יש מצוה לגור כאן גם בלי המדינה!!!

אם את רוצה - תעברי ללבנון, שם זה לא המדינה, וזה עדיין ארץ ישראל

(סליחה שאני מתייחס ברצינות, אבל בכל זאת! מואסת בארץ חמדה?!)

שם יודעים להתמודד עם טרור

אם לא את ואני וכל מי שחושב ככה ישאר פה וילחם לשינוי,

אז מי ילחם?

ומתחילה להאמין שאני סתם בחלום ועוד שניה אקום...

את האדם

ואם "יימאס לך" מ"העם הפדחני"?....

זה העם שלנו, זו המדינה שלנו - עם ישראל שבארץ, ששולט בה. צריך להתאמץ לרומם את עצמנו - וגם את סביבתנו.

לפעמים חורה מאד-מאד. כמה מחכים ולא מגיבים כמו שצריך. נכון. היו צריכים כבר לחסל את כל ראשי הטרור, את כל הקשורים לרצח, להגלות את כל סביבתם לעזה, להחריב את בתיהם, להטיל עוצר כמה שבועות על כל מקום שעשו בו חגיגות. להחריב את המוקטעה ואת בנייני הממשל בעזה, להחרים כספים כנגד כל מה שהם שילמו לטרור, להפסיק לתת "צדקה" וגמ"ח לאוייב. להודיע שכל זורק אבן ייתפס כאוייב לאומי ומועמד לירי בתגובה, להעיף את כל ה"מפגינים" שלהם שעוד מעזים להרים ראש אחרי הטרור, בצורה כזו שהיו שוכחים מה זה להפגין; לסלק מהכנסת את הערבים המסיתים לעזה, אח"כ להשלים את המלאכה עם חיסול ממוקד. הכל נכון. הכל במוצאי הרצח. להעיף את לבני מהממשלה.. במקום זה כבר דנים שלש ישיבות קבינט. "להגיב מהראש" במנותק מהבטן והלב - זה רק אצל רובוט, ואז גם הראש אינו ראש..

הכל נכון. אבל זה העם שלנו, זו הממשלה שהוא בחר. לעשות הכל כדי להשפיע ולבטא את הזעקה - אבל לא מתנתקים.

לעשות מה שאפשר מצידנו. להוסיף גודל, להוסיף עוז וגבורה. בתוכנו. מתוכנו. ה' יעזור.

לא פשוט לקבל את העמדה הזו..

ובכ"ז- לא מתנתקים!

שוכח שברגע שאתה עושה את זה - אירופה וארה"ב דופקות לך כזה חרם כלכלי - שתחזור לימי הביניים תוך חודש. תפסיק לדבר גבוהה גבוהה... (הצבא כולו בנוי כל התמיכה של מילירדים מארה"ב. הנשק מארה"ב. ואתה מדבר כאילו אנחנו מעצמה עולמית).

ובלי קשר - אתה כמובן כותב דברים לא מוסריים בעליל. יש להרוג רוצחים. לא אנשים אחרים.

ואל ידור בחו''ל ואפילו בעיר שרובה ישראל.

נוו!

וזה שעמ"י במצב של שפל רוחני ובוחר כל מני דמויות מוזרות זו לא סיבה לברוח, זו סיבה להישאר

לחזק ולהתחזק בעצמנו.

השאלה היא מה האלטרנטיבה אם לא ביבי.
עמ"י בשפל רוחני, כבר הרבה זמן שהמצב הבחירי של העם שלנו היה כל-כך נמוך ודעות כל-כך מקולקלות

שלטו בתפיסת עולמו של חלקים נרחבים כל-כך מהעם.
זה לא סותר את העובדה שהעם מדהים. שהעם צמא לדבר ה', שהסיבה שהוא רחוק היא שהוא מואס בקטנות

של התורה כפי שהיא מוצגת לו ומבקש להגיע גבוה יותר ועמוק יותר ברוחניות. גם זה חלק מהתהליך. וגם זה נועד

לעורר אותנו להתרומם ולהתחזק, זה בעניין הרוחני.
וגם המצב הביטחוני מעורר אותנו. 
ובטח שנתפלל שלא ירמס כבוד ישראל שהוא כבוד ה' ותתגלה מלכות ה' בעולם. אבל כמו אברהם נתפלל גם את "מגן אברהם", שלא לשפוך דם נקי בטעות. 

כאן בדיוק היה אומר רה"י שלי - "לב מלכים ושרים ביד ה' " - הם חסרי בחירה כביכול. אם אנחנו נתחזק ונתרומם רוחנית ופיזית- אז דברים יקרו, כי ה' ינהיג את המהלך אחרת. עד שלא נתעורר קודם כל בעצמנו - מה לנו להלין על מי שרחוק?

אבל זה מה שאמרתי "כבר הרבה זמן שהמצב הבחירי" לא שמעולם לא היינו במצבים כאלו או קשים יותר אפילו.

שפל זו הגדרות מקום מבחינתי, קשה למצוא היום אנשים עובדי ה' באמת(ואני לא מתיימר להיות אחד כזה), אבל בחתך ציבורי, "ראיתי בני עלייה והם מועטים". רוב האנשים היום לא מדברים כמעט על עבודת ה'. יש קבוצה הולכת וגדלה שכן. יש מקומות שמדברים יותר על עבודת ה'. אבל בחתך רוחב -המצב לא משהו. גם מי שכבר מקיים, לא בדיוק

מקיים. לכן זה שפל.
 

ואני ממש לא מתייחס לזה ככה. מבחינתי להגיד שהעם בשפל זו הגדרת מקום - המקום שאנחנו נמצאים בו לא טוב.
מה לעשות. ילד שעושה מעשה רע, אומרים - מה שעשית היה דבר רע. אתה ילד טוב ולכן זה לא מתאים לך.
לכן זו נק' שפל. אם העם היה עם רע, זה לא היה שפל מבחינתו המצב. אבל לעומת מה שהוא אמור להיות - זה שפל.

לטעמי זה לא מחליש- זה מחזק. זה אומר שיש לאן להתקדם. זה שיש ציפייה מאיתנו זה אומר שיש לאן לצפות.

אבל הרב נריה זצ"ל היה אומר "בתחנת רכבת ישנה יש מפה, יש עליה חץ וכתוב בה "אתה נמצא כאן". רק מי שיודע איפה העא נמצא יודע לאן ללכת. לאן צריך לפנות."(ציטוט לא מדוייק, אבל זה העיקרון)

אז צריך גם לדעת להגיד שזה לא המקום שלנו. אנחנו לא נמצאים במקום שבו אנחנו ראויים להיות וצריכים להיות.

אני לא יודע איפה ואת מי וכמה את פוגשת. אני יודע את מי אני פוגש, עם מי אני מדבר ומה הצורה והיחס.
אין ספק שעמ"י הוא מדהים. הוא ענק. ויש כל-כך הרבה טוב, שפשוט אי אפשר להספיק להגיד הכול.
אבל יש גם רע. "אהבתנו את האומה לא תסמא את עינינו" רק מי שיודע לראות את הפגמים יוכל לתקן אותם.
ראינו בעמ"י אחדות גדולה, ותפילה, ואמונה, וביטחון, ושמחה. ראינו בעמ"י בזמן האחרון הרבה דברים מדהימים.
יש גל תשובה ענק שמתחזק משנה לשנה. יש יותר ויותר ישיבות ובני ישיבות.התורה הולכת וגדלה, העם הולך וגדל, הצדקה והחסד הולכים וגדלים.
ועדיין, הגלות אוחזת בנו בציפורניה הקרות. גלות שהיא מורכבת מכל הגלויות הקודמות. כי המלחמה האחרונה היא המלחמה הקשה ביותר. לפרוץ את שער הנ' זה השער הקשה ביותר, וברגעי נפילתו הס"א מפעיל את כל כוחותיו.

ואנחנו נמצאים בשפל, שחלק מחז"ל בקדושתם אמרו "יבוא ולא אראנו", שלא יהיו מסוגלים לעמוד בחבלי המשיח שיבואו.
כי ההסתר כל-כך גדול.
זה נכון - כי הנשמות הן כל-כך גדולות שהן מסוגלות לעשות את זה. אבל הפוטנציאל הרוחני שלנו לא מתממש.
מה לעשות, שעם כל הטוב הזה יש גם הרבה מאוד רע. ביזוי של עם ישראל באופן מתמיד, יהודים באדמתם שעוסקים בתועבות הגרועות ביותר. יהודים שלא מקפידים על מצוות שבין אדם לחברו. אנשים דתיים שמחללים את שם ה' בהתנהגותם.

משהו חסר. משהו מאוד חסר אצלנו. והחיסרון הזה הוא בסדר, אבל צריך לדעת שהוא חיסרון.
מבחינתי, כמו שאני רואה את זה אנחנו בשפל. מהסיבה הפשוטה שאנחנו רחוקים מאוד מהמקום שבו אנחנו יכולים להיות. זה עדיין השפל. אנחנו מתעלים, עומדים להגיע לגיאות, אבל כרגע אנחנו עדיין בשפל.
עדיין אין בסיס רוחני. אין קומת שכינה.

אפשר לתת אין סוף חיזוקים, ואני מסכים, אין ספק שצריך לתת חיזוקים ואין מקום לבוא ולדפוק על חזהו של אדם אחר. אבל מול עצמנו- אנחנו חייבים לעשות חשבון נפש נוקב. גם ברמה הציבורית, כל אחד צריך להסתכל ולהתבונן ולשאול- מה הבעיה ואיפה אפשר לתקן. צריך להציב יעדים ולהתקדם לעברם, בלי זה, טפיחה על השכם היא מעודדת, אבל לא מקדמת לשום מקום.

את זו שפתחה שירשור תיסכול, כמעט ודיברת על לעזוב את הארץ.

תיראי איזה עוצמה של אהבת ישראל יש בך  
תיקראי מה כתבת עכשיו - זה באמת מה שהרגשת כשכתבת את השירשור?
כל מה שהיית צריכה זה שאני אתפוס את הצד הזה, ותיראי אילו מילים יפות על אהבת ישראל את כותבת.

על לשים את הטוב במרכז, על זה שאולי יש פגמים אבל זה לא נותן מוטיבציה להצביע עליהם.

את אמרת שחלילה בגלל המדינה את שוקלת לעזוב את הארץ - ועכשיו את אומרת "כשאומרים שעמ"י בשפל רוחני זה לא עושה לי טוב". איך התהפכת ככה פתאום? 

לאן נעלם חוסר האונים שהזכרת לפני זה? ומאיפה הגיעו שיטות החינוך, המוטיבציה?

את לא חסרת אונים! עובדה. הנה, רק התחלתי לתפוס עמדה שלילית ואת כבר מתמלאת כנגדי

באנרגיות חיוביות.

"הצדיקים האמיתיים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק"

זו הגישה והדרך. 

אחרי זה אפשר לעשות חשבון נפש.

סליחה אם לא עשיתי לך טוב. רציתי שאת תכתבי את הדברים היפים. לא אני.

ממש שקט

שנמשיך להוסיף ולא להתייאש.

לפיד

ביבי

ציפי 

וכל שאר הרשעים...

יסוד כסא ה' בעולם?

עם כזה כיסא, עדיף כבר לעמוד! 

ולא כולם "רשעים"..

וגם עם ישראל הם "כיסא ה' בעולם", על אף שיש בתוך האגודה של הקטורת גם חלבנה.

אפשר מאד למחות על הרע וכנגד עושי הרע או לא-מונעיו.

זה עדיין לא הופך את בחירת ה' בעמו, חלילה. "בית ישראל יושבים על אדמתם ויטמאו אותה" - "הלוואי בני איתי על אדמתם אע"פ שמטמאים אותה".  זה לא עושה שום אידיאל לטומאה, ולא מפחית כהו-זה מההתאמצות בקדושה ובטהרה.

אבל אומר לא להתייאש גם במצבים מסובכים.

הם נציגות לשלטון.

הלוואי שייאזרו כח לעשות את זה כמו שצריך.

המהפכות הגדולות קרו שהשטח בער...

דברי איתי, יש לי קשרים

יש מי שמקפיד לא להתקלח בספירת העומר.

@זיויק  @אריק מהדרום 

כי זה לא חודש מצחיק

תחפש בגוגל אטמים נגד רעש

אני מכירה את הפשוטים שמוכרים בסופר פארם אבל יש הרבה סוגים לאיטום מקצועי יותר

 לק"י

ראיתי פעם בדן דיל.

בטוח גוגל יידע לכוון אותך.

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)