פלוס בבנק, להצליח לקום לפני תשע בבוקר, 

כשאני נקי, כשהקבוצה מנצחת

כמה כסף חסכתי במבצעים

אני ממש משתדל שהסכום יהיה יותר ויותר גבוה

זה מראה לי שאני בשליטה

טוב ניצלשתי

אצלי זה פחות ככה. כשאני במצב שמח אני מתלהב פשוט מכל דבר, וכשאני בערפל שום דבר לא יעזור.

איזור עם צמחיה ונחל, כלניות, הצלחה במשהו, שמישהו מחליט להפתיע אותי (לטובה) אפילו במשהו קטן

(יש עוד הרבה, סתם לא עולה לי עכשיו)

אוטובוס שמגיע ממש מהר ליעד.

מחשבות ומסקנות שעולות בלי להתכוון בדיוק בזמן.

חברה שמוכנה בשמחה לתת לי לצלם את הסיכומים שלה.

שאני לא שוכחת משהו שהייתי צריכה לזכור..

עציץ שהשתקם ומוציא פרחים מחדש

וכו

אממ שהשולחן שבשורה הראשונה שמול הרב/מרצה לא נתפס...

שיש לי מושב באוטובוס על חלון ימני...

שהאוטובוס מגיע 2 שניות אחרי שהגעתי...

לבוא לבית אחרי שבוע בדירה ולהבין כמה הוא נקי ומצוחצח ביחס (ובלי יחס) לדירה הזאת ולדעת כמה זה עושה טובבבב

לבוא הביתה בהפתעה ויש אוכל מוכן וחם בסיר

צכה לחשוב עוד...

כנות מתפרצת,

גלידה,

ים!,

לשיר במקלחת,

לאהוב,

ללמוד,

אנשים מכל הגוונים,

תל אביב וירושלים (השוני והדמיון בינהן),

להגיש תרגיל ארוך ,

שיר ישן ברדיו או מתוך חנות ברחוב,

קבלת שבת,

תוכנה שרצה סופסוף!,

לילה לבן מנוצל טוב-טוב,

לרוץ לאוטובוס ולהספיק לעלות,

טבע ובעלי חיים,

חידושים טכנולוגיים

ועוד

ועוד.

תמשיכו עוד מלא, טוב?

חייב לאזן את המצב פה..

זה עשה לי נחת כזו בלב

אני אקרא שוב  (תודה!)

נהינתי לקרוא

אגב, גם להספיק רמזור של בניני האומה עושה לי את זה

ואותי - שהילדים נרדמו  (מיקימאוס מציין שזה לא כזה קטן)

לעשות פעולה של יומיום- ופתאום לחשוב על זה - שבשבילי זה הגשמת חלום

לעשות דברים שמותחים עוד טיפה את היכולות שלי- הנה, אפילו לזה את מסוגלת 

להספיק, להיות מלאת סיפוק

לשמוע מאנשים אחרים שדברים הולכים לכיוון הנכון בשבילם... 

לעזור לחברה. להרגיש שהיא קיבלה את המסר שהיא באמת מוזמנת לבקש עזרה. 

לבוא לבית- לא משנה אם מצאתי אותו נקי  

לעשות ביחד את הבית שיהיה נקי

לזרוק מכונה שלמה למייבש כביסה- ולתת לשיפחה אלקטרונית לעבוד במקומי 

לדבר בטלפון עם חברה 

לכתוב קטע שחלמתי את הטקסט שלו 

אל הפריחה האדומה המופלאה הזו של הצאלון פה, מול חלוננו ממש.. אדיר, נפלאות.. ואפשר להתבונן בו שעות.

אחיינים, כמובן, בכל צורה וצבע..

להיות עם ילדים, לשמוע אותם, את ההברקות שלהם

וביצירה- דברים הכי פשוטים הן כתגליות מרנינות- בכתיבה, בצביעה, בציור.

מחמאה קטנה ומאירה- עושה לי את היום. וגם לתת כאלו ולראות איך האדם מולי קורן.

לרוץ כדי להספיק את כל הרמזורים הירוקים בצומת, בצומת הזו זה מילדות ככה

נראלי יש עוד מלא דברים קטנים.. אם אסתובב עם פנקס במשך יום שלם ואכתוב הכל- השלל יהיה גדול, רק מהתבוננות, ב"ה!

ולהיות תקועה על ספסל ברחוב בלי כסף, ואז למצוא אותו בתחתית ערימת השטויות, צמוד לכרטיס אשראי

זה מגניב, כשזה קורה לעיתים קרובות זה עוד יותר מגניב

אני אנסה:

כשהקב"ה שולח לי מלמעלה סימנים קטנים ומדהימים שהוא ממש, אבל ממש מקשיב לתפילות שלי

כשאני בשעת לילה מאוחרת אחרי יום עמוס מכבה את האור הגדול בחדר ומדליקה את המנורת לילה המהממת שלי (מאיקאה ) בדירה המתוקה (ונזכרת בספסלים, בספסלים..) שמה שיר שקט ונכנסת לפורום

שאני שמחה סתם,

שאני מצליחה לעמוד ביעדים שלי בעבודה ועם זאת לשמור על המצפון שלי נקי ולא לעשות מה שלא לרוחי,

כשיש לי שיחה טובה עם חברה,

כשהכעס שבי הופך לאהבה גדולה,

כשאני מדמיינת את הבית שלי ואת השיעורי תורה שבעז"ה יהיו בו לנוער, שאני מדמיינת את בעלי המתוק (סליחה, סליחה מנהלים ) זה בא ביחד פשוט.. והילדים הצדיקים והמתוקים שלנו (נכון שהבנים עכשיו קוראים את זה ואומרים "אוי היא כזאת בת??" חח)

כשאני טוחנת חבילה שלימה של עוגיות שוקולד צ'יפס לבד (והופ הנה הברחתי את הפוטנציאל לבעל חחח )

שכיף לי שמה שיוצא לי בגיטרה יוצא יפה

שמישהו מחמיא, מכל הלב

שאני מרגישה שאני טובה, כשאני מעיפה את המחשבות המחלישות לאלף רוחות

כשאני בים .. 

ריח של דשא (השבוע יצאתי מהעבודה (מתחם הייטק גדול) בשעת לילה מאוחרת כולי פורחת מאושר כי היה ריח מהמם של דשא.. לא יודעת מאיפה הוא הגיע

פעם הייתי נהנית מאוד לשבת עם סיגריה ולדבר עם ה' במקום יפה ומבודד.. (והנה חשיפת סוד ) היום משתדלת לדבר איתו בלעדיה (אבל היה כיף!) , ולדבר איתו -בידיעה שהוא הכי מקשיב לי בעולם - זה הדבר הכי קטן-גדול משמח שיש!

איזה שרשור כיףףףףף

שאוכלים את האוכל שבישלתי ונהנים

שאני רוצה לקנות בגד מסויים ונשאר אחד אחרון  דווקא במידה שלי.

שמתפללים על משהו וה' עונה לתפילה (במיוחד שזה קורה ממש אחרי)

שחברה מתקשרת ואומרת שהיא מתגעגעת

שאני רואה על מכונית סטיקר משמח\מחזק

שאנשים שואלים אותי איך מגיעים לרחוב מסוים ואני יודעת את התשובה 

להחמיא לאנשים =]

לחזור הביתה ולראות שאמא הכינה את ה-אוכל הכי טעים

להגיד לנהג אוטובוס תודה רבה לפני שיורדים 

לקום מוקדם לראות את הזריחה

לפתוח את החלון ולהריח את הריח של אחרי הגשם (אין על זה)

להסתכל על הכוכבים

שמישהי שאני לא מכירה מחייכת אלי בלי סיבה (לא קורה הרבה אבל שזה קרה זה שימח)

להכנס הביתה בשיא החום ולראות שהמזגן דלוק 

לפתוח את הארון ולמצוא ממתק שווה

ללבוש חולצה שיצאה באותו רגע מהמכונת ייבוש 

לשמוע שיר פתיחה של תוכנית ילדים שגדלתי עליה

להסתכל על אוסף מדבקות\מכתביות שנשארו לי מגיל קטן..

אם יעלו לי עוד דברים בע"ה אני אכתוב!!!

מתקרב לזה- לסיים לבדוק מבחנים שיושבים לי על הלב מלא זמן

לעשות כלים כשחשבתי לוותר לעצמי וללכת לישון כשהכיור מלא (זה משמח במיוחד כי זה כזה נדיר...)

ללכת להורים

לארח תלמידות

למצוא במפתיע משהו ממש בזול, אחרי שכבר החלטתי לקנות אותו ביוקר

ב"ה

ריח של מרכך כשמוציאים את הכביסה מהמייבש
העלייה של הקסטל כשחוזרים לירושלים
והאוויר של ירושלים שפתאום ממלא את הריאות
הליכה מהעירייה לעיר העתיקה צמוד לחומה(לירושלמים) ואז דרך הסימטאות(תושבי הרובע)

פיסקא או קטע שמרגיש כאילו הוא נכתב ממש בשביל הרגע הזה
לקרוא משהו שכתוב ממש טוב, קטע או סיפור קצר

התמוטטות אחרי כתיבה ארוכה שבאה בפתאומיות
לקרוא דברים שכתבתי מזמן ולהיזכר
שיחה אמיתית עם מישהו זר שפגשת בתחנה מרכזית\אוטובוס\כנ"ל
לפגוש חברים קרובים שאפשר לדבר איתם על הכול באמת

וויכוח טוב, בגמרא\אמונה\פוליטיקה\חינוך וכו'

להפנים את הצד של השני אחרי וויכוח, לראות אותו, לצרף אותו לתמונה הכללית

להצליח ללמוד בעיון, לתרץ את התוס', להבין מהרש"א, לצייר על דף סוגיא ולהצליח להבין אותה, לראות הערה של עצמי בספר

להמציא מושג כדי להתייחס למשהו שאין לי מושג איך לקרוא לו כמו "יש לזה טעם ירוק"
לזהות את הציפייה החברתית מעצמי, ולהתעלם ממנה
הנוף מהמרפסת בבית
לחזור למקומות שהייתי בהם כילד ולהיזכר
להשתחרר, להתבודד ולהרשות לעצמי לדבר עם ה' על מה שבאמת חשוב לי, על איפה אני נמצא ועל איך להתקדם
להתפלל ולסיים עמידה אחרי עלינו לשבח, ולא כי לא הצלחתי להתרכז
חגים בישיבה, כשהכול עטוף בלבן
התחושה של אלול, מין דחף כזה לפרוץ את כל הגבולות של עצמי בבת אחת
לתת לעצמי להיסחף עם ניגון, לתת לו למלא אותי
לקום בערסל
כוס תה בשעה קטנה של הלילה
לעשות גלגלונים
לשחק עם אחי הקטן
שחנ"שים של אמצע הלילה בשבת
ותיקין בכותל
לבשל ארוחה שלמה בשביל המשפחה ולחכות שכולם יגיעו
להגיע חמש דקות לפני השעה שקבעתי עם מישהו ולחכות לו
יש עוד מלא...
אה וד"א שלום, נעים מאוד =]

חוץ מפקקים

ב"ה

בתור ירושלמי למהדרין מן המהדרין, הקסטל הוא תמיד ההתחלה של ירושלים וירושלים זה בית ;)

ב"ה
 

ברור ש'מלהיב' זו מילה לא מתאימה- זה יותר כמו 'בבית' כזה...
מלהיב זה לא הקסטל- הקסטל זה ההתחלה, זה להתחיל לעלות לירושלים, זה כמו לעלות במדרגות הביתה...
ולא תמיד נתקעים =] צריך לדעת מתי לצאת.... חוץ מיזה, דווקא כשמאטים שם בגלל כל התנועה זה מרגש
זה נותן תחושה של - יש לך עוד רגע להתכונן, ליישר את החולצה, לסדר עוד פרט, זה נותן תחושה של להתכונן

לירושלים...
שוב- צריך להיות ירושלמי בשביל להבין

אה- יש שם נוף מטורף, כל כך הרבה עצים, עכשיו יש גם הרבה בטון וברזל... אבל יש גם מלא גבעות ועצים חח

בס"ד 

בתחנה מרכזית או משו כזה.

לקפוא מקור,

להכנס למרכזית בדרך הביתה סתם כדי לראות אם יש מישו מוכר,

ולצאת עם ליווי עד הבית + ג'וזף

• אמירת שלום עם פנים שמחות לאנשים ברחוב ובעבודה...
• אמירת תודה רבה למנקים, לאימא, לעובדים שאיתי, לנהגי-אוטובוס ועל-זה הדרך.
• לנקות כלים בבית.
• לסדר את החדר.
• לעשות טובה לאדם זר ברחוב.
• להיות אני בלי פחד.

לראות ילדים משחקים ברחובות ירושלים.

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז