אצל הגויים אין סליחה

(מפורש בהלכות יום כיפור)

אסור לאדם להיות אכזרי ולא יתפייס אלא יהא נוח לרצות וקשה לכעוס ובשעה שמבקש ממנו החוטא למחול מוחל בלב שלם ובנפש חפיצה. ואפילו הצר לו וחטא לו הרבה לא יקום ולא יטור וזהו דרכם של זרע ישראל ולבם הנכון אבל העובדי כוכבים ערלי לב אינן כן אלא ועברתן שמרה נצח. וכן הוא אומר על הגבעונים לפי שלא מחלו ולא נתפייסו והגבעונים לא מבני ישראל המה:

גם הרמב"ם והפסוק עשו הכללה טיפשית?

מה הוא נקרא חנון, אף אתה היה חנון; מה הוא נקרא רחום, אף אתה היה רחום; מה הוא נקרא קדוש, אף אתה היה קדוש.

זו חוצפה ועזות מאדם מאמין לצפות מהקב"ה שימחל לו על חטאיו, בעוד שהוא עצמו לא רואה צורך למחול לאחרים.

אם אני עושה משהו לא בסדר במזיד- באיזה זכות אני יכולה לבוא ולבקש שיעבירו לי את זה?!

אני לא מאמינה שיש לי זכות כזאת. 

אבל גם כשמישהו פוגע בי במזיד אני חושבת שאין לו זכות לבוא ולבקש סליחה. 

וחוצמזה, סתם כי זה קשור לנושא ובא לי לצטט- ראיתי פעם על כריכה אחורית של ספר משפט כל כך נכון- 

"על פגיעות קטנות כל-כך קל לסלוח, אבל כמה שהסליחה נצרכת יותר- היא הופכת לפחות אפשרית" (לא ציטוט מדוייק,אבל זו היתה רוח הדברים)

--

[על שוגג לעומת זאת, אני חושבת שיש הגיון בציפיה לסליחה. גם בין אדם למקום, וגם בין אדם לחברו] 

ועוד ציטוט- תרגום של פתגם גרמני (כי הייתי חייבת)- 

"סלח לאויבים שלך, אבל לעולם אל תשכח את שמותיהם."

והעמדה שאת מעלה כאן לא עולה בקנה אחד עם ההשקפה וההלכה היהודית. ואמת ויציב ונכון, ה'תשובה' הוא אחת הזכויות הגדולות שנמסרו לאדם. ומשנמסרה, מחובתו של האדם לעשות תשובה (ואולם קיימים דברי המנחת חינוך, מצווה שס"ד, וכן החילוק בין 'וידוי' ל'תשובה' ואכמ"ל).

לסלוח מתוך נקודת הנחה שהסליחה תיצור שיפור למצב ממנו הגיעה - מעולה,

אם הסליחה תביא אותך למצב של השפלה - לא ולא.

בהצלחה.

לא לכל דבר צריך אוטומטית או אפילותוך זמן לסלוח - אבל בהחלט ייתכן שזמן עושה כאן עבודה ומה שכעת לא נכון לסלוח עליו אם לא נעשתה עבודה בשביל הסליחה מצד הפוגע - בעתיד כן יהיה נכון לסלוח גם אם לא ביקשו סליחה.

בכל מקרה, עקרונית אדם שאומר קריאת שמע על המיטה כל ערב, אומר שם בין היתר שהוא מוחל לכל מי שפגע בו, מלבד עניין כספי שאם יש למישהו קטע כספי מולו ועשק אותו או חייב לו וכו', ולא מחזיר - הרי שלמרות שעל עצם הפגיעה הוא מוחל, מה שהוא יכול להוציא ממנו מבחינה ממונית, הוא לא מוותר על זה.

לאור האמירה הזאת, יייתכן שאם אדם באמת מתכוון אליה, הרי שלמעשה הוא כל יום מחדש סולח על הפגיעות שפגעו בו. אפשרות שנייה היא שיש פגיעות "חמורות" יותר, שהן כאילו "לא נכללות" באמירה הזאת - ועליהן צריך לסלוח בנפרד.

כמובן שכל הדברים שאמרתי כאן הם בנוגע ליהודים בלבד, בנוגע לגויים מין הסתם שכל העסק יהיה שונה.

בכל מקרה - לסלוח זה אכן אנושי, אבל במקרה שהפוגע לא מראה שום נכונות כלשהיא להתנצל ולחזור בו מהפגיעה, הרי שלא בטוח שחכם להראות סליחה כבר על ההתחלה - כי זה יפגע בך לעתיד לבוא, מול אותו אדם שיראה בך "פראייר".

וכמובן שאם הצד הפוגע מגיע ומתנצל וחוזר בו ומראה חרטה גמורה - גם אם הפגיעה מאוד מאוד גדולה, זה אדיר אם הנפגע ימחול ויסלח בלב שלם - וזה ממש לא יהיה "מעשה טיפשי"

אבל אסור לבלבל בין עולמות ונפשות. 
אין הסליחה מתאימה או נכונה תמיד. זה תלוי מאוד בנסיבות הייחודיות וכמובן שגם בדרך.  
זה מזכיר לי את מה שאמר פעם רב יעקב בישיבה על מכירת יוסף והאחים וגירוש גוש קטיף. 

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים