הייתי לוקח אותו

הקוף הזה כ ז ה צצצצווווצצצצייייי!!!!!!

פשוט בבון!!

כאילו, בובון

כל הקופים בעולם נעלבו עכשיו מההשוואה לצוררים הנ"ל 

או שבעצם אחד שבחר לו כינוי של הכופר שפינוזה לא יכול להעלב משימפנזה..

וסתם כדי להתקטנן:

היא אושפזה באיכילוב,

עם בעיות ברגל,

וזוכה ליחס של מלכים רק מתוך אותה מגמה לפצל בין פת"ח לחמאס.

אבל תתעלמו

בואו נשאיר את זה כך.

לעמוד דום.

עמוד ד-ו-ם!!!

אוי, לא הצליח.

ברוך נשמה,

תקשיב.

בהנחה שאתה יהודי, אני רוכשת לך פינה חמה מאוד בלב, לנשמה היהודית האמיתית שבך. לא משנה מאיפה הגעת ומהן דעותיך.

יתרה מכך, אני יכולה להגיד לך שאתה לא מכיר אותי אבל אני בן אדם מאוד מאוד מכיל

אבל גבר,

אני לא אתעלם ואני אומר לך שכל הכתיבה שלך פה בפורום חשודה. אני באמת מנסה לחשוב מי אתה ומה אתה, ולא להתייחס אליך בתור סתם ניק מעצבן, אבל לא מצליחה לחשוב מה יגרום לצעיר מעל עשרים, חילוני או דתי, זה לא משנה, להתשלח ככה בחברי הפורום באופן שיטתי. להכנס לכאן שהמצב (אצלנו, בכל אופן..) מאוד מאוד רגיש ופצוע, ולזרות מלח על הפצעים ללא הפסקה. להתייפף כל הזמן, תבין, זה לא גורם לנו להערכה. זה גורם לי, באופן אישי, לחשוב שאתה נשמה טובה באמת באמת, אבל איבדת כיוון. אתה בוחר להיות בצד הלא נכון, זה נקרא לא להיות מחובר.

והלוואי הלוואי שפשוט תבין שזה מאוד מאוד קשה לנו לראות ככה אח, שבאופן שיטתי שיוצא נגדנו ונגד העם שלו.

אתה חכם, זה בטוח. אבל זה לא מרשים כל עוד זה באופן שיטתי נגדנו.

מילא, היו לך דעות שונות, והיית כותב כאן אבל רגיל, כמו כולנו, משתף, וצוחק, ובוכה איתנו, וכשצריך - משמיע דעות שונות.

היינו יותר סבלניים, מבטיחה לך.

אני הייתי מפעילה את כל כמויות ההכלה שלי כדי לקבל את זה.

אבל אתה לא.

אתה פה רק כדי להכעיס.

ואם אתה סתם אדם פשוט - באמת באמת, תחפש לך פורומים של אנשי השמאל, אתה תרגיש הרבה יותר הזדהות, הרבה יותר הבנה מהם. מאתנו, כל עוד אתה רק שולח קוצים ללא הרף -  אין סיכוי.

ואם מישהו שלח אותך,

אז תאמר לו שאין סיכוי, לא להשפיע ולא לאתר חבר'ה מתנדנדים..

אנחנו מקרה אבוד כפרה...

הרבה טוב!

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה