עיסויים של המיילדת, עידוד שלה שתכף תכף אני יולדתבימבה
אז אין טעם לקחת אפידורל...
כמה דברים-זהר הרקיע
לשנות תנוחות-למצוא כל פעם תנוחה חדשה
מגע עזר מאוד.
גם לנשום עמוק ולהוציא קולות נמוכים בנשיפה.
וגם התמיכה והחיזוקים מבעלי והדולה מאוד נתנו כח. יותר מהכל.
בסוף הגז צחוק הכי עזר לי.
מאחת שילדה בביתאנונימי (3)
1.עיסויים מהבעל עמוקים מאוד בגב התחתון- לבקש ללמוד בהכנה ללידה
2.מקלחת
3. נשימות פשוטות בזמן הצירים, בעיקר בצירים בהתחלה.
4. ישיבה על כדור פיזיו- גם לצרים הקלים יותר בהתחלה.
5. תנוחת כריעה בצירים החזקים יותר- זירז את הלידה וגם המקלחת זירזה.
5.הרגשת ביטחון- אני בבית, עם בעלי האהוב, המיילדת שאני סומכת עליה, בעזרת ה' יהיה בסדר.
הגוף שלך בנוי ללדת, בהצלחה!
מים, עיסויים והקב"ה 
תחיה דולה
איזי טנס, מים, תנועה, והרבה הכנה רוחניתאורית**
הרבה הכנה - נפשית וטכניתבת 30
העובדה ששניה שאחרי תחילת הציר ידעתי לאסוף את עצמי ולעשות מה שצריך- פיזית ונפשית.
להאמין בעצמך, בגוף שלך ובקב"ה.0 אלישבע 0
ממליצה על הספרים 'הכנה רוחנית ללידה' ו'לידה פעילה' ועל הדיסקים של מרגלית שרפר 'לקראת אמהות'.
אני מאמינה שזה הכל מתחיל בראש..
מעבר לזה תנועתיות, נשימות ודימיון מודרך.
כמובן שגם תמיכה מבחוץ גם מאוד עוזר, פיזית (עיסויים) ונפשית (עידודים וחיזוקים).
חשוב מאוד גם ליצור לעצמך כמה שיותר סביבה שאת מרגישה הכי בנוח!
אם זה אנשים שאת סומכת עליהם ואם זה דברים שעושים לך טוב (מוזיקה, ריחות טובים או אפילו סתם כרית מהבית שאת אוהבת).
חשוב מאוד גם לעשות הכנה טובה! ממליצה להשקיע בקורס הכנה ללידה!
אשמח לעזור עוד!
לי עזרshiran_dr
לפני כל ציר שראינו במוניטור בעלי אמר לי עכשו לנשום, וידעתי שיש לי 40 שניות בערך של ציר ואז זה עובר... ושאואוטו יוצא התינוק...
לדמיין את התינוק יורד למטה,איך הוא מתכונן ליציאהתחיה דולה
נשימות ושתיה תו"כ. התרכזות.אם-אם
והיתה לידה עם צירים מטורפים שכלום לא עזר. רק ללדת!
הלידה עצמה היתה יותר קלה מהצירים!
דולה, מקלחת, תנוחות, נשימות, עיסויים, תפילותיפעת1אחרונה
הרטבות לילה בגיל 10 - הלפפפשאלה גנים
לצערי בן ה10 עדיין לא גמול לילה (ומעולם לא היה)
ואנחנו פשוט חסרי אונים, מרגישה שניסינו הכלללל!
היינו במעקב רופא, נתן לנו כדורים / אחר כך כדורים במינון כפול / הדרכת הורים / מח אחד / להעביר אליו לגמרי את האחריות
והילד פשוט מתוסכל!!!
כל בוקר הוא לא רוצה לקום כי הוא רטוב
בוכה מתסכל על זה שהוא ממש מקפיד לא לשתות לפני השינה - וזה לא עוזר
(הוא לא רוצה לחזור לשים טיטול וזה גם לא נשמע לי נכון בכלל)
מה עוד אפשר לעשות שלא ניסינו??
האמת שאם זה לא היה כל-כך מתסכל אותו הייתי פשוט אומרת יאללה נשחרר, יעבור מתישהו לא נורא...
אבל זה לא נראלי הגיוני לאמר ככה שהוא כל-כך מתוסכל מזה 😪😪
ממש.מדברה כעדן.
אז אולי תנסי לברר עם עצמך... למה זה כ"כ מפריע לך? הרי זה מוכח כגנטי. אז הגוף שלה, כזה. זה מה יש מה שנקרא....
למה את בכוח מנסה לשנות את זה?
כי ההרטבות עצמן מפריעות לך? התגובה של הילד?
האם שיתפתם אותו שגם אתם הרטבתם עם מאוחר? בשיחה כנה?
איך קופצים למים ומתחילים תהליך של טיפול זוגי?קנקן שבור
אני מכאן, פתחתי משתמש חדש, כי הגיע הזמן להחליף אחד יותר מידי פרטים מצטרפים לתמונה שלמה...
רבנו ביום שישי, לצערי עוד אחד מהמון המון ריבים שיש לאחרונה
אם פעם היו ריבים כמו כל זוג, היום אני מרגישה שזה רק עניין של זמן עד הבא...
קצת רקע, נשואים עם פזמ יפה, לא זוג צעיר, יש כמה ילדים
בסהכ החיים יפים, אבל בשנתיים האחרונות משהו רוחק יותר מהרגיל.
הוא מפרנס עיקרי, ב"ה מרוויח טוב, אבל עבודה אינטנסיבית ודורשת. ככה שכל עול הבית והילדים עלי בבלעדיות, מלבד סופשים
אני גם עובדת, משרה מלאה (8 שעות שזה משרה מלאה במקום שאני עובדת בו), אבל משרה שממש מאפשרת לי לשלב את הבית והילדים (עזבתי כמה מקומות שהיו מאוד דורשים עד שהגעתי לנוכחית, בשכר מופחת...)
אני מקלה על עצמי במה שאפשר למיקור חוץ, אבל אני קצת פיקית וקשה לי לשחרר, אז עדיין יש עלי עול גדול וב"ה הילדים גם דורשים את שלהם (מעדיפה לקחת עבודות בתשלום על כל מה שלא קשור בגידול שלהם, גם ככה אני חוזרת איתם ב4 הביתה ומתי נשאר לי לחוות אותם?)
הוא חוזר בערב אזור 7 כשכולם כבר מקולחים, שבעים ומחכים רק לנשיקת לילה טוב שלו במיטות...
כשאני מנסה לשים אצבע על הנקודה שהיא הכי טריגרית לריבים, גם של זה הנוכחי, זה שאני מרגישה מצידו חוסר כבוד והערכה. ודיברנו על זה המון המון, גם בזמן ריב גם בזמני שלום, עדיין זה עבודה שהוא צריך לעשות עם עצמו והוא לא עושה (הוא אפילו הודה בשישי האחרון שזה נטו אגו, אבל עד כה לא שמעתי מילת התנצלות)
בשישי האחרון העניין התפרץ סביב זה שאני אמרתי לבת שלי לא לעשות משהו, והוא בפנים שלי סתר את הדברים שלי ואמר לה את יכולה. הבלגתי ואחרי כמה דקות באתי אליו ואמרתי לו, אך ורק לו, לא לאוזני הילדים (שהיו בסביבה אבל לא היו אמורים לשמוע) שזה לא מקובל עלי שככה הוא סותר את הדברים שלי ועוד בפני הילדים ושזה משפיע אח"כ על המשמעת שלי כלפיהם במשך כל השבוע... וזה משפיע, תאמינו לי. ודיברנו על זה כל כך המון
הוא לא אהב את ההערה וענה לי בטון חא ממש נמוך ואז גם אני הרמתי קול והיתה מריבה ממש מכוערת ובטונים לא יפים
והילדים
אני יודעת שגם אני אשמה, אבל תאמינו לי שאני רוויה, כל כך רוויה. מבינה כבר תקופה ארוכה שאנחנו צריכים עזרה חיצונית, איך לנהל את הריבים שלנו, איך לתקשר (למרות שיש שיפור בנושא התקשרות, אני קוראת על זה המון ומנסה ליישם, אבל מצידו אין כל כך שיתוף פעולה ובסוף זה מתפוצץ אחת לכמה זמן)
היתה שבת של נתק בינינו, לא החלפנו מילה
ציפיתי שיבוא ויתנצל, שיגיד משהו, רק משהו שנוכל לנהל שיח שבסופו נשים, אבל זה לא קרה
ולא בא לי להיות אני זאת שנותנת את הסולם, הייתי שם כל כך הרבה פעמים, תמיד תמיד אני זאת שמביאה לסיום ריבים, הוא תמיד ישתבלבל לא יגיד מילה, ויחכה שאני איזום את הפיוס (אני גם נוטה להשתבלל אבל עבדתי על זה הרבה ונראה לי שמצידי יש שיפור)
וממש לא בא לי עכשיו שוב "להכנע" לאגו שלו. מגיע לי לשמוע מילות פיוס בלי שאכניס לו את זה לפה
מקווה שאני לא נשמעת ילדותית ויש פה מי שמבינה את המקום והצורך שלי.
אני נותנת כל כך הרבה לבית, מאפשרת לו כל כך הרבה, אני לא מספיק מוערכת ומרגישה אפילו קצת קטנה לידו כשהוא מתחיל במשחקי אגו שלו
מחר הוא עובד מהבית, בא לי לקבוע לו עובדה בשעה 15:00 לעדכן אותו שאני לא חוזרת הביתה ושהוא אוסף את הילדים. אני צריכה זמן לעצמי, אצא אחרי העבודה אשתחרר קצת אנשום אוויר ואחזור בערב הביתה... לא יודעת אם זה רעיון טוב או רק יגביר את הלהבות
בסוף יצאה פריקה ענקית וזה ארוך, מקווה שתהיה מי שתצליח לקרוא ולייעץ לי עיצה טובה (בבקשה תשתדלו בלי "להמריד" אותי נגדו, אני גם ככה טעונה, מחפשת באמת לשמוע עיצוב טובות ונכונות איך לפעול עכשיו)
וגם בעיקר איך תופסים אומץ להתחיל טיפול זוגי, ואיך מוצאים מישהי טובה? אשמח להמלצות, אזור ירושלים, גמישים
זוג דוס למדי
תודה למי שקראה עד עכשיו
וואי ממש מתסכלDoughnut
תודה רבה, באמת חשבתי עליה רואה פה המלצותקנקן שבור
אני חוששת שפגישה בזום לא תהיה אפקטיבית כמו פגישה פרונטלית
יש פה מישהי שיכולה לעשות לי השוואה ביניהם?
וגם איך מקבלים אומץ? פשוט לקבוע? ואיך מתחילים לשתף מישהי זרה בחיים שלנו?
זה נראה לי הר בלתי עביר
מסכימהDoughnut
שבמציאות זה הרבה יותר טוב מאשר בזום, אולי יהיו פה המלצות למישהי באזור שלכם ואולי תדברי קודם כל אתה בטלפון בשביל לבדוק אם זה יכול ללכת.
האומץ הוא בעיני פשוט לעשות את שיחת הטלפון הראשונה לברר, אח"כ זה מתקדם משם. אז בלי לדחות ובלי להסס להרים טלפון.
מבחינת הלשתף- המטפלת מכוונת אתכם כל פעם במה להתמקד וכו, את תראי שזה יזרום לך בעזרת השם ועם הזמן לומדים את זה.
דווקא לי לא הפריע כשזה בזוםנעמי28
לא הרגשתי הבדל משמעותי בטיפולים.
ולגבי שאר החששות, לגיטימי, תני לה להוביל ולהנחות אתכם.
וכן, פשוט לקבוע.
אני קבעתי איתה בזום, קיבלתי המון.nik
וואו ❤️נגמרו לי השמות
תודה רבה! מכל הלב ממש
באמת אני חסרת מילים 🥹🙏❤️
ולגבי אומץ פשוט להתקשר. כן.אוהבת את השבת
וואו אהובהנגמרו לי השמות
תודה ענקית 🙏
כ"כ מרגש ולא מובן מאליו, תודה לה'🙏
ריגשת אותי מאוד ❤️
לא יודעת מה להגיב להכלאיזמרגד1
חוץ מזה שבאמת נשמע כדאי לכם ממש ייעוץ זוגי, והצלחה עם למצוא את מה שנכון לכם🩷
אז מגיבה רק למה שכתבת על זה שמחר בר לך לקבוע לו עובדה ולא להגיע- נראה לי שזה ממש לא יהיה נכון... זה משהו חד צדדי בלי שיהיה לו אפשרות לתגובה וזה נראה לי בהחלט יגביר את הלהבות. ומאיך שכתבת זה נשמע קצת כמו ''נקמה'' וזה אף פעם לא מקום טוב לפעול ממנו.
אם את מסוגלת לשאול אותו אם מתאים לו לאסוף מחר ולקבל גם לא זה נשמע לי מצוין, אבל אם לא נשמע לי שפשוט כדאי לוותר על זה...
תודה על ההתייחסות, מעריכהקנקן שבור
ותודה גם על העיצה
אם אני שואלת אני בוודאות אקבל לאקנקן שבור
בטח בהתראה כזאת קצרה
כל פעם שלקחתי לעצמי פסק זמן לנשום זה היה על חשבון העבודה שלי, אף פעם לא שלו...
ומרגיש לי שאני צריכה לעשות משהו שקצת יזעזע אותו
אם משישי בצהריים הוא לא החליף איתי מילה, חוץ מבריב קולני, ומאז שתיקה ארוכה... אני לא ראויה למשהו?
הוא יודע שהוא פגע בי
את רוצה לפעול מדחף לנקום או מרצון באמת לתקן ?תגל ציון
כרגע לפי איך שאת נשמעת
זה נראה לי
שאת כועסת מאוד ופגועה
וזקוקה להביע את הרגש הזה למולו
והדמיון אומר
שאז ירגיש שטעה
ויודה בטעות
זה קורה לנו הרבה ברגעים כאלה
אבל
זה אף פעם לא נכון לפעול מפגיעות לא מעובדת
ומדמיון שאם אני אצא למלחמה ו אכעס-אתעק-אשתוק-אתעלם-אנהג בכל דרך כוחנית
אז אקבל מענה רגשי שאני זקוקה
והאמת היא שזה רק עושה ההפך ומעמיק את הפגיעה
ולדעתי
צריך הפרדה
מה שאת מרגישה -זה אמיתי וכואב לך באמת
ואת צודקת מגיע לך לקבל מקום והכרה והקשבה לתחושות שלך
אבל צעד ראשון זה שאת תתני את זה לעצמך
ולא תתלי את זה רק אם הוא יכיר בצדק שלך
אלא תהי בחמלה לעצמך
תני לעצמך להוציא מהלב מה שאת מרגישה
אבל מולו
אל תפלי לאשליה שאם תפעלי מאמוציות זה יעזור
הלב רק יתרחק
הפער יעמיק.
מה כן
אחרי שהרגש קצת ירגע ולא תהי מוצפת
תעצרי
תרשמי לעצמך
בכללי לא רק מול הסיטואציה
מה את מרגישה -
מה את זקוקה ממנו
אבל בנוסף תביטי גם בכנות ותכתבי איפה את אולי גם לא מדויקת ,ולא פועלת ממקום שגם רואה אותו..
איך היית רוצה להגיב אחרת ככה שלא יגרור אתכם למריבה
ומתוך זה תדברי איתו על הכל
תשתפי מה את מרגישה
מה יעשה לך טוב- למה את זקוקה
אבל גם תקחי אחריות על חלקך ותשתפי אותו אי פה אולי לא דייק. ולא ראית אותו מספיק
ותשאלי אותו מה גם הוא צריך ממך אחרת
תודה על התגובה מעריכה ממשקנקן שבור
כן אני יודעת שאני פועלת מרגש ולא משכל
ושאני מוצפת
ושזה לא מקום נכון לפעול ממנו
אבל אני די מיואשת
את כל הדברים היפים והנכונים שכתבת (רובם) כבר עשיתי בפעמים קודמות
אז זה עזר לסיים את המריבה יפה (בעיני בלי שהיה לו חלק בפיוס), ואולי זה עזר לקצת זמן אחרי
אבל מהר מאוד חזרנו לדפוס המוכר, זה לא באמת חלחל לא באמת עשה שינוי
ואני יודעת שדברים לוקחים זמן וזה תהליך
אבל אני מצפה בגרף לראות איזה תנודה משהו
לא לחזור כל פעם לאותה נקודה ואולי אפילו מתחתיה
אז כבר לא יודעת מה לחשוב ומאיזה מקום לפעול
באמת טיפול זוגי יכל ממש לעזור לכם לצאת מהמעגלתגל ציון
לכל זוג יש גינמיקה ומן משחקי תפקידים קבועים שכשהם לא מביאים תוצאות טובות אז חשוב לעצור ולהבין איך כל אחד יכל להתמקם אחרת כדי שהריקוד ישתנה
עזרה מבחוץ מאוד עוזרת לזה
איך
לא חושבים על זה מדי
מבקשים המלצות באזורך
מרימים טלפון וקובעים פגישה
אפילו אם הוא לא מוכן תלכי לבד זה גם משמעותי
ברור שאת ראויה ליותר מזהאיזמרגד1
וזה כואב ממש🩷
אבל אני עדיין חושבת שזה צעד שהוא קצת הכרזת מלחמה, של להיכנס איתו ראש בראש ואני באמת לא חושבת שזאת הדרך
אני חושבת שרוב הבני אדם לא יגיבו לכזה דבר בהתפייסות ובהבנה שהם טעו, אלא בכעס, בתחושת ניצול אולי ובסוג של ''מגיע להם'' כל מה שהוא עשה עד עכשיו, ובמקום לפייס ולקרב ביניכם זה רק ירחיק ויעמיק את המריבה.
במקום זה תיקחי לעצמך קצת זמן לנשום בעצמך, אולי תזמיני לך משהו מפנק ותנשמי קצת
אפשר אולי רק להגיד שאת פגועה ומחכה לפיוס, בלי לשים לו מילים בפה או משהו
יש הרבה דרכים של איך לנהל את זה גם בלי להכריז מלחמה...
להגיד לו שאני פגועה ומחכה לפיוסקנקן שבור
זה לא להכניס לו מילים (או מעשים) לפה?
נמאס לי שכל פעם שהוא פוגע או שאנחנו בריב אני צריכה לבקש את הפיוס
מבינה את הנקודה?
ותאמיני לי שדיברנו על זה גם בזמני שלום
אני יודעת שכל מה שאני כותבת פה בסוף מוביל לזה שאני צריכים עזרה חיצונית
אני מקווה שהפעם הזאת אקבל את האומץ לעשות את הצעד הזה
החלטתי שהיום אחרי העבודה אטפל בזה
תחזקו אותי
ותודה גם על המקום לפרוק, לבנתיים זה עוזר לי קצת להרגע
במקרים דומים, שקשה לי לעשות את הצעד הראשוןכולנהאחרונה
אם אני מאמינה שהוא בחור טוב ורוצה בטובתי סה"כ, אז ככה אני הופכת את זה למשהו טכני, כמו שהיה מבקש ממני להכין לו ארוחת ערב כי הוא גרוע בבישולים, לא הייתי מכינה?
זה לא אומר שלא צריך לטפל בשורש, אבל זה כן עוזר לי לגייס כוחות להיות המובילה הסליחה
את נשמעת מהממתשוקולד פרה.
עם הרבה מודעות, הבנה ואינטליגנציה רגשית.
שקלת אולי ללכת לליווי אישי?
כי לפעמים ייעוץ זוגי הוא הרבה פעמים מקום שבו אנחנו רוצים שהיועץ ישפוט בינינו, או שאנחנו מביאים לשם כאבים וטענות, ולא תמיד זה מקרב
אני הרגשתי שזה מאוד לא מקרב בינינו.
אבל כן עשיתי קורס של ליאת פיין שמדברת לנשים בלבד, ומשם לקחתי תובנות ויישמתי אצלנו, וזה באמת מאוד עזר.
תודה רבה! את בעצם מתכוונת ללכת לטיפולקנקן שבור
או ליווי כמו שקראת לזה, רק בשביל עצמי?
אם כן, האמת שחשבתי על זה, גם כי אני לא יודעת כמה בעלי יזרום...
יש מצב כזה שמתחילים לבד ואח"כ אם יש צורך (ואני כן חושבת שהוא צריך לפחות כמה מפגשים) זה הופך לזוגי?
תלוי עם מי את עובדת..לפניו ברננה!
יש מטפלות שעובדות רק עם נשים ויש מטפלות שיכולות לעבוד עם צד אחד ועם משולב..
לגבי היום בצהריים, בא לי להציע לך לכתוב לו שאת ממש צריכה שקט והתאווררות וזמן התאפסות, ושאת מתכוונת למצוא בייביסיטר שתקח את הילדים מהגן כדי לאפשר לך את זה.
אם הוא ירצה לקחת על עצמו את עול הילדים - נפלא, אם לא - באמת תמצאי בייביסיטר או תפזרי אותם בין חברים כך שאת תקבלי מילוי לצורך שלך..❤️
בהחלט ישתוהה לעצמי
הרבה מטפלים זוגיים עושים באופן כללי לאורך התהליך מפגשים רק בנוכחות צד אחד.
בסוף קשיים במערכת הזוגות יושבים בדרך כלל על קשיים אישיים של כל אחד מהצדדים ועל אמונות והתנהלויות שמנהלות אותו בכללי בחיים
מניסיון לא הייתי חוששת שזה ירחיקאנונימית בהו"ל
אני חושבת שטיפול זוגי איכותי ממש מקרבאוהבת את השבת
יש היום מאמנות זוגיות לנשים שממש יכולות לעזור!16210
לגבי היציאה לעצמך16210
דבר ראשון חיבוק.אונמר
נשמע שאת ממש בהתשה כבר.
זה מתיש להיות במריבות ומלחמות.
אז חיבוק.
דבר שני - טיפול זוגי זה לא מים כזה עמוקים ועופי על זה.
את חושבת שהוא יסכים לבוא איתך?
אם כן אז יש לי המלצה למישהי ממש טובה שעזרה לנו מאד מאד באזור ירושלים. אם את בקטע תכתבי לי מסר או אישי.
ולגבי להודיע לו שאת לוקחת את היום להירגע -
זה ממש תלוי בדינמיקה ואם הוא יודע ומכיר את ההתמודדות עם הילדים או בכלל לא.
ולדעתי את גם יכולה להגיד לא בהודעה חד משמעית שאת ממש צריכה את זה.
יתן תודה לא יתן חבל. אבל לנסות תמיד אפשר.
תודה רבה לכל מי שהגיבה! מעריכה מאודקנקן שבור
וואו את מהממת!!!! כמה מודעות.... אלופה!אוהבת את השבת
וכן כן כן!!!
ללכת לייעוץ
זה מדהים
אם כבר הרגיש ממזמן שאתם צריכים ובינתיים הריבים מסלימים אז כדאי לקפוץ למים עכשיו ולא לחכות עוד עד שיהיה יותר ויותר קשה...
אנחנו היינו אצל @נגמרו לי השמות ובאמת היה לנו ממש ממש טוב!!
היא מקבלת גם בזום
אבל אנחנו העדפנו רוב הפעמים לנסוע מירושלים אליה
כי תכלס זה כיף לשבת פנים אל פנים ומקפיץ בהרבה
ממש ממליצה לך פשוט להתחיל..
אז נוסעים כמה פעמים ומרוויחים גם מהנסיעה והיציאה..
אחרי הייעוץ אני יותר מבינה את המשנה "אלו דברים שאדם אוכל פרוצים העולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא.. ומביא שלום בין איש לאשתו.."
הבאת שלום בתוך הבית מביאה ככ הרבה לחיים שקשה בכלל להסביר...
נותנת כוח לאיש, לאישה, לילדים, השראת שכינה... זה נוגע ומשפיע על הגרעין הכי עמוק בחיים ומשם לכל המעגלים - טוב שמתרחב ומתרחב..
וגם אנחנו דחינו את זה הרבה איזה שנתיים שלוש ומזל שלא דחינו יותר.. חבל על כל רגע כזה....
מדהים שאתם מדברים ואת מסבירה אבל כנראה שצריך כאן איזה שהוא עזרה קטנה מבחוץ.. וטוב ישש לכם את הבסיס...❤️❤️
תודה יקרה, עודדתקנקן שבור
רחובותתגל ציון
תודה רבה יקרהנגמרו לי השמות
תודה לקב"ה שהכל ממנו
ההודעות שלכן פוגשות אותי בעומק של התרגשות והוקרת תודה... (ממש עד לכדי דמעות 🙌🥹)
כ"כ מחמם את הלב ויקר לי לקרוא,
באמת קשה למצוא את המילים אבל הלב ממש עולה על גדותיו, פשוט תודה ❤️
שאלה למנוסות - הקאות קשות בהריוןפצלשחדשש
אני בתחילת הריון ודווקא מבחינתי יחסית מרגישה בסדר
כן בחילות והקאות מידי פעם אבל הרגשתי שזה נסבל ואני לא לוקחת בונג'סטה.
אתמול בערב הקאתי בטירוף, רצף של הקאות שלא נגמר
כבר לא היה מה להקיא והבטן התכווצה עוד ועוד ועוד.
הרגשה מזויעה....
הרגשתי שהעיניים שלי יוצאות מרוב מאמץ.
בסוף זה נרגע והלכתי לישון חלשה בטירוף.
מהבוקר הפנים שלי נראות לי אדומות ונפוחות
שמתי מלא מייקאפ שלא ייראו את האדימומיות.
בקיצור למנוסות, מכירות דבר כזה? ממש נלחצתי....
לא מנוסה בזה אבל נשמע מאוד הגיוניאורוש3
לתיאור. נימים קטנים התפוצצו בפנים מהלחץ.
אבל מקווה שהיום נחת ושתית הרבה להשלים את זה.
תרגישי טוב
תודה רבה היום ב"ה מרגישה יותר טובפצלשחדשש
וכן עבדתי ממש יום קצר ונחתי מלא.
תנוחי ותשתי הרבה, אולי התייבשות?ממתקית
או שמתחיל לך היפרמאזיס...ככה היה מתחיל אצלי
או וירוס כלשהו
תודה רבה! רק לא היפרמזיס...פצלשחדשש
היה לי בעבר וזה סיוט אמאל'ה ואבאל'ה
נכון באמת סיוט.ממתקיתאחרונה
אבל כתבת שאת מרגישה טוב...
אז כנראה וירוס או התייבשות קלה
תשתי הרבה
תאכלי טוב ותישני טוב
איזה שבוע את?שירה_11
או שזה מחמיר או שזה פיק כזה שיעבור
קשוח ממשממש
חיבוק
תודה על החיבוק! אני בשבוע 8 ב"הפצלשחדשש
אני עם בחילות והקאות בערך מהשניה שנכנסתי להריון
אבל יחסית לא נורא, מקיאה בדר"כ בערך פעם ביומיים שלושה
רק אתמול זה היה ממש ממש זוועה. וגם בשישי הרגשתי מאוד לא טוה
הגיוני מאד. מניסיוןתהילה 4
מתפללת איתך שזה היה חד פעמי
תודה רבהפצלשחדשש
לא נראה לי שצריך עירוי
היום שתיתי מלאאא
מקווה שלא יחזור על עצמו
ותודה על ההזדהות!
כיוון נוסףשמ"פ
אם זה היה חד פעמי יד וירוס בטן שכרגע מסתובב אז יש מצב שזה זה ?
בכל מקרה, תנוחי ותנסי לשתות
המשך הריון קל ויתקין בע"ה!
תודה רבה!פצלשחדשש
זה לא נראה לי וירוס, כל הזמן יש לי בחילות והקאות פשוט אתמול זה היה נורא ואיום.
ואי ואי ,תשתי מלא נוזלים לא משנה איזהמולהבולה
כירורוג שדשמעונה
לגבי ההנקה- תלכי גם בהנקהיעל מהדרום
לק"י
נראה לי שלפעמים אומרים להניק לפני התור.
ויש לך שרשור המלצות נעוץ בראש הפורום.
רק בריאות!
בעז"ה שיהיה שום דבר!מכחול
בהחלט יבדקו גם בהנקה. עדיף לנסות להניק/לשאוב בשעה-שעתיים לפני התור.
בהצלחה!
זה לא מספיק רק בדיקה ידנית של כיורג שדמפלצתקטנה
אם בדיקה ידנית שלילית, צריך גם ממוגרפיה?שמעונה
חד משמעית כןמפלצתקטנה
מציעה להזהר מפניות באישי בנושא כזהיעל מהדרום
ממליצה על אולטרסאונד וממוגרפיהמפלצתקטנה
לא להסתפק בבדיקה ידנית של כיורג שד. ואם אומרים לך "את צעירה לא צריך" תתעקשי. בע'ה זה כלום ושום דבר
איזה קופה את?שושנושי
לי היה בהנקהשושנושי
אמאל'ה החרדה לא יכולה לתאר לך - זה היה בלוטה של חלב, משהו כזה.
רופאה שבדקה אמרה שתקין והמשכתי הלאה.
חצי שנה לאחר מכן, אחרי שכבר הפסקתי להניק - שוב גוש במקום אחר. עשיתי אולטרסאונד הרופא שעשה את זה היה נוראי אבל עזבי - בשורה התחתונה בתוצאות הייתה צינורית סתומה (למרות שהפסקתי להניק כמה חודשים לפני כן). המליצו ליטול אנטיביוטיקה וזה דיי נעלם. צריכה לחזור על האולטרא עוד שנה
לאומיתשמעונה
תראי את ההמלצה שלי בשרשור הנעוץ. אותי הרופאה שולחתאמהלהאחרונה
בקביעות לUS. בגלל מבנה שד ייחודי לטענתה ממוגרפיה לא תהיה אמינה אצלי אלא רק US.
כל כירורג יכול להסתכלשאלת היריון
זה משנה שאת מניקה אבל עדיין צריך להסתכל ואפילו יותר.
אפשר לנסות להראות ליועצות הנקה.
נבדקתי כמה פעמים בהנקהמתיכון ועד מעון
ובהחלט אפשרי לעשות את כל הבדיקות בהנקה.
לעיתים שולחים למכון יותר מומחים לUS בשל קושי בפענוח
המדבריום בבאר שבעעוד מעט פסח
האם לדעתכם יהיה נעים באזור יולי, או שיהיה חם מדי?
בונוס- אם יש למישהי עוד רעיונות למקומות כיפיים עם הילדים בבאר שבע (בלונדע היינו...).
חם בטח שיהיה חם שיח סוד
קיץ ישראלי
אבל שמים בגדים נוחים קרם הגנה כובע הפסקות מים וזורמים
יש פארק גדול ממש שווה להעביר יום שלם לא זוכרת את שמו
האמת היינו שם בקיץ לפני שנתיים, והיה ממש בסדריעל מהדרום
לק"י
(והיינו גם בחורף בשה שעברה, והיה ממש חם. והייתי בהריון, אז בכלל היה קשוח).
אבל כדאי לבדוק שהמעלות לא גבוהות מידי.
כי נראה לי שיש שם הרבה שמש.
אולי את מתכוונת לפארק אשכולכבת שבעים
יש את פארק האריה, זה השם הרשמי שלו?קנקן שבור
לא היינו קיבלנו המלצה חמה ללכת
מתכננים לנסות הקיץ
איפה זה?יעל מהדרום
הלכתי לגוגל, באשקלון... סליחה זכרתי משהו דרומיקנקן שבור
לדעתי לא ללכת בקיץשירה והודיה
תשמרי את זה ליום חורפי נעים, מקסימום עונות מעבר.
אין שם מספיק צל, והרבה מהאטרקציה זה המתקנים לילדים. אם חם להם הם לא יהנו וחבל..
חם שם!! בטח ביולירק טוב!אחרונה
יש כל מיני פארקים בבארשבע. לא מכירה, אבל מגוגל נראה שיש פארקים גדולים וטובים.
עוברים תקופה קצת מלחיצהאנונימית בהו"ל
הרופא הפנה אותנו להרבה בדיקות בעקבות כתמי חלב בקפה שיש לתינוקת בת 7 חודשים.
יוצא שאני חושבת על זה הרבה וגם קצת לחוצה.
היינו אצל רופאת עור שקצת הרגיעה אותי ואמרה שזה נראה שאין לה מחלת עור מסויימת שבגללה כל הבדיקות אבל בכל מקרה לעשות את הבדיקות.
ב"ה היא תינוקת מתוקה שמתפתחת יפה.
השאלה מה עושים עם הדאגה והלחץ?
שיתפתי את בעלי אבל הוא לא לחוץ ולא מבין ממה אני דואגת.
אני מחפשת מה אפשר לעשות כדי להפיג את המתח,
איך אפשר לעבור את התקופה הזו של הבדיקות והחוסר וודאות
קצת יותר בקלות
ואם יש לכן המלצה לרב שאפשר להתייעץ ולקבל ברכה גם מאוד אשמח.
תודה רבה!!
לא מספיק הבנתי את הסיטואציה מההודעהאמא לאוצר❤
אבל אם החשש הגדול שבגללו כל הבירורים הוא ממחלת עור
אז אני כאן כדי להרגיע שגם אם יש לה מחלת עור שתישאר איתה לכל החיים, הכל טוב! חיים עם זה. זה לא כזה נורא. זה מבאס, זה מציק, זה משהו להתמודד איתו... אבל זה תיק כמו שיש לכולם וזה לא תיק כזה גרוע
ומה זה חיים עם זה, באמת!
יש לי 2 מחלות עור, מגיל צעיר, ויש תקופות שהן ממש גרועות
להגיד לך שזה כיף? שלא הייתי מעדיפה לוותר על זה? ברור שלא .
להגיד לך שזה נורא וזה שווה את כל הלחץ שלך? וואי מה זה לא... באמת נשמה שחררי💓💓
וברור שהיא מתפתחת יפה..אין למחלת עור שום קשר להתפתחות, לקוגניטיביות, לשכל, זה פשוט לא קשור לשום דבר...
זה חשש מתסמונת ספציפיתהשם שלי
שיכול להיות בה גם עיכוב התפתחותי.
החשש העיקרי הוא מהתפתחות גידולים.
היישירה_11
תקופה לא פשוטה, החוסר וודאות הזה קשוח כי אין לך במה להיאחז ואז את עסוקה בעיקר בדמיונות וחששות
ותקופות כאלה אני מעבירה בשיעורי אמונה זה כל כך מחזק אותי ממש אויר לנשימה.
ולגבי רבנים… תלוי מה הסגנון שלכם יש הרבה רבנים גדולים ב"ה
יש את הרנטגן בנתיבות שעניינים רפואיים הרבה נעזרים בו ומקבלים את הברכה שלו
היי, באמת תקופה לא פשוטה...פאף
אם זה מעודד אותך אני מכירה תינוקות וילדים עם כתמי חלב בקפה שהם בריאים לחלוטין, וגם התסמונת שממנה חוששים היא גנטית-אם אין חולים במשפחה-החשש שיהיה משהו הוא דיי קלוש...
אני חושבת שזאת תרופה שצריך למקד את הראש בדברים אחרים קצת, ולזכור שאת עושה את ההסתגלות שלך, מעבר לזה-זה לא בשליטתך ...
ואולי למצוא דמות שהיא לא בעלך קצת לשתף אותה בדברים, כמו חברה, מישהי שהיא לא לחוצה וגם לא קרובה לזה (בניגוד לסבתא) ואת תוכלי לפרוק את הדאגות שלך...
הייאישהואימא
אם את מתכוונת לתסמונת לאופרד (נונאן) תכתבי לי בפרטי.
לדעתי nf1אורוש3
זה לא נוירופיברומטוזיס?מקקה
זה החשד אבל מקווים שזה לא זהאנונימית בהו"ל
חיבוק גדול. נראה לי בעיקר להסיח את הדעתאורוש3
וכמובן תפילות.
לתינוק שלי בן שנה וחצי יש כתם אחד באזור הבטן, אניאביגיל ##
צריכה להילחץ?
סליחה על הניצחון🤭
ולך פותחת יקרה, מאחלת לך שהתרופה הזו תעבוד מהר ותגלו שהכל בסדר בעז"ה
אולי תכתבי לך כמה משפטים חיוביים
ותגידי אותם לעצמך בזמנים שהמחשבות השליליות עולות לך
לא חושבת, זה רק אם יש כמה כתמיםאנונימית בהו"ל
תודה לך. בשורות טובות בקרוב🙏🏼🙏🏼🤍אביגיל ##אחרונה
כאבי ראש כרוניים?…חמדמדה
מאז שאני זוכרת בתקופות של מחזור אני עם יותר כאבי ראש מרגיל, וצריכה אקמול או אפילו שניים
אבל בהריון הזה זה כבר ממש חריג לי
הראש שלי כל הזמן כבד וכואב
לעיתים יותר לעיתים פחות
אבל כמעט כל יום לוקחת שני אקמול, וגם זה לא תמיד עוזר
ועכשיו אני מנוזלת גם אז בכלל הכל כואב כי הסינוסים…
וקצת מדאיג לי פתאום, הגיוני ככ הרבה כאבי ראש בהריון?…
מצריך בדיקה? (המעקב אצל הרופאת נשים עוד איזה שבועיים וגם אני לא מכירה אןתה ככ הייתי צריכה לעבור מהרופאה הרגילה שלי, אז לא יודעת איך היא תהיה כי נגיד אמרתי לה שאני ממש ממש מאוד עייפה וחלשה והיא אמרנ לי את בהריון… כן אבל זה לא הריון ראשון… אני יודעת מה זה חולשה של הריון)
בקיצור אני תוהה אם לחשוש או לא
את שותה?.אורוש3
הייתי מתגברת שתיה, מתייעצת בינתיים. יש בחלק מהקופות מוקד הריון שאפשר לדבר עם אחות.
והאמת מנסה להפחית אקמול.
אם אין חום אז ממש עדיף להמעיט וזה גם ככה חצי כח לכאבי ראש.
כן. ברוב הימים מגיעה ללפחות שני ליטרחמדמדה
חושבתתקומה
שכן מצריך ייעוץ, אם זה באופן יומיומי.
לא צריך לחכות לרופאת נשים, רופא משפחה אמור לדעת לתת מענה והכוונה.
וגם הייתי שואלת לגבי האקמול, יודעת שזו תקופה מאושרת בהריון, אבל כן הייתי בודקת לגבי שימוש יומיומי בה
נשמע שצריך בדיקה. לדעתי להתחיל עם רופא משפחהבאתי מפעם
לי היהרקאני
כל תחילת ההריון
עד אמצע השליש השני
כאבי ראש נוראיים כל הזמן
הרופא אמר לי שזה תקין
גם לי היהכורסא ירוקה
גם כן שליש ראשון עד תחילת אמצע השני.
חשבתי שזה נורמלי אז לא נבדקתי
אני חושבת שבעייתי בהריון לרחת הרבה אקמול..אוהבת את השבתאחרונה
יש לי תואר 1 בהוראה אבל לא מוצאת את עצמיפומלה
מאוד קשה ושוחק
לא יודעת מה לעשות
אני גם כמוך 
לומדת כעת
לא יודעת אם מעודד
אבל אולי...
אני פרשתי מזהשירה_11
אז מה את עושה? הסבה?פומלה
הייתי מנסה קודם כל לעשות שינוי במסגרת מה שלמדתידרשתי קרבתךך
זאת אומרת לחפש תפקידים יותר רגועים בהוראה , לנסות דברים שלא ניסית
למשל אם את מחנכת , להפוך להיות מורה מקצועית ..
אם את מורה מקצועית ועמוס לך, לחפש מקום פחות אינטנסיבי ועם מרדף או שעושה מצפון למורים.
לפעמים זה יכול להיות פתרון טוב שלא ידרוש ממך לוותר על מה שלמדת וללמוד לימודים חדשים
לי זה עבד כשעשיתי שינוי ממחנכת למורה מקצועית ומעבר לבית ספר שמנוהל בצורה יותר טובה שמורידה ממני דברים שלא אמורים להיות במסגרת תפקידי.
כמובן יכול להיות שזה בכל זאת לא מתאים לך ואז ברור שתעשי שינוי אבל כן הייתי ממליצה לך לבדוק את הכיוון.
בנוסףדרשתי קרבתךך
הבעיה שרוצים רק מחנכות, במקצועות שלמדתיפומלהאחרונה
אין לי יתרון וזה מבאס
נגיד מתמטיקה ואנגלית יותר קל להיות מקצועי