כן. יש לי רב לדילמות הלכתיות

אם נגיד, הוא יכתוב ספר הלכה- את תקראי אותו ותהיי מחוייבת לכל מה שיהיה כתוב שם?

או שנגיד תראי כתבה שהרב הנ"ל אומר משהו שלפי דעתך הוא ממש מוזר, ותשמעי רבנים רבים שחולקים עליו וחשובים שזאת לא הדרך- האם בכל זאת תעשי את מה שרבך אומר?

הגיוני, אני שואלת את דעתו על נושאים פוליטים/חברתיים/כלכלים/נפשיים וגו', הבהרתי שהוא רב לשאלות בהלכה.

על מה מדובר? לא מבינה אותך. ספר הלכה- וודאי. כתבה? תלוי מה כתוב שם. אם יש לי דעה- ("משהו שלפי דעתך ממש מוזר") משמע לא מדובר בנושא הלכתי, ברוב הפעמים. בנושאים הלכתיים אין לי דעה. 

מקווה שהובנתי

בנושא ההלכה אחד, בדרך חיים עוד אחד, בנושאים חריגים אתה מתייעץ עם רב אחר או כמה רבנים אחרים?

ולגבי נושא שתשמע שהרב שלך אומר משהו חריג במיוחד- אתה תלך לשאול רב אחר או שתעשה את מה שהוא מורה?

נגיד זה בא מתוך חיפוש האמת, אצל רב מסויים אני לא מצליח להבין איך הוא פסק כך וגם לא מקבל תשובות על שאלותי, אבל אתל רבנים אחרים אני כן מצליח לקבל, אז זה גם "הלכה בעיצוב אישי"?

או שאני צריך לעשות את מה שפוסק הרב שלי ולסתום את הפה גם כשהעבודת ה' שלי קצת שונה?

"גם הרב הוא בנאדם והוא יכול לטעות".

א. רב הוא לא סתם בנאדם.. הוא הרבה יותר מזה.

ב. יש מציאות של ללכת אחרי הרב בעיניים עצומות- כלומר לא לערער אחר פסיקתו גם אם זו קשה לנו וקצת לא מובנת

ומאידך, במציאות של היום הרבה פעמים ראינו שיש רבנים, שמורים דברים שמעוררים תהיות רבות

אולי השאלה שצריך לברר ראשית כל היא מהי ההגדרה של רב. 

ובמידה ויש מישהו שעונה על ההגדרה הזו- אז כן הולכים אחריו בכל אשר יאמר.

ובלי קשר, לא בהכל אתה צריך להסכים עם הרב... לזה הוא התכוון... בבקשה בבקשה לא לתפוס על המילה, אמרתי שאני גרועה בזה...

קחו את הרעיון...

השאלה היא מה זה ללכת בעיניים עצומות, נראה לי שהכוונה שלו היתה שמפקירים את השרביט בידיים שלו ולא מפעילים אף פעם שיקול דעת עצמאי...

שאפילו אמר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין...

הלכה אני פוסקת לפי אבא שלי ולפי העדה....

ממש בעת האחרונה אני עוסק במושג "התבטלות לצדיק" ומנה להבין כיצד הקשר זהה מחייב את התלמיד לרבו,

ועד כמה רחוק הוא חושק אותו ואת העצמיות שלו.

לא.

וגם אין סעיף על טבילה במקווה בבוקר,

ובכל זאת מי שרוצה להתקדש ולהתעלות בוחר בדרכים הללו

ולא בכדי.

וגם התקנה שלו לא נתקבלה

יש ענין בגמרא להקפיד על תקנת עזרא גם לאחר שנתבטלה

זה לא שאין בכלל תקנה בזמנינו, אלא שאי אפשר לחייב על פי הלכה לנהוג אותה

דיברתי רק על החלק השני של מה שאלעד אמר

הגיע דור שראו שהציבור לא נוהג אותה, ולא "פשטה" בציבור, ולכן דעת ר' יהודה בן בתירא שביטלו את התקנה וכן נהגו העם

אני לא הייתי קורא לזה שהיא "לא התקבלה"

במיוחד שהכסף משנה אומר שה לא שממש התבטלה וכבר אין תקנה, אלא רק לא צריך חייבים לקיים אותה

מעניין שדווקא הרב שאליו אתה מתבטל, מתנגד למושג "התבטלות לצדיק".

איך אתה מסתדר עם הפלונטר הזה?

(למרות שכן קרה לי שכששמעתי רב מסוים מזכיר גם הוא רעיון/עמדה נשבר לי סוף סוף האנטי נגדה. אבל לא על זה בדיוק מדובר כאן...)

למעשה שניים, שעם אחד הקשר יותר "אישי"-ברמה של להתייעץ על עניינים אישיים שהם לאו דווקא הלכה ברורה.

 הולכת אחר פסיקותיו.

לא קרה לי שעלה משהו חריג, אבל כן היה מצב נגיד שהתייעצתי על משהו ששמעתי מהרב האם הוא נכון במקרה שלי..

אישית מתחברת להשקפת עולמו של הרב שמואל אליהו שליט"א (אידאולוגיה ואמונה).

אבל אנלא ספרדיה, אז לא בהכל הולכת לפי פסיקתו ופסיקת הרב מרדכי אליהו זצ"ל.

בכללי-

אני לא ממש יכולה להחליט שאני הולכת לפי פסיקת רבנים אחרים זולת רבותיו של אבא.

אני די כפופה למה שמתנהל בבית הוריי- כיבוד אבא יקר.

אה, ולא רע לי עם זה...

הרב עובדיה

לאחר פטירתו עדיין לא התאפסתי על רב ספציפי

אבל עדיין מגיעים חידושים מהרב עובדיה שעדיין לא התפרסמו, כך שזה עדיין קורה

נניח באיסור והיתר, כשרות, שבת וכאלה- נשאל בעיקר את חמי (הוא רב)

אבל בדיני ממונות- לרוב נפנה לראש ישיבה של בעלי- שיחסית מאד מחמיר באבק גזל וכד'. או לרב שפוסק דומה.

בגדול- אנחנו גם קודם ננסה לפתוח ספר בעצמנו ואם לא נמצא תשובה- נשאל.

(בדיוק בשבת היה לי דיון מעניין על זה עם אחותי- היא מהגישה של רב אחד מוחלט שהפסיקות שלו יורדות לרצולוציה גבוהה והן לא רק הלכתיות, ואני בגישה של רב שפוסק רק במקרים מורכבים- וגם אז רק בהלכה.)

VS​

תורה שאין לה בית אב אינה תורה.

אני החלטתי להיות מחוייבת לכל מה שהרב צבי טאו שליט"א אומר בהנהגת ציבור ובאמונה, גם אם אני לא מבינה - ואני הרבה פעמים לא מבינה.

אני מבינה שאני לא מבינה.

זה לא סותר שאני לא משלימה עם חוסר ההבנה שלי, ומנסה כל הזמן להבין יותר.

בגלל שלאט לאט, עם הרבה מאמץ ולימוד, אני מצליחה, אני מבינה יותר ויותר איפה האמת שלי נמצאת.

במובנים אמוניים-נפשיים הרב שלי זה הרב יהושע צוקרמן שאני חייבת לו את מי שאני.

שניהם הרבנים של הרבנים/יות שלי. ושל אבא שלי.

אבל לא קשה...

כנראה זה לא בדיוק "משהו שלא עשינו הרבה זמן", אלא "משהו שלא עשינו אף פעם", כי האוכלוסיה התחלפה... ותכננתי משהו כן קשה 🤭

אני בעד

היא נסעה פעם באוטובוס?

הוא כתב עם נוצה?

ג' באלול – ויקיפדיה

כאשר א' באלול יוצא ביום שישי

יאללה, הבנו את הבדיחה אחרי התגובה הראשונה. לא צריך להמשיך ולזלזל.

בכל זאת בעצם היותכם בציונות הדתית אתם רוכבים לא מעט על תורתו, תרצו או לא.

לא רוצים לציין את היום? לא מתחברים? סבבה, זכותכם. אבל לפחות תכבדו ואל תגיבו תגובות מטופשות 🙄

כך אני התרשמתי.

הרי לכולם ידוע שזה היארצייט של הרב קוק. איזו תשובה רצינית אפשר לתת? אולי תשתפי אותנו בתשובה שלך עצמך?

אילמלא האי יומא דקא גרים...

יום התייחדות עם בעל האורות שהוא חיינו, מבלעדי תורתו תחיית ישראל היתה נראית אחרת לגמרי, כמה וכמה שלבים אחורים, והמבט שלנו על כל התהליכים היה צר ומצומצם.

עוד הרבה מאוד יש לנו להעמיק בתורתו והנחלתה.

קשה לדבר ולצמצם במילים את גודל היום

איזה רעיון מתוק! חנויות סטוק הן מכרה זהב למתנות קטנות, חמודות ושנונות שמביאות המון חיוך בלי לשבור את הכינס.

הנה רשימה של רעיונות למתנות קטנות, כולל החפץ, הרעיון מאחוריו, והמשפט השנון שאפשר לכתוב על הברכה:

🍳 למטבח ולבית

• תרפד / מערוך עץ

  • המשפט: "למקרה שיהיו ויכוחים... (סתם, שתמיד תרדדו את הבעיות)" או "שהחיים שלכם יהיו מתוקיםכמו בצק שמרים!"

• זוג ספלים תואמים

  • המשפט: "שתוציאו אחד מהשני את המיטב (והקפאין)."

• מלחיה ופלפליה חמודות

  • המשפט: "כי אתם התבלין אחד של השנייה."

• קרש חיתוך איכותי מעץ

  • המשפט: "כי אתם פשוט חתיכה אחת של אושר."

• תבנית סיליקון לקרח (בצורת לבבות או צורות מצחיקות)

  • המשפט: "שתדעו תמיד לשבור את הקרח!"

🧹 לחיים המשותפים והשגרה

• מטאטא פנסי / כף אשפה חמודה

  • המשפט: "שתדעו תמיד לטאטא את הריבים מתחת לשטיח."

• זוג זוגות גרביים חמימות

  • המשפט: "כי מעכשיו אתם הזוג הכי תואם בסלון!"

• פנס קטן או נר ריחני

  • המשפט: "שתמיד תהיו האור אחד של השנייה (גם כשהחשמל נופל)."

• מנעול קטן (כמו מנעול מזוודות)

  • המשפט: "שיהיה לכם קשר נעול וחזק לתמיד."

🍿 לערב זוגי ומפנק

• קערת פופקורן גדולה + שקית פופקורן

  • המשפט: "כי החיים שלכם הולכים להיות סרט מטורף (במובן הטוב!)."

• מסכה לפנים / ערכת טיפוח קטנה

  • המשפט: "לרגעים שצריך לקחת אוויר ולזכור הכל פשוט טיפ-טופ."

• מסגרת לתמונה (עם פתק ריק בפנים)

  • המשפט: "שמורה למעצר הראשון שלכם... סתם, לתמונה מהירח דבש!"

☕ לבוקר ולפינוק היומיומי

• מקציף חלב חשמלי (או ידני איכותי)

  • המשפט: "שהאהבה שלכם תמיד תהיה מוקצפת ועשירה!"

• בקבוק תרמי איכותי / כוס טרמית יפה

  • המשפט: "שתמיד תדעו לשמור על החום ביניכם (גם בימים קרים)."

• סלסילת מתכת/קש מעוצבת למטבח (לפירות/לחם)

  • המשפט: "שיהיה לכם תמיד בית מלא בכל טוב!"

🧺 לסדר, לאווירה ולנוחות בבית

• מפיץ ריח מושקע / מקלות ריח לבית

  • המשפט: "שתמיד יריח לכם כמו בית (ועם אפס ריחות של ריבים)."

• זוג מגבות ידיים רכות ומעוצבות

  • המשפט: "שתדעו תמיד לנגב את הדמעות... מרוב צחוק!"

• כף עץ גדולה לסלט / מלקחיים מעוצבים

  • המשפט: "כי אתם השילוב הכי מוצלח בסלט של החיים."

• שטיחון כניסה לבית עם כיתוב חמוד

  • המשפט: "צעד ראשון בדרך לחיים משותפים (רק לא לשכוח לחלוץ נעליים!)."

🍳 למטבח הפרקטי (אבל בסטייל)

• טיימר דיגיטלי לבישול

  • המשפט: "לזכור שהזמן שטסים כשנהנים... רק אל תשרפו את האוכל."

• משטח סיליקון לסיר חם

  • המשפט: "לרגעים שהעניינים ביניכם מתחילים להתלהט."

• פותחן יין מעוצב / פקק ואקום ליין

  • המשפט: "כי כל יום איתכם הוא סיבה למסיבה (ולכוס יין טוב)."

לדעתי השיטה שהצעת לא יעילה ואף מסוכן מאוד לסמוך עליה, כי יש בה שני פגמים מהותיים:

א. היא דורשת שההורה יזכור לעשות אותה, ואם הוא לא יזכור אז במה הועילו ניקים בתקנתם? כלומר כדי שההורה לא ישכח את התינוק, הוא צריך לא לשכוח להוריד נעל. אוקיי, אבל מה לעשות אם הוא שוכח להוריד נעל?

ב. יש עוד שיטות עם הפגם מסעיף א', כמו למשל להניח את השלט של האוטו ליד התינוק וכו', אבל פגם נוסף שיש בשיטה שלך ולא קיים באחרות הוא שזה פשוט מסובך ולכן לא יקרה. להוריד נעל זאת פעולה מעצבנת, לנעול בחזרה זאת פעולה עוד יותר מעצבנת, ולכן זה פשוט לא ישים ולא יקרה.

הפתרון האמיתי היחיד הוא לשלם כמה עשרות שקלים על טכנולוגיה שיודעת לזהות שכחת ילדים ברכב בלי שההורה צריך להפעיל או לזכור כלום.

לנו למשל יש טיפי, מערכת אוטומטית שלא דורשת שום התערבות מצידי, החיסרון היחיד הוא שחייבים שלהורה יהיה סמארטפון ולכן לא לכולם זה יתאים.

אבל מי שיש לו סמארטפון, יכול בהחלט לסמוך על המערכת הזאת.

לפעמים אני יוצא מהרכב ואשתי נשארת עם התינוק (למשל כשאני נכנס לחנות נוחות בתחנת דלק לשתי דקות), ואין שמח ממני לשמוע את הטלפון מתחיל לצפצף ולהבהב בעצבנות כשהוא חושב ששכחתי את התינוק ברכב. אני שמח כי אני יודע שהמערכת הזאת פשוט גאונית, וגם כי יש לי מן תחושת ניצחון של ''לא באמת תפסת אותי, אשתי עדיין באוטו...''

לגבי פתיחת חלון או דלת - פשוט לא רלוונטי לפתוח חלון אם הרכב נעול, אבל בהחלט אפשר ללמד ילדים לצפור בצופר של הרכב עד שכל הרחוב יבוא לבדוק מה קרה.

וראיתי שלא חייבים סמארטפון. יש לטיפי התקן נפרד שאפשר להשתמש בו. לחבר למחזיק מפתחות, וזה יעבוד בצורה דומה.

גם די זול. הופתעתי לטובה מהמחיר. חשבתי שיהיה הרבה יותר יקר.

האם אפשר לסמוך 100% על מערכות טכנולוגיות שלא יזייפו או יתקלקלו?

אמנם מעצבן להוריד נעל, לי - נראה הרעיון הטוב ביותר. שימו פתק על החלון

לגבי תזכורת, כך שתראו אותו כל הזמן..... אבל עם הנעל, הכי טוב. לדעתי,

יותר ממעצבן, חס וחלילה, לשכוח את הילד ברכב....

מאשר לסמוך על עצמך שתוריד את הנעל כל פעם

מלפני מאות בשנים או משהו כזה....? (וזה קרה)

אז אפשר גם לא לסגור את הרכב.....הילד יותר חשוב.

זה כשהולכים שניה ומתכוונים לחזור

לפעמים לא זוכרים שהילד שם בכלל

ויוצאים ונועלים

לא משאירים ילד קטן ברכב, נעול או סגור, גם לא לדקה אחת.

ובוודאי שטכנולוגיה עדיפה על הורדת נעל, שזה פשוט קשה ומסורבל ולכן תוך יומיים ייזנח, וכאמור דורש פעולה אקטיבית שצריך לזכור אותה, ולכן לא יכול לפתור בעייה שמראש נוצרת על ידי שיכחה וטרדה ולחץ וכו'.

אבל לפעמים זה פשוט נוח וטוב יותר.

לדוג' לעשות פיזורים בבוקר.

יש לך כמה ילדים לפזר אני לא רואה בעיה להשאיר לדקה ילד (לא משנה הגיל) ברכב. כל עוד יש לך קשר עין עם הרכב/ילד.

אתה חוזר הביתה ועוצר לתדלק את הרכב.

ואז אתה מגלה שאתה חייב להכנס לחנות פיזית (מכל סיבה) והתינוק שלך נרדם ברכב.

תעיר אותו בשביל דקה בחנות?

זה אחד הדברים הכי לא אחראיים שאפשר לעשות, ולא בגלל החום של הרכב

או כי אתה חושש שיחטפו לך את הילד? (מתי לאחרונה זה קרה בישראל? יותר סביר שתדרסו יחד בדרך לחנות נחות)

ובכל זאת אני לא אשאיר תינוק באמבטיה בלי השגחה...

להגיד ''כמה פעמים זה קרה'' זה לא רלוונטי,

גם כי מבחינת המתודה אתה לא יכול לשאול כמה פעמים זה קרה ולהתעלם מזה שאנחנו כלל לא יודעים מה גודל המדגם של אנשים שהשאירו ילד לבד ברכב בתחנת דלק, וגם כי אפילו פעם אחת זה פעם אחת יותר מדי כאשר מדובר במעשה חסר אחריות שקל מאוד מאוד למנוע מראש.

הרי לפי המתודה הזאת,

יותר מסוכן לחצות כביש מאשר להשאיר תינוק לבד באמבטיה מלאה במים, עובדה שיותר ילדים נהרגים על הכביש מאשר באמבטיה...

אבל העובדות הן שאוכלוסיית חוצי הכבישים גדולה פי אינסוף מאוכלוסיית התינוקות שמושארים באמבטיה ולכן כל השוואה לא תהיה רלוונטית, ובנוסף לחצות כביש זה הכרחי ולהישאר לבד באמבטיה - לא.

סעיף 361 לחוק העונשין:

המשאיר ילד שטרם מלאו לו שש שנים בלא השגחה ראויה, ובכך מסכן את חיי הילד או פוגע או עלול לפגוע פגיעה ממשית בשלומו או בבריאותו, דינו – מאסר שלוש שנים; עשה כן ברשלנות, דינו – מאסר שנה.

ללכת לחנות כשהילד ברכב לבד, זה בשום פנים ואופן לא ''השגחה ראויה''..

לדעתי להשאיר ילד באוטו שיש לך קשר עין עם הילד/אוטו זה השגחה ראויה.

"ובכך מסכן את חיי הילד או פוגע או עלול לפגוע פגיעה ממשית בשלומו או בבריאותו,"

אני לא רופא.

אבל לא חושב שיש איזה סכנה בריאותית בכך שאני נכנס לחנות לדקה כדי לשלם תוך כדי שאני מסתכל על הילד.

איזה סכנה יש לילד או לבריאותו?

רגע.

תענה לי בכנות

עצרת לתדלק. יש לך רק מזומן ביד

הבן/בת שלך נרדמו בסלקל

אתה מעיר אותם כדי להכנס לחנות נוחות בשביל לבקש לפתוח את המשאבה?

לעולם לא אשאיר ילד ללא השגחה. לעולם.

ובחנות הנוחות העין לא באמת תמיד על האוטו. וגם אם כן, אנשים רעים יכולים לעשות מעשה זריז ואתה תתחיל לרוץ אחרי רכב שנוסע על 140 קמ''ש, וכנראה הרכב יהיה מהיר יותר.

וסכנה בריאותית זה לא רק דלקת גרון, זה גם סכנה של פגיעה מאנשים זרים, ולכן הכתובת לשאלה הזאת היא לא רופא

כי גם שם לעיתים הילד נמצא חצי דקה במתקן למעלה בלי קשר עין.

ויכול להיות שם זר מטריד למעלה למעלה מגלשה

בגיל המתאים אני הולך איתם לגני שעשושים, ובגיל המתאים אני גם אשאיר ברכב. כל נושא והגיל שלו

ברור שהטיעון ''זאת השגחה ראויה'' לא יתפוס בפני אף פורום שיפוטי, ספק אם יש עורך דין מספיק נואש בשביל להעלות בכלל את הטיעון הזה.

בכל מקרה, במדינה שלנו לא מאשימים הורים שהזניחו את ילדיהם בטעות, גם אם הילד נפטר. אז כנראה שזה רלוונטי רק אם זה יהיה נהג הסעות או בייביסיטר וכו' שהשאיר את הילד, ולא ההורה.

מסכימה עם פשוט אני. נכון שיותר קל להשאיר, אבל הבעיה היא ששוכחים. עובדה שאנשים שלא הבינו

איך קורה כזה דבר, שכחו את הילד שלהם, עוד באותו שבוע , אם אני לא טועה. כן.

אז שוב, או שרוכשים את המכשיר הזה, עליו דיברת קודם, או עושים משהו שאין ספק

שלא נוכל לשכוח או להסיח את הדעת ממנו.

תשמעו, עדיף לדדות לחנות עם נעל אחת מאשר.... ואף אחד לא יצחק אחרי שנסביר לו

למה....במקרה שמישהו ישאל...להיפך, בטוח שיגידו: כל הכבוד!

היה מקרה שהאם שהיתה מפקחת (משהו כזה) על גנים, דיברה על זה והזכירה

לכל הגננות והסייעות וכל מי שהיה שם, ושלא נדע, היא עצמה שכחה את הפעוט

ברכב. נורא.

הבעיה שלנו, הי שראלים, זה ה"יהיה בסדר, אחי. סמוך!"

באמת, רק בשורות ט ובות. רק!

גם אם המזגן אומר שאין סכנת מוות בתוכו.

ואף ילד לא ימות מזה שהוא דקה ברכב לא מונע.

בתחנות דלק בדרך כלל יש צל על העמדות אז החום לא עולה כל כך מהר.

אחרת מחירי הביטוח היו הרבה יותר נמוכים

לא מעוניין לגנוב תינוק כי זה יגרום למשטרה להתייחס למקרה ביתר רצינות = סיכוי גבוה יותר לתפיסה שלו

ומי שרוצה לחטוף ילד. לא יתעכב בלגנוב רכב בשביל זה.

אלא יחטוף ילד שהולך ברחוב ליד אמא שלו ירים אותו. יכניס למכונית של משת"פ ויברח משם. ברכב של הבעלים יש סיכוי שיש מערכת איתור שתקל על איתור הילד

צריך להיות מציאותיים. איך אני זוכר את הילד שהשארתי, בצורה הכי טובה ויעילה שיש.

אבל זה לא תחליף להרגל להסתכל לבד ולוודא.

זה עזרה אבל לא תחליף

כי במקרה של טיפי לדוגמה. גם הוא לא חף מבעיות

א. יש לו בטריה? היא יכולה להגמר?

ב. החיישן יכול להתקלקל

ג. הוא יכול במקרה לא להתחבר לבלוטוס

ד. אם אתה נוסע ברכב יחד עם אשתך. הוא יכול להתחבר לבלוטוס שלך. היא תוריד אותך בעבודה ותמשיך הלאה. זה יצפצף אצלך אבל תדע שהיא עדיין איתו. בנתיים זה לא יתחבר למכשיר שלה ו...

ואפשר כמובן להמשיך עוד ועוד פגמים שיכולים להיות בטכנולוגיה.

כמובן שזה מבורך ועוזר

אבל לא תחליף

אבל בהשוואה לנעל, זה נוקאאוט...

בקשר לבעיות שכתבת, לרובן יש פתרון פשוט:

א. הסוללה מחזיקה מעמד שנים רבות, והיא מתריעה לפני שנגמרת

ג. לא קרה לי, כל עוד הבלוטות' דולק כמובן, והוא תמיד דולק כשאני ברכב בשביל אנדרואיד אוטו.

ד. זה מתחבר לטלפון השני אם הטלפון הראשון מתנתק.

אבל עם המסקנה אני בהחלט מסכים - זה מכשיר עזר, לא תחליף לאחריות אישית.

תלאות הדרך היום היו מרובות ב"ה

אפילו משלוח מנות של שוקולדים עם פתק יכול ממש לחמם את הלב

ואם אפשר אל תכתוב רק ממך אלא משניכם.

פשוט כי האישה פה כאובה עוד יותר מהבעל ששיתף.

ולא , אני לא נשוי..

אז מתאים שיתייחס לכאב שלו.

ששלחו לי פינוקים