לא "מיהרתי להיפגע"..

אדרבה, תחילה קראתי בחיוך. והסתפקתי אם בכלל להגיב.

אח"כ ראיתי שכבר דברים חוזרים יותר מידי - וצריך גם להבהיר משהו עניינית לנושא.

אח"כ - שמתי לב שבאמת היתה גם הגזמה בפן האישי. ביחוד שמדובר ב"ניצלוש" שלם שמזכיר מישהו שכלל לא היה ב"עסק" ודן על דברים "בשמו" ומגיע להתבטאויות שאין להן מקום ולהצגת "עמדות" באופן מעוות.   אז זו לא שאלה של "כוונה" - גם אני מכיר מי כתבה.. - אלא שאלה של תוצאה. וגם התגובות מבחינתי היו בעיקרן על עצם הנושא וגישת-הדיון, שחשבתיו ראוי להבהרה. התמיהה ה"אישית" הוזכרה "מהצד" כאן. 

ולא מדויק ש"כולם מכירים", לפעמים בדמיון.

ואם מישהי מכירה קצת יותר מאחורי הקלעים ורואה לנכון לכתוב מה שכתבה כעת, כנראה שכך ראוי. טוב עשתה.

[ואני באמת מציע לא להמשיך. כתבה מה שכתבה - ודי]

סתם הסתקרנתי... אבל לא חייב לענות.

להסביר "לך"...

הסברתי לגבי תוכן הדברים, שלא היתה כאן איזו "היפגעות מופרזת מדקדוק".. וגם אני מסכים שאין "כוונות זדון"...

בקיצור, היית יכול לא לכתוב. חשוב בעיניך? אז איך אתה אומר, "נן, שוין".....

לא מבין למה דוקא זה חרה לך

אני אישית מורגל בחברה שאני חי לתרבות דיון שלא מזלזלים בי כל כך

וגם אם אנחנו לא מסכימים לא חייבים ללגלג

אז אני ממשיך הלאה, משתדל לענות עניינית כשאני חושב שיש טעם

אבל לומר שכולם מכירים, ואין רצון לפגוע, ו"יאללה, תחליקו"?

אז לא! אני ממש לא מסכים איתך!

זה לא ראוי שדיון יהפוך לכזה, לא ראוי לדבר בצורה כזאת, וזה לא בסדר!

ואם פעם אחת מישהו מוחה - הוא צודק!

מחכה לתגובה שלך

ב"ה

ארוון ביקשה סליחה במקרה שבו מישהו נפגע,

זה לא אמור להפוך לשרשור התלהמויות או שרשור כאסח.

סליחה,

כן כן,הדבר היפה הזה

שמבקשים ממישהו שאכפת לי ממנו

כשאני חושש שנפגע ממשהוא שאמרתי בלי כוונה..

ארוון כל הכבוד לך שביקשת סליחה , זה לא פשוט בימינו ואפילו קשה מאוד.

מה ההתנפלות הזו?

פחחחח נראה לכם??? 
מאיפה אני יודע? ובכל מקרה מיצו, מיצינו, מוצה העניין. 
בעצמי כמעט הגעתי לירוחם, אבל עצרתי בגבול באר שבע. 

סתם שאלה, נגיד ואתם נוסעים באוטובוס בשדרות\נתיבות ויש צבע אדום, מה עושים? קרה פעם למישהו? 

פתאום הפכתי מודע שהתגובה הזו הופכת לנצלו"ש, וזה מדרדר בכל מילה שאני מוסיף..   
טוב אהיה רציני, ממוקד, מפוקס, מודע, מכוון, מחושב, ישיר, כנה, דוגרי. 
יופי, עכשיו שאני כך, אפרוש. 
אעלק.. 
אז איפה היינו? 
רואים שאני חמוד יותר כשאני ישן. 
אחד הכינויים בדיוק שלח לי הודעה "מה אתה עושה שם?" 
|שורק|
כאן למשל זה היה יכול להיות חכם אילו המנהלים היו רואים אתה הטיוטה של התגובה
ואז היו יכולים למחוק את ההודעה לפני שהיא נכתבה, או לכל הפחות לפני פרסומה. 
עכשיו שאני חושב על זה, אני פה בערוץ 8 שנים, ופעם אחת לא נחסמתי, בושה וחרפה. 
איזה מקום מקבל אדם כמוני, וגרוע מכך, לא זורק אותי. 
אדמין, צדיקה, אלעד ושות, לתשומת לבכם.
"אני לא רוצה להיות חבר במקום שמקבלים בו אנשים כמוני".
לרגע עלתה לי מחשבה אולי להפסיק את התגובה ולפרסם.
|צחוק מרושע|
טוב, הולכים לנעול את השרשור הזה, נכון? 
אז צריך להוסיף כמה שיותר מילים לפני שיספיקו. 
יש פה באמת מישהו שקרא עד לכאן? 
לך ניק יקר שקורא בזה הרגע את המילה הזו, כן הזו, שעכשיו אני כותב, 
יש לי משהו לשאול אותך. כן כן אותך. השאלה שלי היא כזו: מה נשמע? 
לא יודע, סתם, כותב כותב. תענוג. אין לי באמת על מה לכתוב. 
הראש שלי ריק, אני עייף, הרגע נכנסתי הביתה מנסיעה ארוכה. 
צריך למצוא אוכל!!! שתיתי הרבה 4 כוסות. מיץ כן? 
אוכל, הרבה הרבה אוכל, ואז להציק לאנשים, ואז לישון, ואז להציק לאנשים. יש לו"ז. 
אפשר לפרוש. כל טוב לאלו שקראו עד לפה (ולך המדלג).

לילה טוב

לגולשים בפורום זה לגבי כך שאלה שאתה גר איתם חושבים אותך למשוגע בעקבות זה

שאחרי שאתה אומר להם לילה טוב

ולאחר שעה מחדרך נשמעים קולות צחוק רמים?

ועכשיו תענה ברצינות 

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

מה שלא הורג אותך - מחשל אותך.

מה שהורג אותך - מחשל את אמא שלך.

מה שהורג את אמא שלך - נותן לך שבוע "מיוחדת"...

נ.ב. הומור שחור זה מנגנון הישרדות אנושי.

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

מסופר כי לאחר מאסרו המפורסם בשנת תרפ"ז (שלזכרו נקבע חג הגאולה יב-יג תמוז), שאלו את הרבי הריי"ץ לתחושתו לאחר כל מסכת הייסורים שעברו עליו, והשיב:

"אם יציע לי מישהו למכור לי במיליארד, רגע אחד של ייסורים בעתיד – לא אקנה. ואם ירצה מישהו לקנות אצלי עבור מיליארד, רגע מייסוריי בעבר – לא אמכור".

אני חושבת שהקשיים הפכו אותי לאישה טובה יותר, עם יותר איכפתיות ותשומת לב לאחרים ולקשיים שלהם.

אבל, אני חייבת לציין שהקשיים שלי לא היו קשים כמו שהיו יכולים להיות בנסיבות אחרות, והייתי עם הרבה תמיכה מסביב.

גם בעבר,ברור

גם הנוכחיים.

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו