המצב.

אבל את משוגעת!!!!!!!

באמת!
אם את ממש ברצפה אז אל תחשבי על עצמך, על כל הדברים שאת מפסידה, על זה שאת עוד בטח צעירה וכו' וכו'..

תחשבי על הקרובים שלך!

על האנשים שאכפת להם ממך!

ואל תתמסכני עכשיו ותגידי- "אני לא חשובה לאך אחד!" "כולם שונאים אותי" "אני רעה" "אני בלתי נראית" ועוד כל מני שטויות כאלה!

למה את ועוד כל מי שאומרת את השטויות האלה יודעת טוב מאוד! ממש טוב! שזה לא נכון!

ההורים שלך בטוח אוהבים אותך!

האחים שלפי דעתי קצת יותר קרובים מההורים (בכל זאת איתם עושים יותר שטויות)

על החברות\חברים על החבר'ה בסניף(?)

אפילו על האישה שעלתה היוםלאוטובוס עם פנים עצובות ואת פשוט חייכת! חייכת ועשית לה את היום!

די עם כל ההתמסכנות הזאת והפסיכיות הזאת!!!!
זה לא בריא לא לנפש ומסתבר שגם לא לגוף (כמו ששמנו לב לזה!)

ואם את באמת רוצה לפתור את העיה החמורה הזאת שיש לך לא הפורום והוא התרופה ובטח לא מאנונימי כי אז זה בדיוק כמו להשאיר את זה אצלך ואל תגידי שרק רצית לפרוק מהלב כי בואי נודה, במקרה הזה ובכל מקרי המסכנות זה שבנות שאת לא מכירה אומרות לך שאת מדהימה ומנסות לעזור לך לא עוזר וכמעט בכלל!!!!

אז סליחה שהיייתי תוקפנית.

אל תיקחי אישי כי אני לא מכירה אותך אבל עכשיו כתבתי הכל ביחס לסיטואציה הזאת שדיברת וגם בשביל כל "המסכנות" שכותבות כאן ש"אף אחד לא אוהב אותי" ועוד כל מני שטויות!

ואני לא כותבת שאני כאן לכל דבר "(למרות שאני באמת כאן) כי את הבעיה הזאת את צריכה לפתור או עם עצמך או עם איש מקצוע..ואני וניראה לי עוד כל מני בנות כאן..לא הכתובת..

שיהיה לילה טוב ובהצלחה!

תני כיף. שתינו טיפשות טיפשות 

את הרצון הזה להתאבד ולגמור עם הכל- אני מבינה.

לגמרי מבינה.

היו לי עשרות פעמים שחשבתי על זה.

ואני לא כותבת מאנונימי כי אני לא מתביישת, ואני חושבת שזה יותר רציני ככה.

אני יודעת איפה אבא שלי מניח את האקדח שלו, ואני יודעת גם לירות בו.

אבל!

אני לא מתאבדת, לא כי כואב לי על האחרים, ולא כי כואב לי על עצמי.

אני יודעת שרבש"ע נתן לי את החיים מהסיבות שלו.

לא מבינה אותו, לא יודעת להגיד כמה משמעותי זה שאני כאן.

אני מאמינה שהוא עושה את הדבר הנכון ביותר בשבילי ובשביל שאר העולם.

וכל עוד הוא לא לקח את החיים שלי ממני-

לי אין רשות לעשות את זה בעצמי.

אז אני לא עושה.

ואני מתפללת אליו שאני אבין בשביל מה אני כאן,

ולמה כן טוב לי להיות כאן.

תחשבי על זה..

חוץ מזה שגהינום לא קורץ לי

הרי החיים לפעמים הרבה יותר מפחידים מהמוות...

זה יצר החיים בטבעו.

חזק כמעט יותר מהכל.

יקרה מאוד,

הלוואי שיכולתי לתת לך חיבוק חם חם וגדול גדול...

הלוואי שיכולתי לגרש את הכאב והסבל והיסורים

לעשות איזה קסם שתרגישי טוב לפחות כמו שאת מרגישה עכשיו רע. עמוק עמוק בפנים.

מעריכה את ההתמודדות שלך ומתפללת בשבילך שהחיים יהיו נסבלים יותר ובהמשך גם מאושרים יותר.

ראיתי את השירשור הזה כבר היום בבוקר.. קראתי חלק, ועברתי לשירשור הבא.

ואח"כ בצהריים פתאום נבהלתי!! לא הבנתי איך עברתי על זה בכ"כ אדישות.

כתוב בתורה - לא תעמוד על דם רעך. אז איך אני ככה מתעלמת??

אז נכנסתי עכשיו כדי להגיב, לנסות לעזור. הלוואי ותקראו את זה ותיקחו מיזה משו.

אני חושבת שדבר ראשון ראשון, בואו נוציא את זה מהליקסיקון שלנו. כל העניין של מוות והתאבדויות. זה קצת הפך להיות חלק מהשפה שלנו.. ואז זה ככה בשקט נכנס, וכבר לא מבהיל אף אחד... ואז זה רק מתגבר ונהיה יותר קרוב אלינו ויותר אמיתי.

וחייבים להפסיק את זה כמה שיותר מהר!!! מבחינתינו, זה לא אופציה, זאת לא אפשרות בכלל. ואם מישי מדברת על זה צריך לקחת את זה ברצינות, ולבדוק מה עושים.

אז אני באמת לוקחת את הדברים שלך ברצינות, ואני גם חושבת שהמנהלות של הפורום, אולי התפקיד שלכן הוא גם להתייחס יותר לדיבורים האלה ולנסות להמעיט אותם, כדי שלא יהפכו להיות נורמה.

אני פונה בעיקר אלייך, זאת שפתחת את השירשור. אבל זה מכוון לכולם.

אני מבינה שאת רוצה עזרה, צועקת אליה.

צר לי להגיד לך, זה לא כ"כ המקום.

יש אנשים מדהימים, חברות, מדריכות, מורות, אחיות, אבא, אמא.

דברי איתם. הם רק ירצו לעזור.

אם התלבטת, את בבעיה, רצינית. אנשים נורמאלים לא רוצים למות, אנשים נורמאלים אוהבים את החיים כאן, שמחים בהם. וגם כשיש קשיים הם יודעים להתמודד.

וכשאדם בבעיה הוא צריך לעזור לעצמו. למות זה לא הפיתרון. יש פתרונות אחרים. - אם את רוצה לדעת, אני ממש אשמח באישי, תפני, תנסי. ככה, רק ככה תוכלי לצאת מיזה!

בזה שאת כותבת כאן וכולם מסכימות עם הכאב הזה ומסכימות שבאמת אין עניין לחיים ומה הקטע ובואו נמות, וכל הדיבורים האלה - זה לא עוזר לך בכלום.

רוצה לפרוק? יש מקומות אחרים.

אני ח"ו לא מזלזלת בפורום, ובכל מה שכותבים כאן. אני חושבת שיש כאן צדדים מדהימים והרבה בנות רוצות לעזור. אבל צריך לדעת שיש דברים יותר רציניים, ולכתוב בפורום ולקבל תגובות מיואשות זה לא מה שעוזר.

אני באמת באמת אשמח לנסות לעזור, ולהפנות אותך לאנשים יותר מבינים.

ואני מבקשת שוב פעם - בבקשה תוציאו את ההתאבדויות מהלקסיקון ומהדיבור - זה לא משחק, זה לא מצחיק אף אחד. יש עוד דרכים לקרוא לעזרה.

מבטיחה לכם שזה יקל עליכן וכל כל מי שסביבכן.

בהצלחה גדולה גדולה.

הלוואי והייתי יכולה להביא חיבוק גדול לכל אחת מיכן.

דיברתי פעם עם מישהי שרצתה להתאבד, ואז היא אמרה לי משהו נכון: "אדם שרוצה להתאבד ולא עושה את זה, כנראה שיש לו עוד תקווה.."

אולי התקווה שעוד יש לך היא זאת שעצרה אותך? אפילו אם את לא מודעת אליה והיא קטנה ומזערית, היא קיימת!

עכשיו את רק צריכה למצוא את הנק' הזאת וממנה להצליח לפרוץ דרך חדשה, דרך לחיים יפים.

ממליצה ללכת לפסיכולוגית טובה ולשתף איתה פעולה, היא תוכל הכי לעזור לך.

(בעצם, אני לא רק ממליצה, אני פשוט אומרת שאת חייבת, חייבת את זה לעצמך! לנפש שלך!)

אני לא אגיד לך שאני מכירה את ההרגשה ושגם אני דיברתי ככה, כי אני לא חושבת שזה יכול לעזור לדעת שלעוד בן אדם היה קשיים בחיים. (אלא אם כן עוזר לך לדעת שיש אנשים שעברו את זה ויצאו מזה..)

הייתי מזמינה אותך לאישי אבל אין לי כלים ויכולת לעזור,
אבל אם את רוצה עזרה ללכת לטיפול, אז את יותר ממוזמנת לדבר איתי.

אבל תדעי לך שבפנים בפנים כן אוהבים אותך במשפחה.

ואם ח"ו ח"ו היה קורה משהו הם מאודד היו מצטעריםם. אבל אין לך מושג כמהה.

גם האחים ש"שונאים" וגם אבא ואמא.

כי כשמשהו הולך אתה מבין מה פיספסת.

ואוף. את חייבת אבל לחשוב מה יכול לעזור לךך.

אולי תכתבי הכל לאבאמא במכתב?

שרע וקשה והם לא אוהבים וכבר נמאס לך לריבב. וה-כל.

וחוצמיזה, תדעי שהורים הרבה פעמים זה ניסיון ענקק.

וכל אחת מפה תפרו לה את ההורים שלה ויש פה מלאא בנות שקשה להם עם זה.

אבל זה הניסיון בעולם. ה' לא עושה סתם.

הוא שם אותך עם ההורים האלה, והוא ידע שיהיה קשה לך עם זה ושלא תסתדרו מאה אחוז.

אבל עדיין הוא שם אותך איתם ולא וויתר. כי הוא מאמין שעם הרבה מאמץ את תצליחי.

ותזכרי את זה שהם לא ישתנו וזאת את שצריכה להשתנות.

להפוך את מי שסביבך זה לא אפשרי, ולומר להם כל הזמן כמה נדפקת שדווקא הם ההורים שלך זה לא עוזר לשנות.

אבל אם את תשתני קצת, תעבדי על הסבלנות שלך, תעבדי על לא להגיב מידד כשאומרים משו מכעיס -

זה יעשה לך רק טוב יותר.

וזה קשהה לא להגיב מיד, וקשה לא להיות חצופה, אבל יעשה לך רק טוב.

והלוואי שתמצאי עם מי לדבר. כי חייבים.

תכתבי לעצמך גם, תדברי עם הדף ותעבירי תחושות.

ותדברי עם אבא בשמיים שכ"כ אוהב אותך.

ונתפלל שיהיה לך טוב.

אנחנו רוצים אותך פה בעולם אז לא לחשוב על זה שוב!

את חשובה לנו ומועילה!

ועוד תראי שמחכה לך טוב גדול, את עכשיו בחלק הקשה של הדרך.

אבל המישור, החלק הקל והטוב, מחכה לך.

תרוצי אליו, תשתני, תפרצי, תני לו להגיע.

תחזקי אמונה בה' ותפילה. אפילו שקשה.

יש מיליון אנשים בעולם שכ"כ רע להם, אבל הם עדיין שמחים.

אבל שמחים באמת, לא בהצגה.

שמחים מעצם החיים, ממה שכן טוב (ולכל אחד יש טוב בחיים) ושמחים כי הם בנים של ה'.

וכי הם יהודים והם קיבלו את המתנה הכי גדולה בעולם - להיוולד יהודי.

שיש לו אמונה ותפילה, ורצון חזק ותקווה ואמונה שיש טוב ושיהיה טוב. ושמנפילה רק עולים.

אז רק תתחזקי בזה מותק!

ולגבי פסיכולוגים, בטוח יש פה בנות שידעו לומר לך על כאלה שהם טובים.

שהם מכירות אישית וימליצו לך.

תנסי שוב. אל תתייאשי.

אלפי ברכות הצלחהה. ה' נותך לך יד.

מוזמנת לאישי.

יש פורום בנות בוגרות- פורום המשך של הפורום הזה

יש פורום כלה הדרך- פורום לכלות

שניהם לא פעילים הרבה.

ויש גם פורום סגור של נשואות בלבד

לפנות למנהלות

וגם לכלות

מכירה שבאיזור שלי סביב נתניה, יש לא מעט חוגי רכיבת סוסים לנשים. במושבים והקיבוצים באזור.  

ראיתי שיש בצהלה חוג רכיבה טיפולי לנשים לאחר לידה, לחיזוק רצפת האגן 

אני הולכת לחוג מסודר, אבל למה זה אומר שאין ממה לחשוש?

(ואני לא ממש בגיל של אחרי לידה )

תודה

רכיבה על סוסים נחשבת ספורט פופולרי לגברים ולנשים, תורמת לכושר הגופני, יש גם רכיבה טיפולית לטיפול בבעיות שונות. (למשל נשים אחרי לידה. זה היה בתור דוגמה). 

היום זה הוכח כלא נכון...

מוזמנת לגלל קצת

וגם יש על כך שאלה ותשובה של רופא בפורום של בי״ח מעייני הישועה - וגם הוא ענה שאין סכנה  

רכיבה על סוס לנשים - פגיעה בקרום הבתולין - המרכז הרפואי מעיני הישועה

עקרונית אין הנחיות לנשים להמנע מרכיבה על סוסים.

אבל זה כן עלול לגרום לפגיעה בעצב הפודנדלי/ להחמיר תסמינים של זה. אז אם יש כאב בפות באגן או במפשעה אחרי רכיבה על סוסים כדאי להמנע ולהבדק אצל רופאה

יש עוד הרבה נשים כמוך, אמהות בפוטנציה,

שמחכות להריון, שנמצאות בתהליכים,

שמחזיקות תקווה, שמקוות למשהו חדש שיצמח בתוכן

❣️❣️

מקדישה לך את השיר של תרצה אתר: גשם הקשב לנשים

עד רדת הערב, גשם

הקשב לנשים בחלון

עד רדת החושך, גשם הקשב

לנשים הצופות בוילון

גם לנו אדמה שמחכה למשהו מלמעלה

גם בנו יש אימה וזעקה

למשהו פורח

וכן הלאה

עד סוף השבוע

גשם, הקשב לנשים בחלון

עד קץ השבועיים

גשם, הקשב לנשים העומדות ומחכות

גם לנו בחצר

חלקה קטנה ריקה מזוהר דשא

גם אנו מצפות עד אין בינה

למשהו ברוך כמו הגשם

גם בתוכנו מחכה שותקת

חלקת ארץ קטנה חרבה

והגשם שלנו איחר לרדת

הגשם שלנו

טרם בא

אך הגשם שלנו יבוא

עננים כבר זעים במרחב

הגשם שלנו קרב, קרב

בצעדי ענק

הקשב לנשים בחלון

גשם אדיר ונוהר.

הקשב איך קוראות הן בזו אחר זו-

הוא חוזר

הוא חוזר

הוא חוזר

נ.ב

יש פורום סגור לנשים : באהבה ובאמונה (פוריות) שאפשר להיכנס אליו

חיבוק וחיזוק 🫂

ההלכה מתירה להפיל.

וגם, ממזר הוא רק מי שנולד לאשת איש מגבר אחר, ילד שנולד לרווקה הוא לא ממזר

ממזר הוא מי שנולד מיחסים אסורים, כמו גילוי עריות, בגידה בבעל, כהן עם גרושה

טכנית אישה שלא נשואה לא יכולה ללדת ממזר כי בעילה יכולה להיחשב כנישואין בדיעבד

א. הריח הוא לא כל כך חזק בלי התחתוניות- נסי ותראי. חלק ממנו הוא העובדה שיש בהן פלסטיק וזה גורם לחוסר אוורור.

ב. אפשר לשים תחתוניות מבד ואז זה נושם -פחות ריח- וגם סופג נוזלים וריחות.

נסי בלי תחתונית 

 ותחתונים מכותנה, גם לאימון.

( וכשמתלבשת לכושר גם מחליפה לחדש, בעיקר להרגשה ) 

@עשב לימון מבד מכבסים? 

אני פשוט חוששת שמריחים אותי 

איך יודעים שזה תקין? ומה עושים כדי שיהיה פחות ריח?

הפורום מיועד לבנות מגיל 15 ומעלה - אין הגבלה למעלה

שרשור לדוגמא בה היא עונה:

שיטת אביבה - הריון ולידה

באתר יש רשימה של כל המדריכות.

אם לא, תכתבי אזור ואני יכולה למצוא

אני מכירה, ניסיתי.

זו שיטה שעובדת, אבל צריך לעשות תרגילים כל יום, לא פעם אחת ודי.

אז כל עוד תרגלתי זה סידר לי את המחזור,

וכשלא- לא.