יש מצוה לגור כאן גם בלי המדינה!!!

אם את רוצה - תעברי ללבנון, שם זה לא המדינה, וזה עדיין ארץ ישראל

(סליחה שאני מתייחס ברצינות, אבל בכל זאת! מואסת בארץ חמדה?!)

שם יודעים להתמודד עם טרור

אם לא את ואני וכל מי שחושב ככה ישאר פה וילחם לשינוי,

אז מי ילחם?

ומתחילה להאמין שאני סתם בחלום ועוד שניה אקום...

את האדם

ואם "יימאס לך" מ"העם הפדחני"?....

זה העם שלנו, זו המדינה שלנו - עם ישראל שבארץ, ששולט בה. צריך להתאמץ לרומם את עצמנו - וגם את סביבתנו.

לפעמים חורה מאד-מאד. כמה מחכים ולא מגיבים כמו שצריך. נכון. היו צריכים כבר לחסל את כל ראשי הטרור, את כל הקשורים לרצח, להגלות את כל סביבתם לעזה, להחריב את בתיהם, להטיל עוצר כמה שבועות על כל מקום שעשו בו חגיגות. להחריב את המוקטעה ואת בנייני הממשל בעזה, להחרים כספים כנגד כל מה שהם שילמו לטרור, להפסיק לתת "צדקה" וגמ"ח לאוייב. להודיע שכל זורק אבן ייתפס כאוייב לאומי ומועמד לירי בתגובה, להעיף את כל ה"מפגינים" שלהם שעוד מעזים להרים ראש אחרי הטרור, בצורה כזו שהיו שוכחים מה זה להפגין; לסלק מהכנסת את הערבים המסיתים לעזה, אח"כ להשלים את המלאכה עם חיסול ממוקד. הכל נכון. הכל במוצאי הרצח. להעיף את לבני מהממשלה.. במקום זה כבר דנים שלש ישיבות קבינט. "להגיב מהראש" במנותק מהבטן והלב - זה רק אצל רובוט, ואז גם הראש אינו ראש..

הכל נכון. אבל זה העם שלנו, זו הממשלה שהוא בחר. לעשות הכל כדי להשפיע ולבטא את הזעקה - אבל לא מתנתקים.

לעשות מה שאפשר מצידנו. להוסיף גודל, להוסיף עוז וגבורה. בתוכנו. מתוכנו. ה' יעזור.

לא פשוט לקבל את העמדה הזו..

ובכ"ז- לא מתנתקים!

שוכח שברגע שאתה עושה את זה - אירופה וארה"ב דופקות לך כזה חרם כלכלי - שתחזור לימי הביניים תוך חודש. תפסיק לדבר גבוהה גבוהה... (הצבא כולו בנוי כל התמיכה של מילירדים מארה"ב. הנשק מארה"ב. ואתה מדבר כאילו אנחנו מעצמה עולמית).

ובלי קשר - אתה כמובן כותב דברים לא מוסריים בעליל. יש להרוג רוצחים. לא אנשים אחרים.

ואל ידור בחו''ל ואפילו בעיר שרובה ישראל.

נוו!

וזה שעמ"י במצב של שפל רוחני ובוחר כל מני דמויות מוזרות זו לא סיבה לברוח, זו סיבה להישאר

לחזק ולהתחזק בעצמנו.

השאלה היא מה האלטרנטיבה אם לא ביבי.
עמ"י בשפל רוחני, כבר הרבה זמן שהמצב הבחירי של העם שלנו היה כל-כך נמוך ודעות כל-כך מקולקלות

שלטו בתפיסת עולמו של חלקים נרחבים כל-כך מהעם.
זה לא סותר את העובדה שהעם מדהים. שהעם צמא לדבר ה', שהסיבה שהוא רחוק היא שהוא מואס בקטנות

של התורה כפי שהיא מוצגת לו ומבקש להגיע גבוה יותר ועמוק יותר ברוחניות. גם זה חלק מהתהליך. וגם זה נועד

לעורר אותנו להתרומם ולהתחזק, זה בעניין הרוחני.
וגם המצב הביטחוני מעורר אותנו. 
ובטח שנתפלל שלא ירמס כבוד ישראל שהוא כבוד ה' ותתגלה מלכות ה' בעולם. אבל כמו אברהם נתפלל גם את "מגן אברהם", שלא לשפוך דם נקי בטעות. 

כאן בדיוק היה אומר רה"י שלי - "לב מלכים ושרים ביד ה' " - הם חסרי בחירה כביכול. אם אנחנו נתחזק ונתרומם רוחנית ופיזית- אז דברים יקרו, כי ה' ינהיג את המהלך אחרת. עד שלא נתעורר קודם כל בעצמנו - מה לנו להלין על מי שרחוק?

אבל זה מה שאמרתי "כבר הרבה זמן שהמצב הבחירי" לא שמעולם לא היינו במצבים כאלו או קשים יותר אפילו.

שפל זו הגדרות מקום מבחינתי, קשה למצוא היום אנשים עובדי ה' באמת(ואני לא מתיימר להיות אחד כזה), אבל בחתך ציבורי, "ראיתי בני עלייה והם מועטים". רוב האנשים היום לא מדברים כמעט על עבודת ה'. יש קבוצה הולכת וגדלה שכן. יש מקומות שמדברים יותר על עבודת ה'. אבל בחתך רוחב -המצב לא משהו. גם מי שכבר מקיים, לא בדיוק

מקיים. לכן זה שפל.
 

ואני ממש לא מתייחס לזה ככה. מבחינתי להגיד שהעם בשפל זו הגדרת מקום - המקום שאנחנו נמצאים בו לא טוב.
מה לעשות. ילד שעושה מעשה רע, אומרים - מה שעשית היה דבר רע. אתה ילד טוב ולכן זה לא מתאים לך.
לכן זו נק' שפל. אם העם היה עם רע, זה לא היה שפל מבחינתו המצב. אבל לעומת מה שהוא אמור להיות - זה שפל.

לטעמי זה לא מחליש- זה מחזק. זה אומר שיש לאן להתקדם. זה שיש ציפייה מאיתנו זה אומר שיש לאן לצפות.

אבל הרב נריה זצ"ל היה אומר "בתחנת רכבת ישנה יש מפה, יש עליה חץ וכתוב בה "אתה נמצא כאן". רק מי שיודע איפה העא נמצא יודע לאן ללכת. לאן צריך לפנות."(ציטוט לא מדוייק, אבל זה העיקרון)

אז צריך גם לדעת להגיד שזה לא המקום שלנו. אנחנו לא נמצאים במקום שבו אנחנו ראויים להיות וצריכים להיות.

אני לא יודע איפה ואת מי וכמה את פוגשת. אני יודע את מי אני פוגש, עם מי אני מדבר ומה הצורה והיחס.
אין ספק שעמ"י הוא מדהים. הוא ענק. ויש כל-כך הרבה טוב, שפשוט אי אפשר להספיק להגיד הכול.
אבל יש גם רע. "אהבתנו את האומה לא תסמא את עינינו" רק מי שיודע לראות את הפגמים יוכל לתקן אותם.
ראינו בעמ"י אחדות גדולה, ותפילה, ואמונה, וביטחון, ושמחה. ראינו בעמ"י בזמן האחרון הרבה דברים מדהימים.
יש גל תשובה ענק שמתחזק משנה לשנה. יש יותר ויותר ישיבות ובני ישיבות.התורה הולכת וגדלה, העם הולך וגדל, הצדקה והחסד הולכים וגדלים.
ועדיין, הגלות אוחזת בנו בציפורניה הקרות. גלות שהיא מורכבת מכל הגלויות הקודמות. כי המלחמה האחרונה היא המלחמה הקשה ביותר. לפרוץ את שער הנ' זה השער הקשה ביותר, וברגעי נפילתו הס"א מפעיל את כל כוחותיו.

ואנחנו נמצאים בשפל, שחלק מחז"ל בקדושתם אמרו "יבוא ולא אראנו", שלא יהיו מסוגלים לעמוד בחבלי המשיח שיבואו.
כי ההסתר כל-כך גדול.
זה נכון - כי הנשמות הן כל-כך גדולות שהן מסוגלות לעשות את זה. אבל הפוטנציאל הרוחני שלנו לא מתממש.
מה לעשות, שעם כל הטוב הזה יש גם הרבה מאוד רע. ביזוי של עם ישראל באופן מתמיד, יהודים באדמתם שעוסקים בתועבות הגרועות ביותר. יהודים שלא מקפידים על מצוות שבין אדם לחברו. אנשים דתיים שמחללים את שם ה' בהתנהגותם.

משהו חסר. משהו מאוד חסר אצלנו. והחיסרון הזה הוא בסדר, אבל צריך לדעת שהוא חיסרון.
מבחינתי, כמו שאני רואה את זה אנחנו בשפל. מהסיבה הפשוטה שאנחנו רחוקים מאוד מהמקום שבו אנחנו יכולים להיות. זה עדיין השפל. אנחנו מתעלים, עומדים להגיע לגיאות, אבל כרגע אנחנו עדיין בשפל.
עדיין אין בסיס רוחני. אין קומת שכינה.

אפשר לתת אין סוף חיזוקים, ואני מסכים, אין ספק שצריך לתת חיזוקים ואין מקום לבוא ולדפוק על חזהו של אדם אחר. אבל מול עצמנו- אנחנו חייבים לעשות חשבון נפש נוקב. גם ברמה הציבורית, כל אחד צריך להסתכל ולהתבונן ולשאול- מה הבעיה ואיפה אפשר לתקן. צריך להציב יעדים ולהתקדם לעברם, בלי זה, טפיחה על השכם היא מעודדת, אבל לא מקדמת לשום מקום.

את זו שפתחה שירשור תיסכול, כמעט ודיברת על לעזוב את הארץ.

תיראי איזה עוצמה של אהבת ישראל יש בך  
תיקראי מה כתבת עכשיו - זה באמת מה שהרגשת כשכתבת את השירשור?
כל מה שהיית צריכה זה שאני אתפוס את הצד הזה, ותיראי אילו מילים יפות על אהבת ישראל את כותבת.

על לשים את הטוב במרכז, על זה שאולי יש פגמים אבל זה לא נותן מוטיבציה להצביע עליהם.

את אמרת שחלילה בגלל המדינה את שוקלת לעזוב את הארץ - ועכשיו את אומרת "כשאומרים שעמ"י בשפל רוחני זה לא עושה לי טוב". איך התהפכת ככה פתאום? 

לאן נעלם חוסר האונים שהזכרת לפני זה? ומאיפה הגיעו שיטות החינוך, המוטיבציה?

את לא חסרת אונים! עובדה. הנה, רק התחלתי לתפוס עמדה שלילית ואת כבר מתמלאת כנגדי

באנרגיות חיוביות.

"הצדיקים האמיתיים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק"

זו הגישה והדרך. 

אחרי זה אפשר לעשות חשבון נפש.

סליחה אם לא עשיתי לך טוב. רציתי שאת תכתבי את הדברים היפים. לא אני.

ממש שקט

שנמשיך להוסיף ולא להתייאש.

לפיד

ביבי

ציפי 

וכל שאר הרשעים...

יסוד כסא ה' בעולם?

עם כזה כיסא, עדיף כבר לעמוד! 

ולא כולם "רשעים"..

וגם עם ישראל הם "כיסא ה' בעולם", על אף שיש בתוך האגודה של הקטורת גם חלבנה.

אפשר מאד למחות על הרע וכנגד עושי הרע או לא-מונעיו.

זה עדיין לא הופך את בחירת ה' בעמו, חלילה. "בית ישראל יושבים על אדמתם ויטמאו אותה" - "הלוואי בני איתי על אדמתם אע"פ שמטמאים אותה".  זה לא עושה שום אידיאל לטומאה, ולא מפחית כהו-זה מההתאמצות בקדושה ובטהרה.

אבל אומר לא להתייאש גם במצבים מסובכים.

הם נציגות לשלטון.

הלוואי שייאזרו כח לעשות את זה כמו שצריך.

המהפכות הגדולות קרו שהשטח בער...

דברי איתי, יש לי קשרים

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר