אני במקומך הייתי שואל רב

הרי יש לך כאן בעצם שאלה מוסרית

אז למה שרב לא יכריע לך אותה?

ממה נפשך

אם הוא יאמר שמותר - את תירגעי שעשית מה שצריך

ואם הוא יאמר אסור - פשוט תאמרי את זה למי שאת עובדת אצלו

ואעפ"כ. ההרגשה *שלי* מפריעה לי. 

(ואין לי טעם לשאול. נושא מידי חסר חשיבות בשביל שאלת רב)

רגשות של ילד זה לא משהו חסר חשיבות

די צריך לזכור את זה כשמתעסקים עם ילדים...

ואם זה אסור - מסתבר שזה איסור דאורייתא.

אני לא רואה איך זה חסר חשיבות

אבל אם את בטוחה בעצמך, תרגישי שלימה עם עצמך, אם את עושה מה שצריך, אין סיבה להרגיש רע

גם אם זה מותר הלכתית לכל הדעות. למה שזה ישקיט אותי נפשית? יש לי דילמה שהיא לא הלכתית. אני שואלת מה נכון  כבן אדם פרטי. נניח ואני גויה, לצורך העניין. תמיד יהיה מעניין לעיין במקורות ולבדוק אם יש משהו דומה, אבל בשאלת רב אני לא אשיג עיון נרחב ומעשיר במקורות...

התורה מבקשת שנהיה בני אדם

ואם דעת תורה שאת נוהגת כראוי במה שאת מקליטה - למה להרגיש רע? את בסדר גמור, את עושה נכון, וכך ראוי מוסרית לעשות

אני הבנתי מההתחלה שהשאלה שלך היא מוסרית ולא הלכתית, אבל גם במוסר יש לתורה מה לומר

קרה לאשתי שהיא פגעה בשכינה (היא היתה מראה סרטים לילדים, אז אשתי אסרה על הבת שלנו ללכת אליה לשחק, ואם הילדה רוצה שתבוא אלינו) והיא שאלה את הרב האם היא בסדר מוסרית

והרב אמר לה שהיא עשתה מה שצריך, והיא נרגעה. לא כי זה ההלכה, אלא כי אם המוסריות של התורה היא כך, אז עשינו מה שנכון.

בשו"ת שבט הקהתי. ואמ"א עתה.

במילים שלך כמובן ובלי ראשי תיבות מסובכים;)

מכיוון שהספר אינו מצוי אצלי (אמ"א) עתה.

כתבתי בכדי שאם הוא בהישג יד של מישהו, שיואיל בטובו להביא את דבריו.

אבל איפה?, זה ספר גדול מאד

אבל "אסורים מוסרית"

אכן אין הלכה, והרב יענה לפי נטיית ליבו, אבל יש לרב את ההכונה של התורה, ואם הוא לומד תורה התורה תיישר את ליבו למוסר שמתאים למה שכתוב בה

וזה נקרא דעת בלשון הגמרא, שאדם מצליח לחשוב מעצמו על מקרה חדש שלא כתוב במפורש כי קלט את הגישה של התורה (כך מפרש רבינו יונה על משלי את המילה דעת שם)

אין לי מושג מה הוא יעשה אח"כ.

לגבי אישור הורים- וודאי, הם אלו שדירבנו לעשות את התרגיל הזה

כמו שאמרתי

אבל קצת חוצפה שהוא מדבר אישי ואז מנתחים. כמו לקחת יומן של ילד ולנתח אותו פסיכולוגית. 

הרי לא מדובר בילד שעשה רע, מדובר בילד עם קושי מסוים... פשע לקחת ממנו 'נתח' ככ אישי ולעיין בו.

לא ככ נתקלתי בזה כי אני לא באה במגע עם פסיכולוגים, סולדת מזה.. אבל זה אולי בגלל הנקודה הזו, משתמשים במילים שלו ומפרשים אותם- בזמן שאני יכולה לפרש אותם איתו ביחד. ו*זה* יהיה הוגן... כביכול לוקחים יצירה של משהו- ובונים עליה תילי תילים של הנחות ותיאוריות- בלי הסכמת הילד. (הוא בן שמונה! הוא לא תינוק שרגשותיו חשופות)

ומנין לי הזכות ועוד אי-אלו שריטות שלא ממליצה לשמוע

בעצם אני כן מאמינה בניתוח של הילד עצמו, אמונה גדולה (אין מה להאמין, זה מוכח שזה נכון ועוזר)

עזרתם

השיעור בחמש, מן הסתם אחליט בדקה התשעים.

שהוא עושה את זה לבד, בלעדי. לבד בחדר סגור.

מה שכן אפשרי זה לבקש ממנו לאחר מכן שיכתוב את הדברים על דף ונעבור עליהם. וזה כמובן תלוי במצב רוחו:-/

המוסר, לפי שאלתך, הוא בראש ובראשונה מוסר אישי שלך.

העניין של הילד, זה רק הסבת תשומת הלב מהדגש העיקרי:

האם זה שהוא ילד, ישנה משהו מבחינת ההתייחסות לדבר?

[אם הדבר לא ראוי, מה העניין לציין שהוא ילד? ]

וכן, רב בהחלט יכול לסייע לך.. ממליצה מאוד לנסות. 

כי לילד אין שליטה עליי, מצד אחד הוא לא חסר אונים כתינוק, ומצד שני הוא נותן בי אמון כי יש לו תמימות של כל ילד רגיל.

אם הוא ילד/ מבוגר/ נער

העניין שהוא ילד, רק מסב את הדעת מהעניין המרכזי ולא קשור לעובדה שזה מעשה לא מוסרי.

לא הקלטתי, אבל ב"ה זרם טוב והוא שר לי את השיר אח"כ (קלטתי שהוא מנסה לעשות קצת שינויים, אבל הוא כזה צדיק וישר... שזה לא הצליח לו...)

תודה לכולם על העיצות

לגבי ההקלטה- שיקפצו.. אני אעביר להם טקסט של המילים ואם זה לא טוב שילכו למישהי אחרת

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב

שבשליטה עצמית יש מרכיבים:

רצון

טריגרים

מודעות

יישום

התמדה

בגלישה יש

רצון-

1. כמה מעניינת הגלישה (חדשות/ רשתות חברתיות/ ווצאפ)

2. מה התעסוקות החילופיות (עבודה/ תחביבים/ אנשים)

טריגרים-

1. מיקום הטלפון במהלך היום (כיס/ מול העיניים/ מונח בצד/ בחדר)

2. כמות התראות וצלילים (אצלי הכל מכובה, אין התראות/ צלילים למעט צלצול של שיחה ולפעמים גם זה על שקט)

מודעות

יישום

התמדה

דומים בכל נושא של שליטה עצמית

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.