יצר הרע הוא חלק מהנשמה שלי? יצר הרע הוא מלאך שחיצוני אלי? יצר הרע זה הצרכים הגופניים שלי? יצר הרע זה הסביבה?

ע"ע שולי רנד "בן מלך" וכו

חלק מהנפש שלי. הנפש הבהמית..

הנשמה היא כולה רק טוב.

הוא הדחף הבסיסי ביותר שלי לעשות רצון ה', החלק הגבוהה ביותר ברצון הזה. ובגלל שאני לא מתוקן מספיק,

ולא יכול להגיע למדרגה אליה הוא שואף אני כביכול "מחליף" את העשייה הקדושה שהוא דוחף אותי אליה,

בדבר חומרי וקל יותר.
לדוגמא- היצר הרע שלי דוחף אותי להופיע את כוחותיי בעולם, הדרך המתוקנת היא בענווה, אני עוד לא מסוגל לזה,
אבל יש בי דחף להופיע אותם. אז אני מופיע אותם בדרך של גאווה. ככה כביכול הלחץ השתחרר. אבל יצרתי נזק,

שהרחיק אותי עוד יותר מהיכולת להופיע אותם בצורה מתוקנת.
יצר הרע הוא המקום שבו אני נמצא לעומת המקום שבו אני צריך להיות, אך מצד עולם החומר- אני לא יכול עדיין.

שיצר הרע נמצא בתוכינו- בלב שלנו. _"בכל לבבך"- נכתבו 2 "ב", כנגד 2 היצרים שבלה- הטוב והרע)? 

לפני חטא אדם הראשון יצה"ר היה כוח חיצוני לנו- נמצא בעולם. מאז שחטא- הוא נכנס לתוכינו, ולכן הרבה פעמים כ"כ קשה להתגבר עליו, כי האדם מזהה אותו עם עצמו.

והיצר הרע הזה מתחבר לעולם הזה- יש בעולם הזה כל מני פתויים שמתחברים לחולשה הזאת ווליצר הרע שבתוכינו ו"מנגנים" עליהם.

או לא לעשות מה שכדאי כן \ צריך לעשות

(לעשות כאן זו מילה כללית, כשהכוונה גם לומר, לחשוב)

מנק' ההשקפה של האדם(הסופי) יש "טוב ורע".
מנק' ההשקפה של המוחלט הכול טוב. 

איך זה מסתדר?
אנחנו מייחסים ל"רע" משמעויות שונות, לדוגמא'- כואב, מזיק וכו'...
גם היכולת להזיק מאפשר להיטיב, כי אם לא ניתן היה לשבור, לא ניתן היה לבנות.
לכן יצר הרע, זה לא יצר של רוע(Evil) אלא יצר נמוך(מלרע בארמית זה מלמטה) ונמוך שייך

רק בהופעה שלו. 
לכן יצרים הם לא רעים, רק ההופעה שלהם.
גם מידות אינן רעות מצד עצמן, רק ההופעה שלהן.
"עין רעה" - שימוש בכוח הראיה לעשיית רע, כמו חיפוש פגמים, קנאה לא מתוקנת וכו'...
"יצר הרע" - שימוש בכוחות שלנו(היצרים) למעשים שליליים.
אלו מוציאים את האדם מן העולם, כי הם הורסים את החיבור של האדם לעולמו של הקב"ה שהוא כולו טוב.
 

אבל! 

וזה אבל גדול.

יצר ה"רע" הוא יצר שמתבטא בצורה נמוכה.
מה זה אומר- שנכון שהיצר הרע דוחף אותי לדבר לא בריא ואף מסוכן.
אבל היצר הרע שלי הוא חלק מהחיבור המיוחד דווקא כאדם, למקור החיים = הטוב = אלוקות(למעשה צירוף הוויה ואלוקים).
אני  אמחיש את זה עם ילד, כי זה הכי נוח.
אין ילד רע. יש ילד שעושה מעשים רעים. אפשר לחנך בכוחניות ילד לא לעשות מעשים רעים.
אבל אם אני לא מתקן את הסיבה שבגללה הוא עושה את זה - ההשפעה שלי מאוד מוגבלת.
אם אי אתקן את הסיבה לכך שהוא עושה את המעשים- חוסר בתשומת לב, חוסר הבנה וכו', הוא פשוט יפסיק.
כך גם עם יצר הרע, ההבנה שהוא לא "רע" אלא מתבטא כ"רע" מאפשרת לי לעבוד ולתקן את השורש שלו, כי השורש

מתוקן ורק ההופעה מקולקלת. זה גם נותן לי עוד כוח לעמוד מולו, לא רק אימת הדין, אלא גם הרצון לעשות רצון בוראי 

ולתקן את היצר. 
נכון- יצר הרע הוא לא נטרלי, ניטרליות יש רק לפני שהוא נהיה רע או טוב, כלומר לפני שהוא הופיע אצלי, כשהוא

כבר יצר הרע הוא לא נטרלי. אבל דווקא הוא יכול לשמש אותי לעבוד את בוראי בצורה אמיתי יותר, כשאתנגד להצעה שלו,
וכשאלמד ממנו מה אני צריך לתקן.

המציאוחת מחולק לשלושה חלקים, בדיוק כפי שאמרת, וזה מופיע באור החיים הקדוש-
קדושה - טוב

חול - כלי קיבול

טומאה - רע

והתפקיד שלנו הוא לחבר את כל החול לקדושה ככה שכוח הטומאה בעולם לא יופיע.

עכשיו- זה מצידנו.

אפשר לבוא ולהיכנס להבנה הזו וכאן באמת כל המציאות היא "הוא השטן הוא מלאך המוות הוא יצר הרע",
כי הוא ההופעה של עולם החול המחובר לטומאה- מציאות של תוהו, של חוסר תיקון וכנגד זה אנחנו פועלים.

זה המיקרו, בתוך "העולם הזה"יות, בהתמודדות הפרטית ואפילו הציבורית, שבתוך המסגרת שלנו.
 

יש גם הסתכלות של מאקרו- ההסתכלות הזו מאפשר לבחון את הדברים מחוץ למסגרת, והיא ההבדל בין

עם ישראל שקיבל תורה מהשמיים, לשאר האומות.(ויעויין בספר הכוזרי בעניין). לנו יש יכולת להתבונן 

מעבר לעולם החומר.

בהתבוננות הזו, כפי שלמדנו מרז"ל, ההשקפה צריכה להיות על יסוד האחדות של ההוויה(רמח"ל - דרך ה'),
כי יש הנהגת "שכר ועונש" ויש הנהגה גבוהה יותר ואחדותית יותר.
מתוך השקפה זו אנחנו מסתכלים על העובדה שיש בנו כוח למלא את החול בטומאה או בקדושה, ומכיוון שהתפקיד

שלנו הוא לעשות את זה, טבוע בחול דחף פנימי להתמלא. הדחף הזה גורם לנו לפעול והוא חיובי, כי הוא מבקש

שנבצע את תפקידנו. אבל לפעמים אנחנו לא מסוגלים למלא בקדושה, והדחף חזק מאוד- אז האפשרות היחידה למלא

את הדחף הוא בטומאה. ההפרדה בין הדחף לצורת מימושו היא חשובה, בפעמים רבות, כדי לתקן באופן יותר פנימי

את הדחף, כי בלי זה אנחנו פשוט נחסום אותו עד שלא נוכל להחזיק יותר. כדי להחליש את הדחף לטומאה צריך 

למלא את הדחף בקדושה.

וזה מה שאמרתי שהכל תלוי בנק' ההשקפה.(למעלה)   

שיצר הרע זה כוח שגורם לך להשתמש בכוחות שלך שלא כפי הרצוי והטוב בעיני השם. זה שבכל כח אפשר להשתמש בשלילה או באופן חיובי זה לא הוכחה שאין יצר הרע, אלא להיפך- הוא גופא הוכחה שיש.

הוא כן ישות בפני עצמה, המוצא את מקומו ומתלבש ברבדים האפלים והרדודים  של נפש האדם.

להגאון ר' חיים פלאג'י בשו"ת לב חיים ח"א סימן סא בסופו.

http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1673&st=&pgnum=164&hilite=

(קשה להבין אותו, הוא מדבר על דברי אחרים, וצריך לראות אותם בפנים)

שיש שני סוגים של יצר הרע

1. כח נפשי שגורם לאדם לעשות עבירות, שבפסיכולוגיה נקרא "איד", והוא כח שרוצה סיפוק כאן ועכשיו

2. מלאך של טומאה שגורם לאדם לחטוא בלי סיבה

(וכנגד זה יש שני יצר הטוב

1. כח נפשי שגורם לאדם לא לעשות עבירות, שבפסיכולוגיה נקא "אני עליון", והוא כמין שוטר פנימי שאומר לאדם לא לעשות מעשים רעים, ומאשים אותו אם עשה

2. מלאך של קדושה ששומר על האדם שלא לחטוא

והוא אומר שלימוד תורה באופן כללי מגביר את הכח של היצה"ט השני, ולימוד תורה של הנושא בעצמו שיש עליו פיתוי מגביר את הכח של היצה"ט הראשון)

בראתי יצר הרע - בראתי לו תורה תבלין

יש לך בעיה עם צורה שבה עובד מדבר ללקוח?

סבבה, אז תדברי על זה עם האחראי.

לציין את הדת/לאום של הצדדים פשוט לא רלוונטי.

אם חרדי יירק על ערבי בסופר, את מצפה שהערבי לא יבקש להוציאו? את תתמכי אוטומטית ביהודי?

זה פשוט לא רלוונטי.

ובגלל שאין לך מושג איך זה התחיל, כמו שאת בעצמך כתבת, באמת לא היית צריכה להתערב.

אם כבר בחרת להתערב, את היית צריכה לנסות ולהרגיע את האווירה, ולא לחמם את האווירה עם דיבור גזעני.

הכי מצחיק / עצוב:

את חיממת את האווירה.

העובדים הערבים, לדברייך, באו להרגיע והיו בסדר גמור. ועדיין את מתלוננת עליהם, ולא על עצמך, בגלל עצם זה שהם ערבים...

ואז היא לא יכולה להגיד לו כלום כי היא ערביה?

נשמה. אפשר לדון על העסקת ערבים בעסקים יהודיים.

דיון לגיטימי.

אבל את מודה שאת לא יודעת מה היה שם, ושהיה נראה שהחרדי עשה משהו לא בסדר לעובדת הערבייה. והיא ביקשה ממנו לצאת מהחנות. נכון, יכול להיות שלא היה שם כלום והוא היה באמת בסדר ולא עשה כלום.

אבל הטענה שלך היא- היא ערביה אז היא לא יכולה להגיד לו לצאת לא משנה מה קרה ?

הזיה. 

אני ממש לא חושבת שיהודי יכול לעשות מה שהוא רוצה ואתמוך בו אוטומטית.

רק לשם השוואה- לפני כמה שנים נסעתי באוטובוס, זוג חרדי היה עם תינוק צורח המון זמן והיה נראה שלא ממש מטריד אותם, באיזשהו שלב הנהג הערבי פנה אליהם ואמר שהוא לא יכול להמשיך ככה שיטפלו בזה, חרדי מבוגר שישב ליד התחיל לקרוא לו בזלזול - "אל תגיד להם מה לעשות!" וכו, ואני מיד התערבתי ולא זוכרת מה בדיוק אמרתי אבל בקטע של- הנהג דיבר ממש בכבוד, אל תדבר אליו ככה, וכו.

כמו שציינתי- היה אפשר לראות שהקופאית הראשית ממש לא מתרגשת ממה שהעובדת אמרה, היא ותיקה והיא מאד הגונה וזה מלמד אותי שלא קרה משהו מסעיר. החרדי גם התעקש- תסתכלי במצלמות תראי שלא היה כלום והיא אמרה שאין לה מי שיסתכל במצלמות אז פשוט שיתנצל והוא אמר- אז ביקשתי, ואני מבקש שוב- סליחה. 

לשמוע מהצד עדיין את הערבייה ממשיכה להגיד לו - "אז תצא מהחנות!" בכזה טון של בעלת בית, בכזו חוצפה ויהירות נשמע לכם תקין? בלי קשר אפילו לפוליטיקה- זה לא תקין שעובד מדבר ככה. ולא תקין שהקופאית לא מעמידה אותה במקום. אז התערבתי, והצרחות המוגזמות שלה זה תקין? 

להגיד שאני 'חיממתי' את האוירה זה בדיחה. נכון שלא ניסיתי להרגיע, אבל אני עומדת מאחורי מה שאמרתי. לא תקין שעובדת תדבר ככה. ועוד יותר לא תקין שעובדת ערבייה תדבר ככה, כי היא לא בעלת בית פה, ועוד יותר לא תקין שאם נזרק אליה משפט מעליב נוסף היא תפתח בצרחות נוראיות.

אבל לא מובן איך זה קשור שהיא ערביה?

איך את יודעת מה הלך שם? ואם הוא הטריד אותה והיא הגנה עליה?

כי היא ערביה אז היא בטוח אשמה וטועה?

בס"ד

דיברתי עם מוקדנית כדי לקבוע תור איזשהו, וביקשתי  לא עם רופא ערבי,

היא קבעה לי תור עם רופא יהודי ואני (באנחת רווחה), שמחתי ב ק ו ל

שתודה ושלפי השם הוא יהודי.

לפתע, הבזיקה מחשבה בראשי, ושאלתי אותה לשמה.

בקיצור, שם ערבי מובהק והיה לי   מ   א   ד  לא נעים.

התנצלתי ווביקשתי סליחה. היא ענתה שהכל טוב

ושהיא בוגרת ושאין צורך להתנצל.

אולי זו היתה חנופה כי אמרתי לה שיש צורך דווקא

וגמגמתי משהו על בגלל המצב וכו'....

אבל היא היתה מאוד נעימה וסבלנית. זה לא אותו

נסיון שהיה לך.

רובם ורובן שונאי ישראל. אין ספק בכך, אבל לדבר

לא יפה, להעליב, לדרוך להם על הרצפה הרטובה

כשהם מנקים ללא התחשבות (חברה סיפרה לי) -

לזרוק אשפה על הרצפה כי  ה  ם   ינקו הגויים

האלה....לא נראה לי שזה יפה וראוי (ואין ספק

שזה מיטיב עם המידות שלנו...).

שזה   ל  א   מיטיב עם המידות שלנו.

לחנויות כאלה שמעסיקים ערבים

וגם נמנעת מלהעסיק אותם או לקנות מהם

אולי ביי מי

למרות ש90 זה לא הרבה לשובר

אפשר סתם להכין אוכל מפנק שיראו שזוכרים אותם...

לא הייתי אומר שאפשר לקנות חצי שוק ב86 ש"ח

אולי 2 בורקס בבא + לימודה

בכל שאר השבוע רק הסגור המקורה פתוח, והוא קטן ויקר יותר.

תכלס, אולי תקנו להם בורקס

לא היו יותר מדי אנשים ותנועה

אם אתה רוצה להגיע אליהם, סע דרך בארות יצחק, יש שם קניון פתוח של עודפים. או שתעבור דרך צומת בילו. (תלוי מאיזה כיוון אתה מגיע) תמצא שם בטח איזה כלי או משהו ב90 שח שייראה יפה.

אם אתם יותר בעניין של יציאה  אז יש כמה אטרקציות לגיל 50+ ברמלה (אם תרצה אפרט לך), וכן מסעדות (אולי יש גם בלוד, את לוד אני פחות מכיר)

הייתי במקרה שם

מגש לחלות יפה או עם תמונה של המשפחה,

כרית עם תמונה עם המשפחה,

שלט כניסה לבית מעוצב או עם תמונה של המשפחה

כל האפליקציות לתשלום בתחבורה ציבורית - Moovit, הופ-און, Egg, מחשבות את התשלום באותו אופן.

אבל אין קשר בינהם, ואף אפליקציה לא יודעת על חיובים שבוצעו באפליקציה מקבילה.  

סדר היררכי:

- חישוב חיוב נסיעה בודדת ראשונה ביום.

- חישוב חיוב נסיעה נוספת באותו יום. עד לתקרת חודשי יומי.

- חישוב נסיעה נוספת באותו חודש, עד לתקרת חופשי חודשי של כלל הנסיעות באותה קבוצת מרחק נסיעה.

אם יש נסיעה שחורגת בטווח נסיעה משאר הנסיעות, היא (ושאר הנסיעות באותו יום) לא נכנס לחישוב החופשי חודשי.  

לכן כל עוד נוסעים נסיעות מרובות באותה קטגוריה של מרחק, חשוב להשתמש באותו אמצעי חיוב.  

אם יש נסיעה בודדת (והדגש על בודדת, לא צבר נסיעות שמגיעות לחופשי יומי) ביום מסויים שחורגת במרחק משאר הנסיעות בחודש - כאן דווקא יותר משתלם לחייב באמצעי תשלום נפרד.

זה המינוס והמגרעה בחוקי החיוב של משרד התחבורה.  אם חורגים אפילו רק פעם אחת במרחק, כל היום הזה מוחרג מהחופשי חודשי ולא רק נסיעה בודדת.    

למוביט יש ממשק יותר נוח לתכנון נסיעות

אבל לegg באמת אין פרסומות

אז אם אין לך חוסם פרסומות אולי עדיף

מהפרסומת המעצבנות (אני עם אייפון) והממשק המעצבן.  

ב egg ממשק מאוד נקי ומאוד נוח.  

גם התצוגה יותר מרוכזת ויעילה, בהצגת אלטרנטיבות- כי לא נדחפות פרסומות באמצע האלטרנטיבות.  

שווה לנסות להשוות בין האפליקציות בביצוע חיפוש נסיעות מזדמנות לפי הצורך. 

אני עברתי לegg,הוא הרבה פחות מדוייק, ומציג מסלולים יותר מסורבלים

פעם אחת הוא גם כתב על אוטובוס שמגיע, בשעה מאוחרת שאיןכבר את האוטובוס הזה

קיצר חזרתי למוביט

אנחת רווחה

הוא לא מתכנן מסלולים אבל עוזר למי שכבר יודע לאן ואיך.

אי אפשר להשוות את השימוש ב Moovit כאשר אתה לא מופצץ בפרסומות - הרי זו כל ההצדקה לעבור ל egg, בעיית הפרסומות 

אבל תפסתי את זה כשהם הציעו את זה ממש בגרושים. המחיר הוא כמעט חינם.

והאפליקציה טובה, מה לעשות.

נוחה, מאורגנת טוב, מדויקת.

זה נראה כמעט לגמרי כמו הופאון

(בהופאון יש אפשרות לתכנן מסלולי נסיעה, רק שאנשים לא יודעים..)

הופאון עובד לנו מעולה. בהתחלה אשתי הייתה גם משווה למוביט, כי היא השתמשה במוביט שנים, אבל עכשיו אנחנו לגמרי משתמשים רק בהופאון

להתאים לסוג העור, האם מתגלח או זיפים או זקן

(כמו אצל נשים.   התאמה אישית והעדפה אישית של מוצרי טיפוח) 

הכי הרבה זה קרם לידיים בגלל יובש

ולכן, אם את רוצה לקנות את זה למישהו

תוודאי טוב טוב אם הוא משתמש בזה

בדיאודורנט

ושמפו 

🤭

ברצינות- אם המטרה היא לקנות מתנה למישהו, נדמה לי שגבר קלאסי לא מתפנק ממוצרי טיפוח. בדרך כלל משתמשים רק במוצרים הבסיסיים. שמפו-דאודורנט.

אם זה גבר שמשתמש בבשמים אז זאת אחלה אופציה. אבל בבשמים לא תמיד קל לקלוע לטעם שלו..