"ושוב הכל ממשיך... לא משנה, אני לא רוצה לדכא אותך. להתראות. תבואי לבקר בשבת."

לא באתי.

הוא סומך עלי? הוא רצה לדבר איתי? חשב שאני אבין, אעודד?

אני רוצה שיהיה לו טוב.

עם אנשים יקרים, מי כאן?

עברו כל כך הרבה שנים.

עכשיו כואב לי. ואני גם רוצה לחזור לכאב הישן, מוכר יותר.

אני בוכה גם. 

לא הבנתי בכלל. 

אני אוהב את הראב"ד... 

​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​