ואוו... לגמרי לא בוחר ע"פ מראה חיצוני.

במקרה הראשון, עוד יש עניין כלשהו שהילד יראה בסדר, אבל בשני?

אם אתה חייב לבחור, גם גורל נראה לי לא מוסרי, כי המוסרי הוא הטוב ביותר לכלל ולא רק לילד,

לכן אם כבר לבחור את מי להציל - את מי שיש לו הכי הרבה פוטנציאל להועיל אח"כ.
נכון, זה כואב, אבל להציל ילדים בעלי פיגור זה לא מוסרי כשאתה יכול להציל ילד אחר שיש לו אפשרות להועיל.
לכן כן הייתי בודק, אבל לא מראה.
 

ויש הבדל גדול בין שני המקרים.

במקרה הראשון כשאתה צריך להכניס ילד לבית שלך יש הרבה שיקולים - מידות, מוסר, חינוך, קבלת מרות,
יכולת להועיל לעם בהמשך. הייתי מכניס גם שונות, כלומר - אם אתה במשפחה של בלונדיניים עם עיניים כחולות,

ילד עם שיער חום פתאום יכול להיראות מוזר. ויש חשש לרכילות והוא גם ירגיש הרבה פחות בנוח.

אבל במקרה השני זה נטו לאפשר לו להתפתח - וכן אני חושב שצריך לבחור את הילד בעל פוטנציאל מימוש הגבוהה ביותר,

שיש לו את הנתונים לממש. כלומר -מצד אחד יכולת ומהצד השני מוכנות להתאמץ בשביל לממש את היכולת.

וברור שאתה צודק

השאלה היא מה עושים כשאין אפשרות לברר שום דבר חוץ מזה, ואין שיקולים מהותיים אחרים

בקיצור - אל תעקוף לי את הבעיה, המקרים הם רק דוגמא, השאלה היא שאלה עקרונית, לא דוקא במקרים האלה.

חילקתי את זה לשני מקרים כי היה צד בויכוח שטען שיש הבדל בין הצלה ממוות לבין התקדמות בחיים

במקרה הראשון מצד רווחת הילד והמשפחה הייתי מחפש שיהיה כמה שיותר דומה, כי זה יקל עליו את ההתאקלמות.

אבל בלי העניין הזה- מה הקשר לצד החיצוני, דמו של ילד חמוד אדום יותר.

כנ"ל במקרה השני. הוא אשם במראה שלו, למה שיפסל על דבר כל-כך שולי.

אז ניסיתי לשמור על ניטרליות ולא לגלות את דעתי

אבל לא הלך

אני חושב שיש הבדל גדול בין מקרה שבו אתה עושה רע למישהו, או לוקח ממישהו דבר שיש לו בו זכות, לבין מקרה שאתה עושה חסד

אם הייתי חייב להזיק לאחד משני אנשים, אין לי זכות לבחור למי להזיק, יש לכל אחד זכות לתבוע ממני לא להזיק לו, אז אני חייב לעשות גורל

אבל אם אני חייב לעזור לאיש אחד, מותר לי לבחור לעזור למי שבא לי, גם בגלל קריטריונים טיפשיים, זכותי לעזור למי שאני רוצה, ואי אפשר לחייב אותי לעשות גורל

הוא לא אשם, זה ממש שולי, אבל אני לא חייב לו כלום, אם לא הייתי מציל אף אחד הייתי אדם רע לב שעומד על דמו של חברי, אבל הרי אני כן מציל, למה שאני אציל דוקא אותך? אני חייב לך אישית משהו?

ובלי מקור תורני אי אפשר, אז חשבתי על זה שבהצלה ממוות כתוב בהלכה שכהן קודם ללוי, לוי לישראל, ישראל לממזר, ת"ח קודם לע"ה גם כשהת"ח ממזר, איש קודם לאישה, וההלכה מסיימת - היו שניהם כהנים, שניהם ישראלים וכו' "איזה שירצה יציל" (נדמה לי שזה ברייתא, לא?)

איזה שירצה נשמע ממש רצון שרירותי. לא כתוב שיעשה גורל - תעשה מה שבא לך!

ממש ממש לא מפמיניזם, אבל זכורני שיש מקרים שבהם הצלת אישה קודמת לאיש.

אל תעברו לי נושא

יש על זה שולחן ערוך, פשוט תפתחו

השולחן ערוך נמצא ביו"ד סי' רנ"א ס"ח,ט וסי' רנ"ב ס"ח,ט

אבל שאלת אותי מוסרית- מוסרית "קנאין פוגעין" זה "הלכה ואין מורים כן". לדעתי מוסרית יש מה שנקרא

"לפנים משורת הדין" על הדף- תעשה כאוות נפשך. האם זה יהיה מוסרי בהכרח? לא נראה לי.
אתה אולי לא חייב לו כלום, לדעתי השיקול הזה הוא חסר קשר לכאן, ולכן עדיף לא להכניס אותו בכלל.

זה יותר ויכוח רגשי

מה הטענות שאפשר לטעון חוץ מ"מרגיש לי לא מוסרי" \ "מרגיש לי מוסרי"?

אולי אפשר לחפור ולראות האם מישהו כתב שראוי לעשות גורל ולא לבחור לפי רצון טכני

אבל מענין אותי איך שאר האנשים כאן מרגישים

ולהכניס לשאלה של חיים ומוות שיקול לא ענייני, זה לא מוסרי(שוב, בעיניי).

האם זה שיקול ענייני יותר?

בעיניי- ילדים צריכים להרגיש ולהיות בטוחים באהבה ובמסירות של ההורים שלהם אליהם.

לא הייתי פותחת בחיים ויכוח כזה מול הילדים.

ולא עניתי לתוכן, אני יודעת...

מי דיבר על ההורים, דיברתי על אדם זר לחלוטין

ברור שההורים יקדימו את הילד שלהם. מה השאלה בכלל?

ואני אישית חושב שבשביל לפתח ילדים חושבים, שמנסים לעשות מה שצריך לא כזרימה אחרי העדר, אלא בגלל הבנה פנימית, צריך להעלות דילמות מוסריות לילדים

(רק שלא יאיים על הנפש שלהם)
 

אני בעד דיונים פתוחים וחשיבה אישית.

אבל לא דיון על גורל ילדים ומה ההורים יבחרו- מי מהילדים.

זה יכול להכניס ילדים לסרטים, לא?

בשניהם לא מוסרי לבחון לפי מראה.

[וגם אני חושב, שויכוח כזה - אע"פ שיש  צד "חמוד" שהילדים רואים שאפשר להתווכח ולהישאר חברים.. אבל בהיות שהוא עלול להציג בעיני חלק מהילדים מישהו מההורים כ"לא מוסרי" בעניינים מאד קריטיים - עדיף אולי לא לנהל בחברתם, בפרט שזה "ויכוח גדול"..]

התווכחנו לנו בנחת, אל תדאג!

הילדים לא יצאו עם הרגשה שמישהו לא מוסרי בעיני מישהו

אקראי.

אהבתי את החלוקה... חלק בי חלק באשתי.... הלוואי על כולנו העונג הזה;)

את הילדים שנשלחו מגרמניה לאנגליה (הנקראים גם ילדי ה"קינדר-טרנספורט") ממש-ממש לא החזירו לגרמניה אם לא הייתה משפחה שלקחה אותם לאומנה. במקרה הכי גרוע הם נשלחו לבתי-ילדים ולפנימיות.

נכון שמלכתחילה רצו להביא ילדים לאנגליה רק בידיעה שיש משפחות שמוכנות לאמץ אותן, אבל בפועל הגיעו הרבה יותר ילדים מאשר המשפחות, והילדים הללו, כאמור, שוכנו במוסדות.

אה, ודרך אגב- לא רק ילדים יהודיים הגיעו לאנגליה במסגרת הקינדרטרנספורט. הגיעו לשם גם ילדים נוצרים שאינם מ'הגזע הארי'.

לקריאה בעיון, כאן.

[מעדיפה שלא לענות לדילמה עצמה שהועלתה]

כיוון שמדובר בהתנדבות צריך לקחת מה שיש בלי גורל ובלי שום תנאים גם אם הם מאד צודקים. אם תציב תנאים אתה תוריד מעל הפרק את כל האנשים שמתייצבים לקבל ילד להנאתם האישית ותישאר רק עם מתי מעט הצדיקים ופחות ילדים יוכלו להינצל.

לגבי ב. מדובר בך ולא באנשים אחרים, אז תעשה את החסד ככל שליבך רחב, ותשתדל לבחור ילדים לפי קריטריונים שיועילו להם ולא לך. ויחד עם זאת להתחשב בכוח שלך כי אם תבחר בעשרת הילדים הכי קשים בסופו של דבר תהיה לך שחיקה שאולי תגרום לך להפסיק עם הכל.

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש