פלוס בבנק, להצליח לקום לפני תשע בבוקר, 

כשאני נקי, כשהקבוצה מנצחת

כמה כסף חסכתי במבצעים

אני ממש משתדל שהסכום יהיה יותר ויותר גבוה

זה מראה לי שאני בשליטה

טוב ניצלשתי

אצלי זה פחות ככה. כשאני במצב שמח אני מתלהב פשוט מכל דבר, וכשאני בערפל שום דבר לא יעזור.

איזור עם צמחיה ונחל, כלניות, הצלחה במשהו, שמישהו מחליט להפתיע אותי (לטובה) אפילו במשהו קטן

(יש עוד הרבה, סתם לא עולה לי עכשיו)

אוטובוס שמגיע ממש מהר ליעד.

מחשבות ומסקנות שעולות בלי להתכוון בדיוק בזמן.

חברה שמוכנה בשמחה לתת לי לצלם את הסיכומים שלה.

שאני לא שוכחת משהו שהייתי צריכה לזכור..

עציץ שהשתקם ומוציא פרחים מחדש

וכו

אממ שהשולחן שבשורה הראשונה שמול הרב/מרצה לא נתפס...

שיש לי מושב באוטובוס על חלון ימני...

שהאוטובוס מגיע 2 שניות אחרי שהגעתי...

לבוא לבית אחרי שבוע בדירה ולהבין כמה הוא נקי ומצוחצח ביחס (ובלי יחס) לדירה הזאת ולדעת כמה זה עושה טובבבב

לבוא הביתה בהפתעה ויש אוכל מוכן וחם בסיר

צכה לחשוב עוד...

כנות מתפרצת,

גלידה,

ים!,

לשיר במקלחת,

לאהוב,

ללמוד,

אנשים מכל הגוונים,

תל אביב וירושלים (השוני והדמיון בינהן),

להגיש תרגיל ארוך ,

שיר ישן ברדיו או מתוך חנות ברחוב,

קבלת שבת,

תוכנה שרצה סופסוף!,

לילה לבן מנוצל טוב-טוב,

לרוץ לאוטובוס ולהספיק לעלות,

טבע ובעלי חיים,

חידושים טכנולוגיים

ועוד

ועוד.

תמשיכו עוד מלא, טוב?

חייב לאזן את המצב פה..

זה עשה לי נחת כזו בלב

אני אקרא שוב  (תודה!)

נהינתי לקרוא

אגב, גם להספיק רמזור של בניני האומה עושה לי את זה

ואותי - שהילדים נרדמו  (מיקימאוס מציין שזה לא כזה קטן)

לעשות פעולה של יומיום- ופתאום לחשוב על זה - שבשבילי זה הגשמת חלום

לעשות דברים שמותחים עוד טיפה את היכולות שלי- הנה, אפילו לזה את מסוגלת 

להספיק, להיות מלאת סיפוק

לשמוע מאנשים אחרים שדברים הולכים לכיוון הנכון בשבילם... 

לעזור לחברה. להרגיש שהיא קיבלה את המסר שהיא באמת מוזמנת לבקש עזרה. 

לבוא לבית- לא משנה אם מצאתי אותו נקי  

לעשות ביחד את הבית שיהיה נקי

לזרוק מכונה שלמה למייבש כביסה- ולתת לשיפחה אלקטרונית לעבוד במקומי 

לדבר בטלפון עם חברה 

לכתוב קטע שחלמתי את הטקסט שלו 

אל הפריחה האדומה המופלאה הזו של הצאלון פה, מול חלוננו ממש.. אדיר, נפלאות.. ואפשר להתבונן בו שעות.

אחיינים, כמובן, בכל צורה וצבע..

להיות עם ילדים, לשמוע אותם, את ההברקות שלהם

וביצירה- דברים הכי פשוטים הן כתגליות מרנינות- בכתיבה, בצביעה, בציור.

מחמאה קטנה ומאירה- עושה לי את היום. וגם לתת כאלו ולראות איך האדם מולי קורן.

לרוץ כדי להספיק את כל הרמזורים הירוקים בצומת, בצומת הזו זה מילדות ככה

נראלי יש עוד מלא דברים קטנים.. אם אסתובב עם פנקס במשך יום שלם ואכתוב הכל- השלל יהיה גדול, רק מהתבוננות, ב"ה!

ולהיות תקועה על ספסל ברחוב בלי כסף, ואז למצוא אותו בתחתית ערימת השטויות, צמוד לכרטיס אשראי

זה מגניב, כשזה קורה לעיתים קרובות זה עוד יותר מגניב

אני אנסה:

כשהקב"ה שולח לי מלמעלה סימנים קטנים ומדהימים שהוא ממש, אבל ממש מקשיב לתפילות שלי

כשאני בשעת לילה מאוחרת אחרי יום עמוס מכבה את האור הגדול בחדר ומדליקה את המנורת לילה המהממת שלי (מאיקאה ) בדירה המתוקה (ונזכרת בספסלים, בספסלים..) שמה שיר שקט ונכנסת לפורום

שאני שמחה סתם,

שאני מצליחה לעמוד ביעדים שלי בעבודה ועם זאת לשמור על המצפון שלי נקי ולא לעשות מה שלא לרוחי,

כשיש לי שיחה טובה עם חברה,

כשהכעס שבי הופך לאהבה גדולה,

כשאני מדמיינת את הבית שלי ואת השיעורי תורה שבעז"ה יהיו בו לנוער, שאני מדמיינת את בעלי המתוק (סליחה, סליחה מנהלים ) זה בא ביחד פשוט.. והילדים הצדיקים והמתוקים שלנו (נכון שהבנים עכשיו קוראים את זה ואומרים "אוי היא כזאת בת??" חח)

כשאני טוחנת חבילה שלימה של עוגיות שוקולד צ'יפס לבד (והופ הנה הברחתי את הפוטנציאל לבעל חחח )

שכיף לי שמה שיוצא לי בגיטרה יוצא יפה

שמישהו מחמיא, מכל הלב

שאני מרגישה שאני טובה, כשאני מעיפה את המחשבות המחלישות לאלף רוחות

כשאני בים .. 

ריח של דשא (השבוע יצאתי מהעבודה (מתחם הייטק גדול) בשעת לילה מאוחרת כולי פורחת מאושר כי היה ריח מהמם של דשא.. לא יודעת מאיפה הוא הגיע

פעם הייתי נהנית מאוד לשבת עם סיגריה ולדבר עם ה' במקום יפה ומבודד.. (והנה חשיפת סוד ) היום משתדלת לדבר איתו בלעדיה (אבל היה כיף!) , ולדבר איתו -בידיעה שהוא הכי מקשיב לי בעולם - זה הדבר הכי קטן-גדול משמח שיש!

איזה שרשור כיףףףףף

שאוכלים את האוכל שבישלתי ונהנים

שאני רוצה לקנות בגד מסויים ונשאר אחד אחרון  דווקא במידה שלי.

שמתפללים על משהו וה' עונה לתפילה (במיוחד שזה קורה ממש אחרי)

שחברה מתקשרת ואומרת שהיא מתגעגעת

שאני רואה על מכונית סטיקר משמח\מחזק

שאנשים שואלים אותי איך מגיעים לרחוב מסוים ואני יודעת את התשובה 

להחמיא לאנשים =]

לחזור הביתה ולראות שאמא הכינה את ה-אוכל הכי טעים

להגיד לנהג אוטובוס תודה רבה לפני שיורדים 

לקום מוקדם לראות את הזריחה

לפתוח את החלון ולהריח את הריח של אחרי הגשם (אין על זה)

להסתכל על הכוכבים

שמישהי שאני לא מכירה מחייכת אלי בלי סיבה (לא קורה הרבה אבל שזה קרה זה שימח)

להכנס הביתה בשיא החום ולראות שהמזגן דלוק 

לפתוח את הארון ולמצוא ממתק שווה

ללבוש חולצה שיצאה באותו רגע מהמכונת ייבוש 

לשמוע שיר פתיחה של תוכנית ילדים שגדלתי עליה

להסתכל על אוסף מדבקות\מכתביות שנשארו לי מגיל קטן..

אם יעלו לי עוד דברים בע"ה אני אכתוב!!!

מתקרב לזה- לסיים לבדוק מבחנים שיושבים לי על הלב מלא זמן

לעשות כלים כשחשבתי לוותר לעצמי וללכת לישון כשהכיור מלא (זה משמח במיוחד כי זה כזה נדיר...)

ללכת להורים

לארח תלמידות

למצוא במפתיע משהו ממש בזול, אחרי שכבר החלטתי לקנות אותו ביוקר

ב"ה

ריח של מרכך כשמוציאים את הכביסה מהמייבש
העלייה של הקסטל כשחוזרים לירושלים
והאוויר של ירושלים שפתאום ממלא את הריאות
הליכה מהעירייה לעיר העתיקה צמוד לחומה(לירושלמים) ואז דרך הסימטאות(תושבי הרובע)

פיסקא או קטע שמרגיש כאילו הוא נכתב ממש בשביל הרגע הזה
לקרוא משהו שכתוב ממש טוב, קטע או סיפור קצר

התמוטטות אחרי כתיבה ארוכה שבאה בפתאומיות
לקרוא דברים שכתבתי מזמן ולהיזכר
שיחה אמיתית עם מישהו זר שפגשת בתחנה מרכזית\אוטובוס\כנ"ל
לפגוש חברים קרובים שאפשר לדבר איתם על הכול באמת

וויכוח טוב, בגמרא\אמונה\פוליטיקה\חינוך וכו'

להפנים את הצד של השני אחרי וויכוח, לראות אותו, לצרף אותו לתמונה הכללית

להצליח ללמוד בעיון, לתרץ את התוס', להבין מהרש"א, לצייר על דף סוגיא ולהצליח להבין אותה, לראות הערה של עצמי בספר

להמציא מושג כדי להתייחס למשהו שאין לי מושג איך לקרוא לו כמו "יש לזה טעם ירוק"
לזהות את הציפייה החברתית מעצמי, ולהתעלם ממנה
הנוף מהמרפסת בבית
לחזור למקומות שהייתי בהם כילד ולהיזכר
להשתחרר, להתבודד ולהרשות לעצמי לדבר עם ה' על מה שבאמת חשוב לי, על איפה אני נמצא ועל איך להתקדם
להתפלל ולסיים עמידה אחרי עלינו לשבח, ולא כי לא הצלחתי להתרכז
חגים בישיבה, כשהכול עטוף בלבן
התחושה של אלול, מין דחף כזה לפרוץ את כל הגבולות של עצמי בבת אחת
לתת לעצמי להיסחף עם ניגון, לתת לו למלא אותי
לקום בערסל
כוס תה בשעה קטנה של הלילה
לעשות גלגלונים
לשחק עם אחי הקטן
שחנ"שים של אמצע הלילה בשבת
ותיקין בכותל
לבשל ארוחה שלמה בשביל המשפחה ולחכות שכולם יגיעו
להגיע חמש דקות לפני השעה שקבעתי עם מישהו ולחכות לו
יש עוד מלא...
אה וד"א שלום, נעים מאוד =]

חוץ מפקקים

ב"ה

בתור ירושלמי למהדרין מן המהדרין, הקסטל הוא תמיד ההתחלה של ירושלים וירושלים זה בית ;)

ב"ה
 

ברור ש'מלהיב' זו מילה לא מתאימה- זה יותר כמו 'בבית' כזה...
מלהיב זה לא הקסטל- הקסטל זה ההתחלה, זה להתחיל לעלות לירושלים, זה כמו לעלות במדרגות הביתה...
ולא תמיד נתקעים =] צריך לדעת מתי לצאת.... חוץ מיזה, דווקא כשמאטים שם בגלל כל התנועה זה מרגש
זה נותן תחושה של - יש לך עוד רגע להתכונן, ליישר את החולצה, לסדר עוד פרט, זה נותן תחושה של להתכונן

לירושלים...
שוב- צריך להיות ירושלמי בשביל להבין

אה- יש שם נוף מטורף, כל כך הרבה עצים, עכשיו יש גם הרבה בטון וברזל... אבל יש גם מלא גבעות ועצים חח

בס"ד 

בתחנה מרכזית או משו כזה.

לקפוא מקור,

להכנס למרכזית בדרך הביתה סתם כדי לראות אם יש מישו מוכר,

ולצאת עם ליווי עד הבית + ג'וזף

• אמירת שלום עם פנים שמחות לאנשים ברחוב ובעבודה...
• אמירת תודה רבה למנקים, לאימא, לעובדים שאיתי, לנהגי-אוטובוס ועל-זה הדרך.
• לנקות כלים בבית.
• לסדר את החדר.
• לעשות טובה לאדם זר ברחוב.
• להיות אני בלי פחד.

לראות ילדים משחקים ברחובות ירושלים.

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל