עצוב לי לשבת פה בבית ולכאוב, אני רוצה לעשות משהו, לפעול, להחזיר אותם הביתה, ואין לי יכולת כזו, אין לי!!!
וזה עצוב! אני רוצה לצאת, להילחם, להראות לערבים מי אנחנו, שאנחנו יודעים להילחם, להחזיר, לדאוג ילדים שלנו,לא סתם לשבת בבית ולבכות.
אז נכון, תפילה זה הרבה, זה המון, בל אני רוצה להזיז את הקירות, להיכנס לחברון\ לעזה\ לרמאללה לטפל באלו שהעיזו לגעת לנו בילדים, להחזיר את החטופים הביתה.
הרצון בוער בי ואין לי שום יכולת לעשות כלום.
אוף אוף אוף.
אני פשוט מדמיינת את עצמי נכנסת קודם כל לכנסת וזוכה לירות מטווח 0 בטיבי וזועבי..
אח"כ נכנסת עם סכין לכל כפר ועורפת ראשים בקצב..
אבל כדאי לצאת מהדמיונות, ולהבין שאנחנו יכולים להפוך עולמות בזכות מעשים טובים שלנו ותפילות..
זה יודונאצית!
ואע"פ מכיוון שישנה כזו דעה של מוות לאויב (והיא מעוגנת בהלכה, איכשהו) אזי ההתבטאות שלו "יודונאצי" ככ נוראית. אם זו הייתה דעה הזויה שהומצאה ללא שום בסיס היה מקום אולי לקריאות גנאי, כי אכן המוסר (גם שלי) לא תופס את ה"עריפת ראשים בכל כפר", אבל והיה ויש כזו דעה והיא כן מעוגנת, מי שמתבטא נגדה בקריאות נוראיות הוא חוצפן (וצריך למחוק את התגובות שלו). יש חוק כלפי מילות גנאי, (חוק לשון הרע- עע יריב לוין) ואולי אפילו אפשר לתבוע אותו (עע נתן זהבי), הבעיה היא שזו רשת אינטרנט- אני לא יודעת אם הצעת החוק על פגיעות ברשת עברה.
מה שבטוח- בטוח. אין שום מקום לקללות שכאלו על במת הפורום הזו, ועצוב שהתגובה שלו עודנה קיימת
אתה מוזמן למצוא מקום אחר ולתת לנו לכאוב בשקט על אחים שלנו.
תהיה רגוע, אם לך יקרה משהו לא נפריע את מנוחתם של הערבים בסביבה.
דוקא נראה לי שגם עליו יהיה אכפת לנומופיםלא יעזור לו
אני לא הולך להטריח את עצמי
מופיםגם שמאלנים טיפשים הם יהודים
גם כשהם מעצבנים
דוקא אני אישית מחמיר יותר בהגדרה של יהודי, ולא ברור לי שהיא חלה על כולם
כמו שכתבתי כאן כמה פעמים
אבל ברור ששמאלניות ואהבת הערבים לא מוציאה יהודי מכלל ישראל
הוא מעצבן, הוא מדבר שטויות, מגיע לו נבוט בראש - הנה 
אבל עדיין הוא יהודי, ולא יעזור לו, הוא ישאר אח שלנו
יהודי מומר יוצא מגדר אחיך.
יש מגמה היום לא להחיל את הדין הזה על חילונים מכיוון שהם לאומיים ונשארים חלק מעם ישראל אבל במקרה הזה יהיה אשר יהיה היחס בינו לבין ה' כלפי עם ישראל הוא בוגד ולכן יוצא מגדר אחיך.
את ההמשך אאכוף
אני די בטוח, שגם אתה מבין שלומר שכל הערבים ראויים למות בעריפת ראש - זה שטויות.
שטויות לאומניות מתלהמות.
אוייב הוא אוייב. ויש לנו אוייבים שהם *גם* ערבים. אבל הסיבה לשנוא אותם, זה בגלל שהם אוייבים, לא בגלל שהם ערבים. ולכן, אין מקום לרצות להרוג ערבי לפני שהוכח שהוא מחבל.
ובשפה שאתה תבין - לך לשאול את הרב X (בחר מי שבא לך), האם יש סיבה להרוג ערבי שלא מתנכל לי.
{ח} בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ:
{ט} אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע:
היית אמור להתעלף עם כאלה מכות!
(שימוש ראשון בסמיילים פה...)
גם לטעון שהיהדות מחייבת אותי לגור כאן בארץ ישראל זה לאומנות (לפי דברך שם, שם)
אז מה נקרא לך? שנחפש כולנו שמות גנאי?
לגבי השאלה "האם יש סיבה להרוג ערבי שלא מתנקל"- וודאי שאין. מנין לך מי מתנכל ומי לא? די דבילי לשאול שאלה שכל משמעותה היא השאלות שמאחוריה ולא היא עצמה. (ותכלס, יש רבנים שיגידו שמותר כי הם נלחמים בנו, וכאן מתחילות שוב שאלות מי מקרא לוחם)
בקיצור- דביליזם בתפארתו
חוץ מ"יודונאצית" ושאר סופרלטיבים?
מופים היקר- שכוייח גודוייל
כי היא לא אומרת שהיא מגזע טהור ולכן צריך להרוג את כל מי שלא יהודי.
היא מעוניינת שתהיה פעולת נקם,
בעם שהורג והורג בנו ללא הרף וללא רחמים,
מנסה להשבית את מארג החיים הנורמלי שלנו בכל רגע,
בכל מיני דרכים שונות ומשונות.
ולא, לומר שלא כולם שם מחבלים זו לא תשובה.
הם פוגעים רק במחבלים? לא.
מי שמערב אזרחים- מערבים גם את האזרחים שלו,
וזה שיקול שלהם, לא שלי.
וכן, בני מיעוטים שנמצאים במדינה שלי- הם צריכים לפחד ממני, לא אני מהם.
ואין לי שום סיבה לחכות שמישהו יוכח כמחבל. ברגע שהם יבינו שמתייחסים לכל אחד
שגר באזורים הללו כמחבל-
או שמי שלא- ייצא משם(זה בסרד, יש להם למעלה מ20 מדינות להגר אליהן)
או שהם יטרחו להנמיך פרופיל.
את השיקולים של האוייב אני לא אמורה לעשות!!
תכף, נחכה להוכחה שמישהו מחבל בשביל להרוג אותו. אולי נגיש את הלחי השניה לפני?!
"המרחם על אכזרים סופו להתאכזר לרחמנים"- וזה לא רק לאחר מכן- יתאכזר לרחמנים,
אלא בעצם הרחמים לאכזרים- יש אכזריות לרחמנים.
כי מה שאמור היה לקרות אחרי דברים כאלו- זה מחיקת כפרים שלמים.
בגלל שמדינת ישראל כבר לא מתנהלת ככה- יש מקום למחבלים לעשות דברים כאלו- וזה האכזריות לרחמנים.
"כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו"- יש עניין של נקמה ביהדות.
ולוואי ויקרה מזה רק קידוש ה' בלי פגיעה של שום יהודי מזה.
שהיא תפקידה של מדינה ריבונית ואין ספק
שאנחנו רואים אוזלת יד בעניין.
זה למחוק מהמפה כפר שיצא ממנו מחבל.
ודיברתי על נקמה- כי זה מאוד הגיוני שכשעושים מעשים כאלו, יש רצון עז לנקמה.
וזו לא מילה גסה, יש לזה מקור בתורה.
אז ברור שהשאלה מה זו נקמה, וכיצד היא נעשית וכו',
אבל צריך לדעת שיש דברים שלא צריך לפחד מהם.
ולא תמיד צריך להיות יפי נפש, בטח לא כשזה בא על חשבון חיי יהודים.
ואכן היו שנים שכך הצבא תפקד- והמצב היה קצת שונה.
של המדינה, או של הפרט היכן שאין סדר.
האם את לא רואה תגובה מידתית כשיקול בטחוני לגיטימי?
(אין לי דעה מגובשת בעניין)
בלבד, ולא על שום פרט!!!
אזרח בודד לא יכול ואבוי יהיה אם אזרחים יתחילו לקחת את החוק לידיים שלהם!!
מה זה אומר תגובה מידתית?
איפה הלוחמה הישראלית היהודית?
אתה יודע שפעם ערבים היו מתים מפחד מלהסתכל על יהודים בחברון?
לא עד לפני הרבה זמן, עד לפני 10 שנים בערך..
ולא בגלל פעולות של יחידים-
בגלל שלצבא היה כח, היתה נוכחות. היה ברור מי הריבון.
זה שהיום ערבים יכולים לזרוק אבנים על חיילים ולצחוק עליהם בזלזול-
מראה שזה לא תקין.
הבעיה היא לא בכוחות הביטחון, אלא בהוראות אותן הם מקבלים.
הבעיה היא בכך שאין רוח גבית.
אם העם היושב בציון(ובכל שאר הארץ) היה מרגיש שזה שזרקו על חייל אבן זה פגיעה בכבוד המדינה,
ויותר מזה- כבוד ה' יתברך. אז היינו יכולים לקיים מדינה יהודית אמיתית בא"י.
בינתיים, יש לנו רק תפילות, עבודה על עצמנו שנזכה באמת להגיע למקום הזה, לחזק אחד את השני,
ולדאוג שהקול הזה ישמע במשכן הכנסת.
עוגי פלצתמה עם כל החפים מפשע שם??
אבל אם את אומרת, אז בסדר.
אמ... יצאתי לדרך, איפה היה גר ברוך גולדשטיין?. למחוק שם את כל היישוב?.
אם אנשים היו מרגישים שהם מוגנים, הרי לא היו מדברים ככה.
הבעיה היא שאנשים מרגישים שמערכת הביטחון לא מתפקדת מספיק בשביל לשמור עלינו,
ולכן בתוך סערת הרגשות, הם אומרים אמירות קשות.
"אין שופטים אדם בשעת צערו" - האם אי אפשר לבקש את טיפת האנושיות הזו?
ולא תדבר על דברים שאין לך שום הבנה בהם.
אם אתה מדבר ככה- אין לך שום מושג בסיפור של גולדשטיין הי"ד,
בניגוד אליי- כי גרתי שם.
(ולא, אני ממש לא בעד מעשים כאלו. אבל בדיעבד ולאחר מעשה- הוא הציל יהודים.)
וכדאי מאוד שתעשה הבדלה בין אוייב ללא אוייב.
אמרתי כבר- אם מדיניות הצבא תהיה כזו-
כל החפים מפשע יצטרכו לבחור ב3 אופציות:
* לעבור דירה
*לברוח מיד אחרי פיגוע שיצא מהכפר שלהם
*למות
אותם מעניינים חפים מפשע? לא.
אין סיבה שאותי זה יעניין.
ואני דווקא רגוע. מאוד. כזה אני.
הי"ד?? - הוא הלך להתאבד. מה ציפית, שלא יהרגו אותו? שיתנו לו להמשיך לירות מנשק אוטומטי על מתפללים שאין הוכחה שהם מחבלים??
אולי אפשר ללמד עליו זכות שהוא ראה דברים קשים, והיה במצב קשה.
מי שמכיר את הסיפור יודע, מי שאוהב למצוא מחבלים יהודים, אוהב.
בטח שאני עונה.
אני פשוט רואה במוחש את מי הם הורגים וחוטפים.
משפחת פוגל היו חפים מפשע?- אכן.
נערים שסיימו בגרות ורוצים לחזור הביתה לסופשבוע חפים מפשע?-אכן.
בחור ישיבה שחוזר הביתה חף מפשע?- אכן.
אנשים שיושבים לאכול בפיצריה חפים מפשע?- אכן.
מחנכת שנוסעת ללמד בבי"ס חפה מפשע- אכן.
משפחה שנוסעת לשבת לחברים חפה מפשע?- אכן.
ואלו מקצת מהמקרים.
אז בחשיבה פשוטה- אני מגלה שבלוחמה שלהם הם לא מתעניינים בחפים מפשע או לא, וטובחים בילדים,
נשים וטף ללא הבחנה.
את הלהציל אותם- אני אשאיר להם.
כי לבנתיים אני רואה שמדינת ישראל לא מצליחה להציל את האזרחים שלה,
ככה שכדאי שקודם כל נעסוק בהצלת יהודים,
אח"כ בשונאי ישראל.
(אצלי, מי שמחנך לשנאת ישראל- הוא שונא ישראל. זה בחשיבה לוגית פשוטה מאוד.)
ובטח לא לומר "לחסל את כל הכפר".
שרוצים להכנס לכפרים ערביים ולערוף שם ראשים!!!!
וזה מקבל גיבוי!!
לא נראה לי שאי מי מהכותבים כאן התכוון לגיבוי של מעשים בפועל,
כל אחד כאן כתב/ה את רצונו/ה לפעולות שבהן המדינה היתה מחליטה לנקוט,
אני חושבת שזה היה מאוד ברור!!
אבל כדאי שתפנה את הרגישות שלך ליהודים,
לא לאוייבים.
לא אני אמרתי "המרחם על אכזרים סופו להתאכזר לרחמנים".
אתה יודע למה הציווי הזה ניתן בכלל?
הרי לכאורה בהגיון פשוט- לא צריך להיות מצב בו מרחמים על אכזרים!!
אבל הציווי ניתן, כי יש את האופציה שאנשים לא יודעים לאם לנתב את הכוחות שלהם,
לכן בדיוק ישנה הדרכה בתורה גם לזה,
וכדאי ללמוד ממנה, שהרי התורה היא תורת חיים,
ומתוך הנחה שאתה מעוניין לקיימה- כדאי לראות מה יש לה לומר בכל תחומי החיים.
ולכן אני אכן בעד עונשים חמורים וכואבים - למחבלים.
ולא לאוכלוסיה חפה מפשע.
ע"פ דין תורה - אסור לעשות מה שאת מציעה לעשות...
די לאטימות!
דיני תורה כדאי שתשמור לגדולים ממך בתורה לפסוק,
וגם מי עונה להגדרה של אכזרים.
ואני לאטימות של יהודים כלפי יהודים כבר לא מוכנה לענות.
(הרי ברור שיש דברים שכתבתי ולא ענית- כי עדיף לך להתעלם מהם כדי לא לרדת מהעץ
הסבוך והגבוה שטיפסת עליו.)
רק אברך אותך- שה' ירחם עליך ועל שכמותך,
וינחה אותך בדרך הישרה.
חכם עיניו בראשו, לא נכנסים באנשים כאובים ופגועים
אין בזה שום מוסריות ולא הוכחה למוסריותו של אותו אדם.
אם תרצה לדבר על נושא כלשהו- דבר עליו כאשר אנשים מרגישים בטוחים ורגועים,
לא מתוך סערת רגשות.
ארס רב יש בתקיפתם של אנשים מתוסכלים ופגועים.
כי מה שמגדיר אזור בין השאר- זה החינוך שלו.
ואם זה החינוך, והם גאים בו- כי אחרת לא היו מפרסמים על זה סרטונים בכל מקום-
אז זה רובם.
וזה מאוד יפה לגור במרכז, ושתהיה אפשרות קיומית להיות יפה-נפש.
אבל כדאי לראות נכוחה את המציאות,
וזה אפשרי, לא חסרים אנשים שלא גרים ביו"ש ומבינים את המצב לאשורו היטב.
את אותו דבר,
בניגוד לנאצים שלא אויימו כלל ע"י היהודים.
יחי ההבדל הפיצפון..
ובמלחמה אתה לא תתחיל לברר על כל פרט ופרט.
בחירה שלהם היכן לגור.
לא חסרות להם מדינות,
והחינוך שלהם ידוע כחינוך מחבלים מגיל פיצי.
אני ממש לא חושבת שבמצב מתוקן מחכים שיהרגו יהודי כדי לדעת איזה ערבי
צריך לחסל.
מלחמה? אז מלחמה.
צר לי עליך אדון יקר על תפיסתך המעוותת בעליל..
מקווה שלא תצטרך להיפגע אישית בשביל להבין במי כאן צריך לטפל ואיך..
תהיה בריא! נתפלל עליך בע"ה..
כל הישועות!
יאללה לעבודה
יהודים עם דגלי ישראל ושופרות ושירים ותפילות גדולות
שהמגעילים דוחים האלו ישקשקו ממנו מפחד רק מהעוצמות של הקדושה ולא רק ממי שיש לו נשק
ובא לי אשכרה לצאת לחפש אותם בכפרים אני פשוט לא מסוגלת ככה
היה צריך לעשות תהלוכה כזו בתכל'ס,
רק אני חושבת שזה יכול להפריע כרגע לכוחות הביטחון,
בטח לכן לא עושים את זה.
טאבולה ראסהומילא שעוד זה היה דיון אינטלקטואלי.
רק שדיון נקרא ככזה- כאשר הוא אובייקטיבי,
לא בשעה שבה הוא מעוות את דברי השני...
התפתח בצורה שאיננה ראויה לשעה זו.
מכירים את פורום אוצר החכמה? לתורה? ועוד כמה קצת פחות מוצלחים?
יש הרבה פורומים תורניים חרדיים. הראשונים שהזכרתי מוצלחים מאוד בהרבה מובנים, פעילים, ואפשר למצוא בהם דברים מעניינים גם לאחר זמן.
האם יקום פורום תורני דתי לאומי? שיהיה ברמה, פעיל, לגופו של עניין (בדרך כלל כמובן), ומעניין?
תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים
באיזה הקשר זה פורום?
ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.
זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.
מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.
זו פרשנות בלבד.
כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.
חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.
בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.
אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.
לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.
עכשיו יש לי אפס ניסיון אבל אני ממש רוצה לדעת לעבוד עם חומרים לעשות חריטות בעץ לבנות רהיטים וכאלה לא בקטע של מקצוע סתם כתחביב אבל אין לי מושג איך מתחילים וגם איך משלבים הכל עם לימודי תואר
יש למישהו רעיונות לקורסים או סדנאות או ליודעת מה?
משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...
יש פורום לנו שנועד לזה.
לגופו של עניין, יש מגוון סיבות להחליט שכן או לפסול, לא הייתי מניח שהמראה היה הסיבה.
ו...
בנות הן לא בנים, תחליף דיסקט 🤭
אממ... מניחה שזאת שאלה קצת מצחיקה וילדותית כי זה כמו לשאול למה יש רכב שעולה 50K ולמה פרארי עולה 300K..
ובכל זאת.. אני רוצה לקנות סמארטפון חדש אחרי 5 שנים.. מה היתרונות לקנות ב2000 ולא ב1000/1500 ש"ח? ואולי בכלל כדאי חד"פ להוציא 3000 ש"ח?
לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++.
אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...
נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...
מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.
נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.
הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה
לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.
עלה 7000+
שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש
לעומת זאת.
אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת.
כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.
אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.
זה תלוי למה את משתמשת...
וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות
אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם
אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל
אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק
אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי
מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.
נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה..
שלך באופן שוטף
הכלל לא לכתוב למישהו ברשתות החברתיות אלא אם כן הייתי אומר לו את זה בפנים או שדווקא המרחב נותן לבן-אדם אפשרות להביע את דעתו באמת מה שהוא לא יכל לעשות בפנים של הבן-אדם?
איזה צד עדיף.
זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.
יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.
השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.
קשה להכריע.
ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.
כמה הייתם מוכנים לשלם עבור שעת וידאו, עבור מעבר על כל התוכן וסינון המקומות שבהם יש בעיה של צניעות (נניח שניתן לבחור מידה - עירום, בגדי ים, או גם מקרים גבוליים יותר כמו שמלות לא צנועות וכד') חותך ומסדר את הקובץ הסופי לצפייה? אני מדבר פר שעה (נניח לסרט שאורכו שעה וחצי: אני מוכן לשלם 2 שח).
אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.
בטח לא 2 שקל..
במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.
נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע.
ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..
פ.א.מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.
הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.
סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?
לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.
הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה, כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר. ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.
לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃
מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?
לשם כך יש שיעורים ולימודים.
סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי
יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,
עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית
נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה
שתעביר אותו
או תתיימר לחנך איתו
בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.
זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.
ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.
בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)
בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.
וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה.
סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?
וככה גם מספר טוב.
כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.
אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי
אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות.
הוא קיים בכלל? הוא ברור לכם?
יהיה ברור אי פעם?
איך אחרים רואים את המקום שלכם?
זה למעשה תפקיד? שליחות? כישרון?
רק מי שהבין את השאלה שיענה. תודה 🙂
אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש.
שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.
אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.
אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.
אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.
וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.
אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו.
יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.
היא הדרך, לא המטרה.
מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.
כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.
תוכלי לבאר את כוונתך?
ברור לי מאד
לעשות טוב לעצמי ולאחרים
ללמוד ולהשתפר מיום ליום
אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי
את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם
יעוד של כל מי שרוצה בזה
לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים
בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.
ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?
אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל
יוצא לכם? קל? קשה? יש טיפים?
כמו כן היה לי הרגל טוב שנטשתי ורוצה לחזור אליו.
איך שוברים את הכבדות שחוסמת ביני לבינו?
לשנות הרגלים רעים
ליצור הרגלים טובים
כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל
ממליצה על ספר כוחו של הרגל
הוא מסביר את הרעיון של
טריגר- פעולה- תגמול
איך להיפטר/ ליצור הרגל
או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך
הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו
לא אוהבים תהליכים
וזה גורם לקושי בהשגת דברים
אני כן אוהבת תהליכים
מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות
לרוב גם נהנת מהדרך
לכן בעיניי זה לא קשה
אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים
ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר
ללכת בצעדים קטנים
ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע
לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות
ופירט איך לעשות את זה צעד צעד
זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.
לגבי הצעדים הקטנים-
נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז
קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)
לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)
כשהייתה לי מטרה גדולה
השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....
היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי
רק צריך לרצות
ולעשות משהו קטן בכיוון.
ומוסיפים כמה שיכולים
