ואוו... לגמרי לא בוחר ע"פ מראה חיצוני.

במקרה הראשון, עוד יש עניין כלשהו שהילד יראה בסדר, אבל בשני?

אם אתה חייב לבחור, גם גורל נראה לי לא מוסרי, כי המוסרי הוא הטוב ביותר לכלל ולא רק לילד,

לכן אם כבר לבחור את מי להציל - את מי שיש לו הכי הרבה פוטנציאל להועיל אח"כ.
נכון, זה כואב, אבל להציל ילדים בעלי פיגור זה לא מוסרי כשאתה יכול להציל ילד אחר שיש לו אפשרות להועיל.
לכן כן הייתי בודק, אבל לא מראה.
 

ויש הבדל גדול בין שני המקרים.

במקרה הראשון כשאתה צריך להכניס ילד לבית שלך יש הרבה שיקולים - מידות, מוסר, חינוך, קבלת מרות,
יכולת להועיל לעם בהמשך. הייתי מכניס גם שונות, כלומר - אם אתה במשפחה של בלונדיניים עם עיניים כחולות,

ילד עם שיער חום פתאום יכול להיראות מוזר. ויש חשש לרכילות והוא גם ירגיש הרבה פחות בנוח.

אבל במקרה השני זה נטו לאפשר לו להתפתח - וכן אני חושב שצריך לבחור את הילד בעל פוטנציאל מימוש הגבוהה ביותר,

שיש לו את הנתונים לממש. כלומר -מצד אחד יכולת ומהצד השני מוכנות להתאמץ בשביל לממש את היכולת.

וברור שאתה צודק

השאלה היא מה עושים כשאין אפשרות לברר שום דבר חוץ מזה, ואין שיקולים מהותיים אחרים

בקיצור - אל תעקוף לי את הבעיה, המקרים הם רק דוגמא, השאלה היא שאלה עקרונית, לא דוקא במקרים האלה.

חילקתי את זה לשני מקרים כי היה צד בויכוח שטען שיש הבדל בין הצלה ממוות לבין התקדמות בחיים

במקרה הראשון מצד רווחת הילד והמשפחה הייתי מחפש שיהיה כמה שיותר דומה, כי זה יקל עליו את ההתאקלמות.

אבל בלי העניין הזה- מה הקשר לצד החיצוני, דמו של ילד חמוד אדום יותר.

כנ"ל במקרה השני. הוא אשם במראה שלו, למה שיפסל על דבר כל-כך שולי.

אז ניסיתי לשמור על ניטרליות ולא לגלות את דעתי

אבל לא הלך

אני חושב שיש הבדל גדול בין מקרה שבו אתה עושה רע למישהו, או לוקח ממישהו דבר שיש לו בו זכות, לבין מקרה שאתה עושה חסד

אם הייתי חייב להזיק לאחד משני אנשים, אין לי זכות לבחור למי להזיק, יש לכל אחד זכות לתבוע ממני לא להזיק לו, אז אני חייב לעשות גורל

אבל אם אני חייב לעזור לאיש אחד, מותר לי לבחור לעזור למי שבא לי, גם בגלל קריטריונים טיפשיים, זכותי לעזור למי שאני רוצה, ואי אפשר לחייב אותי לעשות גורל

הוא לא אשם, זה ממש שולי, אבל אני לא חייב לו כלום, אם לא הייתי מציל אף אחד הייתי אדם רע לב שעומד על דמו של חברי, אבל הרי אני כן מציל, למה שאני אציל דוקא אותך? אני חייב לך אישית משהו?

ובלי מקור תורני אי אפשר, אז חשבתי על זה שבהצלה ממוות כתוב בהלכה שכהן קודם ללוי, לוי לישראל, ישראל לממזר, ת"ח קודם לע"ה גם כשהת"ח ממזר, איש קודם לאישה, וההלכה מסיימת - היו שניהם כהנים, שניהם ישראלים וכו' "איזה שירצה יציל" (נדמה לי שזה ברייתא, לא?)

איזה שירצה נשמע ממש רצון שרירותי. לא כתוב שיעשה גורל - תעשה מה שבא לך!

ממש ממש לא מפמיניזם, אבל זכורני שיש מקרים שבהם הצלת אישה קודמת לאיש.

אל תעברו לי נושא

יש על זה שולחן ערוך, פשוט תפתחו

השולחן ערוך נמצא ביו"ד סי' רנ"א ס"ח,ט וסי' רנ"ב ס"ח,ט

אבל שאלת אותי מוסרית- מוסרית "קנאין פוגעין" זה "הלכה ואין מורים כן". לדעתי מוסרית יש מה שנקרא

"לפנים משורת הדין" על הדף- תעשה כאוות נפשך. האם זה יהיה מוסרי בהכרח? לא נראה לי.
אתה אולי לא חייב לו כלום, לדעתי השיקול הזה הוא חסר קשר לכאן, ולכן עדיף לא להכניס אותו בכלל.

זה יותר ויכוח רגשי

מה הטענות שאפשר לטעון חוץ מ"מרגיש לי לא מוסרי" \ "מרגיש לי מוסרי"?

אולי אפשר לחפור ולראות האם מישהו כתב שראוי לעשות גורל ולא לבחור לפי רצון טכני

אבל מענין אותי איך שאר האנשים כאן מרגישים

ולהכניס לשאלה של חיים ומוות שיקול לא ענייני, זה לא מוסרי(שוב, בעיניי).

האם זה שיקול ענייני יותר?

בעיניי- ילדים צריכים להרגיש ולהיות בטוחים באהבה ובמסירות של ההורים שלהם אליהם.

לא הייתי פותחת בחיים ויכוח כזה מול הילדים.

ולא עניתי לתוכן, אני יודעת...

מי דיבר על ההורים, דיברתי על אדם זר לחלוטין

ברור שההורים יקדימו את הילד שלהם. מה השאלה בכלל?

ואני אישית חושב שבשביל לפתח ילדים חושבים, שמנסים לעשות מה שצריך לא כזרימה אחרי העדר, אלא בגלל הבנה פנימית, צריך להעלות דילמות מוסריות לילדים

(רק שלא יאיים על הנפש שלהם)
 

אני בעד דיונים פתוחים וחשיבה אישית.

אבל לא דיון על גורל ילדים ומה ההורים יבחרו- מי מהילדים.

זה יכול להכניס ילדים לסרטים, לא?

בשניהם לא מוסרי לבחון לפי מראה.

[וגם אני חושב, שויכוח כזה - אע"פ שיש  צד "חמוד" שהילדים רואים שאפשר להתווכח ולהישאר חברים.. אבל בהיות שהוא עלול להציג בעיני חלק מהילדים מישהו מההורים כ"לא מוסרי" בעניינים מאד קריטיים - עדיף אולי לא לנהל בחברתם, בפרט שזה "ויכוח גדול"..]

התווכחנו לנו בנחת, אל תדאג!

הילדים לא יצאו עם הרגשה שמישהו לא מוסרי בעיני מישהו

אקראי.

אהבתי את החלוקה... חלק בי חלק באשתי.... הלוואי על כולנו העונג הזה;)

את הילדים שנשלחו מגרמניה לאנגליה (הנקראים גם ילדי ה"קינדר-טרנספורט") ממש-ממש לא החזירו לגרמניה אם לא הייתה משפחה שלקחה אותם לאומנה. במקרה הכי גרוע הם נשלחו לבתי-ילדים ולפנימיות.

נכון שמלכתחילה רצו להביא ילדים לאנגליה רק בידיעה שיש משפחות שמוכנות לאמץ אותן, אבל בפועל הגיעו הרבה יותר ילדים מאשר המשפחות, והילדים הללו, כאמור, שוכנו במוסדות.

אה, ודרך אגב- לא רק ילדים יהודיים הגיעו לאנגליה במסגרת הקינדרטרנספורט. הגיעו לשם גם ילדים נוצרים שאינם מ'הגזע הארי'.

לקריאה בעיון, כאן.

[מעדיפה שלא לענות לדילמה עצמה שהועלתה]

כיוון שמדובר בהתנדבות צריך לקחת מה שיש בלי גורל ובלי שום תנאים גם אם הם מאד צודקים. אם תציב תנאים אתה תוריד מעל הפרק את כל האנשים שמתייצבים לקבל ילד להנאתם האישית ותישאר רק עם מתי מעט הצדיקים ופחות ילדים יוכלו להינצל.

לגבי ב. מדובר בך ולא באנשים אחרים, אז תעשה את החסד ככל שליבך רחב, ותשתדל לבחור ילדים לפי קריטריונים שיועילו להם ולא לך. ויחד עם זאת להתחשב בכוח שלך כי אם תבחר בעשרת הילדים הכי קשים בסופו של דבר תהיה לך שחיקה שאולי תגרום לך להפסיק עם הכל.

היו לו שני חלומות בנושא המוות,

לי היו הרבה יותר...

באמת לא הצלחתי להבין מה מיוחד

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

יש בי צד חצי־ילדי, מצד זה שאני לא לוקח שום דבר ברצינות אמיתית.

לגבי הילד הפנימי האמיתי, קיים משהו עמום מתחת ליותר מדי שכבות.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מה אמורים לקנות לבנות?

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

חתול נייד

כיסוי חלות שבת

אבל קשה יותר להזיז אותו.

כוס תרמית טובה (כלומר גם מחזיקה חום כראוי וגם קלה לשטיפה), סטנדר, כרית לגב לכיסא של הישיבה, אוזניות אוטמות רעש, ספר שהוא רוצה כבר הרבה זמן, מחזיק טלפון שמתחבר לזרוע (בשביל ריצות.. אם הוא בייניש שעושה כושר), חבילה של ממתקים מיוחדים ולא שגרתיים (כל מיני יקרים כאלה), מכונת תספורת/גילוח (אם אין לו משלו), טוסטר או כלי מטבח כלשהו מיוחד (אם זה יועיל במקום שהוא גר), אולר.
 

אפשר גם פשוט להשתתף איתו, כלומר לתת לו ממש את הכסף, כדי שיקנה משהו ספציפי שהוא ממילא מתכנן לקנות (ואז הוא בעצם ישלם פחות.. כן? אין הכוונה שיקנה משהו בדיוק ב100 שח אלא שזה יקל עליו כשהוא קונה משהו ב200 נניח). אמנם קצת פחות מרגישים את המתנה שבדבר, אבל זה גם אפשרי. אנחנו עשינו את זה במשפחה כמה פעמים (בודדות אמנם) כש"נתקענו" בלי מתנה.

אפשר אולי גם לשבת בבית קפה, אם זה מתאים לכם וזורם. אפשר אולי פק"ל קטן, אם זה הסגנון שלו. אפשר לקנות עוגה בוטיקית אם חוגגים במשפחה בבית.