יצר הרע הוא חלק מהנשמה שלי? יצר הרע הוא מלאך שחיצוני אלי? יצר הרע זה הצרכים הגופניים שלי? יצר הרע זה הסביבה?

ע"ע שולי רנד "בן מלך" וכו

חלק מהנפש שלי. הנפש הבהמית..

הנשמה היא כולה רק טוב.

הוא הדחף הבסיסי ביותר שלי לעשות רצון ה', החלק הגבוהה ביותר ברצון הזה. ובגלל שאני לא מתוקן מספיק,

ולא יכול להגיע למדרגה אליה הוא שואף אני כביכול "מחליף" את העשייה הקדושה שהוא דוחף אותי אליה,

בדבר חומרי וקל יותר.
לדוגמא- היצר הרע שלי דוחף אותי להופיע את כוחותיי בעולם, הדרך המתוקנת היא בענווה, אני עוד לא מסוגל לזה,
אבל יש בי דחף להופיע אותם. אז אני מופיע אותם בדרך של גאווה. ככה כביכול הלחץ השתחרר. אבל יצרתי נזק,

שהרחיק אותי עוד יותר מהיכולת להופיע אותם בצורה מתוקנת.
יצר הרע הוא המקום שבו אני נמצא לעומת המקום שבו אני צריך להיות, אך מצד עולם החומר- אני לא יכול עדיין.

שיצר הרע נמצא בתוכינו- בלב שלנו. _"בכל לבבך"- נכתבו 2 "ב", כנגד 2 היצרים שבלה- הטוב והרע)? 

לפני חטא אדם הראשון יצה"ר היה כוח חיצוני לנו- נמצא בעולם. מאז שחטא- הוא נכנס לתוכינו, ולכן הרבה פעמים כ"כ קשה להתגבר עליו, כי האדם מזהה אותו עם עצמו.

והיצר הרע הזה מתחבר לעולם הזה- יש בעולם הזה כל מני פתויים שמתחברים לחולשה הזאת ווליצר הרע שבתוכינו ו"מנגנים" עליהם.

או לא לעשות מה שכדאי כן \ צריך לעשות

(לעשות כאן זו מילה כללית, כשהכוונה גם לומר, לחשוב)

מנק' ההשקפה של האדם(הסופי) יש "טוב ורע".
מנק' ההשקפה של המוחלט הכול טוב. 

איך זה מסתדר?
אנחנו מייחסים ל"רע" משמעויות שונות, לדוגמא'- כואב, מזיק וכו'...
גם היכולת להזיק מאפשר להיטיב, כי אם לא ניתן היה לשבור, לא ניתן היה לבנות.
לכן יצר הרע, זה לא יצר של רוע(Evil) אלא יצר נמוך(מלרע בארמית זה מלמטה) ונמוך שייך

רק בהופעה שלו. 
לכן יצרים הם לא רעים, רק ההופעה שלהם.
גם מידות אינן רעות מצד עצמן, רק ההופעה שלהן.
"עין רעה" - שימוש בכוח הראיה לעשיית רע, כמו חיפוש פגמים, קנאה לא מתוקנת וכו'...
"יצר הרע" - שימוש בכוחות שלנו(היצרים) למעשים שליליים.
אלו מוציאים את האדם מן העולם, כי הם הורסים את החיבור של האדם לעולמו של הקב"ה שהוא כולו טוב.
 

אבל! 

וזה אבל גדול.

יצר ה"רע" הוא יצר שמתבטא בצורה נמוכה.
מה זה אומר- שנכון שהיצר הרע דוחף אותי לדבר לא בריא ואף מסוכן.
אבל היצר הרע שלי הוא חלק מהחיבור המיוחד דווקא כאדם, למקור החיים = הטוב = אלוקות(למעשה צירוף הוויה ואלוקים).
אני  אמחיש את זה עם ילד, כי זה הכי נוח.
אין ילד רע. יש ילד שעושה מעשים רעים. אפשר לחנך בכוחניות ילד לא לעשות מעשים רעים.
אבל אם אני לא מתקן את הסיבה שבגללה הוא עושה את זה - ההשפעה שלי מאוד מוגבלת.
אם אי אתקן את הסיבה לכך שהוא עושה את המעשים- חוסר בתשומת לב, חוסר הבנה וכו', הוא פשוט יפסיק.
כך גם עם יצר הרע, ההבנה שהוא לא "רע" אלא מתבטא כ"רע" מאפשרת לי לעבוד ולתקן את השורש שלו, כי השורש

מתוקן ורק ההופעה מקולקלת. זה גם נותן לי עוד כוח לעמוד מולו, לא רק אימת הדין, אלא גם הרצון לעשות רצון בוראי 

ולתקן את היצר. 
נכון- יצר הרע הוא לא נטרלי, ניטרליות יש רק לפני שהוא נהיה רע או טוב, כלומר לפני שהוא הופיע אצלי, כשהוא

כבר יצר הרע הוא לא נטרלי. אבל דווקא הוא יכול לשמש אותי לעבוד את בוראי בצורה אמיתי יותר, כשאתנגד להצעה שלו,
וכשאלמד ממנו מה אני צריך לתקן.

המציאוחת מחולק לשלושה חלקים, בדיוק כפי שאמרת, וזה מופיע באור החיים הקדוש-
קדושה - טוב

חול - כלי קיבול

טומאה - רע

והתפקיד שלנו הוא לחבר את כל החול לקדושה ככה שכוח הטומאה בעולם לא יופיע.

עכשיו- זה מצידנו.

אפשר לבוא ולהיכנס להבנה הזו וכאן באמת כל המציאות היא "הוא השטן הוא מלאך המוות הוא יצר הרע",
כי הוא ההופעה של עולם החול המחובר לטומאה- מציאות של תוהו, של חוסר תיקון וכנגד זה אנחנו פועלים.

זה המיקרו, בתוך "העולם הזה"יות, בהתמודדות הפרטית ואפילו הציבורית, שבתוך המסגרת שלנו.
 

יש גם הסתכלות של מאקרו- ההסתכלות הזו מאפשר לבחון את הדברים מחוץ למסגרת, והיא ההבדל בין

עם ישראל שקיבל תורה מהשמיים, לשאר האומות.(ויעויין בספר הכוזרי בעניין). לנו יש יכולת להתבונן 

מעבר לעולם החומר.

בהתבוננות הזו, כפי שלמדנו מרז"ל, ההשקפה צריכה להיות על יסוד האחדות של ההוויה(רמח"ל - דרך ה'),
כי יש הנהגת "שכר ועונש" ויש הנהגה גבוהה יותר ואחדותית יותר.
מתוך השקפה זו אנחנו מסתכלים על העובדה שיש בנו כוח למלא את החול בטומאה או בקדושה, ומכיוון שהתפקיד

שלנו הוא לעשות את זה, טבוע בחול דחף פנימי להתמלא. הדחף הזה גורם לנו לפעול והוא חיובי, כי הוא מבקש

שנבצע את תפקידנו. אבל לפעמים אנחנו לא מסוגלים למלא בקדושה, והדחף חזק מאוד- אז האפשרות היחידה למלא

את הדחף הוא בטומאה. ההפרדה בין הדחף לצורת מימושו היא חשובה, בפעמים רבות, כדי לתקן באופן יותר פנימי

את הדחף, כי בלי זה אנחנו פשוט נחסום אותו עד שלא נוכל להחזיק יותר. כדי להחליש את הדחף לטומאה צריך 

למלא את הדחף בקדושה.

וזה מה שאמרתי שהכל תלוי בנק' ההשקפה.(למעלה)   

שיצר הרע זה כוח שגורם לך להשתמש בכוחות שלך שלא כפי הרצוי והטוב בעיני השם. זה שבכל כח אפשר להשתמש בשלילה או באופן חיובי זה לא הוכחה שאין יצר הרע, אלא להיפך- הוא גופא הוכחה שיש.

הוא כן ישות בפני עצמה, המוצא את מקומו ומתלבש ברבדים האפלים והרדודים  של נפש האדם.

להגאון ר' חיים פלאג'י בשו"ת לב חיים ח"א סימן סא בסופו.

http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1673&st=&pgnum=164&hilite=

(קשה להבין אותו, הוא מדבר על דברי אחרים, וצריך לראות אותם בפנים)

שיש שני סוגים של יצר הרע

1. כח נפשי שגורם לאדם לעשות עבירות, שבפסיכולוגיה נקרא "איד", והוא כח שרוצה סיפוק כאן ועכשיו

2. מלאך של טומאה שגורם לאדם לחטוא בלי סיבה

(וכנגד זה יש שני יצר הטוב

1. כח נפשי שגורם לאדם לא לעשות עבירות, שבפסיכולוגיה נקא "אני עליון", והוא כמין שוטר פנימי שאומר לאדם לא לעשות מעשים רעים, ומאשים אותו אם עשה

2. מלאך של קדושה ששומר על האדם שלא לחטוא

והוא אומר שלימוד תורה באופן כללי מגביר את הכח של היצה"ט השני, ולימוד תורה של הנושא בעצמו שיש עליו פיתוי מגביר את הכח של היצה"ט הראשון)

בראתי יצר הרע - בראתי לו תורה תבלין

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.