ואפילו כאשר יצאנו "להפגין" בצמתים - זה היה כדי לתמוך באחדות, לכידות, אהבה, עם ישראל. 
הניפו דגלי ישראל ועשו האשטאג להחזרת הבנים הביתה. 

ואפילו במקרים הנדירים כאשר התעצבנו - זה היה על החמאס. איך הוא מתנהג, מה הוא עושה. 
כאילו הוא לא עומד בציפיות שלנו - במקום לכעוס על הממשלה ולדרוש מהם מעשים. 
הלו! זו דמוקרטיה - ותפקיד הציבור ללחוץ ולהנחות את נציגיו בממשל. 

כתבתי את זה מוקדם יותר לחבר. 
"אוקי תקשיב, הקבינט נפגשו איזה 40 שעות במצטבר השבוע, וחשבו וחשבו וחשבו והגיעו למסקנה הבאה: "שקט יענה בשקט". 
התחלתי לחשוד, אני רוצה להיכנס למשרדי הקבינט ולראות אם זה כמו משרדי גוגל - בריכות שחיה, מיטות, מכוניות מתנגשות, אוכל. 
כל טירון יודע שלא מפריעים ל"ישיבות קבינט" - אז זו כנראה מזימה - לברוח מהאישה, התקשורת, העבודה בכנסת, וכו.. 
מועדון אקסלוסיבי - הרי העיפו את אורי אריאל שבוע שעבר, ופרי ואלו היו צריכים לקבוע מראש.. 
ואולי הם נכנסים לשם, ואומרים נישאר פה המון זמן, ואולי כשנצא, המציאות תהיה שונה, השגרה תחזור, בנות יענה. 
או אולי זה איום על אותה התכנסות של הפלגים ברצועה - אנחנו יכולים לעשות ישיבות ארוכות יותר!!"

נדמה שזה רק הטעויות של הפלסטינים שמצילות אותנו כל פעם. 
הרי המדיניות הבטחונית של #ביבי_חזק_נגד_חמאס זה למנוע הסלמה בכל מחיר. 
זה מה שמנחה אותו מאז התמנה לראש ממשלה לפני 6 שנים, והוא עומד בזה בעקביות. 
ומשחקים את משחק התיקו. הם יורים פצמר, אנחנו מפגיזים דיונה. הם מפציצים עיר, אנחנו מפגיזים מחסן. 
הם פוצעים מישהו, אנחנו פוצעים מישהו, ואם ח"ו הם הורגים מישהו, אז גם לנו מותר להרוג מישהו. 
אלו חוקי המשחק. עוד סבב ועוד סבב, ובין הסבבים עוד חילופי אש כאלו. 
ועל הדרך, פוסט טראומה ומציאות של טרור למאות אלפי ישראלים. 

מה זו הבדיחה הזו של "מבצע בעזה" - ישראל תקרב כוחות לגבול, תהרוג כמה "מחבלים" ותפציץ כמה מחסנים, וליבנתיים חצי מדינה עד תל אביב וירושלים יהיו בהפגזות של טילים. וכעבור שעתיים-יומיים-שבועיים זה יסתיים, ומה יצא מזה? 
אז אולי עדיף באמת שלא יעשו כלום, שימשיכו את משחק "תורי\תורך", כי כל עוד הפלסטינים ראציונליים ולא מעוניינים בעצמם בהסלמה, אז יהיה לנו רבע-שקט, ורק אשכול ושדרות יחטפו, עד שבעזה יגזימו קצת.. ואז עוד סבב יתחיל.. וחוזר חלילה. 


 

+ אתרי שיגור + עוצרים הכנסה של משאיות לרצועה לחצי שעה + מגנים את התקיפה הברברית + מבקשים ממנהיגי העולם לגנות את התקיפה הברברית. ואם זה ממש חמור, אז + סיכול ממוקד של שני צעירים בני 18 על קטנוע שחוזרים משיגור קסאם (ומתארים אותם כפעילי חמאס בולטים). 

מספיק החזרנו להם? 

ואם זה לא מספיק - אז תמיד אפשר להשתמש בחוק המספרים הגדולים - "צהל הפציץ 84 מטרות" לא היו נפגעים ולא נגרם נזק. ועוד כמה סיפורים מלווים: "ספינות חיל הים הפגיזו.." או "צהל מוריד כוחות לדרום", או "טנקים\חיילים השיבו באש". 

והבאסה הגדולה, שכלי התקשורת ירוצו עם הסיפורים. ישתפו עם סיפורים של ילדים במקלטים ותמונות של הפצצות או מטוסים. ולרגע לא יעצרו לקצת ביקורת, קצת חשיבה, קצת דמוקרטיה, כלום. מאכילים אותם, הם מוסיפים את הדרמה, ומעבירים את זה לכל הציבור. 

 
 

פשוט מרתיח שאדם כזה ראש הממשלה שלנו.

בשם כל אזרחי ישראל אני מבקש לשבח את תושבי הדרום. החוסן שאתם מגלים מאפשר לנו לפעול באופן נחוש ואחראי למען מטרה אחת - הביטחון שלכם, הביטחון של כולנו.

אני בא עכשיו מהתייעצויות ביטחוניות בקריה בתל אביב. בשבועות האחרונים אנחנו נאבקים בנחישות בטרור של החמאס, והחמאס כבר שילם מחיר כבד.

ביהודה ושומרון עצרנו מאות מפעיליו, סגרנו כמעט את כל מוסדותיו, עשינו עוד הרבה דברים. ובעזה בימים האחרונים פגענו בעשרות מפעיליו והשמדנו עמדות ומתקנים ששימשו את אנשי הטרור של החמאס.

עכשיו אנחנו ערוכים לשתי אפשרויות בדרום: האחת, שהירי לעבר ישובינו ייפסק, ואז ייפסקו גם הפעולות שלנו והשקט ששרר בדרום אחרי מבצע עמוד ענן ימשך.

האפשרות השנייה, שהירי לעבר תושבינו בדרום יימשך, ואז הכוחות המתוגברים שנמצאים במקום יפעלו בעוצמה. ביטחון אזרחינו קודם לכל.

עברנו יחד בשבועות האחרונים את החטיפה והרצח הנורא של שלושת הנערים שנכנסו לליבותינו וגם משפחותיהם שנכנסו לליבותינו - איזה משפחות נפלאות. אנחנו נרדוף אחרי כל השותפים לרציחתם של גלעד, אייל ונפתלי ונשיגם.

אנחנו נמשיך להילחם בטרור כפי שאנחנו נאבקים בו מאז קום המדינה.

כוחות הביטחון ממשיכים לחקור את הרקע לרצח המזעזע של הנער שגופתו נמצאה ביער ירושלים. יהיה המניע אשר יהיה - הרצח הזה ראוי לכל גינוי ואנחנו נמצה את הדין גם עם האחראיים לפשע זה.

אני פונה לכל אזרחי ישראל ומבקש מכם - שימרו על איפוק במעשיכם ובדבריכם. ליבנו כואב, דמנו רותח, אבל אנחנו צריכים לזכור שאנחנו בראש ובראשונה בני אנוש ואנחנו אזרחים של מדינה שומרת חוק. את ההחלטות אנחנו מקבלים באחריות, בקור רוח ובשיקול דעת.

היו לו שני חלומות בנושא המוות,

לי היו הרבה יותר...

באמת לא הצלחתי להבין מה מיוחד

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

יש בי צד חצי־ילדי, מצד זה שאני לא לוקח שום דבר ברצינות אמיתית.

לגבי הילד הפנימי האמיתי, קיים משהו עמום מתחת ליותר מדי שכבות.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מה אמורים לקנות לבנות?

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

חתול נייד

כיסוי חלות שבת

אבל קשה יותר להזיז אותו.

כוס תרמית טובה (כלומר גם מחזיקה חום כראוי וגם קלה לשטיפה), סטנדר, כרית לגב לכיסא של הישיבה, אוזניות אוטמות רעש, ספר שהוא רוצה כבר הרבה זמן, מחזיק טלפון שמתחבר לזרוע (בשביל ריצות.. אם הוא בייניש שעושה כושר), חבילה של ממתקים מיוחדים ולא שגרתיים (כל מיני יקרים כאלה), מכונת תספורת/גילוח (אם אין לו משלו), טוסטר או כלי מטבח כלשהו מיוחד (אם זה יועיל במקום שהוא גר), אולר.
 

אפשר גם פשוט להשתתף איתו, כלומר לתת לו ממש את הכסף, כדי שיקנה משהו ספציפי שהוא ממילא מתכנן לקנות (ואז הוא בעצם ישלם פחות.. כן? אין הכוונה שיקנה משהו בדיוק ב100 שח אלא שזה יקל עליו כשהוא קונה משהו ב200 נניח). אמנם קצת פחות מרגישים את המתנה שבדבר, אבל זה גם אפשרי. אנחנו עשינו את זה במשפחה כמה פעמים (בודדות אמנם) כש"נתקענו" בלי מתנה.

אפשר אולי גם לשבת בבית קפה, אם זה מתאים לכם וזורם. אפשר אולי פק"ל קטן, אם זה הסגנון שלו. אפשר לקנות עוגה בוטיקית אם חוגגים במשפחה בבית.