אז ככה..ממ..
לאור הדברים האחרונים שקרו.
פתאום אני מרגשיה רע עם עצמי. מגעיל כזה..
זה גם מבלבל מאוד.
לא, אין לי כבר רגש אליו, או רצון כמו מה שהיה פעם, בעבר.
ובמיוחד לא כשאני..קולטת הכל.
את המהירות שבה הכל חלף שם, דברים שנבנו לאט לאט השתנו בצד האחר ברגע אחד.
וכשאני חושבת על זה, לא רוצה בזה.
ומנגד..משהו עדיין לא ברור לי עם עצמי
ונמאס לי כבר לחפש.
זה טוב שאני יוצאת מנקודת הנחה שזהו
אבל זה מבלבל כשהבנה ורצונות רציניים, ברורים
מתנגשים במשהו אחר, לא ברור, לא רצוי.
כן, זה לא רצוי עוד..אולי מעולם לא רציתי את זה באמת? אולי בגלל זה היה הפחד.
אני חושבת שלא. מה שהיה, היה אמיתי, אני נוטה להאמין בזה. הפחד הגיע מתוך נקודות האמת.
השאלה היא מה היה ואיפה זה נגמר.
העיקר שנגמר?
העיקר שנגמר. 