וראוי להשתתף בצערם של כל אלו שלא הבינו אותה.

יש לי הרבה חברים ננחים, ויש לי גם חברים אחרים, שאני לא משוכנע שהם שולניקים טהורים.

אבל לדעתי יש קו אדום שאפשר למתוח , ואני לא מתכוון בזה לכל מה שמכונה נפילות.

אדם חווה כל מיני נסיבות בחיים, כל מיני מעברים ואפיזודות והוא לפעמים נופל יותר או נופל פחות. הידע שקיים בתורת ברסלב, אינו מונע נפילות, אלא מאפשר התאוששות והתרוממות. זה חלק מהכוח של ברסלב, ובוודאי שזה היסוד שאפשר לה לשרוד , מול כל הרדיפות מצד חסידויות אחרות וגופים רבניים אחרים.

הקו האדום, נמצא במה שמכונה "מחלוקת על הצדיק."

מחלוקת על הצדיק היא פעולה, שהיישות הזו שנקראת ברסלב לא יכולה להכיל.

הדוגמא הכי קלאסית לזה, היא תלמודי תורה.

רבינו מורה לחסידיו הלכה למעשה, לא להיות מלמדים בתלמודי תורה. ההוראה הזו מתועדת שלוש פעמים, ב"כוכבי אור" , ב"חיי מוהר"ן" וב"שיחות הר"ן". הדברים ידועים מפורסמים.

כשאדם מקים כזה מוסד, תלמוד תורה או בית ספר לבנות, הוא חולק על הצדיק.

זו לא "נפילה", נפילה זה משהו שקורה לך במקרה תוך כדי תנועה. נגיד שהגעת לאיזו מסיבה בפסח ושתית כוס בירה, אף אחד לא אומר שזה בסדר, אבל יודעים איך לצאת מזה.

אדם לא פותח בית ספר במקרה, הוא משקיע בזה כסף, הוא משקיע בזה מאמץ , הוא משיג אישורים, מדבר עם ההורים , זה תהליך קשה וממושך שמושקעים בו משאבים רבים וכל השקעה וכל פעולה, כולם נעשים מתוך מחלוקת על הצדיק.

הצדיק אמר לא להיות מלמדים וחזר על זה כמה פעמים, זה ברור.

לכן מי שיש לו "מוסדות" כאלו , תלמודי תורה וכן הלאה, הוא חולק על הצדיק והוא מדיח את עצמו מכל קשר לתורת ברסלב. כאן נמצא הקו האדום בוודאות.  

א. טוב, בפעם הבאה, אם אתה מתבדח, אז תגיד... זה יחסוך לכולם עצבים ועגמת נפש..

ב.מה שאתה כותב כביכול מוכח ורהוט, ובכל זאת לא מקובל עלי.

ראשית- מי אמר שזה "הקו האדום"? אולי, לפי דברי ר' נחמן, הקו האדום הוא שמירה בסיסית של תורה ומצוות? אולי הקו האדום הוא התבודדות? על סמך מה אתה מגדיר ככה את הקו האדום?

שנית- נכון שר' נחמן אמר לא להיות מלמדים. שאלה- בחסידות ברסלב המסורתית שלפני השואה, וכן זו שלאחריה- במאה שערים: אין ולא היה להם בי"ס ות"ת משלהם? ומי מלמד או לימד בחיידר אצלם? חסידים מחסידויות אחרות? ליטאים? או שאנשים מתוך החסידות?

אני לא מצליחה לראות איך קהילה ברסלברית, שמורכבת בעיקרה מחוזרים בתשובה, יכולה לחיות בלי בי"ס ברסלב. זה קצת הזוי לצפות שלא יהיה בי"ס של קהילת ברסלב או שבבי"ס של ברסלב יהיו רק מלמדים ממקורות אחרים.

(אגב, לי אישית אין שום צורך לשלוח את בנותי לבי"ס ברסלב. הן יהיו בע"ה בממ"ד האיזורי...אבל יש קהילות של חוזרים בתשובה שהדבר הזה הכרחי להן, לפי איך שהן חוות את הענין)

אני יודע על שלוש ישיבות שהיו לאברכים מבוגרים שלמדו בחברותא, אחת באומן , אחת בלובלין ואחת בורשא.

תלמודי תורה לילדים לא היו.

גם היום, משפחות ברסלביות מקוריות, כמו לדוגמא המשפחה של אישתי שהם חסידי ברסלב יותר ממאה שנה, לא שולחים את הילדים לת"תים של "ברסלב" ולא שולחים את הצעירים לישיבות של "ברסלב". שולחים למיר, שולחים לקרלין, שולחים לכלל חסידי, יש אפילו בפנוביץ'.

מה שכן קיים, זו תנועת הנוער , מורשת הנחל, שהיא אותו נוער ברסלבי , שלומד בכל מיני ישיבות, אבל מתארגן באופן עצמאי בערבים , כדי ללמוד את תורת ברסלב. זה קיים כבר עשרים שנה וניתקלתי בהם כמה פעמים.

לגבי קהילות של בעלי תשובה, תהתני איך יכולים להיות ברסלב , אם הם חולקים על הצדיק.

ר' לייבלי אפטר

ר' שמואל מטעפליק

ר' דוב מנעמירוב

ר' הירש לייב וייסלייב

ר' חיים קיבליטשער

ר' ישראל קרדונר

ר' אברהם שטרנהרץ

ר' יעקב קלמנוביץ 

ועוד 

לפחות לגבי הרב הלפרין (קרדונר) שהיה ידוע בכך שיוצא להתבודדות במשך שבועות, אז איך בדיוק יכול היה להיות למלמד?

הוא היה מלמד בחברון במשך שלוש שנים כמדומני

לדוגמא , שמואל מטפליק היה סוחר.

ר' שמואל מטעפליק מאנשי המשא ומתן שבתלמידי רז"ל. מגדולי מקורביו של רז"ל איש עשיר ונכבד וירא ה'. נלווה אל רז"ל לשמשו בנסיעתו בשנת תקס"ז, לקרימינטשאק, נאווריטש, אוסטרהא וזסלב. כן נלווה אל רז"ל בשנת תקס"ח בנסיעתו הארוכה ללעמבערג.

ר' נתן היו מלמדים

הלשון לא כ"כ ברורה על מי מהם מדובר, אך לא עליו

"אחרי שהשלים את לימוד הש"ס כבר בגיל שש עשרה, הוא התחתן וכיהן כסופר סתם בטשערין. בגיל תשע עשרה התקבל כרב בקרמנטשוג. כאשר היה בן עשרים ושתים, סבו, הרב מטשערין ורבי אברהם בער (ראה לעיל) מינו אותו שליח ציבור בקיבוץ ראש השנה, באומן."

רַבִּי אַבְרָהָם שְׁטֶרְנְהַרְץ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, קִבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת מִשְׂרַת הַמְּלַמְדוּת לִבְנֵי רַבִּי 'בּוּנְיָא' מֵעִיר קְרִימֶנְטְשׁוֹק, שֶׁהָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל, וְהָיָה רַבִּי בּוּנְיָא שׁוֹלֵחַ עֲבוּרוֹ עֲגָלָה מְהוּדֶרֶת כְּדֶרֶךְ הָעֲשִׁירִים מִדֵּי תְּחִלַּת שָׁבוּעַ שֶׁתְּבִיאֵהוּ לִקְּרִימֶנְטְשׁוֹק וְתַחֲזִירוֹ בַּחֲזָרָה בְּסוֹף הַשָּׁבוּעַ, פַּעַם כְּשֶׁרָאָהוּ הָרַב מִטְּשֶׁערִין חוֹזֵר עִם הָעֲגָלָה הַמְּהֻדֶּרֶת, אָמַר לוֹ בִּקְפֵּידָא בִּלְשׁוֹנוֹ הַצַּח: "אַה, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ", וְהִדְגִּישׁ אֶת תֵּיבַת "בָּנוּ" כְּאוֹמֵר "בּוּנְיָא", כִּי לֹא מָצָא חֵן בְּעֵינֵי הָרַב זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה נְסִיעָתוֹ בְּמֶרְכָּבָה הֲדוּרָה כָּזוֹ הַמְּנַקֶּרֶת עֵינֵי הָאֲנָשִׁים, וְהִקְפִּיד עָלָיו מְאֹד

שיחות הר"ן

רמ

שָׁמַעְתִּי מֵר"א מִטֶּעפְּלִיק, שֶׁאָמַר לוֹ לְעִנְיַן מַה שֶּׁרְצוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לֹא הָיָה שֶׁיִּהְיֶה מְלַמֵּד כַּנַּ"ל, וְהוּא הוֹכִיחַ לוֹ שֶׁטּוֹב יוֹתֵר לִהְיוֹת מְלַמֵּד, וְסִפֵּר לוֹ בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁמְּסַפְּרִים בִּשְׁמוֹ שֶׁטּוֹב לִהְיוֹת מְלַמֵּד, עָנָה וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: אֵינִי יוֹדֵעַ אִם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אָמַר כָּךְ, וַאֲפִלּוּ אִם אָמַר כָּךְ – כָּל צַדִּיק הַדּוֹר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת גְּדָרִים וּלְהַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם כְּפִי אוֹתָן הַדּוֹרוֹת, וַאֲנִי אוֹמֵר עַתָּה שֶׁטּוֹב לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לִהְיוֹת מְלַמֵּד, וְסִפֵּר לִי הַנַּ"ל בְּשִׁנּוּי לָשׁוֹן מִזֶּה, אַךְ זֶהוּ הַיּוֹצֵא מִדְּבָרָיו. וּפַעַם אַחַת דִּבֵּר עִם אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו שֶׁהָיָה מְלַמֵּד, וְשָׁאַל אוֹתוֹ: כַּמָּה יֵשׁ לְךָ שְׂכַר לִמּוּד לִזְמַן? הֵשִׁיב לוֹ: כָּךְ וְכָךְ, וְחִשֵּׁב עִמּוֹ כַּמָּה עוֹלֶה עַל יוֹם, בְּוַדַּאי עוֹלֶה סַךְ מֻעָט מְאֹד, וְאָמַר לוֹ: אִם כֵּן תַּחֲשׁב עוֹד כַּמָּה עוֹלָה עַל שָׁעָה אַחַת שְׂכַר לִמּוּד, בְּוַדַּאי לֹא יַעֲלֶה כִּי אִם דְּבַר שִׁבּוּשׁ, אִם כֵּן כְּשֶׁאַתָּה מְבַטֵּל שָׁעָה אַחַת מִלִּמּוּדְךָ, אַתָּה אוֹבֵד עוֹלָם הַבָּא בִּשְׁבִיל דְּבַר שִׁבּוּשׁ (הַיְנוּ סָךְ מֻעָט), בִּשְׁבִיל גָּדוֹל אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם, אֲבָל כְּשֶׁתַּעֲשֶׂה מַשָּׂא וּמַתָּן וְתִגְזֹל חָלִילָה אֶת חֲבֵרְךָ בְּהַמַּשָּׂא וּמַתָּן אֵיזֶה דְּבַר שִׁבּוּשׁ גָּדוֹל אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם עַל-יְדֵי אֵיזֶה אֹנֶס, מֵחֲמַת שֶׁאִי-אֶפְשָׁר לִזָּהֵר וּלְדַקְדֵּק עַל פְּרוּטָה אַחַת, בְּוַדַּאי יִמְחַל לְךָ, אֲבָל הַשָּׁעָה שֶׁאַתָּה מְבַטֵּל מִלִּמּוּדְךָ, בְּוַדַּאי אֵין הַבַּעַל הַבַּיִת מוֹחֵל לְךָ בְּשׁוּם אֹפֶן.

רמא

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁהִקְפִּיד מְאֹד עַל הַמְלַמְּדִים שֶׁלּוֹמְדִים בְּעִיר אַחֶרֶת חוּץ לְבֵיתָם, וְקָרָא אוֹתָם בִּלְשׁוֹן גְּנַאי גָּדוֹל, וְאָמַר שֶׁהַמְלַמֵּד שֶׁלּוֹמֵד חוּץ לְבֵיתוֹ דּוֹמֶה אֶצְלוֹ כְּמוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית

חיי מוהר"ן עבודת השם 

כב

אָמַר רְצוֹנוֹ שֶׁכָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ לֹא יִהְיֶה אֶחָד מֵהֶם מְלַמֵּד, וְכַמָּה פְּעָמִים דִּבֵּר מִזֶּה.

שיש"ק

ב-תקלט

שָׁאַל פַּעַם אֶחָד מֵאַנַ"שׁ אֶת מוֹהַרְנַ"תְּ, אִם טוֹב הַדָּבָר שֶׁיִּהְיֶה מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ פַּרְנָסָה. עָנָה לוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ: "בְּאוֹתָהּ עֵת שֶׁתַּשְֹכִּיר אֶת עַצְמְךָ לִמְלֶאכֶת הַמְּלַמְּדוּת, תַּשְֹכִּיר אֶת עַצְמְךָ לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְתִתְפַּלֵּל בְּפֵרוּשׁ גַּם עַל פַּרְנָסָה, וְאַחַר זְמַן, תִּרְאֶה שֶׁהַצְלָחָתְךָ גְּדוֹלָה יוֹתֵר, מֵאֲשֶׁר אִם הָיִיתָ מְלַמֵּד

ר' נתן אמר (לא זוכר מה המקור): עדיף להיות מלמד, מאשר להיות סוחר בלי התבודדות

כי הוא עושה מסירות נפש, שלא להתבטא בשום דבר שיכול להביא מחלוקת.

הרב ברנר שאג עליו שלא יעז לעזוב

ואמר משהו שכמו שרבנו אמר שבזמנו עדיף בשביל עבודת ה' לא להיות מלמד, הוא אומר שעכשיו בזמננו עדיף כן להיות מלמד

(חבר שלי די יצא מבואס מזה, הוא קיוה שיעודד אותו לעזוב...)

אבל אני לא אומר שזה לא יכול לקרות.

אם חבר שלך אמר לו שהוא מתכוון לנטוש את המלמדות, כדי להפוך לקבצן, או בטלן או להתעסק ב"הפצה" , כלומר לנפנף בפונפון מעל טנדר של ננחים , סביר להניח שהרב ברנר , יגיד לו להשאר במלמדות.

זה גם מה שאני הייתי אומר לו, בכלות כל הקיצים, אבל תמיד יש מקרי קיצון , שאי אפשר לקבוע לפיהם.

מכל מקום, אותו מלמד מסכן, הוא לא אינדיקציה לעסקנים מפורסמים שמקימים בתי ספר ותלמודי תורה. 

והוא ענה בדיוק מה שעניתי לך.

תלוי מה הוא מתכוון לעשות במקום להיות מלמד.

מה שהוא זכר, שהיה מישהו נשוי עם ילדים , ולא ידע לעשות שום דבר אחר, רק שיום אחד בהיר , נזכר שאסור להיות מלמד.

במקרה הזה אני לא מתפלא על התשובה של הרב ברנר , כי הוא ממש שונא את ההשתוללויות של המתלהבים האלו שרצים לעשות שינויים דראסטיים בחיים, בלי לקחת בחשבון את ההשלכות.

הוא גם סיפר לי שהרב בנדר, גם היה מלמד תקופה מסויימת .

זה היה בתקופה שהוא נרדף על ידי השלטונות ברוסיה והקים ת"ת חשאי. אלו נסיבות מאוד קיצוניות  ואנחנו לא מדברים עליהן.

הנושא הוא, אותם עסקנים שמקימים מוסדות, בשגלל שהם רוצים את הכסף והם רוצים את הכוח ואלו חולקים על הצדיק ובוודאי מודרים מכל דבר שקשור לברסלב.

בין מנחה למעריב , בית כנסת באר שבע, זוננפלד 44

אבל מחר הוא לא יהיה, כנראה.

מה זה קשור?

הוא לא אומר של לשלוח ילדים לבית ספר. ברור שצריך לשלוח, הוא רק אוסר על חסידי ברסלב להיות מלמדים.

זה מאוד לא קשור.

עוד מקור,

קונטרס אבני"ה ברזל , ג' (מופיע בכוכבי אור)

אִי ש אֶחָד רָצָה לַעֲ שוֹת לְעַצְמוֹ מְלֻּמְּדוּת, וְאָמַר לוֹ מוֹהֲרַ נ"ת
הַ שכֵּּר אֶת עַצְמְךָ לְהַ שֵּם יִׂתְבָּ רַךְ לְהִׂתְפַּלֵּּל בִּׂ שבִׂיל פַּרְנָסָה
וּ בְפֵּרוּ ש בִּׂ שבִׂיל פַּרְנָסָה כִּׂי זֹאת אַתָּה מַרְגִּׂי ש הֵּיטֵּב, וּמִׂסְּתָמָא
תִּׂתְבַּיֵּּ ש וְתִׂתְפַּלֵּּל גַּם עַל רוּחָנִׂיּוּת

כך גם בכו'

אָמַּר לְר' חַיִּׂים בַּעַל מַגִּׂיהַּ , אֵּיידֶער אַזַא סוֹחֵּר אִׂיז שוֹין
גְּלַיְיכֶער אַ מְלַמֵּּד וָוארוּם אַ סוֹחֵּר הָאן הִׂתְבּוֹדְדוּת אִׂיז שוֹין
בֶּעסֶער אַ מְלַמֵּּד )בִּׂמְקוֹם כָּזֶה סוֹחֵּר כְּבָר יוֹ תֵּר טוֹב מְלַמֵּּד, כִּׂי סוֹחֵּר
בְּלִׂי הִׂתְבּוֹדְדוּת כְּבָר יוֹתֵּר טוֹב מְלַמֵּּד(, כִּׂי נִׂכְנָס בְּמָמוֹן חֲבֵּר ו:

נראה לי שאמירה כזו-  שמי שמקים מוסדות תורה ומי שמלמד בהם - חוצה את הקו האדום (שעדיין לא הסברת למה זה הקו האדום) - היא אמירה חריפה ולא נכונה.

בוודאי שמי שמקים מוסדות כאלו לא יכול להכלל בברסלב.

רשמו כאן שמות של מלמדים מברסלב,

רשמו כאן דברים נוספים.

ההגדרה שלך של הקו האדום, ויותר מכך- ההגדרה שלך שמי שנהיה מלמד חולק על הצדיק היא קיצונית, מניפולטיבית, ובעיני לא נכונה.

לאיסור המלמדות ואילו הרשימה שהוצגה, נראית מעורפלת והוכחה כבר כמוטעית בחלקה.

את מאוד מתאמצת לטשטש את האיסור המובהק שיש לעניין המלמדות, אבל אין לך שום טיעון נגדי, מול המקורות הברורים שהוצגו.

גם צריך לזכור , שאנשים לא נולדו לברסלב. גם נחמן מטשערין לא נולד לחסידות וגם ישראל הלפרין לא נולד לחסידות, אז זה שמישהו מהם פעם היה מלמד , לא מוכיח כלום, כי לוקח זמן עד שמפנימים בצורה טוטאלית את תורתו של הצדיק.

ברור, בכל אופן, שאלו שמנהלים ומקימים מוסדות כאלו, פועלים בסתירה ברורה לדברים מובהקים שרבי נחמן אמר וחולים על הצדיק.

שאלתי שאלה עניינית לגבי ת"ת של ברסלב בהווה ובעבר וקבלתי תשובות ענייניות.

ב.  בכל זאת הטענה שלך נראית מניפולטיבית. האם אתה גם חושב שמי שלא מתבודד כל יום הוא גם "חולק על הצדיק"? הרי ר' נחמן אמר בהרבה יותר משלושה מקומות להתבודד כל יום. ויוצא שמי שלא עושה את זה פועל בסתירה ברורה לדברים מובהקים.

קודם כל אני לא זוכר שום הנחיה להתבודדות כל יום.

נגיד ב

שיחות הר"ן רכ"ח - לא מופיע כל יום

בחיי מוהר"ן תמ"ב תמ"ג - לא מופיע כל יום

בשיחות הר"ן ס"ח - כתוב אמנם להתבודד כל יום , אבל זו המלצה, לא ציווי

אֲבָל יוֹתֵר מִזֶּה הִרְבָּה לְדַבֵּר עִמָּנוּ הַרְבֵּה מְאד בְּעִנְיָן זֶה כִּי מִי שֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ לִנְהג הַנְהָגָה זוֹ בְּכָל יוֹם עַל כָּל פָּנִים שָׁעָה אַחַת בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת

שבמקומו נכנס הבן או הנכד שלו

ר' נחמן מטשערין הוא ברסלבר מהבית

אביו ר' צבי אריה הוא בנו של ר' אהרן רב העיר ברסלב שהיה מאנשי רבנו (וביחד עם ר' נפתלי הוא אחד מהעדים שרבנו ייחד להעיד על התיקון הכללי)

שטרהארץ מפורסם בזה שהיה רב עיר מגיל צעיר.

בקטע שהבאת מתואר קטע של בייביסיטנג של איזה עשיר, זו אינה מלמדות.

לגבי הלפרין, לא הבאת שום סימוך, חוץ מזה שאתה בעצמך מבין שהטענה הזו לא הגיונית.

מה שכן, פרופסור יונתן מאיר מאוני' באר שבע, במאמר שלו "גורל הצדיקים" מהשנה האחרונה, הוא מזכיר את הרב ישראל הלפרין, בתור מו"ל מפורסם של ספרי ברסלב, מה שאינו מסתדר עם קריירת מלמדות.

לגבי יתר הרשימה, לא בדקתי, כיוון שאם מלכתחילה הטענה  רעועה ומופרכת, אין טעם בהמשך העיסוק בה.

משרת מלמדות אצל בעלי-בתים, אתה יכול לקרוא לזה בייביסיטר אבל בעברית קוראים לזה מלמדות כמו שכתוב שם במפורש

לגבי רבי ישראל קרדונר:

סִפֵּר רַבִּי מֶנְדְּל הוֹיזְמַן (חֲתָנוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי אַבְרָהָם אַהֲרֹן בֶּן הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים זָאנֶענְפֶעלְד זַצַ"ל), שֶׁהָיָה רַבִּי יִשְׂרָאֵל קָארְדוֹנֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מְלַמֵּד דַּרְדְּקֵי בְּחֶבְרוֹן מֶשֶׁךְ שְׁלשָׁה שָׁנִים, וְהוּא לָמַד אָז אֶצְלוֹ בַּחֶדֶר וְכָל יָמָיו לֹא פָּסַק רַבִּי מֶנְדְּל מִלְדַבֵּר בִּשְׁבָחָיו, וּבְכָל שִׂמְחָה כְּשֶׁפָּגַשׁ אֶת אֶחָד מֵאַנַ"שׁ הָיָה אוֹמֵר לוֹ בֹּא לַצַּד וּנְדַבֵּר מִגֹּדֶל מַעֲלָתוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ וּפְרִישׁוּתוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל

שהיה מוכר היטב לרבינו כמו לכל יהודי האזור.

השמרטפות, שלכאורה ביצע הרב שטרנהארץ, הייתה עניין שונה לגמרי, כשבחור, שלא היה מלמד ולא הייתה לו כל כוונה להיות מלמד, היה חונך ילד או ילדים של עשירים.

פשוט, בזמנו,ף לא היתה לזה מילה.

לגבי המקור שהבאת, נראה כמו רכילות סוג ג' , בסגנון ויצהנדלר.

זה בדיוק סוג השטויות והקשקושים שהיה כותב ויצהנדלר.

היום , אחרי שנפטר, עשו ממנו חצי צדיק, אבל בזמן שהיה חי, חסידים רבים התנגדו למגילת הרכילות וההבלים שכתב תחת האצטלא של "מסורת ברסלב."

אני זוכר את אחד מגדולי הרבנים שקמו בברסלב , צורח על בחורים , שיפסיקו לקרוא את הספרים של ויצהנדלר ולחשוב שאלו סבפרי רבינו.

"זה ספרי ברסלב בשבילכם?" הוא צעק "יותר טוב תגידו ליקוטי תפילות".

להגדיר לעצמי מי או מה כן ומי או מה לא.

מבחינתי- מי ומה שמדבר אלי ונשמע לי נכון בשבילי- זה טוב ומי שלא- לא.

כי רבנו התנגד שאנשיו יהיו שוחטים,וזה בהחלט אפשר להבין.

אבל מה הבעייה להיות מלמד?

א.שבעה"ב מקפיד על כל דקת לימוד ואין לו מצב לעמוד בזה וזה גזל.
ב.זה כתוב במקום אחר,לכל אחד יש מזל ובזמן שמזלו עולה אם הוא סוחר או משהו ישמצב שהוא יעשה מכה וזה המזל שלו ואם הוא מלמד מה יקבל?פשטידה מהאמא של התלמיד.

זה הסיבות?

נשמע לי מוזר מאוד.

א. אחריות - האחריות המוטלת על מלמד היא גדולה מאד, ובכמה מילים הוא יכול לגרום לתלמיד נזק נפשי לשנים

ב. פרנסה - עדיף להתפרנס ממקצוע רווחי ולנצל את רוב היום לעבודת ה', מאשר להתפרנס ממקצוע שצריך בשבילו להיטלטל בדרכים לתקופות זמן ארוכות (כפי שהיה בזמן רבנו, שהרבה מלמדים היו גרים מחוץ לבית למשך כחצי שנה או שנה, כדי להיות מלמד באיזה כפר או עיירה קטנה)

ולנריה וילנר, חבל שאתה מנבל את המקלדת

ב.אז היום זה לא שייך.

זה לשון רבנו:

"אם כֵּן כְּשֶׁאַתָּה מְבַטֵּל שָׁעָה אַחַת מִלִּמּוּדְךָ, אַתָּה אוֹבֵד עוֹלָם הַבָּא בִּשְׁבִיל דְּבַר שִׁבּוּשׁ 

...אֲבָל הַשָּׁעָה שֶׁאַתָּה מְבַטֵּל מִלִּמּוּדְךָ, בְּוַדַּאי אֵין הַבַּעַל הַבַּיִת מוֹחֵל לְךָ בְּשׁוּם אֹפֶן"

דרך אגב - מלשון זה שהוא מדבר על "בעל הבית" ולא על "אבי הילד", יותר נראה שמדובר כאן על מלמד שנשכר למשפחה מסויימת (מה ששפיפול קרא בייביסיטר) ולא על מלמד בכתה

ב. אכן יש שהסבירו שכיום הטעם הזה לא שייך (הרב חיים קרמר)

כאלו שמתכנתים אותם מגיל צעיר לעשות התבודדות ולקום חצות, כי אז כל מה שהם עושים הוא לא עבודת השם ולא שווה כלום.

אני קניתי לא מזמן, עולה 180 שקל, ולדעתי, שווה כל שקל!  על כל ליקוטי מוהר"ן מסודר, וגם על חגים.

מסביר הכל ממש יפה וברור ומוריד את הכל למעשה

אני גם חיפשתי שיעורים על הספר מהאינטרנט ולא מצאתי, עד שגיליתי את זה באתר "ברסלב נייעס" 

יש שם שיעורים שלו לשמיעה ישירה אבל לא הכל. את יכולה לשמוע ולשפוט אם זה מתאים לך 

להלן קישור שיש בו גם שיעור וגם פרטים על הדיסק אונקי

תורה ה' תניינא 'תִּקְעוּ אֱמוּנָה': שיעור מפי הגר"ש טייכנר #01 |♪ » ברסלב נייעס

השיערים הולכים גם לפי הסדר של התורות?