זה לא שאם הוא אוהב אורחים-מארחים בלי סוף, ואת צריכה להתמודד, וזה לא שבגלל שאת לא אוהבת אז לא מארחים בכלל.

צריך לדבר על זה ולהגיע לאיזונים. גם שהוא יבין אתהקושי שלך בלארח, וגם את תביני את הצורך שלו בלארח.

וכל אחד ינסה ללכת לקראת השני.

ואולי גם תמצאו דרכים איך לעשות את זה קל ואפשרי יותר.

אולי תגדירי זמנים שיותר קשה לך לארח, או שאת פחות אוהבת אורחים (דוג' זמנים מסויימים בשבת, יכול להיות שסעודת ליל שבת ממש מעיק עלייך) ואז תדאגו לא לארח בזמן כזה. וגם דברים מצידו שיקלו עלייך.

אולי יעזור לך שהוא יהיה יותר שותף באירוח, יעזור לפני/אחרי/תוך כדי.

וגם מחשבה על מי מארחים. 

וגם תנסי לחשוב בעצמך מה קשה לך באירוח, עצם זה שאנשים נכנסים לך לפרטיות? כל האירגונים והסידורים לפני ואחרי? זה שיש לך תוכניות אחרות לזמן הזה? או דברים אחרים..

ושוב, תשומת לב מצד הבעל בזמן האירוח, יכולה מאוד לעזור, גם בעזרה מצידו, וגם במה אומרים וכו'.. ולכן ממש יכול לעזור הדיבור בנושא!

וגם בנושא המשפחה, נסי לפתוח את זה בעדינות מתוף שיתוף אישי של קושי שלך, ולא מתוך האשמה, יכול להיות לזה פתרונות רבים, חשוב שהם יגיעו ממכם. 

בהצלחה מתוקה!

אנחנו גם אוהבים אורחים ובמיוחד בעלי.

לפי דעתי הוא צריך לדעת שאת הדבר הכי חשוב לו בעולם,

ולפני כל הזמנת אורחים הוא צריך לשאול אותך.

דברו על זה,

תסבירי לו שלא תמיד נוח לך אורחים,

שאת תמיד רוצה לדעת לפני שמזמינים.

תלמדי אותו את המשפט הבא-

"אני צריך לשאול את אשתי" (או משהו בסגנון, כן?)

זה משפט שמתקבל אצל רבים וטובים.

בעלי מאוד אוהב לארח ואני פחות.

אבל הגעתי איתו למסקנה שהוא יעזור לי בהכנות ובסידורים וייתן עזרה משמעותית אז אני בסדר עם זה. זה רק הוגן מבחינתי אם הוא זה שמעוניין כ"כ באורחים.

במצב כמו שלכם, שאת לא אוהבת לארח ובעלך אוהב לארח (ואף אחד לא משנה את דעתו בנושא), אז יש שתי אפשרויות להתייחס לעניין:

אפשרות א'- כל פעם שכן מארחים, את מרגישה שזה וויתור מבחינתך, שאת מקריבה מעצמך במשהו שאת לא רוצה, ובפעם הבאה שהוא ירצה שוב לארח אז זה עוד יותר קשה כי כבר וויתרת בפעמים קודמות.. ואותו דבר מצידו- כל פעם שהוא רוצה לארח אבל לא מארחים, אז הוא מרגיש את הוויתור שלו, ובפעם הבאה שהוא ירצה לארח ושוב תסרבי זה יפריע לו כי הוא כבר וויתר בפעמים קודמות [יכול להיות שהתיאור קצת מוקצן ביחס להרגשה שלכם, אבל זה הרעיון].

מצב שכזה זה בהחלט מציק ומעצבן, כי כל אחד מרגיש את ההקרבה מצידו, וכמעט כל שבת אחד מבני הזוג לא מרוצה (אם מארחים- את לא מרוצה, ואם לא מארחים- הוא לא מרוצה). לכן יש גם אפשרות נוספת להתייחס לדברים-

אפשרות ב'- אתם מדברים ביניכם, וכל אחד מבין את הרצון של השני- את מבינה למה הוא רוצה לארח ולמה זה עושה לו טוב, והוא מבין למה את מעדיפה בלי אורחים ויותר אוהבת שבת רק של המשפחה. מתוך כך, ומתוך הבנה שכל אחד מכם אוהב את השני ומוכן לוותר מעצמו בשביל לשמח את השני, אז מחליטים שבחלק מהשבתות את רוצה לשמח את בעלך ולכן אתם מחליטים ביחד לארח, ובחלק מהשבתות בעלך רוצה לשמח אותך ולכן מוותר על הזמנת אורחים.

התוצאה יכולה להיות דומה (אולי תדירות האירוח תשתנה, זה כבר לפי ההחלטה ביניכם), אבל כשבוחרים להתייחס לזה כך, זה נראה לי משנה מאוד את ההרגשה. הרעיון הוא לא לוותר בתור הקרבה (ואז כל אחד מרגיש שהצד השני חייב לו משהו בתמורה להקרבה), אלא להיות מוכן לעשות משהו שאתה פחות אוהב בשביל לשמח את בן הזוג.

שהבית שלכם, הוא הבית שלכם, לא "שלו". וחשוב שהמשפחה שלו תבין את זה בהקדם.

לדבר עם בעלך, בנועם ובאהבה, על הגבולות הפנימיים שלך, שאת צריכה אותם לשקט הנפשי ולשלוות הנפש. כמו כן, לומר לו שזה גורם לחוסר סדר בשגרת היום של הילדים.

ואז להחליט יחד איך מציבים אותם בפועל- רק פעם בשבוע/שבועיים/חודש מארחים בני משפחה שלו ללינה וכו'. מורידים את הרעיון לפרטים.

בגלל זה שהם לא יודעים להתארח או בגלל שהם הם?

עכשיו ששבת נכנסת בשעה 19 אפשר לשבת יחד בפארק עד 16:00

ונגמר לא?

את לא יכולה פשוט לפגוש אותם במקום שהוא לא הבית שלך לכמה שעות במקום לארח אותם לשבת שלמה?

תסבירי שקשה לך וזהו (שבעלך יסביר כמובן).

בהתחלה יכעסו, אבל אח"כ יתרגלו...

פשוט להוריד את התדירות של הביקורים.

ממתי הורים עם כל המשפחה באים לשבת אצל הילדים שלהם? בד"כ זה הפוך, לא?

(טוב כל אחד ומנהגיו)

בכל מקרה פעם בשלושה-ארבעה חודשים לארח משפחה זה מספיק די והותר, לא כל יום פורים...

במיוחד אם יש לכם ילדים.

אפשר לסוע אליהם פעם בכמה זמן.

אצלנו בד"כ יוצא שהמשפחה מגיעה לשבת (לא אצלנו, אצל אחים שלי, אין לי מקום בבית) פעם בשנה או יותר..

בשבתות ממש מיוחדות. ככה יוצא שזה מיוחד וכיף ולא מעיק. וכמובן שהם מגיעים עם הילדים הרבה יותר.

אפשר גם להציע למשפחה המתארחת להכין משהו לארוחה, זה מקובל בהרבה מקומות.

במקרה שלך אולי לבקש עזרה בניקיון בסוף השבת (שבעלך יבקש ויסביר שקצת קשה לך ועבדת קשה כל השבוע ולקראת שבת והכל ואתם ממש תשמחו לעזרה קטנה בסוף השבת כדי שתוכלו להשאר שפויים במוצ"ש).

אולי זה יראה בהתחלה מוזר, אבל זה לא לעשות מזה סיפור, סה"כ בקשה לגיטימית ולבקש בעדינות ולא בהאשמה או משהו.

בהצלחה

אבל את צריכה להכיר בעובדה , שלא יעזור כלום- זו המשפחה של בעלך ואת צריכה להשלים עם נוכחותם בחייך.

מה שכן, את יכולה קצת להוריד בתדירות הביקורים שלהם. תסבירי לבעלך שלפעמים את רוצה לארח גם חברים, גם משפחה שלך, ולפעמים את לא רוצה לארח אף אחד.

תעשי את זה בחכמה.

וחוץ מזה אני חושבת שאם הם מתנהגים בצורה לא נאותה בביתך, את בהחלט יכולה למצוא את הזמן ואת המקום המתאים להעיר להם.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

כלומר הם בטח יגידו- אפשר לבוא אליכם השבת?. אז פשוט תאמרו שלא מסתדר ואל תפרטו.

אם הם רק יגידו שהם באים- תחזירו ב- אנחנו מצטערים אבל לא השבת.

צריך להיות קצת אסרטיביים... 

לא להגיד כן כן כל הזמן, במיוחד לא כשזה בא על חשבון אנשים.

אם יש אנשים בלי גבולות- לשים להם גבולות עד אליכם... אתם לא צריכים לסבול מחוסר גבולות של מישהו אחר.

וגם לא להרגיש לא נעים כשאתם לא מכניסים אנשים לבית הפרטי שלכם.

עם כל הכבוד.... גם למשפחה- זה הבית שלכם. לא של אף אחד.

אירוח הוא בגדר של גמילות חסדים,

וידוע שאסור לעשות חסדים על חשבון אחד מבני הזוג.

זה אחד מהכללים שמלמדים בהדרכת כלות או חתנים.. וגם כתוב בהרבה ספרים על זוגיות.

בהצלחה!

אנחנו אירחנו כמה פעמים את חמותי. אולי זה יוצא קצת יותר מכמות הפעמים שהתארחנו אצלם במהלך השנה (לא מפרטת מטעמי אאוטינג).

מאוד משפיע על הילדים לראות איך ההורים שלהם מתייחסים לסבא והסבתא (דווקא ההורים של בני הזוג השני).

במקרה שלכם זה יותר מורכב כי יש השפעה שלילית עלייך, אז צריך למצוא את האיזון שמתאים ונכון לכם.

שבת שלום!

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.