ובמיוחד ראש הנחש בג"ץ יימחו שמו וזכרו.

ואני לא מתכוון למרי אזרחי, ממש לא. 
אבל אנחנו צריכים להבעיר למדושני הכנסת את הכיסאות.
אולי ככה נוכל לדאוג שמשהו יזוז.

(אני באמת שואלת, זה מעסיק אותי, מתי השלטון נהיה לא לגיטימי עד כדי כך שחובה על כל אזרח למרוד בשלטון כמיטב יכולתו.)

האם כבר היו תקופות שענו לקריטריונים האלה?

אורות הקודש לראי"ה זצ"ל.

קדושה בונה לוקחת את המבנה הישן ומחזקת אותו וע"י כך מרוממת אותו.

קדושה הורסת מפרקת את המבנה ובונה על גבי הריסותיו.

כשנוותר כליל על האפשרות לקדושה בונה.
תישאר לנו רק קדושה הורסת.

כשהכלי המכונה מדינה יגיע למקום שבו הוא יהיה חסר תקנה- נצטרך לשבור אותו ולבנות כלי אחר.
כרגע, הנתונים לטובתנו -

כרגע המדינה שומרת על עמ"י מהתבוללות כמו ששום מקום אחר לא.

כרגע למדינה יש צבא חזק מספיק כדי להגן עליה, והוא עושה את זה.

כרגע למדינה אחוזי גדילה יחסיים של דתיים וחרדים שתכף יהפכו את הקערה על פיה.

כרגע למדינה יש את עולם התורה הגדול ביותר, והיא תומכת בו, אע"פ שלפעמים קשה לה.

אנחנו משתדלים להתקדם בשיטת הקדושה הבונה.
ברגע שנראה שאין סיכוי לקדושה בונה - נצטרך לבחור באפשרות השנייה.

 

ואם הציבור רואה שיש אוזלת יד של שר או ח"כ אז הוא פשוט לא ימשיך להיות שם.
צריך להתאגד ולהתארגן. הדרך היחידה להשפיע היא להוות כוח פוליטי שיהיו חייבים לשמוע אותו-
בשביל זה צריך להיות כוח כזה. כל עוד אנחנו נלחמים בעצמנו(גוש, קו, חרד"ל, ד"ל וכו'...) זה פשוט לא יקרה.
אם נתאחד תחת ארגון אחד שיביע את קולו - נוכל להעיף שרים וחברי כנסת שמועלים בתפקידם.
נוכל להשפיע, אם דרך מע' המשפט ואם דרך המע' הפוליטית.
בד"כ רוב השרים בכנסת מעוניינים בכיסא יותר מאשר בלפעול למען הציבור.
אם נדאג לכך שהמפלגות ידעו שהמשך תפקידו של אדם כזה או אחר בכנסת פשוט ימנעו מאנשים להצביע,
הם בשמחה ובנעימות ידאגו לגלגל אותו מכל המדרגות. 

אבל צריך להיות כוח פוליטי- לא שניים שלושה מנדטים שבקושי עוברים את אחוז החסימה.
ואני לא מדבר על מפלגה, אני מדבר על קהל מצביעים שמגדיר באופן ברור - הקול שלנו לא ילך למי שמועל באמון הציבור.

הדברים שבאמת מגבילים את כוחם של השרים הם אלו-
כאשר יש כמה מפלגות עם אינטרסים שונים שצריכות לתפקד ביחד, אף אחד לא מקבל את מה שהוא רוצה, זה מצויין, כי זה מונע דברים מעזעים שעלולים לקרות, אבל מסוכן- כי יש אג'נדות מאוד ברורות שמתנגשות.
אם היינו מתאחדים תחת דגל אחד היינו חזקים בהרבה, בין אם בליכוד או בבית היהודי, אם היינו מתפקדים כולנו ומשפיעים אקטיבית על האנשים שנמצאים שם(פריימריז לדוגמא) היינו רואים אנשים אחרים במקומות הגבוהים, 
היה להם יותר סיכוי להכנס לכנסת ולהיות שרים.
הבעיה הגדולה היא מפלגות שבתוך עצמן מסוכסכות ולכן הן הופכות להיות פרווה, במקום להילחם על עניין מסויים הן יתנגדו חלושות כדי לרצות צד אחד אבל לא ילחמו עד הסוף כדי לרצות את הצד השני- שני הצדדים לא יהיו מרוצים בסוף.

העניין הוא שמע' המשפט שחכה שהיא צריכה לפעול ע"פ חוקי המדינה ולא ע"פ דעותיה והאג'נדות בהן היא מעוניינת-
מע' המשפט תפקידה לקדם את האג'נדות שהעם מקדם, ע"פ החוקה הבסיסית ולמנוע מצב של פגיעה באנשים על רקע היותם שונים(דת,גזע,מין וכו'). מכיוון שאי אפשר לאדם להיות סובייקטיבי גם השופטים נגועים בדעתם. דוגמא אחת מני רבות- הסודנים, שמע' המשפט קוראת להם פליטים, למרות שאין הסכמה משפטית כזו, יש חוגים רבים שרואים בהם מהגרי עבודה. אבל האג'נדה שרואה בהם פליטים היא שמוחזקת בידי בג"ץ וככה הם פועלים.
קשה מאוד לשים רגליים משפטיות לח"כים ושרים, עובדה שחנין זועבי נמצאת בכנסת.

אחד הדברים הראשונים שצריך לעשות הוא להחזיר את מע' המשפט למקומה, מאז תופעת האקטיביזם השיפוטי של ברק, מע' המשפט רואה את עצמה כבסיס המוסר המדיני ורואה לעצמה ערך לחנך. מע' המשפט צריכה לחזור ולהבין שהמוסר נקבע ע"י העם ולא על ידה(במע' תפיסות עולם פוסט מודרניסטית דמקורטית פלורליסטית(מלא מילים לועזיות - איכס)) ולכן עליה לבנות את המוסר אותו העם מבקש ע"פ נציגי הציבור, לא ע"פ האג'נדה שלה.
את זה משנים ע"י הצבת אדם איכותי ורציני בתפקיד שר המשפטים ופועלים לבחור את נשיא בית המשפט העליון כאדם כזה. 
 

כבר יותר משבועיים שהם ממש "עם הימנים", המתנחלים, באהבה... שינוי ההרגל קשה..

פתאום, בבת אחת, אפשר לחזור למוכר והבטוח..

אבל כנראה שיֵצֵא מזה רק טוב. מן הסתם יתברר שזה ערבים - ולא סתם, אלא במכוון כעת כדי שיחשדו ביהודים על רקע המצב.

מה יאמרו אז?  

א. שרואים איך הם מגיבים כשחושבים שקרה משהו. מישהו מכנה את זה "תג מחיר"?... מה היו אומרים אם "ימניים קיצוניים" היו נוהגים כך בעקבות הרצח?  וזה מדובר כשגם לפי "חשדם" זה בתגובה, שאצלם זו נורמה, ולא מדיניות של "ממשלה" שמשלמת לטרוריסטים.  דבר כזה יתן תוספת "הסברתית", אם הממשלה תחליט להגיב נגד הערבים בכח רב (הלוואי).

ב. המעלילים למיניהם יהיו ללעג וקלס. כולל בעיני עצמם.

ג. אם מישהו שם עוד לא הבין - אז עוד הבהרה ל"מוסר הערבי". זה בסדר.. הם הורגים גם את הילדים של עצמם.

על אש נמוכה...

תקשורת...

{מספיק להשוות את הכתבה הראשית של הערוץ לכותבה הראשית של טמקא}

יזכרו לישראל לדראון עולם-

שהם רצחו נער ערבי יום אחרי הלוויה של הילדים שנרצחו.

אף אחד לא יזכור- שמי שהרג אותו- היה ערבי בעצמו...

יא אללה, אתמול 47 עצורים יהודים, היום השחתת רכוש, זריקות אבנים ובקתבים והשוטרים עומדים כמו ליימכים..

מסכנים תושבי פסגת זאב, בין השכונות הכי גדולות בירושלים אם לא הכי גדולה, צריכים לחיות עכשיו על איזה 4 קוי אוטובוס...

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל