http://www.inn.co.il/News/Flash.aspx/448331

בס"ד

http://www.inn.co.il/News/Flash.aspx/448367

מחר -

14:00 במערת המכפלה.

17:30 ברחבת הכותל

אני חוששת מתופעת "הילדים של כולנו"

אני חוששת מסוג מסויים של שיח או התייחסות לחטופים שהשתרשה בציבוריות הישראלית בשנים האחרונות

אני מקווה שההורים הפעם הם אנשים יותר... יותר... |מחפשת מילים שלא יהיו פגיעה כלפי הורים שהיו פעם... |

אני מקווה שהפוליטיקאים לא יקלקלו

ושכל הנשמות הטובות שלא יודעות לסתום את הפה- לא יקלקלו יותר מידי...

שהמחבלים לא יקבלו שום מסר של "בכל מחיר" נחזיר את "הילדים של כולנו"- מקווה שזה יהיה מסר של "הילדים שלנו יחזרו והמחבלים ישלמו על זה מחיר כבד מאוד"

ומשהוא צריך להיעשות לגבי צומת הגוש

צומת מאוד מרכזית, שיש בה תנועה של הרבה יהודים

וגם של יותר מידי פלסטינאים\ ערבים\ מוסלמים\ אוייבים\ לא יהודים \ חומר חבלני פוטנציאלי

ולמרות שיש שם שמירה של חיילים- היו שם לא מעט אירועים שהסתיימו רע...

איפה אפשר להצטרף ללחץ ציבורי בנדון?

הם אחים שלי ואני דואגת להם בטירוף, בטירוף. אני מקווה שההורים יהיו חזקים ומלאי אמונה, ואני מקווה שהסרט הזה ייגמר בטוב, כבר בדקות הקרובות בעזרת השם, ורק בעזרתו.
והפוליטקה לא מעניינת אותי כרגע, רק תפילה ותפילה ותפילה,

והם עוד ישלמו את המחיר הנבלות האלו, 

אם הצבא לא יעשה משהו רציני אני מקווה שאנחנו נפסיק לקשקש ונעשה משהו

ה' יעזור לנו, הוא עוזר והוא יעזור לנו לשנות את המצב העגום הזה.

אם הצבא לא יחריב כמה כפרים שמהם יצאו המחבלים- נצא אנחנו עם מחבתות ומערוכים כדי לחבוט בהם?

לא נראה לי...

(אין לראות בדברי אילו^קריאה לאלימות, לאנרכיה, או לכל פעולה שהיא- רק אמצעי רטורי להעברת מסר.)

אנחנו הציבור

ואנחנו מתחילים את המסרים הציבוריים שאמורים להגיע לפיתחם של מי שנותנים לצבא את הפקודות- כלומר- הפוליטיקאים.

אמונה זה דבר נחמד, תפילות זה דבר טוב

אבל כל עוד אלוהים לא שולח משמיים רכב אש עם סוסי אש כדי לעשות נס בסיגנון אליהו הנביא או משו-

מה שייקרה פה זה פוליטיקה, יחסי ציבור, הרבה תיקשורת ודעת קהל, וצבא שפועל

וכל אילו יהיו כלים להביא את ישועת השם,

בתנאי- שלנו יהיה ראש על הכתפיים

שדרותי-

הבעיה שלי היא לא שיש כמה ערבים שנכנסים לקנות בחנות

הבעיה היא עם כל הערבים שנוסעים על הכביש הזה... וזה- מה אתה יכול לעשות?

בייחוד על הקטע האחרון.

יש שם יותר מידי רכבים של ערבים,

וזה הרבה יותר גרוע מבאזורים אחרים ביו"ש.

החיכוך שם גבוה מאוד-מאוד בין יהודים לערבים...

יפה יפה

אלו'קים לא צריך לשלוח משמיים רכב אש וסוסי אש נשמה, לאלוקים יש דרכים משלו.

אנחנו צריכים להאמין בזה.

וצר לי,

הפוליטקאים התקשורת יחסי הציבור והצבא שלנו במצב כרגע לא אלו שיביאו את ישועת ה'..

(חחחח התקשורת, ברור!! הפולטיקאים? למה לא!!)

אנחנו נביא אותה. ה' ישלח לנו את הכח והאומץ והחכמה והבינה והדעת להבין מה שצריך להבין.

לעשות מה שצריך לעשות.

להתגבש כדי לפעול ולא לסמוך על אף אחד, אף אחד.

רק עליו,

ועל ההשתדלות המירבית שלנו.

ככה גם אמרו בגוש קטיף...

באמונה ננצח

באהבה ננצח

פחחחחחחחחחח כן בטח

תסבירי לי בצורה ברורה- מי זה האנחנו הזה? ואיך בדיוק האנחנו הזה נביא ישועת השם? מה בדיוק נעשה?

אם תגידי לי מה- אני קמה ועושה

(תגידי- תהילים נגד טילים וזה... טוב...)

אז אני אגיד לך מה זה ההשתדלות המירבית שלנו-

ש"אנחנו" נמצאים בצבא, ו"אנחנו" אילו שלוחמים שם בכפרים

"אנחנו" אילו שמודיעים בקול גדול בציבוריות- בתקשורת, בפייסבוק, בעצרות מחאה, באוהלי משמרות מחאה, בפאנלים, בכל מקום--
שיש לנו עוצמה, וננצח בכוח הזרוע, ולא ניכנע לסחטנות וטרור, ויש לנו כוח סבל למאבקים,
והכאב והדאגה שלנו לא יעבירו אותנו על דעתנו להיכנע ולא להילחם

"אנחנו" אילו שמעוררים את דעת הקהל, שמעמידים בפני הפוליטיקאים שלנו את התמונה הברורה-
מי שרוצה להישאר עוד קדנציה בפוליטיקה- אוי לו אם יהיה מוג לב, הוא חייב להיות אמיץ ונחוש
שהפוליטיקאים יבינו שרוח העם נושבת- למלחמה נחושה, לא לסחטנות וכניעה לטרור

צר לי, מאז דברים שראיתי בחיי-
אני נוטה להאמין שיש בכוח השם לפעול בדרכי הטבע ממש,
להפעיל את המדינה לפי הכלים והכוחות שקיימים בה באופן טבעי- ממשלה, וצבא, ותיקשורת,
ולא בכוח של תפילות ואמונה- שהם טובים וחזקים, אבל אמורפיים לגבי בהשפעה שלהם בכלים של המציאות

אולי אני כופרת בעינייך
אולי אני מאמינה יותר גדולה- מאמינה ביכולת השם להושיע ברב או במעט- אפילו באמצעות פוליטיקאים...

אני לא מדברת בסיסמאות, אני משתדלת לחיות אמונה.

ואמונה בשבילי לא מסתכמת בבית הכנסת. היא לא דבר טוב ויפה ונחמד. אמונה זה החיים שלי. אמונה זה משהו שהוא מעל לטבע. זה לא בתפיסה לא שלי ולא שלך (במחילה מכל חכמתך, אני לא מזלזלת לרגע)

נסכם את הדיון הזה ביני ובינך כאן,

תמשיכי להאמין בפולטיקאים, ושיהיה לך בטוב עם זה.

אני לעולם לא אאמין בבשר ודם, ובמיוחד לא באלה שיושבים שם בכנסת.

אני מאמינה בריבונו של עולם שיכול להושיע אותנו בכל עניין ועניין בדרך הטבע ומעליה

ואני מאמינה בנו, בכל יהודי ויהודי פשוט  -שלא בהכרח יושב בצמרת

שמבחינת הכוחות שלו והמסוגלות שלו לעשות ולשנות - הוא בצמרת הכי הכי גדולה שיש.

ואני מאמינה בתפילה

כן, אותה תפילה שכביכול לא עזרה בגוש קטיף

אותה תפילה ששלוחה מעומק הלב של כל יהודי ויהודי שכואב לו והוא יודע שיש כתובת אחת בלבד לפנות אליה.

אותה תפילה.

שהיא הכלי שלנו.

ואני בוטחת בקב"ה שהוא יעשה ניסים.

ושהוא עושה הכל הכל לטובתנו בדרך שאנחנו לא מבינים ובדרך לפעמים כואבת, אבל הוא מסובב ומנהיג את העולם בצורה פלאית ומדהימה.

והוא יעזור לנו, תמיד תמיד.

אף האחד פה  לא מדבר בסיסמאות.. אני מאמינה לך.. כולנו מדברים מדם ליבנו

גם אני מאמינה רק בקב"ה

אבל בכלי המעשה של העולם הזה-

תפילה זה לא הכוח היחיד...

וכל עוד אני לא נביאה ולא מקובלת- ולכן התפילות שלי לא מפוצצות את העולם בבחינת "צאדיקה גוזרת"-- אז אני צריכה להתחשב ולפעול דרך כלי מעשה שנמדדים ביתר אפקטיביים לשנות דברים בעולם הזה

ואם להיות לרגע כנים, ורגישים, וכואבים-

אני גם לא רוצה את סיגנון התפילה שעליה אמר אבא של נחשון וקסמן "לאבא מותר להגיד לא"

או את סוג סיגנון ההתייחסות לאלוקים הזה

אולי אני כופרת

כשאני תובעת מאלוקים - גבורה, ועוצמה, וניצחון מוחץ

שאני לא מוכנה בשום אופן לקבל לא על שלל נגזרותיו בתור תשובה

וחיים ושלום וברכה יהיה לנו ולכל ישראל מעתה ועד עולם

טכני היו צריכים לקחת את המחבלים של הגיאהד האיסלמי ולהתחיל להרוג אותם ואת בני משפחותיהם עד שהם היו מחזירים את החטופים, מכיון שזה לא יקרה צריך כל צעד קיצוני שמעשי לעשות אותו, מחסימת כבישים ועד הפעלת לחץ לשלול הטבות אלו או אחרות מכל מחבל שבכלא ומחוצה לו.

והרבה הרבה אמונה ותפילות

של התנהלות שכזאת

אנחנו, כל החיכוך הזה הוא רעבין אם זה בסופר ובין אם זה בטרמפיאדה ובכבישים, בואו נתחיל מזה שלא נכניס אותם לישובים ולא נעסיק אותם, אח״כ נדאג גם לצירים..

מה אפשר לעשות? לצאת מהבית ולחסום כבישים שבהם יש חיכוך, אם נעשה את זה לא פעם אחת ולא רק בכביש אחד אלא בכל יו״ש זה יביא שינוי.

אבל יודע מה?

הצבא *שלנו* יבוא ויעצור *אותנו* על זה

אתה יודע שהעלו את רמת הכוננות בארץ לאחת לפני האחרונה לא דווקא בגלל המצב אלא בגלל חשש לתג מחיר..???

חייב לעשות משהו חכם, חייב!!!!!!

אני מאחלת לכולנו שבזה הרגע האחים שלנו משתחררים בריאם ושלמים והפרשה הזו מגיעה בעז"ה ובישועתו הגדולה לסיומה אבל זו איזו סטירת לחי בשביל שנתעורר - מהבחינה הרוחנית

(ויש לי מה להגיד בעניין ואשמור זאת לאחר מכן) ומהבחינה המעשית ( ודחוף. כן. אנחנו. בתור אזרחים פשוטים ותמימים )

לא מעסיקים אוייב, נקודה!!

אתה מעדיף כסף או את החיים שלך?

פעם שאלתי את עצמי

אומרים שפרסומות -איך נגדיר את זה?- לא צנועות, מעודדות קנייה.

האם הימנעות כללית מפרסומות כאלו תוריד דרסטית את הקף המכירות כך שיפגע הכוח בשוק?

והמסקנה היא: ערכים זה מעל (בקיצור, יותר חשוב).

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/278047

מאד, אני בזמנו גם תהיתי על זה בפני הסמ״פ שלי, פשוט הזוי..

כנ״ל לגבי רמי לוי..

די להעסקת ערבים! לא לקנות מהאוייבים ולא להעסיק אותם!

מי שנותן לגטימציה למחבלים,מדבר איתם ומדבר על מסירת שטחים לאויב-נותן עידוד לכאלו דברים.

נצחון מבחינתם.

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים