניות שאני חצופה וכפויית טובה וכו

אבל בואו, אפשר גם להבין למה זה יכול להעליב היחס המבדיל הזה

הרבה

לא יראו כלום תלכי לרפואה אלטרנטיבית.

בדרכ לא מתלהבת מדברים כאלה, אבל לפני כמה שנים הבת שלי היתה חולה המון פעמים, בקופח לא ראו משהו מיוחד והרגשתי שזה לא תקין. לקחתי אותה לרפואה בתדרים וגילו מה הבעיה, עשיתי מה שאמרו לי וב"ה עבר לה עם תזונה ועוד כמה דברים טבעיים כאלה ... 

צריך לעשות לו? אני די מיואשת וחסרת אונים כבר

אנסה לבדוק על רפואה משלימה אם כי אני לא מאמינה בכלום חוץ מדיקור סיני

לא יודעת מה כבר בדקו.

כדאי לבדוק ברזל (לא רק המוגלובין), בי 12, לבדוק צליאק, אולי רגישויות למאכלים.

איך הוא אוכל?

יכול להיות שכדאי לפנות לרופא אחר, גם אם את סומכת על הרופאה.

כי אולי לרופא אחר יהיה פתאום כיוון חדש לבדוק.

אבל מצד שני, רופא קבוע מכיר את ההיסטוריה של הילד.

יכול להיות גם מהשקד השלישי וכל זה. לא ישן טוב אין לגוף אנרגיה לגדול. פלוס אסטמה פלוס מחלות. נשמע הגיוני שהוא לא גדל. אבל באמת מאודדדד קשוח.

תבקשי כמובן מהרופאה בירור עמוק. 

איך הוא אוכל בכללי? תזונה טובה? אוכל ארוחות מלאות או בלי תאבון?

אולי לבדוק גם תזונאית בשבילו? 

היה אוכל טוב הכל, לא בררן בכלל אבל עכשיו הוא בלי תיאבון, אוכל כפית -2 ואומר "לא בא לי" ככה על הכל. לקראת הערב נפתח קצת התיאבון אוכל חביתה ופרי וזהו

זה היה הרבה לפני המלחמה ככה שאין קשר ועכשיו זה ממש נראה שהוא רזה וירד במשקל

קודם כל חיבוק♥️

לגבי האוכל - אפשר בעיקרון ביצים ירקות עוף בשר דגים למי שלא אוכל קטניות

למי שכן יש עוד הרבה אופציות. אם תרצי אכתוב לך כל מיני דברים שהכנו פה (עם קטניות ובלי)

לגבי הילדה - הייתי מעמידה אותה במקום האמת

לא כי התחושות שלה לא במקום, אלא על הדרך

ואגב,ילדה בכיתה ט יכולה לתפעל יופי דברים שהיא צריכה

במקביל לזה הייתי שואלת מה הקושי עם המצב הנוכחי מבחינתה. ז"א, למתן את הדיבור הלא המכבד ולשים לו גבול ומצד שני לתת מקום לתחושות שלה

לדעתי תעמידי אותה במקום.

גם אם אמא לא כמו שתכננתי לא מדברים ככה על הורים!

חיבוק, זה ממש יכול לרסק המילים האלה ❤️

אל תזלזלי בכבוד שלך, גם כאדם וקל וחומר באמא אסור שידברו אלייך כך . 

ממש מילים מרסקות מה שהיא אומרת לך

מסכימה שזה לא צריך להיות וכדאי להבהיר לה איך מדברים

אבל לא יודעת איך הייתי ניגשת לזה, אז פשוט חיבוק.

תאכלי בשר, לא עוף, והרבה טחינה (אם את לא אוכל קטניות אז אחרי החג), זה מלא ברזל.

ותנוחי הרבה. החולשה הפיזית גם מחלישה נפשית מאד

נסי ספטון-ברזל נוזלי שלרבים מםחית ממש את תופעת הלואי של עצירות.

בחג-מלא מים, תשלבי פירות.

לגבי המתבגרת.... אין לי עצה טובה לתגובה וחינוך, פרקטית:

שימו בטטות כמו שהם בתנור וזו תוספת ב0 מאמץ.

יוגורט עם פירות ושקדים ואגוזים זו אחלה ארוחה בחול המועד

שקית סנדפרוסט תערובת ירקות למרק גם יהיה טוב לך וגם אוכל מבושל

היא מודעת לזה שאת בהריון ומצבך הבריאותי גורם לך לעייפות?

היא מדברת לא יפה אבל היא נוגעת בנקודה, אמא שלה שוכבת ונחה בעוד היא נאלצת לעזור. אולי אם היא תבין מה הסיבה זה קצת ירגיע את הכעס והביקורת שלה?

אני חושבת שהייתי מנסה כן להראות לה שהכעס שלה מובן ולהסביר לה

בקשר לברזל - תנסי אקטיפרין (תשאלי קודם את הרב שלכם אם מותר לפי הפסיקה שלו), לי הוא היה ממש טוב גם מבחינת העלאת הברזל וגם מבחינת העצירות.

בקשר למזון - אם אתם ספרדים אז תאכלי בעיקר קטניות. אם לא - אז אולי תנסו לחפש לחמניות מקמח תפו"א, יכול להיות שהן יהיו קלות יותר... והרבה ירקות.

ובקשר לבת שלך - זה נושא גדול ורחב, ולא בטוח שעכשיו כשאת חלשה זה הזמן המתאים לטפל בזה... אבל אולי כדאי שבעלך ייקח אותה לשיחה, ויאמר לה שבתור בת גדולה מצופה ממנה לעזור במצב הנתון, ובשום פנים לא להעביר ביקורת על אמא שנתנה לה חיים ונתנה לה המון במהלך השנים. ואת כל ההחלטות שלה לעתיד היא יכולה לכתוב לעצמה ביומן או משהו, ולראות אם היא רוצה עדיין לקיים אותן כשתגיע לגיל...

ובטווח הארוך - אולי לחשוב על טיפול בשבילה...

ובקשר לך עצמך מולה - זה באמת ממש פוגע ומעליב, אבל תזכרי שעם כל זה שהיא הבת שלך והדברים שהיא אמרה הם מולך - זה שלה ושייך לה, ולא קשור אלייך.

זה גיל שבו יש הרבה בחינה של האישיות שלי מול האישיות של ההורים, וזה גיל נהנים לגבש בו דעה עצמית על העולם - אבל זה רק הגיל, ובהמשך בע"ה היא תתאזן.

ואת באמת במצב רגיש גם ככה, אז הגיוני שזה יוצר לך פצע, אבל שוב - זה לא קשור אלייך. את טובה ועושה את כל המאמצים להיות אמא טובה בנתונים הקשים האלה❤️

כי היא ממש ילדה טובה טובה.

פתאום נופחת עליי עם יציאות כ"כ מפחידות,שאני מאמינה לה-את סיעודית,זה טראומה לילדים שלך ועוד...

אח"כ עובר לה ,חוזרת להתנהג יפה.

ואני נשארת עם המילים והפחד שאני עושה לכולם צלקות...

ואשכנזים אין מה לאכול לא בארוחה מבושלת...

עכשיו היא מתוקה ומכינה לי ארוחת לילה כי אני מתה מרעב...לא יודעת איך להתנהל עם הקצוות האלו שלה...

אל תיבהלי ממה שהיא אומרת.

תעשי את השתדלותך, בכלים ובכוחות שלך.

ואל תדאגי, להרבה יש תקופות כאלו והילדים גדלים בסדר גמור, לא צריך לקחת ללב כל משפט שלה

בלי נעליים הוא רץ, בחנות הלך עם זה ממש יפה

נפל פה ושם אבל בסה''כ הלך.

רק בבית השינוי.

שמתי לו בינתיים 3 פעמים מאז הקנייה, כל פעם לחצי שעה, אולי קצת פחות. הוא כל הזמן נוגע בהן מאיו מנסה להוריד.  אני חוששת שזה לא נוח לו. למרות שקיבלתי הרבה מאוד המלצות על החנות הזאת קשה לי להאמין שעשו התאמה לא טובה 🤕

אז זה ממש הגיוני

לפי מה שאני יודעת אומרים לחכות יותר זמן בין תחילת ההליכה לנעילת נעליים

שההליכה יותר תתיצב.

אני מחכה חצי שעההאבל באמת נראה לי אני מגזימה

בכל אופן נראה לי זה פשוט ענין של הסתגלות.. ויעבור בעז'ה הנעל כבדה ולוקח זמן להתרגל למשקל שלה

ורק עכשיו קניתי לו....

הוא ילד שב"ה לא מפסיק לרוץ

ועם הנעליים קשה לו יותר. אבל מלבישה ללבישה הוא מתרגל.

אני חושבת שזה נורמלי....

מלא נחת

אבל גם אם היה לו נוח עם נעליים לא כדאי לשים לו בבית.

אפשר גרביים נגד החלקה.

כבר חששתי שהלכו 400 שקל לפח.

אל תשאלי למה במחיר כזה, בשום מקום לא היה משהו יפה במידה שלו. כבר חששתי שהכסף לפח. 

אני מלבישה לקטנצ'יק כרגע נעליים ישנות של אחותו הגדולה כשהייתה בגילו 😅

אלה נעליים טובות מפפאיה ששמרתי, וגם ככה לא אכפת לו מהצבע בגיל הזה

אבל יש לי טראומה קלה - עשיתי את זה עם הילדונת פעם, סנדלים בצבע של בנים. ואז יום אחד המטפלת שלה אמרה לי שיש לה סנדלים (של בנות) מיותרים ואולי אני רוצה אותם בשבילה🙈 התפדחתי נורא שהיא חשבה שלא קניתי סנדלים חדשים בגלל קושי כלכלי או משהו...

בכל אופן, עכשיו כבר לא נשארו לי נעליים מהילדים הקודמים...

זה ממש נורמלי לשים לילד נעליים מהגדול

אני גם שמרתי נעלי צעד ראשון של הגדול, אבל זה במידה 21 - קטני רחוק משם 

הילד פשוט קטן

גם קטנטונת

לא קניתי לה נעליים רק עכשיו מתחילה ללכת וגם זה לא לגמרי

אבל מאמינה שגם היא תצטרך מידה קטנה ממש

זה פשוט עושק המחירים של נעלי צעד ראשון.

ושתהיה בריאה הקטנה הזאת, כבר בת שנתיים + ועדיין במידה 18.

התחילה במידה 16 שאין מידות כאלו בכלל בארץ.

יש מלא נעליים לא יודעת מה טוב ומה לא.

היה לי חשוב לקנות כי אנחנו מטיילים מלא ברחוב.

לבית אני לא צריכה, זה רק לגינה וכאלה 

הגדולה לקחה אותה ל"טיול" ברחבת הבניין, ואחרי כמה סירובים היא הסכימה ללכת ואפילו לרוץ

אז @שושנושי הגיוני שזה יקרה בקרוב אצלכם

עדיף בלי לפחות בחודש הראשון להליכה

הבן שלי כשהתחיל ללכת היה נופל הרבה ודווקא כששמנו לו נעליים זה נתן לו יציבות וביטחון

מקודם שמתי לו עוד פעם והשתפר.

הנחתי חתיכה של דבק נייר בחלק הקדמי שלא ישתפשף חחח עכשיו אני יותר רגועה עם הזחילה 

בעיקר בגינה, בחול ודשא. או נגיד על מזרנים.

הליכה על משטחים שונים ככה הוא ממשיך לחזק את כף הרגל מה שלא קורה בתוך הנעל. וגם יחשף לתחושות שונות.

מומלץ. (במיוחד שהתחיל ללכת רק לפני חודש ).

קודם כל - ברכות על ההיריון!!

ב"ה יש הריון!

וכל הכבוד שטיפלת עצמך ולקחת תרופות הרגעה.

בתכל'ס :

דברי עם המכון הטרטולוגי בחיפה, הם נתונים ייעוץ לזה. יש כדורים שאפשר בהריון.

מניסיון אישי - אני כידוע מתמודדת ocd (הפרעה טורדנית כפייתית) וגם היו לי דיכאונות בעבר.

לוקחת באופן קבוע "בריכת כדורים"...

ו- ההריון של הבן שלי (בן 4) היה בהפתעה

וגם אני דאגתי מה יהיה...

המכון הטרטולוגי אמר שזה בסדר, במקרה שלי ההמלצה היתה גם לקחת חומצה פולית במינון מוגבר בשליש הראשון. אם לא עשית את זה - בלי לחץ!

ב"ה היום הבן שלי בן 4, מהמם וחכם מאוד.

שורה תחתונה

את הכי חשובה!

מעולה שטיפלת בעצמך!

וגם העובר יהיה בעז"ה בסדר.

מזל טוב!

המשך הריון רגוע ובריא.

מציינת שהמשכתי לקחת את התרופות לאורך כל ההריון.

ב"ה ילדון מתוק וחכם ממש.

אבל תלוי איפה אתם גרים ומה בדיוק מחפשים 

עושים על האש

מתנפחים שהמועצה ארגנה בקרבת מקלט

חבל לקחת סיכונים מיותרים

תקשיבי אין דבר כזה מכרנו את הבית.

לא מוכרים בית, מוכרים חמץ.

מכרתם את החמץ בבית, הבית עדיין שלכם ואפשר להכנס אליו.

החמץ לא ברשותכם ולכן אפשר לראות אותו.

המטבח לא מוכשר, אבל אפשר שאחד מכם יסע לבית יארגן יסדר (מה שאסור זה כזית חמץ. אפשר להגיע לזה בסידור נורמטיבי של בית. להתמקד בצעצועים), יכסה ויכניס את החמץ, יסגור את הארונות מטבח, יכשיר את השיש והכיורים, ותהיו שם ותאכלו אוכל לא מבושל או שתקנו טוסטר אובן/כיריים חשמליות וכלים זולים לעכשיו.

לא להיט לא לכתחילה אבל זה כבר לא שלב בחיים שהגיוני לעבור מה שאת מתארת שאתם עוברים

נשמע באמת ממש לא קל. תודה ששיתפת בפורום!

עצות שחושבת עכשיו -

מה עם אוכל קנוי? לארוחת בוקר/ערב

אפשר לקנות חבילת מצות, ממרחים, שימורים, מוצרי חלב וכלים חד"פ. זה מתאים?

(מניסיון של כמה שנים שנסענו לליל הסדר

וניקינו את המטבח בלי להכשיר, ואכלנו ככה בוקר/ערב והיה סבבה.

לצהרים אפשר פסטרמה וקטשופ....

ואולי אתם יכולים לצאת לפיקניק/טיול קטן/גן משחקים נחמד?

ולגבי הכותרת

שוב חיבוק גדול!

נשמע שכן עשיתם החלטה נכונה - לסגור את הבית בגלל שלא היה זמן וכח להכשיר.

אל תאכלי את עצמך על זה.

עכשיו חשוב שתשמרי אנרגיה.

אולי אפשר להתקלח אצל חמותך?

אבל הולכים רק פעם אחת בבוקר ופעם אחת בערב, ואולי מחר יקפיצו אותנו ברכב או שניקח מונית לכיוון אחד.

אפשרי אצלכם להישאר אצל חמותך יום שלם?

אנחנו כן מתקלחים בדירה, אבל אם היה צריך הייתי לוקחת שקית או תיק עם כמה בגדים ומתקלחים אצלה. לילדים אני גם ככה לוקחת בתיק עגלה טיטולים ובגדי החלפה.

בדירה יש לנו קצת מאכלים שלא דורשים הכנה וכלים כדי לאכול בבוקר כזה עד שזזים, או אם בעלי יקום מוקדם לתפילה ונהיה רעבים עד שיחזור. ושאר היום אוכלים אצלה אבל בלי לחזור באמצע לדירה.