יש מצוה לגור כאן גם בלי המדינה!!!

אם את רוצה - תעברי ללבנון, שם זה לא המדינה, וזה עדיין ארץ ישראל

(סליחה שאני מתייחס ברצינות, אבל בכל זאת! מואסת בארץ חמדה?!)

שם יודעים להתמודד עם טרור

אם לא את ואני וכל מי שחושב ככה ישאר פה וילחם לשינוי,

אז מי ילחם?

ומתחילה להאמין שאני סתם בחלום ועוד שניה אקום...

את האדם

ואם "יימאס לך" מ"העם הפדחני"?....

זה העם שלנו, זו המדינה שלנו - עם ישראל שבארץ, ששולט בה. צריך להתאמץ לרומם את עצמנו - וגם את סביבתנו.

לפעמים חורה מאד-מאד. כמה מחכים ולא מגיבים כמו שצריך. נכון. היו צריכים כבר לחסל את כל ראשי הטרור, את כל הקשורים לרצח, להגלות את כל סביבתם לעזה, להחריב את בתיהם, להטיל עוצר כמה שבועות על כל מקום שעשו בו חגיגות. להחריב את המוקטעה ואת בנייני הממשל בעזה, להחרים כספים כנגד כל מה שהם שילמו לטרור, להפסיק לתת "צדקה" וגמ"ח לאוייב. להודיע שכל זורק אבן ייתפס כאוייב לאומי ומועמד לירי בתגובה, להעיף את כל ה"מפגינים" שלהם שעוד מעזים להרים ראש אחרי הטרור, בצורה כזו שהיו שוכחים מה זה להפגין; לסלק מהכנסת את הערבים המסיתים לעזה, אח"כ להשלים את המלאכה עם חיסול ממוקד. הכל נכון. הכל במוצאי הרצח. להעיף את לבני מהממשלה.. במקום זה כבר דנים שלש ישיבות קבינט. "להגיב מהראש" במנותק מהבטן והלב - זה רק אצל רובוט, ואז גם הראש אינו ראש..

הכל נכון. אבל זה העם שלנו, זו הממשלה שהוא בחר. לעשות הכל כדי להשפיע ולבטא את הזעקה - אבל לא מתנתקים.

לעשות מה שאפשר מצידנו. להוסיף גודל, להוסיף עוז וגבורה. בתוכנו. מתוכנו. ה' יעזור.

לא פשוט לקבל את העמדה הזו..

ובכ"ז- לא מתנתקים!

שוכח שברגע שאתה עושה את זה - אירופה וארה"ב דופקות לך כזה חרם כלכלי - שתחזור לימי הביניים תוך חודש. תפסיק לדבר גבוהה גבוהה... (הצבא כולו בנוי כל התמיכה של מילירדים מארה"ב. הנשק מארה"ב. ואתה מדבר כאילו אנחנו מעצמה עולמית).

ובלי קשר - אתה כמובן כותב דברים לא מוסריים בעליל. יש להרוג רוצחים. לא אנשים אחרים.

ואל ידור בחו''ל ואפילו בעיר שרובה ישראל.

נוו!

וזה שעמ"י במצב של שפל רוחני ובוחר כל מני דמויות מוזרות זו לא סיבה לברוח, זו סיבה להישאר

לחזק ולהתחזק בעצמנו.

השאלה היא מה האלטרנטיבה אם לא ביבי.
עמ"י בשפל רוחני, כבר הרבה זמן שהמצב הבחירי של העם שלנו היה כל-כך נמוך ודעות כל-כך מקולקלות

שלטו בתפיסת עולמו של חלקים נרחבים כל-כך מהעם.
זה לא סותר את העובדה שהעם מדהים. שהעם צמא לדבר ה', שהסיבה שהוא רחוק היא שהוא מואס בקטנות

של התורה כפי שהיא מוצגת לו ומבקש להגיע גבוה יותר ועמוק יותר ברוחניות. גם זה חלק מהתהליך. וגם זה נועד

לעורר אותנו להתרומם ולהתחזק, זה בעניין הרוחני.
וגם המצב הביטחוני מעורר אותנו. 
ובטח שנתפלל שלא ירמס כבוד ישראל שהוא כבוד ה' ותתגלה מלכות ה' בעולם. אבל כמו אברהם נתפלל גם את "מגן אברהם", שלא לשפוך דם נקי בטעות. 

כאן בדיוק היה אומר רה"י שלי - "לב מלכים ושרים ביד ה' " - הם חסרי בחירה כביכול. אם אנחנו נתחזק ונתרומם רוחנית ופיזית- אז דברים יקרו, כי ה' ינהיג את המהלך אחרת. עד שלא נתעורר קודם כל בעצמנו - מה לנו להלין על מי שרחוק?

אבל זה מה שאמרתי "כבר הרבה זמן שהמצב הבחירי" לא שמעולם לא היינו במצבים כאלו או קשים יותר אפילו.

שפל זו הגדרות מקום מבחינתי, קשה למצוא היום אנשים עובדי ה' באמת(ואני לא מתיימר להיות אחד כזה), אבל בחתך ציבורי, "ראיתי בני עלייה והם מועטים". רוב האנשים היום לא מדברים כמעט על עבודת ה'. יש קבוצה הולכת וגדלה שכן. יש מקומות שמדברים יותר על עבודת ה'. אבל בחתך רוחב -המצב לא משהו. גם מי שכבר מקיים, לא בדיוק

מקיים. לכן זה שפל.
 

ואני ממש לא מתייחס לזה ככה. מבחינתי להגיד שהעם בשפל זו הגדרת מקום - המקום שאנחנו נמצאים בו לא טוב.
מה לעשות. ילד שעושה מעשה רע, אומרים - מה שעשית היה דבר רע. אתה ילד טוב ולכן זה לא מתאים לך.
לכן זו נק' שפל. אם העם היה עם רע, זה לא היה שפל מבחינתו המצב. אבל לעומת מה שהוא אמור להיות - זה שפל.

לטעמי זה לא מחליש- זה מחזק. זה אומר שיש לאן להתקדם. זה שיש ציפייה מאיתנו זה אומר שיש לאן לצפות.

אבל הרב נריה זצ"ל היה אומר "בתחנת רכבת ישנה יש מפה, יש עליה חץ וכתוב בה "אתה נמצא כאן". רק מי שיודע איפה העא נמצא יודע לאן ללכת. לאן צריך לפנות."(ציטוט לא מדוייק, אבל זה העיקרון)

אז צריך גם לדעת להגיד שזה לא המקום שלנו. אנחנו לא נמצאים במקום שבו אנחנו ראויים להיות וצריכים להיות.

אני לא יודע איפה ואת מי וכמה את פוגשת. אני יודע את מי אני פוגש, עם מי אני מדבר ומה הצורה והיחס.
אין ספק שעמ"י הוא מדהים. הוא ענק. ויש כל-כך הרבה טוב, שפשוט אי אפשר להספיק להגיד הכול.
אבל יש גם רע. "אהבתנו את האומה לא תסמא את עינינו" רק מי שיודע לראות את הפגמים יוכל לתקן אותם.
ראינו בעמ"י אחדות גדולה, ותפילה, ואמונה, וביטחון, ושמחה. ראינו בעמ"י בזמן האחרון הרבה דברים מדהימים.
יש גל תשובה ענק שמתחזק משנה לשנה. יש יותר ויותר ישיבות ובני ישיבות.התורה הולכת וגדלה, העם הולך וגדל, הצדקה והחסד הולכים וגדלים.
ועדיין, הגלות אוחזת בנו בציפורניה הקרות. גלות שהיא מורכבת מכל הגלויות הקודמות. כי המלחמה האחרונה היא המלחמה הקשה ביותר. לפרוץ את שער הנ' זה השער הקשה ביותר, וברגעי נפילתו הס"א מפעיל את כל כוחותיו.

ואנחנו נמצאים בשפל, שחלק מחז"ל בקדושתם אמרו "יבוא ולא אראנו", שלא יהיו מסוגלים לעמוד בחבלי המשיח שיבואו.
כי ההסתר כל-כך גדול.
זה נכון - כי הנשמות הן כל-כך גדולות שהן מסוגלות לעשות את זה. אבל הפוטנציאל הרוחני שלנו לא מתממש.
מה לעשות, שעם כל הטוב הזה יש גם הרבה מאוד רע. ביזוי של עם ישראל באופן מתמיד, יהודים באדמתם שעוסקים בתועבות הגרועות ביותר. יהודים שלא מקפידים על מצוות שבין אדם לחברו. אנשים דתיים שמחללים את שם ה' בהתנהגותם.

משהו חסר. משהו מאוד חסר אצלנו. והחיסרון הזה הוא בסדר, אבל צריך לדעת שהוא חיסרון.
מבחינתי, כמו שאני רואה את זה אנחנו בשפל. מהסיבה הפשוטה שאנחנו רחוקים מאוד מהמקום שבו אנחנו יכולים להיות. זה עדיין השפל. אנחנו מתעלים, עומדים להגיע לגיאות, אבל כרגע אנחנו עדיין בשפל.
עדיין אין בסיס רוחני. אין קומת שכינה.

אפשר לתת אין סוף חיזוקים, ואני מסכים, אין ספק שצריך לתת חיזוקים ואין מקום לבוא ולדפוק על חזהו של אדם אחר. אבל מול עצמנו- אנחנו חייבים לעשות חשבון נפש נוקב. גם ברמה הציבורית, כל אחד צריך להסתכל ולהתבונן ולשאול- מה הבעיה ואיפה אפשר לתקן. צריך להציב יעדים ולהתקדם לעברם, בלי זה, טפיחה על השכם היא מעודדת, אבל לא מקדמת לשום מקום.

את זו שפתחה שירשור תיסכול, כמעט ודיברת על לעזוב את הארץ.

תיראי איזה עוצמה של אהבת ישראל יש בך  
תיקראי מה כתבת עכשיו - זה באמת מה שהרגשת כשכתבת את השירשור?
כל מה שהיית צריכה זה שאני אתפוס את הצד הזה, ותיראי אילו מילים יפות על אהבת ישראל את כותבת.

על לשים את הטוב במרכז, על זה שאולי יש פגמים אבל זה לא נותן מוטיבציה להצביע עליהם.

את אמרת שחלילה בגלל המדינה את שוקלת לעזוב את הארץ - ועכשיו את אומרת "כשאומרים שעמ"י בשפל רוחני זה לא עושה לי טוב". איך התהפכת ככה פתאום? 

לאן נעלם חוסר האונים שהזכרת לפני זה? ומאיפה הגיעו שיטות החינוך, המוטיבציה?

את לא חסרת אונים! עובדה. הנה, רק התחלתי לתפוס עמדה שלילית ואת כבר מתמלאת כנגדי

באנרגיות חיוביות.

"הצדיקים האמיתיים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק"

זו הגישה והדרך. 

אחרי זה אפשר לעשות חשבון נפש.

סליחה אם לא עשיתי לך טוב. רציתי שאת תכתבי את הדברים היפים. לא אני.

ממש שקט

שנמשיך להוסיף ולא להתייאש.

לפיד

ביבי

ציפי 

וכל שאר הרשעים...

יסוד כסא ה' בעולם?

עם כזה כיסא, עדיף כבר לעמוד! 

ולא כולם "רשעים"..

וגם עם ישראל הם "כיסא ה' בעולם", על אף שיש בתוך האגודה של הקטורת גם חלבנה.

אפשר מאד למחות על הרע וכנגד עושי הרע או לא-מונעיו.

זה עדיין לא הופך את בחירת ה' בעמו, חלילה. "בית ישראל יושבים על אדמתם ויטמאו אותה" - "הלוואי בני איתי על אדמתם אע"פ שמטמאים אותה".  זה לא עושה שום אידיאל לטומאה, ולא מפחית כהו-זה מההתאמצות בקדושה ובטהרה.

אבל אומר לא להתייאש גם במצבים מסובכים.

הם נציגות לשלטון.

הלוואי שייאזרו כח לעשות את זה כמו שצריך.

המהפכות הגדולות קרו שהשטח בער...

דברי איתי, יש לי קשרים

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש