שהאוטובוס לא אמור לעצור בה. אחרי שהנהג סרב להוריד אותו שם הוא פשוט ניפץ את הדלת וברח

ולשמח את לבבה

נו נו, לכל דבר יש סיבה..  

לחרות מול המחשב של המכללה

מביך, יש כאן בנות..

סליחה שאני מגעילה אבל נועם הזכרת לי סיפור שחברה שלי סיפרה שקרה לה, היא ישבה באוטובוס והרגישה גם כיסא רטוב, אממה זה לא היה מים... רק כשהיא הגיעה הבייתה היא קלטה ריח מוזר שבא ממנה... 

כנראה שלאנשים יש שלפוחית רגישה מדי.

אוטובוסים מועדים לפדיחות...

רק לפעם הבאה (שלא תהיה בעז"ה..) 

כל הזמן לשנן לעצמך בראש, אפילו לדמיין את זה- כשמישהו מטריד אותך- לצעוק\להגיב.

התגובה הטבעית שלנו היא לקפוא (עניין פסיכולוגי-אבוציונאלי משהו) וצריך להתאמן מוחית כדי שהתגובה הטבעית שלנו תהיה- להגיב. 

במקרה כזה- לצעוק עליו "תרחק ממני!", לתת לו בעיטה, אפילו רק להתרחק ממנו.

פשוט לשנן לעצמך ולחשוב על זה בינך לבין עצמך, לדמיין איך מישהו מטריד אותך ואת צועקת עליו ומביישת אותו.

(ואני אומרת את זה בתור מי שגם הוטרדה- ושתקה. אני ממש מבינה מאיפה זה מגיע. ואני אדם אסרטיבי באופיי..)

ואז הוא עבר ונמרח על מישהי אחרת..

פשוט גועל 

גם לאחותי זה קרה עם סודני אחר ..רק שהיא צעקה עליו והוא ירד מהאוטובוס בריצה שילכו לעזאזללל

שהיה לה בחילה בנסיעה, והאוטובוס עצר ברמזור 

והיא היתה צריכה לרדת מיד אחרי הרמזור, והיא היתה צריכה להקיא

אז היא ביקשה מהנהג (הערבי) לפתוח את הדלת כדי שתקיא בחוץ

והוא לא הסכים

אז היא חזרה למקום והקיאה בתוך שקית

אמרתי לה אחר כך שחבל שהיא לא הקיאה על הנהג

בס"ד

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/278901

פעם נסעתי  באוטובוס (כמה מפתיע..) וישבתי בספסל של 2 ושמתי את התיק במושב לידי.. אח"כ באה זקנה ונתתי לה לשבת והשארתי את התיק בספסל לידה.. הנסיעה הגיעה לתחנה הקרובה וכשבאו לצאת מהתחנה פתאום הנהג אומר ברמקול לצאת כי יש חפץ חשוד באוטובוס. אז בתומי לקחתי את התיק שלי מליד הזקנה וכמו כולם התחלתי לצאת.. רק הקטע הוא שלקחתי את התיק כולם מתחילים לצעוק עליי מה אתה משוגע?. חפץ חשוד אל תיגע וכו' וכו'.. ואז רק קלטתי שאפחד לא טרח לשאול של מי התיק וחשבו שהוא חשוד.. קיצור חצי מהנסיעה בהמשך הייתה זקנה (לא ההיא אחת אחרת.. שהתחילה לתת לי מוסר כמעט כל הנסיעה שסיכנתי אותם...

אני רואה כולם פה נלחצו מזה..

הוא עצר באמצע הצומת לא היה מסוגל להמשיך אפילו חמש מטר לתחנה שאחרי הצומת, כמה אנשים הורידו אותו החוצה למדרכה והתקשרו להצולה(חרדים..).

המזל שזה היה בצומת של מתקן אדם אז הגיעו מייד שלושה רופאים צבאיים וטיפלו בו..

אנחנו עלינו על האוטובוס שאחריו(שגם התעכב הרבה זמן בגלל שהנהג היה צריך לדווח לחברה על הסיפור.

ומרוב עצבים נראה לי כימעט חטף התקף בעצמו).

שהיינו בטיול מטעם הישיבה בבין הזמנים בנחל,

והיה שם קבוצה אחרת, ונסחפתי עם המים ונזרקתי על בחורה אחת שהיתה בקבוצה השניה

(אבל לא התייחסתי, פשוט המשכתי הלאה, כך שאולי זה פחות נורא)

מי היה נותן לנו חליפתו? מי היה נותן לנו תמורתו?

לא נראה לי שהיא היתה דתיה בכלל

וזה בסדר, לא הייתי בסכנה, סתם נסחפתי בלי אפשות לעצור, אבל המים לא היו עמוקים

כמה נערים שהתלהבו שהצליחו להשיג גז מדמיע. הם החליטו לנסות אותו בתוך האוטובוס.

הנהג עצר בתחנה, ורצה להוריד את מי שריסס. לא נראה לי שהוא הוריד אותם בסוף כי הם לא הודו בזה. בינתיים האוטובוס התאוורר והנסיעה נמשכה. ומה שחשבתי לעצמי היה בערך "נו טוב, כבר שנים של נסיעה בקו הזה. סוף סוף קורה משהו קצת מעניין".

לדעתי הדאורדורנט ספריי צריך לצאת אל מחוץ לחוק , כל פעם שמשפריצים אני צריכה משאף

פעם הרגשתי שנוגעים לי בשיער,חשבתי אני מדמיינת,הסתובבתי וראיתי בחור שבאמת מרשה לעצמו לגעת לי בשיער קמתי ועברתי מקום.

מקרה אחר ממש  הזוי,היתה אישה אחת שישבה ליד מישהו ונתנה לו נשיקה על הלחי ואמרה משהוו ברוסית

ואז הוא קם וצעק מספיקקק כבר ועבר לשבת במקום אחר,בהתחלה חשבתי שזה בעלה ושהם רבו או משהו

אבל אז אני שמה לב שהיא מתחילה לדבר לעצמה והיא שיכורה פתחה את התיק והיו לה מלא בקבוקים ריקים של בירה

, היא קמה והיא מתחילה להתנדנד כמעט נפלה,והנהג צועק לה תשביי תשבי עד שאני עוצר בתחנה.

ואז איך שהנהג עצר בתחנה ופתח את הדלת היא נפלההה על הריצפה וכל הבקבוקים נפלו לה מהתיק,עוד שניה היא פתחה

את הראש כולם צרחו וירדו לעזור לה..

מה נסגר עם אנשים?!?

וכשזה קרה לי גם אני ישבתי במושב אחד לפני האחרון..

למה לא הזמנת משטרה?!!

שהיה לה שיער ארוך שמה אותו מעל המשענת לאחורה ונרדמה

פתאום היא התעוררה עם שיער קצר....

נראה לי מעכשיו אני אחזיק את הקוקו כל הנסיעה חחח

הסתבר לנו בתחילת הנסיעה, בשעה 11/12 בלילה בערך (נסענו ממכתש רמון לכיוון צפון...נסיעה של לפחות 3 שעות), שהנהג כבר היה היום משהו כמו 15 שעות על הכביש (אל תשאלו אותי איך - הסדרן שלו עבריין, זה התשובה כנראה). 

הרב שלנו חטף פיק ברכיים, ולמרות שהיה מת מעייפות, דאג לשבת לאורך כ-ל הנסיעה לידי הנהג ולהעסיק אותו בדיבורים כדי שלא ינמנם חלילה על ההגה.

נראה גמור מעייפות. 

אני תכננתי לישון כל הנסיעה, אבל...

כל הזמן הסתכלתי עליו דרך המראה שמולו, לוודא שהוא ער, ומתישהו הוא באמת- ניקר...!

הייתי בלחץ נוראי אבל לא היה לי מושג מה לעשות (התבגרתי מאז... מסוכן לא להגיב)

כנראה שלא רק אני שמתי לב, 

נוסע אחד התיישב במושב ליד הנהג והתחיל לדבר איתו כל הדרך בקולי קולות,

אין לי מושג מאיפה היו לו כ"כ הרבה נושאים לשיחה....

80 יום באוטובוס רק בתיכון (חשבון פשוט)

בקו לא רגיל, שיש בו הרבה אנשים הזויים, ובעיקר אנשים משועממים

יש לי ערימות. ערימות של סיפורים. אחד יותר הזוי מהשני.

הסיפור הכי מיוחד - כשהייתי שישיסטית, ישבתי ליד אישה. שדיברה בטלפון ב"קודים". 

ואני הילדה-הנראית-תמימה-אבל-זאת-חתיכת-אשליה, הבנתי שהיא מדברת על הפלה.

אז דיברתי איתה על זה, סיכומו של דבר אחרי כמה חודשים ראיתי אותה בקניון עם בטן, ואחרי עוד כמה חודשים נפגשנו שוב על הקו עם תינוק קטן

סתם, פשוט כותבים קרו, לא קראו..

לא נורא.

לפני בערך שלוש שנים.

נשארתי הנוסעת האחרונה על האוטובוס. הנהג עוצר באמצע המסלול, יורד מהאוטובוס וסוגר את הדלת.

הייתי מדיי בהלם כדי לומר משהו - עד שקלטתי מה קרה הוא כבר הלך...

נראה לי שפשוט חיכיתי.

אחרי נראה לי עשר דקות או יותר, הנהג חוזר עם אוכל שקנה במסעדה סמוכה, נכנס לאוטובוס, אוכל וממשיך לנסוע בטבעיות...

מגיעים ליעד. אני מתכוננת לרדת. הנהג המום: היית כאן כל הזמן? כשירדתי לקנות אוכל?! למה לא אמרת?

בהתחלה לא הבנתי מה הוא רוצה... בסוף קיבלתי מנה פלאפל

קו חצות תל אביב אילת, כבר נישמע מלחיץ נכון?

הייתי בערך בין הכיתות ד-ו, לא זוכרת במדויק יחד עם אבא שלי(לא לבד! חס וחלילה!)

ובתחנה המרכזית שם היה גבר, אולי בן 30-40 עם שמלה פרחונית ומשקפי שמש (כאילו הוא נימצא בהוואי)

צחקתי לעצמי על איך שהוא ניראה, ואני זוכרת שבכל זאת התפללתי שהוא לא יעלה לאוטובוס שלנו, הוא היה ניראה פשוט מלחיץ!

וכמובן תמיד מה שאני מבקשת קורה ההפך סתם..חס וחלילה

והאיש המלחיץ עלה לאוטובוס שלנו!

אבי ואני ישבנו במושב הכי קרוב לנהג אבל כאילו לידו.

לגבר ה"משוגע" לא היה מקום לשבת, וכל הנסיעה בזמן העצירות (היו שני אוטובוסים באותו הזמן) שני הנהגים התמסרו עם האיש הזה, כי באמת לא היה נחמד להיות אתו באוטובוס!

הזמנו כמה פעמים משטרה, היא באה, עצרנו, לא עשו כלום, המשכנו בנסיעה..

אחרי לא יודעת כמה זמן אבא שלי נרדם (אני פחדתי, ובצדק!) הבן אדם ניסה להגיע לפטישים שליד הדלת אבל כשאבא שלי ישן הוא "פרס" את הרגליים שלו אז הגבר לא הצליח להגיע לפטישים (שמן הסתם רצה להרביץ אתם לנהג..) אבא שלי התעורר מיזה ואחרי כמה דקות ירד תאילנדי אחד באמצע שום מרום (אין לי שמץ של מוסג למה) והנהג שלא יכל ליסבול יותר את הגבר הזה הוריד גם אותו באותה תחנה, ואיחל לו ש"התאילנדים יואכלו אותו!"

וזהו..נסענו וברוך ה' הגענו בשלום! אבל כן היה מאוד מלחיץ! בוא נגיד שלי יש טראומה מאז

ישב אחד שדיבר עם חבר שלו בטלפון, בערבית.

בין המילים השחיל מילים בעברית-

משטרה/ פשיטה/ יצאתי בזול/ חיפוש/ אתה בא אלי לחגוג? .....................

כל הדרך נערה יהודייה ישבה וצחקה וכו' עם כמה נערים ערבים. נראה שחזרו יחד מהלימודים.

פתאום היה לה טלפון (מסתבר שמאבא שלה):

"מה? היום עשרה בטבת?.... יווו שכחתי, לא צמתי!!" (דיברה באמת בזעזוע!!)

בערך...

אחרי יום מזה כיף עם חברות, חוגגות יומולדת, צחוקים וזה, 

אני חוזרת לביתי הנעים, 

יורדת מהאוטובוס, נכנסת לתחנה המרכזית..

ופתאום....

התרסקות!

החלקתי על הרצפה! הפלאפון עף כמה מטרים. היה מים ולא שמתי לב, כמובן שקיבלתי מכה וזה כאבבב 

ותוך כדי שאני מתאפקת לעצור את הדמעות בגרון, מהבושה, מהכאב,

מישהווו חמוד ניגש אליי, הושיט לי יד (לא הושטתי לו חזרה.. אנחנו שומרים נגיעה הרי), 

ושאל אותי בקול גברי "את צריכה עזרה?"

וכאילו שאני לא מבינה שאני נמצאת בסרט רומנטי, עם לבבות ברקע, אני עונה לא בקול קר, לא תודה.

*קמה, לוקחת טלפון, יוצאת משם*

ואולי זה המיועד?

אני רק שמתי לב שהוא לבש חולצת פסים כחולבן.

כיפה לא כיפה, ציצית או לא.. אין לי שמץ... חחחח

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר