מכירה מישהו דוס ממש, שלא עניין אותו מה הוא לבש, ורק אמא שלו קנתה לו את הבגדים. הוא בא ממשפחה שלא מבינים בלבוש, ולכן אמא שלו קנתה לו ג'ינסים (הוא כמובן לא הבין שזה מסמל משהו. מבחינתו זה פשוט היה מכנסים)

הבעיה התחילה בשידוכים- הוא נפגש עם בחורה דוסית ממש, שראתה שהוא עם ג'ינס וחשבה לפסול אותו על זה, כי לא מתאים לה בחור שהולך ככה. למזלה היא בררה מאיפה זה מגיע, ובסוף הם התחתנו ונשואים באושר

(אכן, אחד הזוגות היותר דוסים שאני מכירה. היום הוא כבר בלי ג'ינס..)

דוס.

ג'ינס בד"כ לא הולך עם בייניש רציני, שלומד כל היום תורה

(בנים קחו בחשבון שכך חושבים על זה )

וגם זה יחד עם אשתי. 

אם לא הייתי מתחתן ייתכן מאוד שעד היום אמא שלי היתה קונה לי. 

לכן היא מתייעצת איתי באיזה בגדים לקנות לי

את הבגדים שלו. 

טוב, רוב הזמן הוא במדים, והמעט בגדים שלא- הוא מקבל מהם מתנות כל הזמן.

הפעם היחידה שיצא לו לקנות בגד זה כשהוא חזר לחנות להחליף למידה יותר מתאימה. לא הייתי מרוצה מהתוצאה...

יש אחת שתאהב את מה שאתה לובש ויש אחת שלא..זה סגנון וזה בד"כ כן מראה על האדם

ולמה הוא החליט ללבוש ככה..

האמת אבל שהיה איזה בחור אחד שהיה לובש רק שחור לבן... (בלי טיפת צבעוניות, אפילו בכיפה) וזה עשה לי רע... אבל לא השפיע על ההחלטה...

על צניעות בעיקר, כן. מעבר לזה - אולי רק במקרים קיצוניים.

פעם אחת חולצה עם הדפס (ציור+כיתוב. עדינים יחסית יש לומר בהגינות) העלתה בי תמיהה, אבל לא באתי לפסול בגללה.

לדוג' חולצה של שלום עכשיו/בצלם

אין לי דעות נחרצות לגבי מה יפה ומה לא, וממש אין לי כוונות לקנות לו בגדים בעצמי אחרי החתונה, נראה לי שלקנות לעצמך בגדים זו יכולת די בסיסית של להסתדר בעולם.
אמרו פה ג'ינס בשבת, אז זה היה מעלה לי סימני שאלה, וכיפה שהיא לא סרוגה.
יצאתי עם מישהו שלא אהבתי איך שהוא מתלבש, הופתעתי מעצמי כי לא חשבתי שיש לי טעם כלשהו בבגדים של בנים, אבל זה היה בעיקר שהחולצות היו תמיד גדולות עליו. לא פסלתי על זה.

בנות, בואו ואסביר לכן איך גבר קונה בגדים.

מחפש מקום שיש בו כמה חנויות בגדים (כדי שיהיה קל לעשות השוואת מחירים),

בודק באיזו חנות יש את המבצעים הכי טובים.

הולך לאגף המכנסיים, מחפש את הדגם עם הכי הרבה כיסים, ולוקח את המכנס הראשון מכל ערימה בין המידות 40 ל46,

הולך מאחורי הוילון, ובודק איזה מכנס יושב עליו הכי טוב (כלומר לא לוחץ ולא נופל),

מקפל יפה את המכנסיים שהוא לקח, וחוזר לערימה ששם המידה הכי התאימה לו,

לוקח את חמשת המכנסיים שנמצאים בחלק העליון של הערימה, ולא אכפת לו אם כולם שחורים או שיש שם מכנס ורוד או סגול,

מחזיר למעלה את המכנסיים שהוא מדד (כי את זה כולם מודדים, וזה נמצא מן הסתם כבר 10 שנים בחנות),

ולבסוף, עומד לבד בתור למוכרת עם עוד מאתיים בנות (שמתפלאות מה גבר עושה בחנות הזאת).

כנ"ל לגבי חולצות וכו'.

ואז כשהוא חוזר הבייתה, האמא/אחות/אישה מתלוננת על חוסר הטעם שלו בבגדים.

עוד סיבה פרקטית,

לצאת לעיר/קניון זה גם לוקח זמן, גם משעמם וגם בעייתי מבחינת צניעות,

אז יותר פשוט כבר לבקש מהאמא/אחות/אישה שמתוך החצי יממה שהן מבזבזות בשופינג,

שישקיעו כ-10 דקות כדי לקנות בגדים לגברברים שיש להן בבית.

כמו שאני נגיד לא מצפה מהאישה שבזמן שנרצה לבנות בית, שהיא תתרוצץ בין קבלנים וחומרי בניין,

או שהיא תבין משהו בהספק מנוע, כשבאים לקנות רכב למשפחה.

כך גם אני לא מבין למה כ"כ חשוב לכן שגבר יקנה בעצמו בגדים??

כי כשקונים רכב או בונים בית זה משהו משותף וראוי ששני הצדדים יקחו בו חלק, כל אחד כפי הבנתו. לי נראה סביר ששני בני הזוג יבינו בגדול מה הולך לקרות ומה חשוב להם בכל התחומים הללו.

לעומת זאת, כשאתה צריך להתלבש - זהו צורך פרטי שלך, ולכן הכי הגיוני שתדאג לו בעצמך.

בקיצור, ההשוואה גם לא נכונה וגם לא שירתה אותך...
 

לא כתבתי שהאישה לא תשתתף בתכנון הבית, רק שמן הסתם היא לא זאת שתתרוצץ בעבודות הטכניות סביב הבנייה.

וכנ"ל לגבי רכבים, בד"כ מנועים ומכונות אלו לא דברים שמעניינים כ"כ נשים, ולכן חוץ מכמה נתונים טכנים כמו כמה מקומות יש ברכב ואם הוא אוטומט או גיר ידני, את רוב הנשים זה לא יעניין איזה דגם רכב קונים.

לגבי בגדים, לרוב הגברים לפני החתונה לא כ"כ אכפת איך הם מתלבשים, וזה בד"כ אכפת לאמהות שלהם ובהמשך לנשותיהם.

אז לגבי גברים, אין כ"כ מה ללמוד מהבגדים שלהם, כי או שהם לא מבינים מה הם לובשים, או שאמא שלהם קונה להם.

קרה לי כמה פעמים שהייתי צריך לקנות, ואז פעלתי כמו שכתבתי לעיל (חוץ מזה שהוצאתי מהערימה את המכנסיים הורודים),

ובד"כ, אני גם לא מבקש מאמי לקנות, פשוט לפעמים כשאני חוזר הבייתה מחכה לי בארון ערימה חדשה של בגדים.

אני מכיר למשל כמה חבר'ה רציניים מהר-המור שהולכים עם ג'ינס משופשף, למה? כי זה הדבר הראשון שיצא  להם מהארון!

אם זה מעיד עליהם משהו? ממש לא! הם כל הזמן בבימ"ד יושבים ולומדים.

מישהי תפסול בגלל זה?

ויש הבדל בין ג'ינס שחור לכחול?

בנות,לטיפולכם.

אבל משומה יצא על הג'ינס קטע פחות דוס... לודעת למה...

"הבגד עושה את האדם", במבט ראשון מודדים את האדם במידה רבה על פי לבושו. 

רבי נחמן מברסלב אמר:"בגדי אדם מרמזים על מידותיו של אדם"!!!

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.