וואו זה היה מפחיד..
"אני שונא 2 דברים בתחבורה ציבורית.
את התחבורה ואת הציבור"
ומה קרה?אושר תמידי
בקצרה
אושר תמידי
חח, אממ, בסדר.בקצרה
b.n
דינה ל.
מרדכינראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון![]()
x 100000000מוריה.ר =)
תחיה דולה
מה לעזאזל?! (פעם שלישית שאני צוחק מזה)בקצרה


יטבתה


עם הכתפיים, עם כל הגוף. הוא נקרעעעעע מצחוק!!!!!!! הוא תיעד את כל האירוע כאילו???/!?!
, ואף אחד שם ברביעה החדשה לא קולט מה מצחיק אותי- וכולם מצטרפים ונקרעיםםם מצחוק עליייי.נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון![]()
לחרות מול המחשב של המכללה
מביך, יש כאן בנות..
הודעהנראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון![]()
רק לפעם הבאה (שלא תהיה בעז"ה..)
כל הזמן לשנן לעצמך בראש, אפילו לדמיין את זה- כשמישהו מטריד אותך- לצעוק\להגיב.
התגובה הטבעית שלנו היא לקפוא (עניין פסיכולוגי-אבוציונאלי משהו) וצריך להתאמן מוחית כדי שהתגובה הטבעית שלנו תהיה- להגיב.
במקרה כזה- לצעוק עליו "תרחק ממני!", לתת לו בעיטה, אפילו רק להתרחק ממנו.
פשוט לשנן לעצמך ולחשוב על זה בינך לבין עצמך, לדמיין איך מישהו מטריד אותך ואת צועקת עליו ומביישת אותו.
(ואני אומרת את זה בתור מי שגם הוטרדה- ושתקה. אני ממש מבינה מאיפה זה מגיע. ואני אדם אסרטיבי באופיי..)
ואז הוא עבר ונמרח על מישהי אחרת..
פשוט גועל
גם לאחותי זה קרה עם סודני אחר ..רק שהיא צעקה עליו והוא ירד מהאוטובוס בריצה שילכו לעזאזללל
שהיה לה בחילה בנסיעה, והאוטובוס עצר ברמזור
והיא היתה צריכה לרדת מיד אחרי הרמזור, והיא היתה צריכה להקיא
אז היא ביקשה מהנהג (הערבי) לפתוח את הדלת כדי שתקיא בחוץ
והוא לא הסכים
אז היא חזרה למקום והקיאה בתוך שקית
אמרתי לה אחר כך שחבל שהיא לא הקיאה על הנהג
פעם נסעתי באוטובוס (כמה מפתיע..) וישבתי בספסל של 2 ושמתי את התיק במושב לידי.. אח"כ באה זקנה ונתתי לה לשבת והשארתי את התיק בספסל לידה.. הנסיעה הגיעה לתחנה הקרובה וכשבאו לצאת מהתחנה פתאום הנהג אומר ברמקול לצאת כי יש חפץ חשוד באוטובוס. אז בתומי לקחתי את התיק שלי מליד הזקנה וכמו כולם התחלתי לצאת.. רק הקטע הוא שלקחתי את התיק כולם מתחילים לצעוק עליי מה אתה משוגע?. חפץ חשוד אל תיגע וכו' וכו'.. ואז רק קלטתי שאפחד לא טרח לשאול של מי התיק וחשבו שהוא חשוד.. קיצור חצי מהנסיעה בהמשך הייתה זקנה (לא ההיא אחת אחרת.. שהתחילה לתת לי מוסר כמעט כל הנסיעה שסיכנתי אותם...
אני רואה כולם פה נלחצו מזה..
הוא עצר באמצע הצומת לא היה מסוגל להמשיך אפילו חמש מטר לתחנה שאחרי הצומת, כמה אנשים הורידו אותו החוצה למדרכה והתקשרו להצולה(חרדים..).
המזל שזה היה בצומת של מתקן אדם אז הגיעו מייד שלושה רופאים צבאיים וטיפלו בו..
אנחנו עלינו על האוטובוס שאחריו(שגם התעכב הרבה זמן בגלל שהנהג היה צריך לדווח לחברה על הסיפור.
ומרוב עצבים נראה לי כימעט חטף התקף בעצמו).
נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון![]()
מי היה נותן לנו חליפתו? מי היה נותן לנו תמורתו?
מופיםלא נראה לי שהיא היתה דתיה בכלל
וזה בסדר, לא הייתי בסכנה, סתם נסחפתי בלי אפשות לעצור, אבל המים לא היו עמוקים

כמה נערים שהתלהבו שהצליחו להשיג גז מדמיע. הם החליטו לנסות אותו בתוך האוטובוס.


כמה הזוי אפשר להיות?!מופיםהנהג עצר בתחנה, ורצה להוריד את מי שריסס. לא נראה לי שהוא הוריד אותם בסוף כי הם לא הודו בזה. בינתיים האוטובוס התאוורר והנסיעה נמשכה. ומה שחשבתי לעצמי היה בערך "נו טוב, כבר שנים של נסיעה בקו הזה. סוף סוף קורה משהו קצת מעניין".
ונסינראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון![]()
פעם הרגשתי שנוגעים לי בשיער,חשבתי אני מדמיינת,הסתובבתי וראיתי בחור שבאמת מרשה לעצמו לגעת לי בשיער קמתי ועברתי מקום.
מקרה אחר ממש הזוי,היתה אישה אחת שישבה ליד מישהו ונתנה לו נשיקה על הלחי ואמרה משהוו ברוסית
ואז הוא קם וצעק מספיקקק כבר ועבר לשבת במקום אחר,בהתחלה חשבתי שזה בעלה ושהם רבו או משהו
אבל אז אני שמה לב שהיא מתחילה לדבר לעצמה והיא שיכורה פתחה את התיק והיו לה מלא בקבוקים ריקים של בירה
, היא קמה והיא מתחילה להתנדנד כמעט נפלה,והנהג צועק לה תשביי תשבי עד שאני עוצר בתחנה.
ואז איך שהנהג עצר בתחנה ופתח את הדלת היא נפלההה על הריצפה וכל הבקבוקים נפלו לה מהתיק,עוד שניה היא פתחה
את הראש כולם צרחו וירדו לעזור לה..
על הסיפור השני.פנסאי
מישהי סיפרה לי פעם שגם לה ניסו לעשות את זהלבי ובשרינראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון![]()
למה לא הזמנת משטרה?!!
שהיה לה שיער ארוך שמה אותו מעל המשענת לאחורה ונרדמה
פתאום היא התעוררה עם שיער קצר....
נקודה טובהנראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון![]()
הסתבר לנו בתחילת הנסיעה, בשעה 11/12 בלילה בערך (נסענו ממכתש רמון לכיוון צפון...נסיעה של לפחות 3 שעות), שהנהג כבר היה היום משהו כמו 15 שעות על הכביש (אל תשאלו אותי איך - הסדרן שלו עבריין, זה התשובה כנראה).
הרב שלנו חטף פיק ברכיים, ולמרות שהיה מת מעייפות, דאג לשבת לאורך כ-ל הנסיעה לידי הנהג ולהעסיק אותו בדיבורים כדי שלא ינמנם חלילה על ההגה.
נראה גמור מעייפות.
אני תכננתי לישון כל הנסיעה, אבל...
כל הזמן הסתכלתי עליו דרך המראה שמולו, לוודא שהוא ער, ומתישהו הוא באמת- ניקר...!
הייתי בלחץ נוראי אבל לא היה לי מושג מה לעשות (התבגרתי מאז... מסוכן לא להגיב)
כנראה שלא רק אני שמתי לב,
נוסע אחד התיישב במושב ליד הנהג והתחיל לדבר איתו כל הדרך בקולי קולות,
אין לי מושג מאיפה היו לו כ"כ הרבה נושאים לשיחה....
80 יום באוטובוס רק בתיכון (חשבון פשוט)
בקו לא רגיל, שיש בו הרבה אנשים הזויים, ובעיקר אנשים משועממים
יש לי ערימות. ערימות של סיפורים. אחד יותר הזוי מהשני.
הסיפור הכי מיוחד - כשהייתי שישיסטית, ישבתי ליד אישה. שדיברה בטלפון ב"קודים".
ואני הילדה-הנראית-תמימה-אבל-זאת-חתיכת-אשליה, הבנתי שהיא מדברת על הפלה.
אז דיברתי איתה על זה, סיכומו של דבר אחרי כמה חודשים ראיתי אותה בקניון עם בטן, ואחרי עוד כמה חודשים נפגשנו שוב על הקו עם תינוק קטן 
סתם, פשוט כותבים קרו, לא קראו..
לא נורא.
לפני בערך שלוש שנים.
נשארתי הנוסעת האחרונה על האוטובוס. הנהג עוצר באמצע המסלול, יורד מהאוטובוס וסוגר את הדלת.
הייתי מדיי בהלם כדי לומר משהו - עד שקלטתי מה קרה הוא כבר הלך...
נראה לי שפשוט חיכיתי.
אחרי נראה לי עשר דקות או יותר, הנהג חוזר עם אוכל שקנה במסעדה סמוכה, נכנס לאוטובוס, אוכל וממשיך לנסוע בטבעיות...
מגיעים ליעד. אני מתכוננת לרדת. הנהג המום: היית כאן כל הזמן? כשירדתי לקנות אוכל?! למה לא אמרת?
בהתחלה לא הבנתי מה הוא רוצה... בסוף קיבלתי מנה פלאפל 
פנסאי
יוצרתקו חצות תל אביב אילת, כבר נישמע מלחיץ נכון?
הייתי בערך בין הכיתות ד-ו, לא זוכרת במדויק יחד עם אבא שלי(לא לבד! חס וחלילה!)
ובתחנה המרכזית שם היה גבר, אולי בן 30-40 עם שמלה פרחונית ומשקפי שמש (כאילו הוא נימצא בהוואי)
צחקתי לעצמי על איך שהוא ניראה, ואני זוכרת שבכל זאת התפללתי שהוא לא יעלה לאוטובוס שלנו, הוא היה ניראה פשוט מלחיץ!
וכמובן תמיד מה שאני מבקשת קורה ההפך
סתם..חס וחלילה
והאיש המלחיץ עלה לאוטובוס שלנו!
אבי ואני ישבנו במושב הכי קרוב לנהג אבל כאילו לידו.
לגבר ה"משוגע" לא היה מקום לשבת, וכל הנסיעה בזמן העצירות (היו שני אוטובוסים באותו הזמן) שני הנהגים התמסרו עם האיש הזה, כי באמת לא היה נחמד להיות אתו באוטובוס!
הזמנו כמה פעמים משטרה, היא באה, עצרנו, לא עשו כלום, המשכנו בנסיעה..
אחרי לא יודעת כמה זמן אבא שלי נרדם (אני פחדתי, ובצדק!) הבן אדם ניסה להגיע לפטישים שליד הדלת אבל כשאבא שלי ישן הוא "פרס" את הרגליים שלו
אז הגבר לא הצליח להגיע לפטישים (שמן הסתם רצה להרביץ אתם לנהג..
) אבא שלי התעורר מיזה ואחרי כמה דקות ירד תאילנדי אחד באמצע שום מרום (אין לי שמץ של מוסג למה) והנהג שלא יכל ליסבול יותר את הגבר הזה הוריד גם אותו באותה תחנה, ואיחל לו ש"התאילנדים יואכלו אותו!"
וזהו..נסענו וברוך ה' הגענו בשלום! אבל כן היה מאוד מלחיץ! בוא נגיד שלי יש טראומה מאז
(הרבה זמן לא צחקתי
)יוני

ישב אחד שדיבר עם חבר שלו בטלפון, בערבית.
בין המילים השחיל מילים בעברית-
משטרה/ פשיטה/ יצאתי בזול/ חיפוש/ אתה בא אלי לחגוג? .....................
כל הדרך נערה יהודייה ישבה וצחקה וכו' עם כמה נערים ערבים. נראה שחזרו יחד מהלימודים.
פתאום היה לה טלפון (מסתבר שמאבא שלה):
"מה? היום עשרה בטבת?.... יווו שכחתי, לא צמתי!!" (דיברה באמת בזעזוע!!)
נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון![]()
את פניך אבקשאני רק שמתי לב שהוא לבש חולצת פסים כחולבן.
כיפה לא כיפה, ציצית או לא.. אין לי שמץ... חחחח
שתי נקודות לראשי תיבות שלא מתחילות ב"תהא שנת"
בכל זאת נותרו רק 12 שנה לזה.
לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת
והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה
וביקשת בלי "תהא שנת":
תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת
תפילה, שירה, פתיחות זולת
תקופה של פרנסה זמינה
מהשנה של הבחירות הקודמות
תאכלו שוקולד פלוס זנגביל
תנין שבולע פטריה זוהרת
תוכי שאוכל פסטה זולה
תרצה שנעשה פוקר זבל
תהה שנת פתרון זהב
תופסת שנכנסת פה זהירות
תהא שנת פרס זכאית
תהא שנת פייס זכייה
תהא שנת פורום זורמת
פורום דתי.
זה הכי מקורי שעלה לי
אנשים ונשים שעברו טראומה שקשורה לביטחון- פיגוע טרור או מלחמה או משהו כזה
אני יודעת שזה קצת אישי- פשוט תכתבו על חבר שלכם
איך זה נראה ונחווה מבפנים או מבחוץ
אחרי שנה, אחרי עשר שנים, אחרי עשרים ושלושים שנה?
אשמח לכל מידע או סיפור מקרה
בשורות טובות ושמחות 
רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.
ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.
הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
🤡
אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח
ארץ השוקולדאחרונהזה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?
שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום
כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,
למרות שהוא לא קרוב משפחה,
ולא חבר קרוב,
ולא בוס,
אלא ''רק'' מנחה ומנטור.
מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,
ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.
נוחי בשלום,
פרופסור עדה יונת.
אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...
היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.
היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.
יהי זכרה ברוך.
לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית
בפועל היתה רק אחת
לא היו גונבים ממנה את הגילוי