בהצלחה לך אנונימי יקר

ובהצלחה לי

ומקווה שיהיה טוב לשנינו 

ושבעז״ה נוציא כבר רשיון!!!

זאת את?

אני זו האנונימית החופרת עם הטסט

שוב ממש ממש תודה לכם

שימחתי

אתם יודעים איזה שיר עולה לי?!

אותו השיר ש התנגן לי בראש רגע לפני הטסט הראשון. מאז שנאתי אותו. וכל פעם ששמעתי אותו חשבתי שעוד כישלון יגיע.

ועכשיו..הוא שוב מתנגן לי כאן. והנה אני עומדת אחרי עוד כישלון. 

ו..מנסה להכנס לפרופורציות. כי..זה הנסיון שלי? שאלה יהיו הצרות שלנו? 

כן זה קשה. 

כן, אני..מבואסת, עומדת לפני שבירה קטנה שממנה בעז״ה אגדל. אבל כן. כרגע זה קשה. מאוד.

כי כבר הכל היה כל כך נכון. והשתבש שוב. על טעות מטומטמת. כרגיל.

נעבור גם את זה ו..יש לי בריאות, יש לי משפחה טובה, יש אנשים שאני אוהבת, שאוהבים ודואגים לי, יש לי אמונה..אז

גם אם עכשיו מפורקים, יש לאן לצאת, לגדול..והמילים האלה נכתבות בדמעות, עוד מהאלה של הצהרים, ואל תחשבו שלא קשה לי. כי..קשה. אבל.

בסוף..אחרי הכל,  נצליח, כולנו.

וזה השיר-

עוד 
נתן גושן 
 

אני מוקף במחשבות 
אני סופר את הדקות 
אוסף שברים של זכוכיות מהרצפה 
ומאבד את הגבולות כשהצלילים והריחות תופסים מקום על הקירות והתקרה 

אני כל כך מלא שטויות אני דרמטי ואידיוט 
ומחייך בין השורות בלי מטרה 

אני כל כך הרבה דמויות 
אבל מוצא את האמת כל כך ברורה 

וחוזר בחזרה כי קצת רציתי עוד 
וטוב לי עם הכל אבל עדיין שוב ביקשתי 
עוד... 

אני מדבר במעשים 
אני לבד לרגעים 
ביני לכל האנשים יש קו ברור 

אני אחד בסך הכל 
והלבד שלי גדול 
ולפעמים גם מספר את הסיפור 

וכמו אידיוט אני רוקד וכל הגוף שלי רועד 
אך לא אודה שמפחד משום דבר 
אם על היום אומרים תודה 
אין לי מילה על הפחדים מהמחר 

אני מודה שבלילות תמיד רציתי 
עוד 
וטוב לי עם הכל אבל עדיין שוב ביקשתי 
עוד, עוד 
תמיד רציתי 
עוד 
וטוב לי עם הכל אבל עדיין שוב ביקשתי 
עוד, עוד 

מודה שבלילות תמיד רציתי 

אני כל כך מלא שטויות 
אני דרמתי ואידיוט 
ומחייך בין השורות בלי מטרה 
אני כל כך הרבה דמויות אבל מוצא את האמת כל כך ברורה 
וחוזר בחזרה 
כי קצת רציתי 
מודה שבלילות תמיד ביקשתי 
וטוב לי עם הכל אבל עדיין שוב ביקשתי 
עוד

אני לא יודעת אם אני שונאת או אוהבת אותו. כי יש בו הרבה דברים שסותרים את מה שאני מאמינה בו, אבל יש בו גם הרבה שלא..

אוף. הלב שלי שבור. מבטיחה שאני מזדההה איתך. אולי לא לגמרי, כי נכשלתי רק ב-3 טסטים. ד' יעזור שלא תהיה פעם רביעית.

התפללתי. באמת. אני לא יודעת מי את, ולא רצית להזדהות, אז התפללתי על "האנונימית מהפורום שעושה היום טסט רביעי".

אוף. אוף אוף. ה'. קשה לי. למה כל מי שאני מתפללת עליו נכשל בטסט? אולי אני צריכה להפסיק להתפלל?

אוף כ"כ הייתי רוצה לדבר איתך. כ"כ. 

וואו. תודה רבה לך

באמת..שימח לחשוב ש..מישהי שאפילו לא מכירה אותי רצתה וקיוותה בשבילי

ובעז״ה יגיע הזמן של כולנו.

וצריך להמשיך להתפלל ולקוות ולעשות את כל השתדלויותיו שלנו ולא להפסיק לקוות,

כי בסוף זה קורה..

תודה לך ו...בא לי גם לדבר איתך.

אממ..איך עושים את זה? 

אמרתי שרק אחרי שאני אעבור טסט תהיה פה התגלות מרשימה..

אבל..לא עברתי.

שוב.

למרות שהטעויות המפגרות הן לגמרי שלי

ואין להאשים אותו.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

הוא רק מדבר כל כך בשקט ובקושי אומר מתי לעשות מה..

הוא-לחישה- "ימינה"

-אני בקול-ימינה?

הוא- סימון קטנטן עם היד שרק הוא רואה

אני- לפנות פה, כן?

את לומדת בירושלים?

קודם כל..תודה רבה, על העידוד והדברים.

דבר שני..אני כל כך מסכימה איתך

גם כשיצאתי מהטסט וכבר ידעתי איזה תשובה אני אקבל בעוד מספר שעות

אמרתי למורה שלי-די נמאס לי, ובלב ידעתי ש..הנה, זימנו לי כאן עוד התמודדות,

יש לי עכשיו בחירה איך לקבל אותה. ושעד כמה שעכשיו מרגיש לי שנמאס לי, חודש הבא כשהוא יתקשר אלי ויגיד לי שהגיעו לו עוד טסטים, אני אקבע שיעור. אני לא אתייאש.

מידת הענווה, כן..כל כך מדוייק. מידת הבטחון בה׳-כל כך כן. ברגע אחד נאלצים לבצע את כל התאוריות היפות. רק ברגעי משבר בחיים הכוחות שלנו נמדדים. אז כרגע עומדים מעלי עם סרגל, אני מקווה שאני אצליח לרצות את מי שמעלי ואת עצמי בתוצאות המדידה.

לי כל העניין הזה מאוד מחזק גם את הפרופורציות שצריכים להיות לנו בחיים.

כאילו..יש לי כל כך הרבה, אני מקבלת יום יום כל כך הרבה טוב מהקב״ה אז הנה, זו ההתמודדות שלי

פעם אחת לא להצליח, כביכול לא לקבל את מה שרוצים..(פעם אחת, ארבע..מה זה כבר משנה?? )

וכשמסתכלים על זה עמוק יותר, תמיד חושבים-אבל התפללתי, רציתי באמת, השתדלתי, למדתי, התאמצתי..ידעתי מה יש לעשות, אני יודעת, יש לי את זה..ובכל זאת, הנה נכשלתי שוב. אז מה? כל מה שעשיתי לא היה שווה כלום?? בכלל לא. זה..מעלה מעלה (סגול ואז פתח ב-ל׳). דווקא מתוך ״השפל״ מתעלים. ודווקא כאן נמדדים הכוחות שלנו.

להגיד שלא קשה לי יהיה שקר.כי...קשה לי מאוד, ובמידה מסויימת, זה נסיון שמייאש, כי כולם מחכים, כולם מצפים, כולם חושבים שזהו..הפעם זה קורה. ואז נופלים למטה. שוב. שוב. שוב. שוב. אבל..(ואני אומרת את זה לעצמי כשאני עוד במצב מעוך מינוס) מתוך הנפילה הזו, צומחים-שוב. שוב. שוב. שוב. ושוב. ובמקרה שלי...מחכים לצמיחה החמישית שהיא תהיה עובר אחד גדול בעז״ה. 

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

המורה נתן לי אותו היום  זה בזכות השם עברתי היום התפללתי כל כך הרבה וזה הצליח עכשיו אני צריכה להתפלל שאני אצליח בחיצוני הלוואי בהצלחה לכולם 

איך שאני שמחה בשבילך!

ובעז"ה בקרוב תוציאי גם רשיון!!!!

המון בהצלחה בכל

זה בא לי אחרי תקופה שהרגשתי שהתפילות שלי על נהיגה פשוט לא נענות... ואז התפללתי עלייך-ועברת!

וואי עשית לי טוב!! תודה השם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

ורק שתדעי-שהיה לנו הסכם: אם את תצאי מאנונימי-אני גם ייצא... 

חחח... סתם, את לא חייבת...

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

והלוואי שאת כל האכזבות שהיית צריכה להתאכזב-ה' עשה שיקרו לך רק בטסטים הפנימיים. בעזרת ה'-את עוברת טסט ראשון!

עלייך שתעברי גם את טסט בקרוב

התפללתי עלייך גם!!

הטסטר נגע לי בהגה, כי הייתי קרובה לימין, ואז נלחצתי מזה ולא הייתי מרוכזת-ואז הוא בלם אותי... קיצור-זוועה...חח

הורדתי הרבה דמעות באותו יום... התפללתי המון! אבל ה' רצה אחרת... היה קשה, אבל קמים! וממשיכים הלאה!

אבל עכשיו זה בסדר... ממשיכים להאמין, לקווות ולהתפלל...

דרך אגב-השרשור הזה ממש חיזק אותי!!! כי אני מרגישה שהוא ממש נכון גם לגביי.... אז תודה!

אז אני מנסה להבין מה עובר עלייך בקרוב מאוד יש לי טסט חיצוני ואז אני אבין את ההרגשה שלך

מקווה לעבור בראשון ולא להתאכזב בהצלחה שיהיה לך בטסט הבא ותבואי רגועה בלי לחץ אולי תבקשי שהמורה שלך תהיה איתך בטסט אמרו לי שמותר 

מותר שהמורה תהיה איתי בטסט?

אממממ... לא יודעת אם באלי...

ו...יש לך שיטות להרגעה? מבטיחה שניסיתי לבוא רגועה!!! באמת!!!

אז התלמיד יכול להילחץ יותר שיטה להרגעה היום לפני שעליתי לטסט הפנימי אמרתי פרק תהילים סידרתי את הכיסא שיהיה הכי נוח  לי  ופשוט הייתי מרוכזת בכביש וניתקתי כל מחשבה אחרת 

אצלי היא היתה בטסט הראשון.

בטסט הרביעי היא שאלה אם אני רוצה שהיא תבוא ואמרתי לה שלא.

הרגשתי שלא מספיק שאני ארגיש רע אם אני לא אעבור, עוד היא תהיה ברכב, תראה את כל הטעויות ותתאכזב שרק עכשיו תרגלנו את זה ואיך הגיוני שטעיתי פה?

אבל אולי לך זה מתאים.

ניסית רסקיו טבעי להרגעה?

כי אין באמת משהו שיכול להרגיע ממש, זה מלחיץ טילים! 

לא למדתי עדיין..

פסיכיים ומאד שונים בין מקומות שונים

בית שאן

אופקים

שם עברתי טסט לפני שנים רבות, למרות שאת רוב השיעורים (ואת הטסט הפנימי) עשיתי בירושלים.

תפילה להצליח להיות ברוגע ובתפקוד נכון על הכביש,

דימיון מודרך של הצלחה, לנסות לדמיין את איך שאת רוצה להיות במהלך הנהיגה, לערב את כל החושים בדימיון הזה. 

בנוסף לזהות את גורמי הלחץ במהלך הנהיגה (מה הפחד שלך שם?) ולעשות איתם עבודה, אם צריך עם מאמנת. 

בהצלחה! 

לקחת קלונקס או כדור הרגעה כזה או אחר. שמעתי שזה עוזר בהקשר הזה

כשממליצים למישהו על תרופות פסיכיאטריות שדורשות מרשם רופא (בדר"כ נוירוחוג או פסיכיאטר). זה לא צחוק, ולא פיתרון קסם.

על אחת כמה וכמה שאינך מכיר את השואלת, ושבעתיים ברגע שאינך איש טיפול.

ולשואלת - אם לא תצליחי להתגבר על זה, אז יש כמה אפשרויות:

1. להמתין. אני לא יודע בת כמה את, וייתכן שזה גיל קצת צעיר בשבילך. אני התחלתי ללמוד בגיל 17 ואח"כ עשיתי הפסקה והוצאתי רישיון רק בגיל 22. זה קצת באסה, בטח חברתית, אבל לא נורא.

2. אימון טכני. כמו שהציעו כאן, אולי להסתובב קצת עם אבא שלך (אם הוא יסכים לזה) בסביבות מקום המגורים שלך (חניון ציבורי, אזור שקט ודל תנועה וכדומה) בשעות הלילה.

3. אימון רגשי. אולי אימון קצר יכול לסייע לך. סי-בי-טי או משהו בסגנון הממוקד הזה.

4. אם יש לך קשיים כאלה בתחומים נוספים, אולי לשקול איש טיפול מעמיק יותר כתרפיסט/ית או פסיכולוג/ית או עו"ס/ית קליני/ת. אבל זו הצעה שנכתבת רק כדי "לצאת ידי חובה". ממש אין צורך להתחיל מהמחשבה הזו או מהכיוון הזה. לחץ ומתח ואתגרים זה דבר לגיטימי וטבעי, בדר"כ פתרונות בסגנון סעיף 1 ו2 שכתבתי הם הדרך הרגילה בחיים.

כתבת יפה וברגישות, ומרגישים שזה בא עם ניסיון.

חשוב לי להצטרף לקריאה לזהירות עצומה כשממליצים על תרופה פסיכיאטרית, כמי שראתה את ההשפעות שלה. וחושבת שלא רק שצריך זהירות עצומה בהקשר הוירטואלי, גם אם זה היה איש טיפול מקצועי שכותב *אסור* לשלוח לקחת תרופות ככה בלי קשר ישיר בלי הכרת הרקע האישי והרפואי. וגם לא סביר שאדם עם הסמכה רפואית מתאימה, היה לוקח סיכון ושולח מישהו לקחת תרופה כזו ככה.

מה גם, שלקחת תרופה כזו צריך לדעת את המינונים המתאימים, את ההשפעות לטווח קצר וארוך, להבין שזה משפיע לא רק על תחושת הרוגע המבוקשת אלא הרבה הרבה מעבר... ולצורך העניין זו רשימת תופעות הלוואי של הקלונקס שהוזכר כאן (העתקתי את הרלוונטי לעניין) :

"תופעות הלוואי השכיחות יותר כוללות עייפות וחשק לישון, בלבול וערפול, קושי בדיבור,... סחרוחורת, קשיי שיווי משקל,..., כאבי שרירים וחולשה,...ערפול ראייה, ... תחושות שמזכירות חמרמורת, חוסר מוטבציה, הזיות וקשיי ריכוז, לחצים בחזה ועצבנות. "

לא חושבת שזה מתאים למי שמבקש לעלות על ההגה...

כן שמעתי על מי שנעזרו בתמצית המוכרת של פרחי באך שמרגיעות (רסקיו), שהיא כן בלי צורך במרשם רופא.

@advfb

יותר בקטע של טסטים, ומשפט שאמרו לי מלא זה שאחרי הטסט הנהיגה לא בשיעורים זה ממש לא אותו דבר.

אבל בשיעורים זה כן מלחיץ אז מה שלי עזר זה להסיח את הדעת. כלומר לתת לעצמך תחושה שזה לא שיעור אלא סתם נסיעה שגרתית. אצלי  זה יותר לדבר עם המורה או לגרום לו לדבר, ולנסות להבין לאיפה מה הדרך, כל זה כדי להרגיש אחרי וקצת להסיח את הדעת מזה שאני בשיעור ופשוט לנהוג חלק, כי אני לא בשיעור מלחיץ שכל שנייה חייב להסתכל במראה. וכו' ואז זה נהיה יותר קליל וסתמי. 

חוץ מזה להיות ליד נהג שנוהג ממש חלק וזהיר וטוב כזה לטסט נתן לי ביטחון מודל לחיקוי. (נניח סבא..)

אל תדאגי שיעור 9 זה ממש בהתחלה,ובסוף יש שיעור אחד שבו הכול נקלט ויודעים לנהוג.
שיעור 9 זה ממש סבבה

או אפילו ברחבת חנייה גדולה, קורדינציה של גז ברקס ותמרון בסיסי עם ההגה, להרגיש שאת שולטת במכונה הזו. רק כדי לצבור ניסיון וביטחון באזור לא מלחיץ שאין אף אחד.. אבל אין לי מושג אם אני מגזים, זה תלוי בך ובסיבה של הקושי. אם זה נשמע הגיוני, זה לא יכול להזיק להקדיש לזה שיעור אחד..

תני לעצמך עוד כמה שיעורים. אם לא עבר הלחץ. קחי חופש. אבל תבטיחי לחזור. אין שום סיבה להיות בלחץ. הלחץ על המורה לא עלייך. תאכלי משהו לפני השיעור. תשני טוב. ותבדקי אם זה רק בנהיגה או בעוד דברים. שוב, אין סיבה להיות בלחץ.