יצר הרע הוא חלק מהנשמה שלי? יצר הרע הוא מלאך שחיצוני אלי? יצר הרע זה הצרכים הגופניים שלי? יצר הרע זה הסביבה?

ע"ע שולי רנד "בן מלך" וכו

חלק מהנפש שלי. הנפש הבהמית..

הנשמה היא כולה רק טוב.

הוא הדחף הבסיסי ביותר שלי לעשות רצון ה', החלק הגבוהה ביותר ברצון הזה. ובגלל שאני לא מתוקן מספיק,

ולא יכול להגיע למדרגה אליה הוא שואף אני כביכול "מחליף" את העשייה הקדושה שהוא דוחף אותי אליה,

בדבר חומרי וקל יותר.
לדוגמא- היצר הרע שלי דוחף אותי להופיע את כוחותיי בעולם, הדרך המתוקנת היא בענווה, אני עוד לא מסוגל לזה,
אבל יש בי דחף להופיע אותם. אז אני מופיע אותם בדרך של גאווה. ככה כביכול הלחץ השתחרר. אבל יצרתי נזק,

שהרחיק אותי עוד יותר מהיכולת להופיע אותם בצורה מתוקנת.
יצר הרע הוא המקום שבו אני נמצא לעומת המקום שבו אני צריך להיות, אך מצד עולם החומר- אני לא יכול עדיין.

שיצר הרע נמצא בתוכינו- בלב שלנו. _"בכל לבבך"- נכתבו 2 "ב", כנגד 2 היצרים שבלה- הטוב והרע)? 

לפני חטא אדם הראשון יצה"ר היה כוח חיצוני לנו- נמצא בעולם. מאז שחטא- הוא נכנס לתוכינו, ולכן הרבה פעמים כ"כ קשה להתגבר עליו, כי האדם מזהה אותו עם עצמו.

והיצר הרע הזה מתחבר לעולם הזה- יש בעולם הזה כל מני פתויים שמתחברים לחולשה הזאת ווליצר הרע שבתוכינו ו"מנגנים" עליהם.

או לא לעשות מה שכדאי כן \ צריך לעשות

(לעשות כאן זו מילה כללית, כשהכוונה גם לומר, לחשוב)

מנק' ההשקפה של האדם(הסופי) יש "טוב ורע".
מנק' ההשקפה של המוחלט הכול טוב. 

איך זה מסתדר?
אנחנו מייחסים ל"רע" משמעויות שונות, לדוגמא'- כואב, מזיק וכו'...
גם היכולת להזיק מאפשר להיטיב, כי אם לא ניתן היה לשבור, לא ניתן היה לבנות.
לכן יצר הרע, זה לא יצר של רוע(Evil) אלא יצר נמוך(מלרע בארמית זה מלמטה) ונמוך שייך

רק בהופעה שלו. 
לכן יצרים הם לא רעים, רק ההופעה שלהם.
גם מידות אינן רעות מצד עצמן, רק ההופעה שלהן.
"עין רעה" - שימוש בכוח הראיה לעשיית רע, כמו חיפוש פגמים, קנאה לא מתוקנת וכו'...
"יצר הרע" - שימוש בכוחות שלנו(היצרים) למעשים שליליים.
אלו מוציאים את האדם מן העולם, כי הם הורסים את החיבור של האדם לעולמו של הקב"ה שהוא כולו טוב.
 

אבל! 

וזה אבל גדול.

יצר ה"רע" הוא יצר שמתבטא בצורה נמוכה.
מה זה אומר- שנכון שהיצר הרע דוחף אותי לדבר לא בריא ואף מסוכן.
אבל היצר הרע שלי הוא חלק מהחיבור המיוחד דווקא כאדם, למקור החיים = הטוב = אלוקות(למעשה צירוף הוויה ואלוקים).
אני  אמחיש את זה עם ילד, כי זה הכי נוח.
אין ילד רע. יש ילד שעושה מעשים רעים. אפשר לחנך בכוחניות ילד לא לעשות מעשים רעים.
אבל אם אני לא מתקן את הסיבה שבגללה הוא עושה את זה - ההשפעה שלי מאוד מוגבלת.
אם אי אתקן את הסיבה לכך שהוא עושה את המעשים- חוסר בתשומת לב, חוסר הבנה וכו', הוא פשוט יפסיק.
כך גם עם יצר הרע, ההבנה שהוא לא "רע" אלא מתבטא כ"רע" מאפשרת לי לעבוד ולתקן את השורש שלו, כי השורש

מתוקן ורק ההופעה מקולקלת. זה גם נותן לי עוד כוח לעמוד מולו, לא רק אימת הדין, אלא גם הרצון לעשות רצון בוראי 

ולתקן את היצר. 
נכון- יצר הרע הוא לא נטרלי, ניטרליות יש רק לפני שהוא נהיה רע או טוב, כלומר לפני שהוא הופיע אצלי, כשהוא

כבר יצר הרע הוא לא נטרלי. אבל דווקא הוא יכול לשמש אותי לעבוד את בוראי בצורה אמיתי יותר, כשאתנגד להצעה שלו,
וכשאלמד ממנו מה אני צריך לתקן.

המציאוחת מחולק לשלושה חלקים, בדיוק כפי שאמרת, וזה מופיע באור החיים הקדוש-
קדושה - טוב

חול - כלי קיבול

טומאה - רע

והתפקיד שלנו הוא לחבר את כל החול לקדושה ככה שכוח הטומאה בעולם לא יופיע.

עכשיו- זה מצידנו.

אפשר לבוא ולהיכנס להבנה הזו וכאן באמת כל המציאות היא "הוא השטן הוא מלאך המוות הוא יצר הרע",
כי הוא ההופעה של עולם החול המחובר לטומאה- מציאות של תוהו, של חוסר תיקון וכנגד זה אנחנו פועלים.

זה המיקרו, בתוך "העולם הזה"יות, בהתמודדות הפרטית ואפילו הציבורית, שבתוך המסגרת שלנו.
 

יש גם הסתכלות של מאקרו- ההסתכלות הזו מאפשר לבחון את הדברים מחוץ למסגרת, והיא ההבדל בין

עם ישראל שקיבל תורה מהשמיים, לשאר האומות.(ויעויין בספר הכוזרי בעניין). לנו יש יכולת להתבונן 

מעבר לעולם החומר.

בהתבוננות הזו, כפי שלמדנו מרז"ל, ההשקפה צריכה להיות על יסוד האחדות של ההוויה(רמח"ל - דרך ה'),
כי יש הנהגת "שכר ועונש" ויש הנהגה גבוהה יותר ואחדותית יותר.
מתוך השקפה זו אנחנו מסתכלים על העובדה שיש בנו כוח למלא את החול בטומאה או בקדושה, ומכיוון שהתפקיד

שלנו הוא לעשות את זה, טבוע בחול דחף פנימי להתמלא. הדחף הזה גורם לנו לפעול והוא חיובי, כי הוא מבקש

שנבצע את תפקידנו. אבל לפעמים אנחנו לא מסוגלים למלא בקדושה, והדחף חזק מאוד- אז האפשרות היחידה למלא

את הדחף הוא בטומאה. ההפרדה בין הדחף לצורת מימושו היא חשובה, בפעמים רבות, כדי לתקן באופן יותר פנימי

את הדחף, כי בלי זה אנחנו פשוט נחסום אותו עד שלא נוכל להחזיק יותר. כדי להחליש את הדחף לטומאה צריך 

למלא את הדחף בקדושה.

וזה מה שאמרתי שהכל תלוי בנק' ההשקפה.(למעלה)   

שיצר הרע זה כוח שגורם לך להשתמש בכוחות שלך שלא כפי הרצוי והטוב בעיני השם. זה שבכל כח אפשר להשתמש בשלילה או באופן חיובי זה לא הוכחה שאין יצר הרע, אלא להיפך- הוא גופא הוכחה שיש.

הוא כן ישות בפני עצמה, המוצא את מקומו ומתלבש ברבדים האפלים והרדודים  של נפש האדם.

להגאון ר' חיים פלאג'י בשו"ת לב חיים ח"א סימן סא בסופו.

http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1673&st=&pgnum=164&hilite=

(קשה להבין אותו, הוא מדבר על דברי אחרים, וצריך לראות אותם בפנים)

שיש שני סוגים של יצר הרע

1. כח נפשי שגורם לאדם לעשות עבירות, שבפסיכולוגיה נקרא "איד", והוא כח שרוצה סיפוק כאן ועכשיו

2. מלאך של טומאה שגורם לאדם לחטוא בלי סיבה

(וכנגד זה יש שני יצר הטוב

1. כח נפשי שגורם לאדם לא לעשות עבירות, שבפסיכולוגיה נקא "אני עליון", והוא כמין שוטר פנימי שאומר לאדם לא לעשות מעשים רעים, ומאשים אותו אם עשה

2. מלאך של קדושה ששומר על האדם שלא לחטוא

והוא אומר שלימוד תורה באופן כללי מגביר את הכח של היצה"ט השני, ולימוד תורה של הנושא בעצמו שיש עליו פיתוי מגביר את הכח של היצה"ט הראשון)

בראתי יצר הרע - בראתי לו תורה תבלין

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל