חלק זכו וחלק הפסידו

הנה דוגמא:

http://arnona.co.il/index.asp?Article=884

ומנגד לה דוגמא אחרת

http://ihaklai.org.il/%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99/%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9F/tabid/58/ctl/ArticleView/mid/370/articleId/7506/Default.aspx

אני לא עורך דין, אבל נראה שהסעיף של ה-20K לא חוקי.

הבעיה עם המיסים המעורפלים הללו היא שהם שוד לאור לילה.

לא ברורים ולא מוסכמים ולא ניתנים לעירעור באופן רגיל.

לך תריב עם הוועד..

ארנונה לחודשיים 341 ש"ח

ושמירה 192 ש"ח לחודשיים

גבוה יותר ממה שציין פותח השרשור..

(רמז: השואלת גרה ביישוב..)

ולפותח השרשור: אני מבינה את החלק הראשון, גם אם לא מסכימה לחוקה של כולו, אבל החלק השני הזוי ובעייתי! והוא בטוח לא בכל היישובים ומקווה שלא אגלה שברובם כן. תבדוק את זה.

חלק ניצחו, חלק הפסידו

אם עד לפני מס' שנים רק מי שרצה לגור ביישובים עבר לגור בהם, בשנים האחרונות יש זינוק במחירי הדירות בי-ם/בגוש דן וממילא אנשים מגיעים ליישובים פשוט כי אין ברירה.

ואז ביישובים מנסים לנצל את זה כדי לממן את מה שאי אפשר היה לממן עד היום... בידיעה שלחלק מהמתגוררים זה יצא עדיין זול יותר מהעיר.

חוקי? לא

מוסרי? לא יודע

זה לא לאמנה אלא סוג של "דמי כניסה" ליישוב, שמיועדים בד"כ לבניית בית כנסת/שיפוץ והרחבה של הקיים, ובעצם - כל דבר אחר שיש ביישוב ואין מאיפה לממן אותו, והוא לא בסדר גודל שאפשר לבנות עליו מהמיסי יישוב הסדירים.

שנהנה להתעמת עם ארגונים כמו אמנה, וועדי ישובים וכד'

ואפילו מצליח.

אוכל להמליץ באישי

את התשלום לפי מס' המשפחות ביישוב..

טוב לדעת שזו לא חובה כי אין לי כל עניין לתת צדקה לאמנה, נראה לי שהם מרוויחים יופי מהבתים שהם מוכרים בלא מעט כסף..

גם בעיר מפנים את הזבל ולא נראה לי שמשלמים סכומים גבוהים כאלה...

אגב- אם צריך לשלם 20000 שח איך זה בדיוק יותר זול מעיר? זה יוצא ממש הרבה יותר יקר

ברור שעדיף לגור בעיר -לא צריך במרכז העיר. אבל זה נשמע לא משתלם במיוחד לגור ביישוב.

(אני מתכוונת בעיקר לסעיף האחרון, הקודמים עוד איכשהוא הגיוניים).

בחיים שלי לא גרתי ביישוב אבל זה הזוי לחלוטין!!!!!

זה המון כסף!!!!!

לגבי החלק הראשון השמירה ממש ממש הגיוני, אמנה לא יודעת מה זה אבל בכל מקרה מדובר בסכום קטן.

מיסי יישוב תלוי מזה כולל ולפי זה אפשר להגיד אם הם הגיוני או לא.....

לצערנו המועצה לא נותנת מספיק לתרבות וקהילה , ולכן מייסי הישוב מאפשרים לישוב להשקיע יותר בתרבות, נוער וכו' .

יש הנחות לזוגות צעירים

ואין פוצה פה ומצפצף.

יש ביישוב מסויים שבדקנו שחובה לשלם ביטוח בריאות וביטוח חיים ו 'מס אנטנה' ומס צדקה.. ואתה כולה מגיע לשנה...

יש ועדות קליטה ששואלות אותך איזה שבט הדרכת בבנ"ע.. ועוד כל מיני שאלות הזויות.

לדעתי זה תרבות של סדום.

שמתנהגים כאילו היישוב הזה זה הזהב של המדינה ובפועל הנוער שם על הפנים.

יישוב (כמו מכמש) מוגדר כאגודה שיתופית,

כלומר, יש עמותה ששייכת לחברים, והם מנהלים את היישוב וגם אחראים לחובות שלו.

בד"כ כל/רוב התושבים הם חברים.

במשך השנים החברים השקיעו הרבה כסף כדי לבנות מבני ציבור (בית כנסת, מקווה, וכו'),

והתושבים רוצים שגם תושבים חדשים ישלמו את חלקם.

האם אתה רוצה לבוא למקום שבו הכל מוכן בלי לשלם על זה?

באופן אישי, אני חושב שזה לא חכם מצד היישוב,

כי זה מפריע לקליטת תושבים חדשים,

אבל היה אפשר לחסוך הרבה יותר כסף במחירי הדירות באופן כללי.

רוב מיסי היישוב הם באמת עושק.

הם מיועדים לאנשים שבאים לטווח ארוך \ יישובים קטנים וקהילתיים שכל משפחה שם מורגשת ומשפיעה.

אבל כשיש יישובים גדולים זה לא שייך ולא מתאים.\, וזה מונע קליטה של זוגות צעירים וכך גם היישוב מזדקן.

איך אתה אומר שזה עושק, ואז אומר שזה מתאים לחלק מהיישובים?

מדובר כאן על יישובים קהילתיים,

וגם אם הם קצת גדלו, וכבר כמה מאות משפחות,

הם עדיין מנסים לשמר את המודל הקהילתי, בניגוד לעיר.

יישוב קהילתי הוא (לרוב) אגודה שיתופית,

כלומר, גוף פרטי ששייך לקבוצת אנשים (חברי היישוב).

היישוב הוא פרטי, ולכן הוא יכול גם לקלוט רק את מי שהוא רוצה ע"י ועדת קליטה.

כל החברים שילמו כסף באופן אישי,

והם מבקשים שעל מנת להצטרף לקהילה - תשלם כמו שהם שילמו.

לפי מה שאני יודע,

הארנונה למועצה, נמוכה מאוד ביחס לירושלים, למרות שהעלויות גבוהות יותר.

בנימין אני לא יודע, אבל יש יישובים שהארנונה בהם נורא יקרה.

(של בית-אל יקרה אפילו יותר מירושלים)

מישהו מכם פעם ניסה לנהל ישוב?

יש לכם מושג מה המשמעויות של ניהול ישוב?

כמה כאב ראש זמן וכסף מושקע בזה???

נראה לכם שזה נעשה בחינם???

יש עובדים של הישוב: מזכיר, מזכירה, הנה"ח, עובד תחזוקה, רכזת קהילה, רב, רכזי נוער, גנן ועוד ועוד - נראה לכם שכולם עובדים בחינם? (ולא כללתי פה את כל האנשים שעובדים בהתנדבות: חברי וועדים מקומיים, חברי מזכירות, וועדות שונות).

וצריך להשאר עוד כסף לפתוח של הישוב - שבילים, גינון, תכנון ופיתוח שכונות חדשות, מבני ציבור

וגם קצת כסף לחיי הקהילה של הישוב - אירועי תרבות וקהילה, ספריה, אחזקת מועדון, וחדרי חוגים.

הסכומים האלה אמנם גבוהים, אבל תגידו כל אלו שגרים בישובים - האם הייתם מחליפים את הישוב במגורים בעיר?

נראה לכם שזה שהקהילה מסביב כ"כ נחמדה זה רק כי האנשים נחמדים? נראה אותכם מחזיקים קהילה שלמה בעיר, בלי תקציב של שקל (רמז: אין לכם סיכוי)

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.