אה, וזה לא לפורום טכנולוגיה כי אני מתכוונת מבחינת השקפה, לא מה יותר נוח לשימוש...
שוט..


נכון שמכשירים מתקדמים/'חכמים' קצת מנוונים כישורים במוח, ובמיוחד אם ילדים ממש גדלים איתם... לזה את מתכוונת? זאת נראה לי האידיאולוגיה היחידה שאפשר לקשר לזה.
אני אישית עם פלאפון ישן ונוח לי איתו, אבל מושפע כנ"ל מדברים אחרים.
ולהילחם בטכנולוגיה קשה. (אם כי אולי לא תהיה ברירה מתישהו)
נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון![]()
שלוות עולמים.נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון![]()
שלוות עולמים.
יעלי_אזה מאוד נוח, זאת אחת הטכנולוגיות שבזכותה נמנעות טעויות קריטיות!....[מותקנת לי אפליקציה שעוזרת בזה],
אמנם בעבודה עם מחשב אפשר להיעזר בו- אבל זה עוד כלי מאוד יעיל במקרה הזה....
אין סיבה לסבול בגלל זעקות (לעיתים מוצדקות) על הסמאטפונים המחריבים והמקלקלים וההורסים וכו וכו וכו
אני אישית לא מבינה איך אפשר בכלל לסמס על מקשים ולא על מסך טאצ', אבל מי שמצליח- שיערב לו
אם היא משתמשת באינטרנט שתקנה ישן, 'כי היא תתמכר', ואם לא- אז הכל בשליטה.
וליוני- צודק, זה אפשרי פרקטית. אולי יותר נכון לומר "אני לא מבינה איך אפשר לסמס במקשים כשיש לך אפשרות למקלדת".
עכשיו בסדר?...
אבל גם יותר ממכר

מופיםאם תרצה לזרוק לפח, תקרא לי קודם

אין לי מושג!
עיקר הבעיה שיהיה אינטרנט בכיס, זמין בכל מקום
אין לי אינטרנט בכולל, (אני לומד בכולל על מחשב בלי אינטרנט), כך שאני חשוף לזה רק בבית
(וכן ארוון, גם זה לא מי יודע מה, כמו שילדים שלי מזכירים לי כל הזמן "אבא, תעיף את האינטרנט הזה כבר!")
אין לי מושג!
עיקר הבעיה שיהיה אינטרנט בכיס, זמין בכל מקום
אין לי אינטרנט בכולל, (אני לומד בכולל על מחשב בלי אינטרנט), כך שאני חשוף לזה רק בבית
(וכן, גם זה לא מי יודע מה ארוון, כמו שילדים שלי מזכירים לי כל הזמן "אבא, תעיף את האינטרנט הזה כב4
היה נדיר ולא ממש מזיק
ונראה לי שכבר אז זה היה בעיה
הפלאפונים הכשרים.
אם זה נכון אז הם חייבים שהדבר יתפוס, ובזמנו פלאפון נטול אינטרנט לא היה חידוש גדול, אז בשביל ליצור משהו "גדול" הם גם ביטלו מסרונים.
(ולהחריג מסרונים מהעולם בגלל קבוצת הגיל 18-20 זה מטומטם...)
)
) הכשרים.
אם אמונת החכמים מספיק חזקה אפשר לומר שהם ראו מה שיתפתח מהאינטרנט בפלאפונים...
אבל אז בהחלט לא היה נפוץ, והיה בעל נזק קטן יחסית (מה גם שלבעיית האינטרנט היו פתרונות מצויינים)
ממה שאני ראיתי בציבורים גדולים לא תפס אז בגלל המסרונים, וחבל. (הנזק שטענו שיש במסרונים הוא כ"כ קטן ולא נפוץ...)
אם היה תופס יותר אז באזור היותר מודרני של הדתיים יתכן והיום היה נמנע הרבה מהצורך במריבה בפלאפונים החכמים.
אחרי שמתרגלים לזה זה כבר עוד מטלה מעצבנת לבדוק שיחות/הודעות/דואר שצריך לפנות לה זמן.
(כמובן תלוי באדם וכו' אבל אין טעם להפחיד)
וכמו שאמרתי בתחילה, לא יעזור לך לשאול אותנו- איש איש וקשייו, מה שנוח לך ומה שאת מרגישה לנכון.
מה זה ישן?הכוונה לפלאפון עם מקשים אבל הוא יצא בערך לפני שנתיים..
ואני ממש מרוצה גם כי מקשים יותר נח לי אני לא מתחברת לכל הסמארטפונים החדשים
גם לא גדול,גם הסלולה לא מתרוקנת מהר וצריכים כל הזמן לחפש מקום להטעין
וכל האפליקציות האלה לא בשבילי..
נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון![]()
מחזיק בטלפון ענתיקה. מהיותי שמרן, אני תמיד 'חושש' מחידושים טכנולגיים כך שבהתחלה די הסתייגתי וגם המחירים היו נראים לי מופקעים מדיי (ואני רואה בעיה להשקיע סכום גבוה במוצר חומרי כ"כ מובהק).
עם הזמן הבנתי כמה דברים:
א. היו לא מעט אנשים שאמרו לי שזה 'שינה' להם את החיים (הם אמרו, לא אני).
ב. שזה מאוד שימושי.
ג. שזה שימושי מדי - מדהים (וגם מעט עצוב) איך זה פשוט תופס חלק ניכר מתשומת הלב של הבנאדם במשך היום (בשיעורים, בעבודה, בישיבות, בארוחות ובמה לא).
אני ממילא מול מחשב נייח מרבית היום, ומעוניין שהזמן שאני לא מול מחשב ינוצל בצורה מועילה יותר.
בדצמבר הקרוב ימלאו לפלאפוני 8 חורפים (ועוד כוחו בסוללתו).
הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
🤡
אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח
שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום
כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,
למרות שהוא לא קרוב משפחה,
ולא חבר קרוב,
ולא בוס,
אלא ''רק'' מנחה ומנטור.
מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,
ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.
נוחי בשלום,
פרופסור עדה יונת.
אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...
היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.
היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.
יהי זכרה ברוך.
לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית
בפועל היתה רק אחת
לא היו גונבים ממנה את הגילוי
אמר לו פפוס מי הביאך לכאן אמר ליה אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים
מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב
החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.
בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.
אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.
הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל
קטן מידי.
תעבור למצב מחשב
ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה
החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.
עכשיו הכל מובן.