ואיזה מזל שאני תפסתי אותו...

וכמה טוב להיות נשואה!!!

מידי פעם עולה פה השאלה "מה ההגדרה של נשואים טריים? מתי זה כבר לא טרי?"

ואני תוהה לי- איך אף פעם לא הרגשתי את השאלה הזו?

ברור לי ההתחדשות, הטריות- שאין לי שאלה בכלל מתי נתחיל להיקרא "וותיקים"

ואם אכתוב על זה בפורום, מה זה ייתן? 

    אולי זוג שקשה להם קורא את זה וזה יהיה בסיס להשוואה גרועה?

זה..

אני מראה לבעלי מה שאני כותבת... גם מה שכתבתי על שאנחנו הפכים וגם זה.

דווקא אני חושבת שיש חוזק בזה שכשאת אומרת לאחרים והוא רואה או שומע זה נותן לזה יותר תוקף ויותר חוזק.

(אם בעלי אומר לי שהוא מעריך אותי, אני אשמח מאד. אבל אם אני ישמע אותו אומר זאת לאמא שלי אני יהיה בעננים)

זה עלול להביא לקנאה.

מישהי שבדיוק קשה לה עם בעלה שלא עושה איזה משהו ורואה שאצל אחרות הבעל כן עושה...סתם עושה רע.

וחוץ מזה -שלי הכי מושלם.(כמובן שלא אפרט למה... )

טרי מאתמול- כשהתקשרתי לפרוק לו בצהריים על כמה אני לחוצה על כל הדברים שצריך לעשות (עבודות להגשה בסוף שנת לימודים, מבחנים, עבודות לקיץ, בדיקות הריון, קורס הכנה ללידה, לנקות את הבית לשבת, לארוז לשבת, לבשל, לעשות קניות, ועוד מלא דברים) הוא הקשיב.

וכשחזרתי הבייתה בסוף יום מתיש, בשעה 20:00, בידיעה שיש לנו עוד הרבה לעשות הערב- גיליתי אותו מנקה את הבית לבד! 

לא רק שהוא הקשיב לכל הפריקה והלחץ שלי אבל הוא גם הבין לחלוטין אותי ועשה מעשה! עכשיו, למה אין סמיילי מצדיע?

כבר כמה שנים שאני מנסה לפענח במה זכיתי ועם הזמן ההערכה שלי לבעלי הולכת וגדלה 

מנסה להוריד למילים ולא מצליחה. מאמינה שהוא יודע כמה שאני אוהבת, מכבדת ומעריכה אותו 

הוא מקור הכח והחוזק שלי וכל הזכויות שמורות לו על הדרך שעשיתי ועדיין עושה להיות טובה יותר.

כל שבת בצהריים זה המשפט הקבוע  שלו "מה את עושה ערה? לכי לנוח, אני עם הילדים".

ככה כבר כמה שנים טובות...

השוואות...

אני אתחיל לספר על כל היהלומים? התכשיטים? פרחים ושוקולדים? שהוא קונה לי.באמת נראה לי זה לא לעניין.

יש לי אוסף תמונות שאני מצלמת את כל ההפתעות שישארו למזכרת...

הוא גם לא קורא כאן, אז זה סתם ..... בשביל מה? לחזק את עצמי שזכיתי?

כי יש דברים שהוא עושה שבאמת אנשים מרימים גבה כמו הפתעות מאוד גרנדיוזיות ..

אפילו במשפחה יש את הקנאה, אז בשביל מה? כל חג מחדש, כמו שבועות, ליל הסדר, סוכות, כל אחת באה עם התכשיט או הבושם שבעלה קנה... זה סתם תחרות.

ואין שום דבר רע בלהאיר את הדברים החיוביים.

אני חושבת שנשים כאן מספיק אינטיליגנטיות להבין שלכל בעל יש כמובן גם חסרונות, ואין שום סיבה שבעולם להשוות בין הבעלים או חלילה לקנא.

הרי ברור שמאחורי כל אימרה כמה הבעל שלי מדהים, מסתתר גם חסרון קטן (כולנו בנא)

אז למה לקנא??

ולכן התגובות באות ממקום מסוים,דוקא מאוד עמוק,אני מניחה שגברים יתבטאו אחרת

כדי שאח"כ לא יגידו פה (כמו שכבר אמרו )שתמיד כשנפתח שרשור על מעלות של הבעל אני מסתיגת.

אז אני רוצה להגיד :

שבעלי מאוד מאוד מוכשר (בקנה מידה עצום-מעבר לנורמה).

יש לו קליטה לדברים מאוד טובה.

יש לו כתפים מאוד רחבות במובן שהוא משרה ביטחון,כגון: לא הייתי מצליחה ללדת בלעדיו, לדעתי הוא גם היה יכול ליילד אותי.

אפשר לסמוך עליו בעינים עצומות שיוציא אותי מכל צרה וצוקה, וכל חור בעולם שאני אהיה תקועה, אני פשוט יכולה להיות רגועה שנצא מהמקום, הוא יודע איך ומה לעשות מבחינה טכנית, פיזית.

כמו אריה טורף הוא יגן עלי ועל הילדים.

כשהוא עושה משהוא הוא עושה את זה בצורה הכי מושקעת והכי הרבה עם מחשבה. (אם למשל הוא ינקה את התנור אז זה נראה כאילו הרגע קנו אותו)

כשאני מדמינת את האביר על הסוס הלבן שראה את הנסיכה בצרה והוא חטף אותה והציל אותה.זה פשוט בעלי!

(הוא גם נראה כמו אביר הוא מאוד חתיך ויפה.. )

ויש הרבה משתדלת לא להעיר לו.

אבל אני כ"כ אוהבת אותו, והוא בנאדם כ"כ טוב.

שומר עלי מכל משמר, שאני אוכל אוכל טוב ושאני לא אהיה רעבה, שאני אתפנק בכל משהו טעים שבא לי.

הוא עוזר לי לסדר ת'בית, וקם כל בוקר בחמש לעבודה בעוד שאני קמה בשבע ולא עובדת.

הוא שמח שאני בבית עם התינוק ומגדלת אותו, ומחמיא לי כל הזמן על האוכל הטעים. ועל האישה היפהפיה (טוב, זה נכון )

הוא שומר על הילדים בזמן שאני מנקה.

ותמיד עוזר לי בבישולים לשבת והרבה פעמים גם מנקה את כל הבית במוצא"ש.

הוא מתחשב בדעתי, ותמיד מסכים איתי שאני צודקת (גם אם הוא חושב אחרת).

הוא מקשיב והוא אדיב, והוא הבעל המושלם בשבילי.

ולכל אלו שרק רוצות לעשות השוואות, אנא, תהיינה חכמות, השירשור הזה הוא שירשור מעלות, ולכן לא כתבנו את החסרונות, אבל אין אדם מושלם בעולם. מה שיש לי- אולי אין לך. אבל מה שיש לך- אולי אין לי.

תודה לה' שנתן לי את הבעל שלי!!!!!!!!!!

את אוהבת את בעלך ומעריכה אותו? תשמחי ותודי לה'. 

לדעתי זה יכול לדרוך על הרבה יבלות ולגרות להרבה בעיות והשוואות.

יש טוב וצריך להודות עליו!

(ולא לנצל"ש בבקשה.)

ואכן, חובה להודות עליו, בצורה הכי בריאה

וע"ע -

"מברך רעהו בקול גדול בבוקר השכם קללה תחשב לו" (משלי)

"יצו ה' לך את הברכה באסמיך -

אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין" (גמרא)

לא יוצאת מזה שום תועלת לעשות זאת בפורום וזו גם קצת פגיעה בפרטיות ובקשר האישי בין בני הזוג.

כפרה עליו

ומסקנתי מאתמול: פשוט אי אפשר לשחק איתו ברוגז!

מקשיב, מבין, תומך, דואג, עוזר, אוהב ומה לא...

ובעיקר - סובל אותי!

לא צריך להיות מושלם!

ומיום ליום אני רואה יותר איך בעלי מדויק לי

איך הוא ממשיך להיות איתי למרות הקשיים שאחרים כבר בטח היו בורחים למרות שאני כל הזמן אומרת לו שהוא רק סובל ממני ומה הוא צריך צרה כמוני

וגם אני, אגב.

אני מבקשת הרבה מה' שיביא לי עיניים לראות את הטוב שבו.

לא תמיד קל, אבל גדלים.

ומה' אישה לאיש.

אני שמחה בשבילך, יקרה, שכך את מרגישה על בעלך.

הלוואי והילדים שלי יזכו.

ברור לי שיש דברים שאחרים יותר מוכשרים ממנו וכו

כשלעצמי הוא כניראה בידיוק מה שהייתי צריכה לזיווג

בעלי הוא הבעל הכי מושלם שיש בעולם! מתה עליו!!

הוא כ"כ מבין אותי בדיוק גם מה שמעבר למילים.  13 שנה ועדיין האהבה כמו בחדר ייחוד...

הוא עוזר, מפרגן, תומך, מעודד, וכו וכו

אנחנו לא מכירים אותה אז לא נדע אם היא פוזלת לצדדים או לא,מעריכה או לא,החיים הם דבר מורכב.

את ממש חצופה! לא זכיתי ולא כתבתי זאת ממרמור או מקנאה. מה לעשות! תפסיקו כבר לחנך אנשים ! מה את חושבת? שלא ניסיתי להתעלות ולהכיל? ואני ממש לא פוזלת לצדדים. ממש לא! החיים מורכבים.  הם לא תוכנית כבקשתך. ותודה1 אבל אני לא צריכה רעיונות איך לתקן את המצב. הוא בלתי הפיך לצערי. שמחה עם כל הנשואות המאושרות. באמת. ומתפללת שילדי גם יזכו. בתחום הזה לא זכיתי אבל ה' מפצה אותי במליון דברים אחרים. ב"ה. 

לכל אחד יש תקופות כאלה

ולא צריך לדבר ב"סיסמאות" של "להיות מאושר זו חובה".. העולם מורכב ולא יודעים נתונים. האשה הזו העידה על עצמה כמצליחה להיות מאושרת מדברים אחרים. כל הכבוד.  חושבני שדי מובן שדבריה היו הבעת כאב, והשתתפות בשמחת אחרות (לכן גם ספק לגבי שרשור כזה אם תועלתו רבה מנזקו, לענ"ד. אע"פ שלא קראתי את רובו; לא רציתי להתערב ב"עזרת נשים" הזו).

ולהגיד "לא צריך להיפגע" - זו לא חוכמה.. לא צריך לפגוע. ודברים פוגעים גם אם "לא מכירים", גם אם לא באותה רמה כמו שמכירים.  ראוי להתנצל.

זה לא מצליח- לא להיות שם. נישואין זה לא דבר של מה בכך ולא סובבים רק על האושר של הפרט.

יכול להיות שאת פסיכולוגית או מטפלת זוגית?

כי אם לא אז עדיף לעצור כאן.

וגם אם כן.פשוט לעצור.

את לא יכולה בהינף מילה,לגזור על אנשים להתגרש או להתאמץ או מה לא..

זה ממש לא לעניין.

מחילה.

רק כשי שלא יקנאו ויעשו עליו עין הרע.

יאללה יאללה.

להתלונן על הבעל או האשה עד לפרטי פרטים,

כולל ענינים שלכולי עלמא אמורים להשאר בצנעה שבצנעה- זה מותר.

אבל להעלות קצת אור ונקודות טובות? הו לא. אנשים יקנאו רחמנא ליצלן!

אין עליו..

ועזבו אותי מעין הרע וכאלה..

בס"ד

תודה רבה לנשים המפרגנות שבעצם נתנו הרבה נקודות לחשיבה איך בעל יכול לשמח, לעזור ולתמוך באשתו!!

השרשור נתן לי מוטיבציה לנסות להיות אדם יותר טוב, תודה. אשריכן.

למי שחושש לקנאה:

אחד מאיסורי לשון הרע הוא לשבח אדם בפני שונאיו/מתחריו כדי שלא יפגעו בו. (זה שונה מהמקרה כאן, אבל העיקרון דומה)
אבל לענ"ד מי שבוחרת לקרוא את השרשור למרות שהיא לא מאושרת מבעלה - בוחרת לפגוע בעצמה וזה באחריותה, בגלל שברור מההודעה הראשונה מה הנושא ומה יכתבו בהמשך. שלא תמשיך לקרוא!

לפי הבנתי את הגישה של החשש לקנאה, אז גם צריך להתנגד לפירסומי ה"מזל טוב" בפורום לנ"ו שיכולים לגרום לקנאה לרווקים. למה זה לא קורה?

יותר מזה, אם ככה - שיפסיקו לכתוב כאן סיפורים של קשיים, כי זה עלול לגרום לזוגות תמימים לשים לב לדברים פחות טובים שהם לא הבחינו בהם קודם!!

אז בואו נסגור פשוט את הפורום. <צ>

בקשר לאלו שכותבים שאת הפירגונים צריך להגיד לבעל בלבד:

לא סתם כתוב "ואמר רבי ירמיה בן אלעזר: מקצת שבחו של אדם אומרים בפניו וכולו שלא בפניו" (עירובין, י"ח, ב') - מסתבר שגם יש עניין לשבח אדם שלא בפניו. גם את הבעל.

הרבה פעמים טוב לאדם לא לדעת בדיוק את כל הדברים הטובים שחושבים עליו. לדעתי זה מתכון לעבודה על מידת הגאווה.
בנוסף, יכול להיות חשוב ומועיל לאישה להביע את ההערכה לבעלה - גם שלא בפניו. כשמביעים את הרגשות, זה משחרר.
זה יכול אפילו לגרום לאישה שיהיה לה יותר קל לפרגן לבעלה ולראות יותר נקודות טובות בו - ובעיקר לשדר את האהבה וההערכה שלה כלפיו בלי מילים.

תודה שיצרתן שרשור שמתמקד בטוב! תזכו להרבות אור בישראל!

כשראיתי את הודעתך הראשונה שמחתי מאוד

שאוכל לבטא את הצפת הרגשות שממלאה אותי לפעמים באהבה לבעלי.

דווקא לאנשים מוכרים וקרובים זה לא מתאים לספר אך בפורום אנונימי זה רעיון מעולה,

מה שנכתב בהמשך פתח את עיניי למחשבה שישנן נשים שקשה להן, וקשה להן מאוד לראות ולשמוע את הטוב של האחר.

אני לא יכולה לרדת לעומק מחשבתן כי לא הייתי במקומן ולכן אסכם שהרעיון נפלא ותודה שוב,

אך מדבריהן עולה שעדיף לסיים כאן את הרצון הטוב, ולהתחשב בקושי שלהן.

תודה לכן ששיתפתם בתחושה ולימדתן אותי כמה חשוב להיזהר לא לגרום לאחרים לקנא.

מאחלת לכן שתמצאו את הטוב עם המון אהבה בחייכן.

כדאי שאשמור אותם ביני לבינו ב ל ב ד , כי זה מקומם היחיד.כמובן מול ה' שנתן לי אותו, ומול אמא שלו וכו'...

ובידיוק השבוע חשבתי לכתוב הודעה כזו באחד הפורומים.....אותי מטריד השימוש התכוף במושג מושלם...הרי השם לא מצפה מאיתנו להיות מושלמים!

לבין לספר למישהו שאתה מכיר.  בפורום זה וירטואלי, אין באמת במי לקנא, בעוד במציאות זה באמת מושא לקנאה.

2. אדם שיש לו טוב, מאד זקוק לשיתוף, כשמישהו מתארס קשה לו מאד לבלוע ולא לספר אלא הוא תכף רץ לספר לכולם.

מעבר לכך, לא הכרזתי ברמקול כמה בעלי מפנק, וכולם חייבים לשמוע.

הייתה כותרת באשכול מובנת לחלוטין שזה שירשור אהבה, מי שחסר לה (מאחלת לה שה'  ירויח גבולה) שלא תכנס. מי שמקנאה שלא תעמיד עצמה בפני ניסיון.

הגיוני שהצנעה האמיתית זה להשאיר את זה ביני לבין בעלי, אך הרגשתנו צורך לשתף, מי אמר שאני צנועה אמיתית? כנראה חסר לי.

ואני לא מבינה מה האובססיביות הזו להתנגד לאשכול, מי שלא טוב לה מוזמנת לפתוח שירשור חסרונות. אולי נשתתף גם בו ואז זה ירגיע את השאר שבעלי לא כזה מושלם.

לפני שנים פגשתי חבר בהסעה, הוא החזיק זר פרחים לאשתו כשיצא מהסעה(שבה היו רק גברים) החביא את הזר, כששאלתי אותו למה, הוא הסביר שלפני גברים אחרים הוא רוצה להראות כמה הוא משקיע באשתו אבל מול נשים הוא יצניע את העובדה הזו.

שאלתי לפני נשות הפורום: הידעתן למה נהג כך?

נא להסיק מסקנות.

לא זו בלבד שזה הדבר הכי זול, הכי קל והכי בנאלי שבעולם אלא גם שאין כאן שום השקעה מיוחדת בזולתך כי גם הבעל גר בבית וגם הוא נהנה מהפרחים שמקשטים את ביתו.

ולדעתי הוא נהג כך כי הוא קצת תמהוני, מה כבר יש להתפאר או להסתיר בקניית פרחים הביתה?

בס"ד

פרחים בבית זה כיף

שהבעל קונה פרחים זה כי הוא משקיע בך

אין לו מה להתעניין בפרחים אצלו בבית

הוא קונה אותם כי הוא יודע שאת אוהבת

שזה עושה לך טוב

שאת תאהבי

מראה שהוא משקיע בך

הלך, בחר פרחים, קנה

זה ממש צעד יפה!!!!

מקווה שאתה משקיע באישתך....

לרוב אני קונה כשאני עוצרת בתחנת דלק בדרך הביתה אני מנצלת את ההזדמנות וקונה והוא מאד מבסוט.

ולפעמים גם הוא קונה.

פרחים הם לא עניין לנשים בלבד וגם לא שוקולד.

גם הילדים מתים על שוקולדים וגלידות ודי קשה למנוע מהם להגזים... (אבל פרחים לא ממש מעניינים אותם)

שוקולד קטן עולה הרבה פחות מזר פרחים שנקנה בחנות.

ובעיניי זו בהחלט השקעה מיוחדת.

וההסתרה היא יותר עבורו, לדעתי- במקום שכל אחת תראה את הפרחים ותחשוב "אה, הוא בטח מביא לאשתו פרחים", הוא שומר את המחשבה והידיעה הראשונית על זה לאשתו.

להניח את דעתך, היינו צעירים חסרי נסיון ואמצעים כלכליים.

רואים שפספסת את המסר העיקרי כאן.

יש נשים שאצלהן פרחים זו השקעה נעימה מצד הבעל.

זה שאצלך "זה הדבר הכי זול, הכי קל והכי בנאלי שבעולם אלא גם שאין כאן שום השקעה מיוחדת בזולתך"

לא אומר שאצל כולם זה ככה.

בכל זאת, נסי להתמקד במסר, אוקי?

כמה עולים חיוך או מילה טובה?!?

מה ז'תומרת??

מי שמבסוטה עם עצמה ועם החיים שלה ועם הבעלוש המושלמוש שלה יודעת את זה ויכולה להגיד לו את זה .

אם בא לה שעוד מישו יידע מזה,

שתפתח שרשור משפחתי שכולל גם את חמה וחמותה.

מי שלא מבסוטה,

מתבאסת אש משרשור כזה,

שפשוט יכול להיות הרסני!!
ואני?
בכוונה לא מגלה לאיזה צד שייכת,

פשוט כי...

זה לא עניין של אפ'חד!!

צריך לעבוד על זה שירגיש כך, כי אם ה' החליט שזה הבן זוג המושלם שלו -הוא יודע מה שהוא עושה

אין לי מילים לתאר כמה השרשור הזה מגעיל ודביק ומיותר.

ומיותרת!!!

כאלו שנפגעו

אם אמירות שונות

מדברת על פוגע?

אני יותר מבין את אלה שלא מתחברים לשרשור

וכן יש משהו צורם בהחצנות האלו

כן, יש כאלו שפורקות את הכאוס ואת הצדדים הלא חיוביים בבן הזוג, ויש כאלו שרוצות לפרוק דווקא את האהבה ואת הטוב.

הרי לשכנה ולחברה לא אומר כמה בעלי מייטיב איתי שמא חלילה תקנא. אז על גבי הפורום אני מרשה לעצמי לכתוב ומי שלא מתחבר, זכותו, הוא יכול לעבור לשירשור אחר.

הרי תמיד יש כאלו שחסר להם, אז בגלל זה לא אכתוב בפורום הריון ןלידה? או שלא אספר שאני מתחתנת? שמא רווק יקנא וייצא לו הלב?

מצחיק שדווקא המידות השליליות של הקנאה משתלטות פה, בלי בושה.

ואני מרגישה שזכותי המלאה לכתוב כמה אני אוהבת את בעלי, כמו שזכותו המלאה של מי שכתב שאשתו לא מספיק יפה בשבילו וכו'.

ולמי שזה דביק, מוטב שיתרחק, שלא חלילה ידבק.

(כתבתי בצורה קצת בוטה כי הרגשתי שהרבה מן התגובות התנגדות לאשכול זה, לא מונעות את עצמן מלכתוב בצורה תוקפנית ופוגענית, ואשמח מאד לדעת במה יצאתי נגד כאלו שנפגעו, אולי אני צריכה להתנצל, אני לא שמתי לב)

שכשנפגעו פה

היה חוסר רגישות ואמרו שלא יפתחו שרשורים,יתגברו וכו'

ופתאום .. את נפגעת מתגובה?

מוזר שמצד אחד הרצאות לנפגים מצד אחד

ופתאום את מרשה לעצמך להיפגע

שהערה היתה על שרשור דביק ולא עלייך אלא ענין השרשור

בדיוק כמו הטיעון מנגד..ענין השרשור שהוא לא נעים לכמה

אז איך את נותנת מקום רק לצד שלך

ממה נפגעו? מישהו כתב להם משהו? אם אני מספרת שיש לי עבודה ומישהי שאין לה שמעה ונפגעה, האם זה חוסר רגישות מצידי? האם אני צריכה לנחש שיש מישהו שיפגע משירשור תמים של אהבה?

לא השתמשתי בשום מילים פוגעות או זילזול כשאמרתי שלא יפתחו. דיברתי ענייני ולא כיניתי במילים יפהפיות כמו דביק ומיותר.

איך אתם נותנים רק מקום לעצמיכם להפגע, ולא חושבים על הצד שכותב את התגובות הכ"כ יפות לבעל, שאחרי שטרח וכתב את שאל ליבו, תוקפים אותו ומזלזלים בהודעותיו.

ואני חושבת על הצאדיקה המיוחדת שפתחה שירשור פירגון וקיבלה שירשור טיעון ועל זה דיברתי.

בהצלחה ויום טוב.

היה בו הרבה גאוה ויחצנות

פעם למדנו בשיעור זוגיות כמה חשוב לא להחצין את הקשר.
במקרה ההוא דובר על נתינת ידיים וחיבוקים ברבים.
צריך להיות מאוד רגישים. יש אנשים שאסורים הרבה זמן וקשה להם לראות זוגות שמחצינים את הקשר.
זה לא חובה אבל זו התחשבות בזולת.

אותו דבר לגבי השרשור הזה.

ובלי קשר לעדינות כלפי אחרים -  כמו שיש דברים שלא עושים ברבים בגלל צניעות
ככה תשבחות והתפארויות מוגזמות צריכות להעשות בצורה צנועה.
זה פשוט לא נעים. אולי אפילו לא צנוע.

אבל בכיף שיהיה לכם...
מי שנהנה מזה.

רק היה לי חשוב להביע את דעתי.

וזה גם מה שנותן את הכח לסלוח.

תגובות מאנשים דתיים או כאלה שקוראים לעצמם דתיים והתחושה שלי היא בחילה קשה, אנשים ללא טיפת מוסר ללא קורטוב של כבוד לשני.

מה נסגר איתכם תגידו? הדת שלכם מתבטאת בחצאית וכיפה? איפה הערכים? בן אדם לחבירו כבוד בסיסי לאדם? כלום ושום דבר, פשוט בושה וחרפה, חילול ה' אחד גדול מה שהולך פה, כל מי שפגע וענה בצורה מבזה צריך לבקש סליחה מפותחת השרשור.

אני מאד מקווה שחילונים לא קוראים פה.

פשוט עברתי עליו, בעקבות מה שכתבת, ולא ראיתי הרבה אנשים שנכנסו להגדרה של "אנשים ללא טיפת מוסר ללא קורטוב של כבוד לשני".

מאוד לא נעים לשמוע ביקורת שמכלילה את כולם ביחד. יש לך ביקורת על ניקים מסוימים שכתבו כאן תגובות לא מכבדות?

תגיב להם באופן אישי. ראוי יותר במסר (לא ברשות הרבים), או על-גבי הפורום. אבל לפנות לכולם, עם ביקורת כזו חריפה (בלי טיפת מוסר?! ללא קורטוב של כבוד?!), זה לחטוא לאמת, לפני הכל.

התקיים כאן דיון לגבי השירשור הזה, וכתיבת מחמאות לבעל בריש גלי. במסגרת הדיון, הובעו דעות שונות. כן, היו גם תגובות לא מכבדות. והן היו מעטות.

אז לומר על השירשור "חילול ה' אחד גדול"? מי שמך? מי שמך לשפוט- אפילו את אלו שהגיבו בחוסר כבוד- ולקבוע עבורם שאין להם טיפת מוסר או קורטוב כבוד?

צריך לדעת איך להוכיח, בלי להגזים ובאופן ענייני.

מאמע צדיקה תודי לאל שבה זכית

באמת נחמד לקרוא משהו שמח,

ובתור מישהי שעוד לא מהפורום זה ממש מחזק!

ולפרגן תמיד מותר, גם לפולנים

כמה אני אוהב את עצמי 

איזה כיף לי 

אין כמוני בעולם 

מפרגן, תומך 

אין !! פשוט אין עלי !!! 

מי רוצה להיות אישה שנייה ? 

(בהומור כמובן..)

והוא חושבת שאני הומורסיט 

סתאאאאאם 

אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו... 

אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,

אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.

(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)

אין נכון או לא נכון.

לאחת זה יפריע-וזה בסדר.

ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.

אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.

תשתפי אותו בתחושות שלך.

אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?

זה  טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".

אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה ,  לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".

אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.  

אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי  

יש הרבה חברויות בלימודים ובעבודה שלא מתפתחות למקומות שהפנטזיות של כבודו הולכיהם אליהם.

זה לא הופך את זה לטוב או לרע, אלא בעיקר שצריך לדעת לשים דברים בפרופורציות ולהבא להציב גבולות (נניח, שבפעם הבאה ייפגשו אצלכם בבית, או שייפגש עם אחר/ת).

מחשבה פסימית מיידית או תגובה קיצונית יכולים להזיק מאוד, בין אם החשש מוצדק ובין אם לא.

השאלה אם יש לו ברירה.

אבל כמה נקודות ציון

א האם יש איסור ייחוד. אם כן אז זה פשוט אסור .

ב האם חד פעמי/ פעמים בודדות/ סדרה של שיעורים

ג האם יש רעשי רקע שיגבירו צניעות או שיגבירו קלות דעת

ד מה הסגנון של הסטודנטית המדוברת

הצלחה רבה 

א. העזרה של בעלך לאדם בודד

ב. חוסר בגבולות בעזרה

ג. חוסר בתקשורת בינך ובין בעלך ותחושה שהוא לא רואה אותך ואת הצרכים שלך, או אולי לא נפל לו האסימון שהוא בזוגיות וצריך לשנות פאזה

ד. מעורבות גבוהה של המשפחה שלך ושלו

אתחיל מההתחלה.

בעלך עוזר לאדם בודד, זה מאוד יפה. הוא עושה איתו חסד.

גם אמא שלך עשתה חסד דומה וזה מקסים. חיובי, ומעיד על נפש טובה.

הבעיה מתחילה במינונים... כאשר זה נמשך המון שעות, חוזר הביתה בשעות לא שעות, מצפה גם ממך להיות שותפה למרות שזה לא מתאים לך, זה כבר הופך להיות עוול ולא חסד.

כי זה חסד על חשבונך וגם חוסר הגבולות הזה מטריד, גם אצל בעלך כלפי עצמו זה ברמה חריגה ומשהו בקשר הזה מאוד מוזר.

ברור לי שאת מנסה להסביר לו את זה והוא לא מבין.

השאלה היא מה יש לכם בזוגיות מעבר לדינמיקה הזו, האם יש לכם מכנה משותף? שיחות? מחוות הדדיות?

למשל, האם את חושבת מה יפנק אותו ומה חשוב לו?

האם את מרגישה שאכפת לו ממך?

האם אתם יוצאים מדי פעם, מפטפטים, מתחבקים וכל מה שמעבר?

ומה היה לפני החתונה, היה לו את הקשר עם האיש הזה?

האם דיברת איתו על זה פעם בנחת או רק בעצבים או רק דרך קרובי משפחה?

תקשורת זוגית אמיתית לא אמורה לעבור דרך חמותך או האחיות שלך או שלו, אם הוא מדבר עם אמא שלו על להתגרש ממך וגם את פונה אליה ככתובת "קחי אותו תחנכי אותו" שניכם צריכים לעשות איזה סוויצ' בראש.

להפנים שהקשר הזה הוא אך ורק שלכם ולא קשור לסביבה, אתם שני אנשים בוגרים שנחליטו להתחתן וזה שלכם.

שימי גבול מאוד ברור מה את מוכנה ולא מוכנה לעשות בשותפות שלך במצווה הגדולה שבעלך עושה.

למשל - שיעזור לו רק בשעות שהוא לא בעבודה ואת כן בעבודה (אם יש כאלה). או רק יום בשבוע. או רק לבשל לו אבל לא להסתובב איתו. וכו'.

מה שמתאים לך, מתוך ראיית הטוב.

יכול להיות שכמה מפגשים בודדים עם יועצ/ת זוגי/ת יעשו לכם טוב ויאפשרו לכם לדבר על זה בנחת כי נשמע שמשהו בתקשורת ביניכם לא 100%, לפחות ממה שאת כותבת.

מהניסיון שלי זה ממש יכול לעזור להציל את הנישואים.

בהצלחה יקרה!

מציע לנסות ללכת ביחד לטיפול זוגי ופשוט להעזר במטפל/ת לתקשר. תשמעי איך בעלך רואה את הדברים ואת חלוקת המשימות, הוא ישמע אותך ותראו ביחד איך מסדרים את החיים עם פרופורציות.

ככל שהעיקרון הדתי חזק בבית אז זה פחות אופציה, ונשארים עם ה"פיתו בסלו", כלומר יודעים שיגיע ליל הטבילה וזה נשמר עד אז.

לכן השאלה היא כמה ההלכה נוכחת אצלכם בשאיפה הזוגית.

ברור שכל זה לא מזילזול בדחפים וברצונות הטבעיים שזה דבר משמח בפני עצמו וטוב מאד שקיים אצלכם.

שלישית - ללמוד ביחד, לחזור ביחד על ההלכות הללו, שהן חדשות לכם ואולי לא מספיק במודעות ובכלל - ללמוד משהו ביחד מחזק את היחס המשותף שלכם לתורה.

בהצלחה רבה וברכה גדולה בביתכם

למרות שהן לא היו מעוניינות בכך.

מניחה שיש במגוון מחירים, ואולי אפשר להכין ערכות ולהכין בלי הדרכה.

הכיף מבחינתי בזה שאפשר לפטפט תוך כדי.

כמה אתן מוכנות להשקיע פר משתתפת?
ואם לא דחוף לכן מפעילה מבחוץ אפשר סדנת DIY פשוטה יש מלא אופציות

עיצוב שוקולד לפרלינים

ציור בקפה

יש לי המלצות..

מחילה, עניתי לך אתמול (לא גילית סוד, זה ידוע בפורום) כי הייתי בטוח שמי שבפורום נשואים מחפש מטפל - מחפש לעצמו מטפל זוגי. אבל אם אתה בסה"כ רוצה לברר משהו כללי - אין צורך לאסוף כאן מידע.

מה ההכשרה שלכם?
כמה שנים אתם במקצוע?

מה היקף העבודה?

מנסה להשיג.

המושג 'מטפלים' הוא עולם מאוד רחב והתשובה לשאלותיך תהיה שונה מאוד מאחד לשני. אם אתה רוצה ללכת למישהו לטיפול, הגיוני לשאול אותו את השאלות הללו באופן אישי, אבל לא חושב שדרך הפורום.

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

לכי לאיזו גבעה  או מקום דומה. מעניין אותך?

אם אין לך דרכון, אז את יכולה לטוס מקסימום לאילת

או לעשות דרכון זמני בנתב"ג, אבל הוא עולה המון ובתוקף רק לחצי שנה.

אם יש לך דרכון, אז אפשר לטוס להמון מדינות גם בלי ויזה:

למדינות האיחוד האירופי ושנגן - פשוט עולים על טיסה עם דרכון ישראלי.

כנ"ל לאיחוד האמירויות.

לבריטניה וארצות הברית - צריך להוציא אישור ESTA מהאינטרנט, תהליך של כמה דקות ועוד יום-יומיים לקבלת תשובה. עדיף לעשות אותו ולקבל תשובה חיובית *לפני* רכישת הכרטיסים כדי למנוע עוגמת נפש.

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.

קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?

ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

ופותח שרשורים הזויים.

ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו

הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו

אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו

ממש קשורה לנושא.

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור

נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.

והוא נכשל

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

באמת אמירה מיותרת יחסית.

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך

לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.

זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.

יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.

אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.

כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.

עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.

אבל הוא לא חכם מספיק . אם היה חכם לא היה בוער לו לבהות באישה אחרת כשהוא נמצא ליד אשתו

עד שהם אירגנו יציאה ויצאו הוא יכל להתאמץ בשעתים של היציאה לא להסתכל על אישה אחרת.

מה יצא לו? התאמצו ליציאה ובמקום להתקרב אחד לשני יצא הפוך. וכל זה למה? כי לא יכל להתאפק ביציאה הזאת לא להסתכל על אישה אחרת ולא לכבד את האישה שלו.

לצאת זה טירחה זה ביביסיטר זה ארגון הילדים.

יצא שכרו בהפסדו

המלומדות, הנבונות והלא טיפשות בכלל, מזל שאתה כאן להציל אותי מהבעירות שלי.

אפשר לנעול את השרשור אני רואה שהוא מיצה את עצמו...

והאמת בכלל לא מעניין אותי אישית אם זו הטרלה או לא..
לגופו של עניין, קודם כל חיבוק אחותי, קשוח ממש.
אני אישית נגיד, קנאית בהגזמה, בורכתי בבעל שלא מסתכל על אף אחת (
לפעמים זה גם מוזגם) ובטח שלא מדבר איתי על זה.
כמו שאמרו לך פה,
העלית את הנושא מולו, צריך לדעת שהתגובה מהצד השני תהיה כלשהי ואולי לא תמיד נעימה.
כמה דברים
1. למה הוא המשיך לחזור על זה כל כך הרבה, אמרת לו שזה לא נעים לך? מה דחוף היה לו לציין את זה?
2 הוא הבין בכלל כמה זה פוגע בך והתנצל?
3. לא ראיתי התייחסות כלשהי לזה אבל, חשבת מה זה גרם לו להרגיש כשציינת שבעל של מישהי אחרת בהה בך? אולי זה הכניס אותו למגננה למקום של פעולה הפוכה? נקודה למחשבה..

נשמע שיושב כאן משהו קצת עמוק יותר..
פתחת את הנושא לא מיד כשזה קרה אלא אח"כ, משמע הלכת עם זה תקופה עד שבחרת לדבר על זה באותה השבת.
במיוחד אם את אומרת שזה הולך בינכם,
כדאי לעשות פה עבודה.
קודם כל מול עצמך,
אח"כ אולי גם איתו
שוב חיבוק ענק...