ותתיעצי עם עובדת רווחה במקום מגורייך.

העניין הוא שמגיע לי כנראה סיוע משפטי ואין לי כסף לעו"ד פרטי, ופעם פניתי אליהם לפתוח תיק, קבעו לי פגישה למועד מאוד מאוחר יחסית ובינתיים בעלי דאג להחליק את העניינים כדי שאני ארד מהעניין אבל אחרי הכל המצב לא השתפר, רק נהיה יותר גרוע, אני לא יכולה עם תקופות ההמתנה של סיוע משפטי, האם דרך בית דין רבני זה יותר קל?

ולהיבנות מחדש בע"ה

הוא לא רוצה להתגרש בכלל אבל לא מוכן להשקיע שום מאמץ ומנצל את העובדה שכל-כך קשה לעבור את התהליך הזה ואני נשארת איתו ככה, אני לא מוכנה יותר

חמותי היא גרושה עם דיפלומה. הם עזרו לה בהמון. אף פעם לא ניסו לקחת לה את הילדים וגם לא חשבו על זה. היום הילדים שלה כבר לא קטינים והיא עדיין נעזרת ברווחה לטיפולי שיניים, סבסוד משקפיים וכד'. 

מה שאפשר שיהיה בדרכי שלום.

מ"מאבקים" לא מרוויחים - וכולם, בעיקר הילדים, מפסידים.

ילדים צריכים לכתחילה אבא ואמא, ואם זה לא יכול להיות באותו בית - אז כמה שאפשר בשני בתים..

הכי טוב אם יש רב פיקח ומיושב, שגם האיש קשור אליו - ויכול להדריך איך לסדר את הדברים במתינות ומהירות.

היה כאן פעם סיפור כזה, יותר קשה ממה שאת מתארת, ובגלל שהאיש שמע לקול רב מסוים - הרי שהרב והרבנית, בצירוף עם "טוענת" חכמה שעזרה לאשה והבינה שהכי טוב לנסות בלי "משפטים", הגיעו להסכמה במהירות, ותוך זמן קצר כל העסק היה מאחריהם.

לא תמיד זה קורה - תלוי באנשים ובנסיבות, אבל שווה להשתדל על כך ולא להיסחף לכל מיני "יועצי מלחמה".  כמובן, הכל בע"מ, בלי להכיר את הנסיבות הספציפיות.

[ואגב, מצד הדין - בוודאי שכאשר כבר אין ברירה, צריך לפנות לבי"ד רבני ולא לבימ"ש חילוני]

ןלדעתי זה גם לא נכון פרפורציונאלית.

העומס לא פחות אני חושב.

ואם בהסכמה - זה צ'יק-צאק..

גם כן על סמך "עובדות". וגם הלכתית.

לא מתגרשים בלי עורך דין.

ולעניות דעתי גם תצאי מהבית, כי לפחות לפי ההלכה מהרגע שהוא החליט לגרש אותך אסור לו להיות איתך. אני לא יודעת איך זה בכיוון ההפוך, אבל שום דבר טוב לא יוצא מזה שאת גרה איתו.

חושבים להתגרש, אז כולם יעזבו את הבית? ממש לא נראה לי.

כמעט לכל אחד/אחת עברה פעם מחשבה בראש על גירושים

אז אל תקחי אחריות ותגידי שהיא צריכה לעזוב את הבית

אפשר גם 80 שנה לתכנן להתגרש ולא להתגרש.

וגם למה שהיא תעזוב ותתגלגל עם הילדים?

אלא אסור להם לחיות חיי אישות.

לפעמים עו"ד רק מזיק.

ב. מה שאמרת הלכתית אינו נכון. יש בכך כמה סיוגים שלא כאן מקומם. קל וחומר במה שמדובר פה.

ג. גם משפטית זו לא עצה טובה (בלי שאני או מישהו מאיתנו יודע כרגע מי "צודק" שם, אם יש בכלל "צודק" - אבל בכ"ז, לא להשיא עצה שיכולה להזיק לה). וגם אי אפשר לדעת אם "לא יוצא שום דבר טוב". איך אפשר להגיד בלי שיודעים כמעט כלום?  אלא אם כן ידועים לך פרטים שהיא לא כתבה כאן.

זה ספציפית לא נכון כי עד לרגע שיש גט מותר לחיות ביחד, מה שכן זה שאסור לאיש לחיות עם אישתו אם הוא רוצה לגרשה והיא לא יודעת את זה, לא במצבים שסתם שוקלים גירושין עקב בעיות בזוגיות.

אמנם מי שכן החליט להתגרש זה יכול באמת לגרום לו לסחבת מיותרת, אבל לפעמים ממש אין לאן ללכת בצורה מסודרת עם כמה ילדים שיש להם את השגרה שלהם, וצו הרחקה אמנם תאורטית אפשר להוציא על אלימות מילולית אבל זה לא קורה מעשית כי כשמתלוננים במשטרה על אלימות מילולית בלבד הם רושמים את זה ומציעים לך ללכת לרווחה וחוץ מזה לא עושים שום דבר.

אם האשה לא הולכת יותר למקוה

ראיתי תשובה שאוסרת את זה, אין לי מושג אם זה מוסכם

אם זה המצב אצלכם צריך לשאול רב!

ממש ממש להיזהר עם העצות האלו.

אני מנהלת משרד עו"ד, וברבנות טרם קבלת גט, צריך להיות בנפרד לגמרי כשבועיים....

זה מה שידוע לי...

אפיל אם החליטו להתגרש אבל שניהם עדיין מעוניינים בקשר הפיזי (עד ש-), בינתיים מותר להם.

רק

שיהיה לך ברכה והצלחה, שהשם יפנה לך את הדרך ויעשה לך בקלות

שיהיה לך טוב

ברוכה הבאה לפורום

יועצת זוגית שבמקרה הצורך גם מלווה הליך גירושים בצורה הכי פחות מזיקה, לעתיד, ולילדים.

אינני מכיר את מצבך באופן אישי, אבל אני מרשה לעצמי לומר שיש לי הרגשה (יתכן שאני טועה) שהסיפור שלך הוא נוצר ממצב שלא טופל.

האם הלכתם ליעוץ זוגי??? הלכתם לרב גדול????גם אם הוא איש שקשה לדבר איתו, וכך אני מבין את התמונה, בכל אופן הרבה יותר קל לעשות גישור מלהיתגרש!

גם אם הוא סובל מבעיות נפשיות או פסיכולוגיות ניתן לטפל בזה בכל מיני דרכים! והדרכים האלו קלות יותר מהקושי שלך לאחר הגירושין. שלא נדבר על הילדים שלך שיתכן וייגרם להם נזק (ח"ו. ב"ה שיהיו בריאים עמו"ש אמן).

רק. ורק. ורק לאחר שעשית את על המאמצים הללו, אפשר אולי לחשוב על גירושין. 

בס"ד

דבר ראשון - חיבוק ענק.

חבל שהגעת לכזה מצב, אבל אם הגעת - יפה שיש לך את האומץ.

ישנן שתי דרכים להתגרש, או בבית משפט או בבית דין רבני.

הטענה הידועה הינה שבית משפט יותר נוח לנשים ובית דין רבני יותר נח לגברים, אבל אני יודעת על הרבה מקרים בהם זה לא היה כך.

מי שתוכל לכוון אותך זו טוענת רבנית. זה תחום העיסוק העיקרי שלהן.

תחפשי בגוגל טוענת רבנית, או אם את מכירה גרושות - תתייעצי איתן למי לפנות.

טוענת רבנית תכוון אותך בכל מה שצריך.

ושוב - חיבוק ענק חמודה.

ותגבשי לעצמך חברות טובות (או משפחה) שיכולות לסייע לך בתהליך ולהיות שם עבורך. זה לא פשוט, לא נפשית, ולא תגובות הסביבה וכו', גם כיום כשזה כבר יותר מוכר.

שתומך במצבים כאלו וזו בדיוק מטרתו - לעזור לנשים שנאלצות להתגרש לצאת מהענין עם הכי פחות נזק להן ולילדיהן ומקשר אותן עם אנשי המקצוע הכי פחות לוחמניים בתחום, אבל לא פחות מומחים, הארגון גם מספק תמיכה בכל מיני תחומים. לא זוכרת בדיוק את שם הארגון.

מחיפוש קצר באינטרנט מצאתי ארגון כזה שנקרא "אם הבנים" זה הקישור:  http://www.guidestar.org.il/organization/580400547

גם אם זו לא הכתובת הנכונה, הם קרובים לתחום ובדאי ידעו לאן להפנות אותך

בהצלחה ושה' ילווה אותך ויתן לך את ההחלטות הנכונות

קודם כל חיבוק חם והרבה בהצלחה בבחירה האמיצה שלך,

ראשית אני יודעת שלבית הדין בירושלים היה בשעתו (לפני כ5 שנים) אפשרות לקבל יעוץ משפטי ושירותי גישור , אני לא יודעת מה המצב כיום אבל אפשר לגשת למזכירות ולהתייעץ איתם- הם מאוד נחמדים ואדיבים ובהחלט יכולים לכוון אותך עד שתמצאי עזרה משפטית מקצועית יותר.

בנוסף

ישנו ארגון בשם בת מלך שעוזר לנשים דתיות וחרדיות שעברו אלימות, 

יש לארגון גם מחלקה לסיוע משפטי ויש שם טוענות רבניות ועו"ד מעולות - מכירה כמה מהן אישית.

המחלקה מיועדת בדיוק לנשים כמוך- שלא חווה אלימות פיזית ואינם זקוקות להוצאה מקלט אך צריכות סיוע משפטי.

מצרפת את האתר שלהם ואת מספר הטלפון שלהם: http://batmelech.org/?l=he, 

ישראל בת מלך ת.ד 41247 ירושלים 91412 ישראל טלפון: 1-800-292-333 כתובת מייל: office@batmelech.org המשרד פתוח מ 9:00-19:00 (פניות דחופות ייענו 24 שעות ביממה).

נ.ב: אני טוענת רבנית לשעבר ומהניסיון שלי גם בבית הדין וגם בבית המשפט יושבים הרכבים מהירים ונעים יותר ופחות, את תשמעי אין ספור סיפורים מכל הסוגים על התנהלות ביתי המשפט ובתי הדין וההצעה שלי היא לא להקשיב להם אלא להתפלל לה' שיהיה לך הרכב טוב ולקבל יעוץ משפטי איפה הכי נכון לך לפתוח תיק גירושין בהתאם לסיפור חיים שלך (תלוי בגיל ומספר ילדים, מצב כלכלי, הדרישות הכספיות שעומדות על הפרק, העילה לגירושין וכו').

בהצלחה. ואני פה באישי...

שלום ל"צריכה הכוונה",

אני עו"ד ומגשרת. מתמחה בתחום של גירושין.

עצתי הראשונה, היא לא לפעול על פי עצות שתקבלי מאנשים שלא מתמצאים בתחום. שנית, אל תפתחי לבד תביעה אלא רק על ידי ייעוץ משפטי. יכול מאוד להיות שישנה דרך לסיים את הנישואין הללו בצורה "מכובדת" עם כמה שפחות נזקים. בנוסף, ואם חשוב לך לשמור על ההלכה גם בתקופה הקשה של הגירושין, כדאי מאוד לקבל את הייעוץ מאדם ירא שמיים (אין הרבה כאלה בשוק...).

לצערי, יש בשוק אנשי מקצוע רבים שלא באמת מבינים מה קורה בבית הדין הרבני. וכן, לצערי, לא מעט אנשי מקצוע לא באמת חושבים על טובת האדם שפונה אליהם, אלא על על האינטרסים האישיים של עצמם (רק לאחרונה נתקלתי באחד כזה, דווקא חובש כיפה..).

את מוזמנת לפנות אליי על מנת לשמוע עוד. (050-8756345)  kosherlawyer.net

תהיי חזקה,

קרן קדרון.

לדעתי כדאי לקחת בחשבון את הנקודה הזו...

ואני מתפלאה שאף אחד פה עוד לא שאל איפה ההורים שלך בסיפור? אין לך?

הם מכולם הכי יכולים לעזור...

גירושין זה תמיד סיפור כואב מאוד.

את צריכה להיות מאוד חזקה, וסבלנית, והמון תמיכה. אם את מקבלת ביקורת- תסנני ותשתדלי להתרחק לתקופה הקרובה. תתקרבי למי שתומך בך, את חייבת את זה.

כדאי מאוד לפנות לבעלי נסיון בעניין, או לעמותות שמטפלות. הם ייתנו לך גם תמיכה נפשית שהיא מאוד חשובה בשלב הזה, וגם מידע חיוני (לדוגמא, יש בתי דין שפועלים יותר מהר ויותר יעיל, אז איפה כדאי לפתוח תיק).

שתהיה לך סיעתא דשמיא בתהליך הזה, ובכלל.

צריך ללכת למישהו שהוא באמת ירא שמיים שלא מנסה לנצל את המצוקה של הלקוח וגובה ממנו סכומי עתק...

מי שמכיר אותי כאן יודע שבחיים לא הייתי ממליצה על גירושין ואני לא רואה בזה דרך אופציונאלית.

עם זאת, כאן היא אמרה שזה מה שהיא בחרה. ההחלטה היא סופית.

זה לא משנה מה אני חושבת - א כן או לא היתה צריכה - היא החליטה.

ועכשיו היא שואלת - מה לעשות?

תשובתי היתה בהתאם - תקחי עורך דין.

על האמרה השניה אני מתנצלת - אני אגיד במקומה - תשאלי רב אם את צריכה להשאר בבית במצב שלך.

אני מעריכה את התיקונים שלכם כליפי האמירה הקודמת - איני רב ולא התכוונתי לפסוק. סליחה.

תקחי עו"ד דחוף ותקחי רב.

מחזקת את ידייך.

את גיבורה.

וגם לפונים במסר או צ'אט, אני לא מצליחה לראות משום מה חלק מההודעות כי אני לא כל-כך מבינה איך פועלת המערכת מסרים של האתר, אבל בכל אופן תודה רבה על הפניות וסליחה שאני לא שולחת פרטים אישיים, גם כדי לעזור, אני מעדיפה שלא בשלב הזה אבל ממש מודה על הצעות העזרה.

בכל אופן ממש עזרו לי התגובות כאן ואני אוסיף כמה פרטים רלוונטיים:

כרגע הבעיה הגדולה שלי זה שהוא לא מוכן לצאת מהבית בשום פנים ואופן, הוא גם טוען כמו שתמיד טוען שלא מוכן להתגרש בשום אופן. אני חושבת שהסיבה העיקרית לזה היא שהוא מכיר מקרוב כמה סיפורי גירושין שבהם הבעל מאוד ניזוק כלכלית ומיותר לציין שלא היה לו הרבה לאן ללכת עם כמה ילדים שהוא משלם עליהם מזונות, והוא בהחלט מעדיף "לשבת לי על הראש" מאשר להיות במצב הזה. היה בינינו פעם אהבה גדולה אבל אני לא חושבת שמישהו מאיתנו זוכר אותה, בוודאי לא אני עם היחס שלו אלי שהוא פשוט בלתי נסבל והנוכחות שלו בבית שיותר מדי מהזמן היא סיוט. כמובן שאני גם יודעת שלהוציא אותו מהבית יהיה גם קשה מאוד מבחינת חלוקת התפקידים בבית שתיפול כולה עלי ויהיה צורך לעבור תקופה(אולי ארוכה) קשה כלכלית עד שאתחיל לקבל מזונות בצורה מסודרת, אז לפעמים במצב כזה מעדיפים לחיות את היום יום על הטוב והרע שלו גם אם סובלים הרבה.

השאלה שלי עכשיו היא כזו: יש דרך לגרום לו לצאת מהבית בלי שזה יהיה סיוט? אני בפרוש לא מוכנה לעזוב את הבית עם הילדים, זה בית קנוי שמשולם ממשכנתא אבל את כל הסכום ההתחלתי שמו ההורים שלי וההורים שלו לא שמו שקל, לכן נראה לי מוזר שהוא ישאר כאן כי הוא לא מוכן לצאת ואני אעזוב לדירה קטנה יותר ושכורה ואצטרך לעבור כמה חודשים של השרדות כלכלית מטורפת.

שקשה כעת לכתוב, בגלל המצב,

אבל לצורך הענין, בקצרה:

אני חושב שאת צריכה להביא בחשבון שגם הצד השני הוא בן אדם, גם אם כלפייך, לטענתך, לא נהג כהוגן.

יש מצב שגם אחרי גירושין, איש ואשתו מטפלים בילדים חצי-חצי (זה הכיוון כעת עפ"י ועדת שניט. גם באמריקה זו אופציה ראשונה, אמר לי מישהו שעבר את זה שם), ואז השכל הישר אומר שהגון לחלק את הוצאות ההחזקה - "מזונות" - לפי הפרופורציה של הכנסותיהם/מצבם הכלכלי.

כשזה לא כך, כי צד אחד אינו בר-הכי לטפל שוטף בילדים - גם אז צריך להשתדל שיהיו לילדים ככל האפשר שני הורים פעילים, ולחלק את העול הכלכלי בצורה הוגנת בהתאם לנטל השונה שנוצר במצב כזה.

המחשבה, שאם מגיעים לגירושין ל"ע, אז השני הופך ל"אוייב" שמצווה להציק לו, יוצרת בדיוק את הקשיים מהסוג שאת מתארת, כי כל אחד עומד על נפשו.  ברור ש"לעזוב בית" יכול להיות קשה לשני הצדדים. לפעמים אחד מוכן לוותר, כי יותר קל לו, ותמורת זה "ירוויח" משהו אחר. 

כשמתדברים בצורה הוגנת ואמינה - יותר קל להגיע למסקנות הוגנות, למרות הקושי במצב כזה.

עד כמה שידוע לי, לפי ההלכה רכוש שהאישה מביאה איתה מלפני הנישואין -- נשאר הרכוש שלה. אם ההורים שלה הם אלה שקנו את הבית, אז הבית שייך לה, ולה בלבד. אני מקווה שהם לא עשו שגיאה ורשמו את הבית בטאבו על שמו. אם הבית רשום על שמו, יהיה קשה מאוד להוכיח שההורים שלה קנו את הבית הזה עבורה. גם אם הבית רשום על שם שניהם זאת בעיה כי אז הוא הבעלים של חצי מהבית

אבל אם הוא מתנגד זו בעיה

תפתחי בכיפה את פורום 'הזדמנות שניה' (זה בקהילות משפחה) שם כולם גרושים ויכולים יותר לעזור מאיתנו

למעט מקרים נדירים שהתהליך נעשה בהסכמה.

בסופו של דבר סיוע משפטי, בהרבה מקרים לא מצליח להביא תוצאה סבירה בלי שלוקחים עורכי דין פרטיים.

נראה לי שיותר חשוב זה קודם כל שתתבססי כלכלית.

זה אומר להפריד חשבונות בנק, זה אומר שאם את לא עובדת תתחילי לעבוד ואם את עובדת כל משכורתך תלך לחשבון הבנק הפרטי שלך.

זה אומר שאם הןא לא מוכן לשלם את חלקו בהוצאות הילדים, הבית והמשכנתא מגישים תביעת מזונות ילדים, ומעבר לכך, כל עוד אתם חיים ביחד ומקיימים מדי פעם יחסי אישות אפשר לתבוע גם מזונות אשה.

יתכן גם שאם מצבך הכלכלי ישתפר גם היחס שלו אלייך ישתפר, אם כי זו לא צריכה להיות המטרה, אלא לתת לך בסיס כלכלי סביר לנהל את תהליך הגירושים שלפי דברייך לא צפוי להיות קל.

בדרך כלל תהליכי גירושים הם קשים כי מדובר על הרבה כסף וכל אחד מהצדדים שומר על האינטרסים של עצמו ועורכי הדין , לפחות חלקם דואגים לאינטרסים של עצמם, כלומר להאריך את התהליך ולהרוויח עוד כסף על חשבון הזוג המסכן.

מאחר ואת עדיין לא מעונינת לחשוף פרטים נוספים, אז קשה לתת עצות יותר ספמיפיות.

אם כלו הקיצין

עלייך לפעול בזהירות ובמהירות , כוונתי שאם הבעל יחשוד וייפתח תיק ברבנות תאבדי הרבה מהזכויות שלך,

לכן אני ממליץ לך לפנות לעורכת דין בדגש חשוב שתהיה אשה, יש עדיפות לנהל זאת בבית משפט אזרחי שם תקבלי יותר 

ממה שבית דין רבני יציע לך.

שיהיה בהצלחה!!!

יש לציין כי הכותב הוא גבר,

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.