ותתיעצי עם עובדת רווחה במקום מגורייך.

העניין הוא שמגיע לי כנראה סיוע משפטי ואין לי כסף לעו"ד פרטי, ופעם פניתי אליהם לפתוח תיק, קבעו לי פגישה למועד מאוד מאוחר יחסית ובינתיים בעלי דאג להחליק את העניינים כדי שאני ארד מהעניין אבל אחרי הכל המצב לא השתפר, רק נהיה יותר גרוע, אני לא יכולה עם תקופות ההמתנה של סיוע משפטי, האם דרך בית דין רבני זה יותר קל?

ולהיבנות מחדש בע"ה

הוא לא רוצה להתגרש בכלל אבל לא מוכן להשקיע שום מאמץ ומנצל את העובדה שכל-כך קשה לעבור את התהליך הזה ואני נשארת איתו ככה, אני לא מוכנה יותר

חמותי היא גרושה עם דיפלומה. הם עזרו לה בהמון. אף פעם לא ניסו לקחת לה את הילדים וגם לא חשבו על זה. היום הילדים שלה כבר לא קטינים והיא עדיין נעזרת ברווחה לטיפולי שיניים, סבסוד משקפיים וכד'. 

מה שאפשר שיהיה בדרכי שלום.

מ"מאבקים" לא מרוויחים - וכולם, בעיקר הילדים, מפסידים.

ילדים צריכים לכתחילה אבא ואמא, ואם זה לא יכול להיות באותו בית - אז כמה שאפשר בשני בתים..

הכי טוב אם יש רב פיקח ומיושב, שגם האיש קשור אליו - ויכול להדריך איך לסדר את הדברים במתינות ומהירות.

היה כאן פעם סיפור כזה, יותר קשה ממה שאת מתארת, ובגלל שהאיש שמע לקול רב מסוים - הרי שהרב והרבנית, בצירוף עם "טוענת" חכמה שעזרה לאשה והבינה שהכי טוב לנסות בלי "משפטים", הגיעו להסכמה במהירות, ותוך זמן קצר כל העסק היה מאחריהם.

לא תמיד זה קורה - תלוי באנשים ובנסיבות, אבל שווה להשתדל על כך ולא להיסחף לכל מיני "יועצי מלחמה".  כמובן, הכל בע"מ, בלי להכיר את הנסיבות הספציפיות.

[ואגב, מצד הדין - בוודאי שכאשר כבר אין ברירה, צריך לפנות לבי"ד רבני ולא לבימ"ש חילוני]

ןלדעתי זה גם לא נכון פרפורציונאלית.

העומס לא פחות אני חושב.

ואם בהסכמה - זה צ'יק-צאק..

גם כן על סמך "עובדות". וגם הלכתית.

לא מתגרשים בלי עורך דין.

ולעניות דעתי גם תצאי מהבית, כי לפחות לפי ההלכה מהרגע שהוא החליט לגרש אותך אסור לו להיות איתך. אני לא יודעת איך זה בכיוון ההפוך, אבל שום דבר טוב לא יוצא מזה שאת גרה איתו.

חושבים להתגרש, אז כולם יעזבו את הבית? ממש לא נראה לי.

כמעט לכל אחד/אחת עברה פעם מחשבה בראש על גירושים

אז אל תקחי אחריות ותגידי שהיא צריכה לעזוב את הבית

אפשר גם 80 שנה לתכנן להתגרש ולא להתגרש.

וגם למה שהיא תעזוב ותתגלגל עם הילדים?

אלא אסור להם לחיות חיי אישות.

לפעמים עו"ד רק מזיק.

ב. מה שאמרת הלכתית אינו נכון. יש בכך כמה סיוגים שלא כאן מקומם. קל וחומר במה שמדובר פה.

ג. גם משפטית זו לא עצה טובה (בלי שאני או מישהו מאיתנו יודע כרגע מי "צודק" שם, אם יש בכלל "צודק" - אבל בכ"ז, לא להשיא עצה שיכולה להזיק לה). וגם אי אפשר לדעת אם "לא יוצא שום דבר טוב". איך אפשר להגיד בלי שיודעים כמעט כלום?  אלא אם כן ידועים לך פרטים שהיא לא כתבה כאן.

זה ספציפית לא נכון כי עד לרגע שיש גט מותר לחיות ביחד, מה שכן זה שאסור לאיש לחיות עם אישתו אם הוא רוצה לגרשה והיא לא יודעת את זה, לא במצבים שסתם שוקלים גירושין עקב בעיות בזוגיות.

אמנם מי שכן החליט להתגרש זה יכול באמת לגרום לו לסחבת מיותרת, אבל לפעמים ממש אין לאן ללכת בצורה מסודרת עם כמה ילדים שיש להם את השגרה שלהם, וצו הרחקה אמנם תאורטית אפשר להוציא על אלימות מילולית אבל זה לא קורה מעשית כי כשמתלוננים במשטרה על אלימות מילולית בלבד הם רושמים את זה ומציעים לך ללכת לרווחה וחוץ מזה לא עושים שום דבר.

אם האשה לא הולכת יותר למקוה

ראיתי תשובה שאוסרת את זה, אין לי מושג אם זה מוסכם

אם זה המצב אצלכם צריך לשאול רב!

ממש ממש להיזהר עם העצות האלו.

אני מנהלת משרד עו"ד, וברבנות טרם קבלת גט, צריך להיות בנפרד לגמרי כשבועיים....

זה מה שידוע לי...

אפיל אם החליטו להתגרש אבל שניהם עדיין מעוניינים בקשר הפיזי (עד ש-), בינתיים מותר להם.

רק

שיהיה לך ברכה והצלחה, שהשם יפנה לך את הדרך ויעשה לך בקלות

שיהיה לך טוב

ברוכה הבאה לפורום

יועצת זוגית שבמקרה הצורך גם מלווה הליך גירושים בצורה הכי פחות מזיקה, לעתיד, ולילדים.

אינני מכיר את מצבך באופן אישי, אבל אני מרשה לעצמי לומר שיש לי הרגשה (יתכן שאני טועה) שהסיפור שלך הוא נוצר ממצב שלא טופל.

האם הלכתם ליעוץ זוגי??? הלכתם לרב גדול????גם אם הוא איש שקשה לדבר איתו, וכך אני מבין את התמונה, בכל אופן הרבה יותר קל לעשות גישור מלהיתגרש!

גם אם הוא סובל מבעיות נפשיות או פסיכולוגיות ניתן לטפל בזה בכל מיני דרכים! והדרכים האלו קלות יותר מהקושי שלך לאחר הגירושין. שלא נדבר על הילדים שלך שיתכן וייגרם להם נזק (ח"ו. ב"ה שיהיו בריאים עמו"ש אמן).

רק. ורק. ורק לאחר שעשית את על המאמצים הללו, אפשר אולי לחשוב על גירושין. 

בס"ד

דבר ראשון - חיבוק ענק.

חבל שהגעת לכזה מצב, אבל אם הגעת - יפה שיש לך את האומץ.

ישנן שתי דרכים להתגרש, או בבית משפט או בבית דין רבני.

הטענה הידועה הינה שבית משפט יותר נוח לנשים ובית דין רבני יותר נח לגברים, אבל אני יודעת על הרבה מקרים בהם זה לא היה כך.

מי שתוכל לכוון אותך זו טוענת רבנית. זה תחום העיסוק העיקרי שלהן.

תחפשי בגוגל טוענת רבנית, או אם את מכירה גרושות - תתייעצי איתן למי לפנות.

טוענת רבנית תכוון אותך בכל מה שצריך.

ושוב - חיבוק ענק חמודה.

ותגבשי לעצמך חברות טובות (או משפחה) שיכולות לסייע לך בתהליך ולהיות שם עבורך. זה לא פשוט, לא נפשית, ולא תגובות הסביבה וכו', גם כיום כשזה כבר יותר מוכר.

שתומך במצבים כאלו וזו בדיוק מטרתו - לעזור לנשים שנאלצות להתגרש לצאת מהענין עם הכי פחות נזק להן ולילדיהן ומקשר אותן עם אנשי המקצוע הכי פחות לוחמניים בתחום, אבל לא פחות מומחים, הארגון גם מספק תמיכה בכל מיני תחומים. לא זוכרת בדיוק את שם הארגון.

מחיפוש קצר באינטרנט מצאתי ארגון כזה שנקרא "אם הבנים" זה הקישור:  http://www.guidestar.org.il/organization/580400547

גם אם זו לא הכתובת הנכונה, הם קרובים לתחום ובדאי ידעו לאן להפנות אותך

בהצלחה ושה' ילווה אותך ויתן לך את ההחלטות הנכונות

קודם כל חיבוק חם והרבה בהצלחה בבחירה האמיצה שלך,

ראשית אני יודעת שלבית הדין בירושלים היה בשעתו (לפני כ5 שנים) אפשרות לקבל יעוץ משפטי ושירותי גישור , אני לא יודעת מה המצב כיום אבל אפשר לגשת למזכירות ולהתייעץ איתם- הם מאוד נחמדים ואדיבים ובהחלט יכולים לכוון אותך עד שתמצאי עזרה משפטית מקצועית יותר.

בנוסף

ישנו ארגון בשם בת מלך שעוזר לנשים דתיות וחרדיות שעברו אלימות, 

יש לארגון גם מחלקה לסיוע משפטי ויש שם טוענות רבניות ועו"ד מעולות - מכירה כמה מהן אישית.

המחלקה מיועדת בדיוק לנשים כמוך- שלא חווה אלימות פיזית ואינם זקוקות להוצאה מקלט אך צריכות סיוע משפטי.

מצרפת את האתר שלהם ואת מספר הטלפון שלהם: http://batmelech.org/?l=he, 

ישראל בת מלך ת.ד 41247 ירושלים 91412 ישראל טלפון: 1-800-292-333 כתובת מייל: office@batmelech.org המשרד פתוח מ 9:00-19:00 (פניות דחופות ייענו 24 שעות ביממה).

נ.ב: אני טוענת רבנית לשעבר ומהניסיון שלי גם בבית הדין וגם בבית המשפט יושבים הרכבים מהירים ונעים יותר ופחות, את תשמעי אין ספור סיפורים מכל הסוגים על התנהלות ביתי המשפט ובתי הדין וההצעה שלי היא לא להקשיב להם אלא להתפלל לה' שיהיה לך הרכב טוב ולקבל יעוץ משפטי איפה הכי נכון לך לפתוח תיק גירושין בהתאם לסיפור חיים שלך (תלוי בגיל ומספר ילדים, מצב כלכלי, הדרישות הכספיות שעומדות על הפרק, העילה לגירושין וכו').

בהצלחה. ואני פה באישי...

שלום ל"צריכה הכוונה",

אני עו"ד ומגשרת. מתמחה בתחום של גירושין.

עצתי הראשונה, היא לא לפעול על פי עצות שתקבלי מאנשים שלא מתמצאים בתחום. שנית, אל תפתחי לבד תביעה אלא רק על ידי ייעוץ משפטי. יכול מאוד להיות שישנה דרך לסיים את הנישואין הללו בצורה "מכובדת" עם כמה שפחות נזקים. בנוסף, ואם חשוב לך לשמור על ההלכה גם בתקופה הקשה של הגירושין, כדאי מאוד לקבל את הייעוץ מאדם ירא שמיים (אין הרבה כאלה בשוק...).

לצערי, יש בשוק אנשי מקצוע רבים שלא באמת מבינים מה קורה בבית הדין הרבני. וכן, לצערי, לא מעט אנשי מקצוע לא באמת חושבים על טובת האדם שפונה אליהם, אלא על על האינטרסים האישיים של עצמם (רק לאחרונה נתקלתי באחד כזה, דווקא חובש כיפה..).

את מוזמנת לפנות אליי על מנת לשמוע עוד. (050-8756345)  kosherlawyer.net

תהיי חזקה,

קרן קדרון.

לדעתי כדאי לקחת בחשבון את הנקודה הזו...

ואני מתפלאה שאף אחד פה עוד לא שאל איפה ההורים שלך בסיפור? אין לך?

הם מכולם הכי יכולים לעזור...

גירושין זה תמיד סיפור כואב מאוד.

את צריכה להיות מאוד חזקה, וסבלנית, והמון תמיכה. אם את מקבלת ביקורת- תסנני ותשתדלי להתרחק לתקופה הקרובה. תתקרבי למי שתומך בך, את חייבת את זה.

כדאי מאוד לפנות לבעלי נסיון בעניין, או לעמותות שמטפלות. הם ייתנו לך גם תמיכה נפשית שהיא מאוד חשובה בשלב הזה, וגם מידע חיוני (לדוגמא, יש בתי דין שפועלים יותר מהר ויותר יעיל, אז איפה כדאי לפתוח תיק).

שתהיה לך סיעתא דשמיא בתהליך הזה, ובכלל.

צריך ללכת למישהו שהוא באמת ירא שמיים שלא מנסה לנצל את המצוקה של הלקוח וגובה ממנו סכומי עתק...

מי שמכיר אותי כאן יודע שבחיים לא הייתי ממליצה על גירושין ואני לא רואה בזה דרך אופציונאלית.

עם זאת, כאן היא אמרה שזה מה שהיא בחרה. ההחלטה היא סופית.

זה לא משנה מה אני חושבת - א כן או לא היתה צריכה - היא החליטה.

ועכשיו היא שואלת - מה לעשות?

תשובתי היתה בהתאם - תקחי עורך דין.

על האמרה השניה אני מתנצלת - אני אגיד במקומה - תשאלי רב אם את צריכה להשאר בבית במצב שלך.

אני מעריכה את התיקונים שלכם כליפי האמירה הקודמת - איני רב ולא התכוונתי לפסוק. סליחה.

תקחי עו"ד דחוף ותקחי רב.

מחזקת את ידייך.

את גיבורה.

וגם לפונים במסר או צ'אט, אני לא מצליחה לראות משום מה חלק מההודעות כי אני לא כל-כך מבינה איך פועלת המערכת מסרים של האתר, אבל בכל אופן תודה רבה על הפניות וסליחה שאני לא שולחת פרטים אישיים, גם כדי לעזור, אני מעדיפה שלא בשלב הזה אבל ממש מודה על הצעות העזרה.

בכל אופן ממש עזרו לי התגובות כאן ואני אוסיף כמה פרטים רלוונטיים:

כרגע הבעיה הגדולה שלי זה שהוא לא מוכן לצאת מהבית בשום פנים ואופן, הוא גם טוען כמו שתמיד טוען שלא מוכן להתגרש בשום אופן. אני חושבת שהסיבה העיקרית לזה היא שהוא מכיר מקרוב כמה סיפורי גירושין שבהם הבעל מאוד ניזוק כלכלית ומיותר לציין שלא היה לו הרבה לאן ללכת עם כמה ילדים שהוא משלם עליהם מזונות, והוא בהחלט מעדיף "לשבת לי על הראש" מאשר להיות במצב הזה. היה בינינו פעם אהבה גדולה אבל אני לא חושבת שמישהו מאיתנו זוכר אותה, בוודאי לא אני עם היחס שלו אלי שהוא פשוט בלתי נסבל והנוכחות שלו בבית שיותר מדי מהזמן היא סיוט. כמובן שאני גם יודעת שלהוציא אותו מהבית יהיה גם קשה מאוד מבחינת חלוקת התפקידים בבית שתיפול כולה עלי ויהיה צורך לעבור תקופה(אולי ארוכה) קשה כלכלית עד שאתחיל לקבל מזונות בצורה מסודרת, אז לפעמים במצב כזה מעדיפים לחיות את היום יום על הטוב והרע שלו גם אם סובלים הרבה.

השאלה שלי עכשיו היא כזו: יש דרך לגרום לו לצאת מהבית בלי שזה יהיה סיוט? אני בפרוש לא מוכנה לעזוב את הבית עם הילדים, זה בית קנוי שמשולם ממשכנתא אבל את כל הסכום ההתחלתי שמו ההורים שלי וההורים שלו לא שמו שקל, לכן נראה לי מוזר שהוא ישאר כאן כי הוא לא מוכן לצאת ואני אעזוב לדירה קטנה יותר ושכורה ואצטרך לעבור כמה חודשים של השרדות כלכלית מטורפת.

שקשה כעת לכתוב, בגלל המצב,

אבל לצורך הענין, בקצרה:

אני חושב שאת צריכה להביא בחשבון שגם הצד השני הוא בן אדם, גם אם כלפייך, לטענתך, לא נהג כהוגן.

יש מצב שגם אחרי גירושין, איש ואשתו מטפלים בילדים חצי-חצי (זה הכיוון כעת עפ"י ועדת שניט. גם באמריקה זו אופציה ראשונה, אמר לי מישהו שעבר את זה שם), ואז השכל הישר אומר שהגון לחלק את הוצאות ההחזקה - "מזונות" - לפי הפרופורציה של הכנסותיהם/מצבם הכלכלי.

כשזה לא כך, כי צד אחד אינו בר-הכי לטפל שוטף בילדים - גם אז צריך להשתדל שיהיו לילדים ככל האפשר שני הורים פעילים, ולחלק את העול הכלכלי בצורה הוגנת בהתאם לנטל השונה שנוצר במצב כזה.

המחשבה, שאם מגיעים לגירושין ל"ע, אז השני הופך ל"אוייב" שמצווה להציק לו, יוצרת בדיוק את הקשיים מהסוג שאת מתארת, כי כל אחד עומד על נפשו.  ברור ש"לעזוב בית" יכול להיות קשה לשני הצדדים. לפעמים אחד מוכן לוותר, כי יותר קל לו, ותמורת זה "ירוויח" משהו אחר. 

כשמתדברים בצורה הוגנת ואמינה - יותר קל להגיע למסקנות הוגנות, למרות הקושי במצב כזה.

עד כמה שידוע לי, לפי ההלכה רכוש שהאישה מביאה איתה מלפני הנישואין -- נשאר הרכוש שלה. אם ההורים שלה הם אלה שקנו את הבית, אז הבית שייך לה, ולה בלבד. אני מקווה שהם לא עשו שגיאה ורשמו את הבית בטאבו על שמו. אם הבית רשום על שמו, יהיה קשה מאוד להוכיח שההורים שלה קנו את הבית הזה עבורה. גם אם הבית רשום על שם שניהם זאת בעיה כי אז הוא הבעלים של חצי מהבית

אבל אם הוא מתנגד זו בעיה

תפתחי בכיפה את פורום 'הזדמנות שניה' (זה בקהילות משפחה) שם כולם גרושים ויכולים יותר לעזור מאיתנו

למעט מקרים נדירים שהתהליך נעשה בהסכמה.

בסופו של דבר סיוע משפטי, בהרבה מקרים לא מצליח להביא תוצאה סבירה בלי שלוקחים עורכי דין פרטיים.

נראה לי שיותר חשוב זה קודם כל שתתבססי כלכלית.

זה אומר להפריד חשבונות בנק, זה אומר שאם את לא עובדת תתחילי לעבוד ואם את עובדת כל משכורתך תלך לחשבון הבנק הפרטי שלך.

זה אומר שאם הןא לא מוכן לשלם את חלקו בהוצאות הילדים, הבית והמשכנתא מגישים תביעת מזונות ילדים, ומעבר לכך, כל עוד אתם חיים ביחד ומקיימים מדי פעם יחסי אישות אפשר לתבוע גם מזונות אשה.

יתכן גם שאם מצבך הכלכלי ישתפר גם היחס שלו אלייך ישתפר, אם כי זו לא צריכה להיות המטרה, אלא לתת לך בסיס כלכלי סביר לנהל את תהליך הגירושים שלפי דברייך לא צפוי להיות קל.

בדרך כלל תהליכי גירושים הם קשים כי מדובר על הרבה כסף וכל אחד מהצדדים שומר על האינטרסים של עצמו ועורכי הדין , לפחות חלקם דואגים לאינטרסים של עצמם, כלומר להאריך את התהליך ולהרוויח עוד כסף על חשבון הזוג המסכן.

מאחר ואת עדיין לא מעונינת לחשוף פרטים נוספים, אז קשה לתת עצות יותר ספמיפיות.

אם כלו הקיצין

עלייך לפעול בזהירות ובמהירות , כוונתי שאם הבעל יחשוד וייפתח תיק ברבנות תאבדי הרבה מהזכויות שלך,

לכן אני ממליץ לך לפנות לעורכת דין בדגש חשוב שתהיה אשה, יש עדיפות לנהל זאת בבית משפט אזרחי שם תקבלי יותר 

ממה שבית דין רבני יציע לך.

שיהיה בהצלחה!!!

יש לציין כי הכותב הוא גבר,

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

לדברר את זה, את הכאב

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!

של 12 צעדים, היא נחשבת עם יעילות גבוהה.

תקבלי שם גם הזדהות וגם עזרה.

להתחיל מזה שלגלוש ולצפות

זה לא דבר נורא

ובכלל ספק אם זה כזה גרוע

ואז חמלה וקבלה עצמית

כבר משפר את איכות החיים

וזה בסדר שיש סודות

לא על כל דבר שעושים

מישהו צריך לדעת

ואז להמשיך עם הבנה איזה שינוי רוצים לעשות

ולחפש דרך עם יעדים ראליים

מישהי יודעת איך אני מגיעה למשתמשת פה?

איך מתייגים?

למשל "@ סיר לחץ" אבל בלי רווח בין השטרודל לשם המשתמש שאת מקלידה, ואז בוחרת מתוך הרשימה הנפתחת.

@סיר לחץ

לאתר של מאור קפלן. מניחה תמצאי מענה, כי עוסקת גם בנושא הזה.

מאור קפלן – עמוד 2 – להאיר מיניות בריאה

לחפש איזה חלל היא באה למלא.

ומתי את נתפסת לזה. כלומר, מתי יש לך צורך לברוח.

והכי חשוב אהבה וקבלה עצמית. גם במצב הקיים.

הרבה מאד מאד גברים

והרבה נשים

גם הם בצרה הזו.

אך הידיעה הזו טובה רק אם היא מחזקת, ולא להיפך חלילה.

ממליץ לך לא להתפתות מדברי מי שמטילה ספק עד כמה זה נורא. זה בפירוש נורא. אך יש תקווה, ומנסיון אישי - החיים הרבה יותר יפים אחרי שנגמלים.

מצויין שאת רוצה עזרה.

יהי ה' בעזרך.

אל נא תשנאי את עצמך, אך בהחלט כן תשתדלי לשנוא כמה שיותר את הטינופת. השנאה הזאת היא חשובה, ונובעת מאהבה גדולה לטוב.

בהצלחה אחות יקרה.

את שופטת את עצמך מאד לחומרה.

אמא לא טוב. אישה שהוא לא רצה.

זה לא.

זה נושא כאוב ועצוב ואת בעז''ה תצאי מיזה, אבל זה לא את. את אישה טובה.

בעיני לכל התמכרות יש גמילה. אומנם זה קשה להגיד ולעשות אבל נותן תקווה שזה אפשרי.

אנשים נגמרו מסמים קשים מאד, ממצבים חמורים מאד מאד.

בטוחה שאת גם יכולה. ואם היה לך מספיק כח לכתוב פה, תוכלי לאגור עוד כח ולטפל ולהיגמל ולסיים.

מאחלת לך טוב בעז''ה ♥️

קודם כל חיבוק ענק ענק.

ההתמודדות קשה מאוד ולא פשוטה

היא שקופה כי את מסתירה- אבל היא שם.

וכשאת מסתירה משהו- הקושי הוא גם על ההתמודדות וגם על ההסתרה, מנסיון...(רצית הזדהות 😉)

אני לא מחלקת ציונים כמה זה נורא וכמה לא. זה גם לא משנה

את עושה את מישהי אחרת עושה ב'.

זה לא בית משפט.

זה מספיק שזה משהו שלילי ואת מרגישה את ההשלכות ורוצה להיגמל.

כמה דברים

1. הכותרת. תחזקי את עצמך. תמצאי נקודות אור ויש המון. זה דבר אחד שלילי, משמעותי אבל אחד. אני בטוחה שיש המון, ועצם הרצון שלך מוכיח את זה. ממש תרשמי רשימה מפורטת של דברים שאובים בך.

2.חמלה. גם שעושים דבר שהוא נורא מותר לחנות ולחבק ולהכיל את עצמנו. הלקאה עצמית לא מקדמת אלא רק מובילה למעגל קסמים שבסופו נופלים שוב.

3.לזהות דפוס- את שמה לב אם הנפילה קוראים בזמן מסויים? לחץ, חרדה? או חשק מיני לא מסופק? את רוצה את מה ששם טכנית או מה שזה מספק לך?

לכל מה שתעשי פה יש התקדמות בנתיב שונה.

אם זה לחץ וחרדה- לטפל במקור.

אם זה חשק מיני טכני אמיתית רוב הבעלים רק מחכים שהאשה תרצה לשדרג את החיים הסודיים באספקט הזה, לאפשר בעדינות וחכמה להביא לידי כך.

חשוב לי לומר שאם אכן מתגלה דפוס התמכרותי שהוא התמכרות ממש, כדאי לחשוב על עזרה מקצועית.

דבר נוסף שחשוב לי לומר- זה לא צובע את כולך. למה את פוסלת את כולם- זו לא האשה שבעלי רצה זו לא האמא שמגיעה לילדים שלי. אם את נופלת בזה, אז את גם לא מקשיבה להם, מגדלת, מאכילה, מכבסת וכו'? את חברת יכולות הכישורים של אמא כי נפלת? זו עצת היצר הרע שרוצה לדרדר אותנו לתהום נצחית ולא מאפשר לנו לקום ולהמשיך. וזה בטוח לא נכון, טכנית.

העולם שלנו לא שחור ולבן. הטוב והרע משמשים בערבוביא.

ברכת ה' עלייך ומליון חיבוקים!

הוא צריך לדייק את עצמו באופן כללי מול אנשים ולהציב גבולות. ספויילר: לא תמיד זה יהיה נחמד לך.

שכן יעזור הכוונה של איש מקצוע. להרגיש שיש גב של איש מקצוע מול מניפולציות וסחיטות רגשיות חוזרות ונשנות, אל מול הצרכים הזוגיים והמשפחתיים שלנו.

פשוט, הוא לבד. לא מצב שבו הוא מנהל קונפליקט לחץ משני כיוונים.

אם תגיעו להסכמה ביניכם. תוכלו להציב את הגבול. ומותר עד ניתוק מוחלט.

על יעל זק''ש, מנהלת הפורום @נגמרו לי השמות

ממש לא מובן מאליו, משמח ומחמם את הלב, תודה רבה 🙏

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.