יודעת את הבעד והנגד אבל לא מצליחה להחליט.
אגב- יש חלופה (מבחינת אילחוש לכאבים) לאפידורל?
אז רק המלצה מנסיון אל תלחצי הרבה על הכפתור שנותן לך את החומר שווה שזה היה באיזון כדי שתרגיש לפחות קצת את צירי הלחץ כי ככה זה יכול למנוע מכל מיני קרעים ודברים אחרים !
* ונקודה לזכות האפידורל , כשמרגישים את כאבי הצירים ככה אחרי ירידת מים וכמה כוח ואנרגיה זה שואב מהגוף ואת אפילו לא יודעת עוד כמה זמן זה ימשך .... ואז נתנו לי אפידורל ....
ונפשי ממש חזרה אלי יכולתי לנשום!!!!
זה ממש ממש עזר לי לא הצלחתי אפילו שידברו או יגעו בי לפני זה !
אבל כל אחת וכחותיה רצונותיה יכולותיה כו'.. וכו'...
בשעה טובה !
זה לא משהו שמחליטים עליו לפני לדעתי, כי את לא יודעת איך תרגישי ומה יהיה..
יש כאלו שזה היה להן מצויין ונתן להן מנוחה להמשך הלידה
ויש כאלה שלא זקוקות לזה ויכולות להתמודדות, ויש דברים אחרים יותר טיבעיים שעוזרים להן להתמודד..
ואם את רוצה-
ממליצה על הספר להיות לאם, יש בו פרק על אפידורל כן או לא, ועל החסרונות והיתרונות שלו..
בהצלחה
יש יולדות שזה גורם להן לבחילות במהלך או אחרי הלידה, הרגשת סימום (מלשון סמים) וכו'
גם אני חושבת שכדאי לבוא בדעה של לידה ללא משככי כאבים- ובזמן הלידה להחליט.
ועל עצמי-
2 הלידות שהיו לי היו ארוכות מאד. בלידה השנייה הייתי עם 40 שעות של צירים שנתנו לי בקושי לנמנם. (והגעתי איתם רק לפתיחה של 4 וחצי!) ברגע שלקחתי אפידורל נרדמתי לשעתיים וחצי וכשהתעוררתי הייתי בפתיחה 8 ותוך שעה נולד התינוק בריא ושלם, ב"ה. אגב, בלידה הזאת הרגשתי את הרגליים ויכולתי להזיז אותם. רק את הצירים לא הרגשתי (את צירי הלחץ כן הרגשתי, כמובן) וזה היה חלומי!! אני לא אשכח את ההרגשה של 5 דקות אחרי האפידורל; פתאום הרגשתי בעננים, שלא כואב (למרות שזה בטח פסיכולוגי. אפידורל אמור להשפיע חצי שעה אחרי הזריקה...), אני זוכרת ששמעתי את אמא שלי אומרת "תראו, היא נרדמת עם חיוך"
אני לא מכירה את הגז צחוק. רק שחוות הדעת המעטות ששמעתי עליו היו שליליות. אני שמחה שלך הוא עזר מאד.
אני חושבת שצריך לבוא בגישה שרוצים לידה טבעית ואם זה לא ילך לקבל אפידורל.
למה להחליט מראש על אפידורל??
שמעתי עיצה טובה למי שמאוד רוצה ללדת לידה טבעית- יש את שלב המשבר בסביבות פתיחה 6-7 ס"מ. כדאי מאוד בשלב זה להיכנס למקלחת וזה עוזר לעבור בצורה יותר קלה.
כשהיו לי טסיות נמוכות והיה חשש שלא אוכל לקבל אפידורל בלידה, הרופא שלי אמר שיש טכנולוגיה שנקראת IVPCA עם תרופה בשם רמי פנטניל, שנותנים במקרים כאלה.
בהר הצופים נותנים למי שלא יכולה אפידורל, בשערי צדק צריך קודם לקבוע תור לרופא מרדים או משהו כזה (לא זוכרת) ואז אולי נותנים, ובשאר המקומות- צריך לשאול מראש ולברר.
בתרופה הזאת יש סיכון להפסקת נשימה, ולכן המחשב שנותן את זה נורא מדייק במינון ויש מעקב צמוד מאד אחרי האישה. זה חומר שמתפרק מיד בדם ולא פוגע בעובר.
זאת לא חלופה אידיאלית, אבל במקרים שאי אפשר אפידורל זה היחיד שמשתווה לו.
וכמו כל מי שאמרה למעלה, אני חושבת שכדאי לבוא בראש פתוח, לראות איך את שורדת. אם תרצי- תמיד תוכלי לבקש.
בס"ד
ילדתי עם ובלי. הייתה לי חוויה טובה כל הפעמים.
לכל אחת יש לידה שונה וכך גם הצירים שונים. תזכרי שזה גם תלוי בגודל הילד ובגוף שלך. יש נשים שעוברות את זה כמו גיבורות, אבל אני למשל, לא גיבורה, וגם לא רציתי שיהיה לי סיפור גבורה על חשבון הלידה, זה מאוד תלוי לאיך שהלידה שלך תראה. יש נשים שרוצות להיות גיבורות (כי כל החברות והאחיות ילדו בלי) ובסוף יש להן לידה מאוד קשה וטראומטית לא עלינו. אבל אם את פתוחה להצעות אז הרבה יותר קל לעבור את זה.
כמובן, אין כמו לידה טבעית, אבל תזכרי שיש לך את האופציה.
חוץ מזה, המלצה אישית, גם אם הצירים כואבים, לא להיכנס לחדר ולידה ובפתיחה 2 לבקש אפידורל, עדיף לחכות לפחות לפתיחה 4-5 כדי שהפתיחה תקבל "תאוצה".
שתהייה לך לידה קלה ומהירה 
בלידה ראשונה ידעתי מראש שאקח, כי היא ארוכה ומתמשכת בד"כ יותר מלידות חוזרות.
בלידות חוזרות לא לקחתי. באתי ע"מ לזרום לפי המצב ולבסוף לא לקחתי
זה קרה פעם אחת, בלידה רביעית עם זירוז, וזה היה מפחיד!! אני נמנמתי או הייתי בסוג של עלפון, פתאום קפצו עלי משומקום מלא רופאים ואחיות, וראו שאין דופק, שטפו לי את הפנים ומדדו דופק כולם היו שם לחוצים, לא אשכח את הפוזה הזו, הייתי בטוחה שאני מתה על המיטה!!!! אח"כ אחות המחלקה האמרה לי שהיה לי נס אחד גדול!!! פחד!!!!
בלידה ראשונה דווקא לקחתי והיה בסדר, אבל בסוף היתה לידת וואקום כי לא הרגשתי לחיצות ולא ידעתי מה רוצים ממני
אח"כ פחדתי כי לאחותי היה סיבוך מזה והיו לה כאבי ראש וגב כחצי שנה, היא כמעט איבדה את הרגליים.....
אז גם הדופק אצלי שירד וגם זה, היה יותר מידי בשבילי ולא לקחתי, אבל היה קשה מאד - לידה חמישית 20 שעות עם זירוז. ועם דולה ....
עכשיו אני ממש מתלבטת, אם הדופק יורד - זה יורד כל פעם?
הרי הגוף מזדקן , זה לא לידה ראשונה שאז הכל היה בסדר,
אובדת עצות כמוך ומבינה אותך מאד...
מנסה להחכים גם על הדרך.....


כי בדר"כ הם קטנים יותר.
והשני שיוצא כבר אחרי שהמעבר פתוח ופחות כואב באופן משמעותי.
כמובן בהנחה שהם ראש ראש
ומומלץ מאוד ללדת בבי"ח לא "לחוץ" שלא מתרגשים מידי
ויש להם רופא שיכול להפוך עובר היפוך פנימי במקרה ואחרי הלידה של הראשון השני מתהפך לו בפנים.
לי היתה טראומה גדולה דווקא מהלידה עם האפידורל- כך שזה לא מחייב בהכרח.
הטראומה היתה מחוסר השליטה ומכך שלא הקשיבו לדעתי ולרצונותי.
את הכאב הפיזי קל היה לי לשכוח אך חוסר האונים והאכזבה היו קשים. הרגשתי כמו אחרי אונס להבדיל.
מה שבטוח אני חושבת שמלווה ללידה, דולה או חברה שמבינה בעינינים האלו, זה יותר ממותרות, אלא בסיסי לגמרי!
לפחות בלידה ראשונה. וזה לא ענין לחסוך דוקא שם- עדיף לקנות עגלה יד 2 בזול ולבוא עם דולה שהצוות בביה"ח מכיר.
כשאני מגיעה ללידה ויודעת בידיעה ברורה שאני לוקחת אפידורל
זה מרגיע אותי! והרבה יותר קל לעבור את החלק הראשון עד שמקבלים את ההרדמה...
ככה התחושות שלי כלפי הלידה הרבה יותר טובות ושמחות. והרבה פחות פחד ודאגה איך יהיה...
בקיצור, זה עוזר גם פיזית בלידה (כמעט לא כואב!) וגם פסיכולוגית לפני הלידה ובזמן הצירים הראשונים (עוד מעט כבר לא יכאב לי...)
מרגע שלקחתי אפידורל (בשתי הלידות שלי) יכולתי לנוח, לאכול קצת, לפטפט בנחת עם בעלי ואמא שלי... הלידה הפכה פשוט לחוויה!
כמה שעות אחרי הלידה כבר עזרו לי לקום לשירותים ולא הרגשתי תופעות לוואי מיוחדות (חוץ מאלה שקשורות ללידה עצמה).
מה שכן היה ממש כואב - זה התכווצויות הרחם שמרגישים החל מהלידה השניה בזמן ההנקה... אבל אפשר לקחת אקמול.
לידה קלה לכולן!
נראה לי שלידה ראשונה של תאומים כן הייתי לוקחת. מי שכבר ילדה בלי אפידורל יודעת מנסיונה מה לעשות ואיך לעשות. אבל בלידה ראשונה קשה ליישם דברים רק מלימוד וקריאה. אז עם תאומים- בכלל...
וואו.
שיהיה לך בהצלחה ובשעה טובה!
גם אני ככה...
אבל אני כבר עברתי לידה ראשונה, ולא לידת תאומים...
נראה לי הכי נכון להגיע עם מוכנות להכל.
לידה שניה לא כי פחדתי לקחת עקב הסתבכות בלידה הראשונה.
האמת לידה עם האפדורל יותר מהנה. לא כואב את רגועה יותר. נינוחה....
הדבר היחיד שיהיה כיף בלי האפדורל זה שהתקלחתי עוד בחדר לידה אחרי הלידה.
לדעת את הייתרונות,חסרונות של האפידורל.
לגעת איך להתמודד עם ובלי אפידורל.
שיהיה לך תמיכה וסביבה תומכת.
(ויש חלופות..גז צחוק,איזי טנס,מקלחת,תנוחות,נשימות,הרפיות,תמיכה ועוד..)
הלידה אתם מפסיקות לנסוע למרחק שהוא לא סביר להגיע לבית חולים שרציתם ללדת בו?
יש לי עוד הרבה זמן, אבל אוהבת לחשוב על הכל מראש.
מתוך נקודת הנחה שלידה לא מתפתחת בשנייה ויולדים (לפחות לא אצלי/ אחיותיי)
אם אני רחוקה (למשל בשבוע 37 נסענו למסלול בים המלח כשאני רוצה ללדת באיכילוב) אז אני קשובה יותר לגוף
ואם יש ציר- נזוז
אבל לי פחות נוח גם בראש גם בפרקטיקה 'לתקוע' את עצמי בבית משבוע מסויים ולהמתין…
אני לפי היסטוריית הלידות הקודמות שלי..
לדוגמא, הכי מוקדם שילדתי היה שבוע 37, אז בלידה האחרונה נערכתי כבר כמה שבועות קודם..
אבל גם לידה ראשונה כנראה יהיה לי רגע מציר ראשון ללידה…
(נכון אתן יכולות להגיד שלא יכלתי לדעת ויש לידןת בזק, מסכימה. עבורי הרגשתי שהמקרה הכי קיצוני לא ככ נורא ולכן העדפתי)
אבל גם לא נמנעתי מנסיעות בגלל הלידה.
יצא לנו לנסוע להורים של בעלי לשבת, ואם היתה מתפתחת לידה, כנראה שהייתי יולדת בבית חולים שקרוב אליהם.
תכננו גם לנסוע לברית בשבוע 38, בסוף ילדתי יום לפני.
אבל לוקחת לכל נסיעה תיק לידה + משערת בית רפואה קרוב אחר .
קרה לי טיולי חול המועד למשל כבר פעמיים ובאמת היה חול המועד שילדתי אבל ב"ה זה בדיוק היה יום שהחלטנו לעשות הפוגה בבית 
אבל אם זו לא לידה ראשונה ואת יודעת בערך איזה שבועות את בד"כ יולדת אז לכוון סביב שם
מאיך שאני מכירה את הלידות שלי (2 עד עכשיו בסה"כ חח)
לידה זה דבר ארוך.
ולא רואה סיטואציה שבה אצטרך לטוס דחוף דחוף לבית חולים.
כמובן שהכל יכול להיות, אבל יותר סביר שלידה תתחיל בירידת מים או צירים שאז מבחינתי יש לי בכייף שעתיים שלוש לנסוע ולהגיע לכל בית חולים שאני רוצה.
כן מסייגת שלחמותי אני מפסיקה לנסוע לשבת בערך מהתל"מ
סתם כי לא בא לי להעביר צירים בבית זר.
לא כי אני חוששת שלא אספיק לנסוע לבית חולים שרציתי.
בלידה השניה עשיתי נסיעה בשבוע 39, הלוך חזור ערב אחד והנסיעה פשוט היתה סיוט
לשבת למעלה משעה עם הבטן, ככה שזה לא רק העניין של המרחק מהבית חולים, זה פשוט לא נוח נסיעות ארוכות
כשראיתי שאני יולדת מהר ויחסית מוקדם, אז הקדמתי לשבוע 30 בערך. אבל ההורים של שנינו גרים בירושלים וגם אנחנו קרוב (יולדת בירושלים), אז אין לי ככ את הבעיה.
באמצע שבוע קצת יותר קל לי לשחרר אם צריכה, אבל מתשיעי בטוח לא אסע רחוק.
פעם היה שבת משפחתית של הצד של בעלי ב35, ולא באנו.
אבל מרחק סביר כזה ירושלים- מרכז - שומרון נסעתי עד המשוער
כל עוד מרגישה בנוח עם הנסיעה
אבל מבחינתי זה לא נורא אם אמצא את עצמי יולדת בבית חולים אחר ממה שתכננתי אז "מרשה" לעצמי.
לא הייתי רוצה ללדת בצפון הרחוק/ אילת כי זה מאוד מסרבל לוגיסטית אם הילדים בתקופת האישפוז. אז בערך משבוע 36 אני לא אסע נסיעות כאלו ארוכות. נסיעות של שעה/שעה וחצי אני נוסעת עד הלידה אם חשוב לי בית חולים מסויים זה זמן סביר להספיק להגיע או סך הכל לשנות קצת תוכניות וללדת בבית חולים אחר.
או, עלילותיי עם הבוס חלק ד'
מהפרקים הקודמים: הבוס שלי מאוד תובעני, לא אלאה אתכם בפרטים, ואני מסוף יולי מחפשת מקום חדש. התראיינתי לכמה מקומות ויכול להיות שיש משהו ממשי, אבל כלום לא סגור.
בתחילת אוגוסט הבוס שלי קלט שאני מסתובבת בלינקדין והתעמת איתי, אמרתי לו שאני אכן מחפשת אבל מבחינתי אפשר ליישר את ההדורים ושאמשיך במקום העבודה הנוכחי שלי. הבוס שלי רצה שאשאר והבטיח לי העלאה.
היום הוא מתקשר, ואמר לי שמבחינתו או שאני יורדת ל50% משרה בשכר נמוך יותר או שאני מתפטרת. אמרתי לו שחלילה אני לא מתפטרת. ושמבחינתי אני רוצה להישאר באחוז משרה שלי עכשיו, הוא אמר שזה לא אפשרי וזה או 50% או כלום. אז אמרתי 50%. הקלטתי הכל כמובן.
עכשיו שאלתי את הצ'ט, והוא אמר לי לשלוח מייל לבוס ולהגיד שאני רוצה להישאר באותם אחוזי משרה, ולא, שיפטר אותי. כי אם אני מסכימה בעצם לירידה ל50% אני בעצם מסכימה להרעת התנאים ואז כשיפטרו אותי אזי האבטלה תהיה נמוכה יותר..
עכשיו, השאלה אם לעשות מה שהצ'ט אמר? להגיד שאני לא מסכימה לרדת באחוזים? או פשוט לרדת ל50% ולחכות שיפטר אותי? כי הבוס שלי מבחינתי רוצה שאני אתפטר.
עכשיו ברור שאני עדיין מחפשת עבודה אבל אני לא רוצה להתפטר לפני שיש לי משהו ביד.
מה אומרות?
אה וסתם נקודה הוא כבר הפעיל מכבשי לחץ כאלה על 4 עובדים קודמים (אז אני לא מופתעת שתורי הגיע) וכולם בסוף התפטרו מעצמם אז השאלה אם יש לי כח למכבש לחץ הזה...
והקטע המצחיק הוא שאני עובדת יחידה כרגע אז לא ברור לי מה התכנון העתידי שלו 😂 הוא כבר חצי שנה מנסה למצוא עובדים נוספים וכלום אף אחד לא עומד בדרישות חחח
הוא חייב את האישור שלך ולדעתי עדיף שיפטר רותך למרות שאת כנראה יכולה להתפטר בדין מפוטר
תכתבי מייל רשמי ותכתבי את משאבי אנוש שבהמשך לשיחה מקודם את לא מסכימה לאולטימטום הזה
אגב, הוא מחויב לעשות במקרה כזה שיחת שימוע עפ חוק וזה יכול לעלות לו הרבה כסף
אם תחליטי לתבוע
לגבי מה שאמרת שאתבע אותו, אני לא ממש הטיפוס לתבוע..
השאלה אם אני לא מוכנה לרדת ל50%, מה הוא יכול לעשות חוץ מלהשאיר אותי באותו אחוז משרה או לפטר אותי?
שאם במקרה כזה את מתפטרת בגלל הרעת תנאים, אז את יכולה לקבל אבטלה כאילו הוא פיטר אותך.
אני חייבת לא להסכים ל50%?
או שגם אם אני מסכימה ל50% זה נחשב הרעת תנאים?
האפשרות להתפטר בדין מפוטר קמה בגלל אי הסכמות
אז אני בעצם חייבת לשלוח לו מייל שאני לא מסכימה. זה בסדר, או שעצם זה שהסכמתי בשיחת טלפון אז זה קובע?
זה סמוך לשיחה ומתועד בכתב
זה הגיוני
אוף אין לי כח לשטויות האלה.
במידה והוא עדיין מוריד אותי ל50%, אני זכאית להתפטר ולקבל פיצויים? או שרק אם אני תובעת אותו?
יש מישהי ממש תותחית בשם עדי פריינטה, היא נותנת גם ייעוץ טלפוני אאלט. תנסי ליצור איתה קשר
(לא פרסומת)
אז הצהבת במגמת עליה. הברית שנדחתה עוד מילא... מאוד לא רוצה להגיע לאשפוז. אשמח לכל טיפ שיש לכן (שמנוסה)
אבל מה הקאצ הכי גדול?
הצהבת יוצאת בקקי... והילד לא עושהההה אני מיואשת כבר.
עשה אולי פעמיים מאז שהשתשחררנו. מה עושים עם זנ?? והמוזר שלא נראה שסובל! לא מתפתל. לא מתכווץ. אני יודעת מה זה שהם סובלים מעצירות וכאלה.. מכירנ מהילדים הגדולים. אבל הוא רגוע ושליו. אבל אני חייבת את היציאות בשביל הצהבת.
יונק בעיקר. היה פה ושם מטרנה אבל כרגע לא באה הישועה לא מההנקה ולא מהמטרנה.
אז גם טיפים לזה אשמח..
אחחח
הדאגות לא פוסקות. רוצה לנוח כבר. ככ רציתי לסיים עם הברית לעשות וי.
כרגע המטלה זה לא להגיע לאשפוז כי רק זה מה שחסר פה ממש לחוסר איזון בבית. יאללה נעבוד בזה
איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.
לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב
אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)
הן עשו פלאים והצהבת ירדה
לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות
ותתני לו בכפית.
תבררי עם יועצת הנקה מה הכמות שאפשר להוסיף בגיל שלו.
וגם לשבת איתו בשמש או ליד חלון של שמש ישירה בלי בגדים
ויטמין e בשבילך
שקילת נסיון בטפ"ח/משקל ביתי מיד שרה
אשמח להמלצות באיזור ירושלים דרך לאומית, אם יש חיה כזו שגם עונה בטלפון וגם עם תורים סבירים.
פתוחה גם לשאר חלקי הארץ כי אני כבר מלא זמן בסרט הזה ונשבר לי.
תודה!
לצערי זו חיה נדירה.....אמהלהיש רק אחת "בת דודה" במסילת ישרים
היא מאד טובה אבל זמינות תורים גרועה.
תלכי לכאלו שבהסדר עם הקופה או פרטי ותבקשי החזר
אני התייאשתי....
הצלחתי לקבוע תור לד"ר אריאלה מילר ליפשיץ (מקבלת בירושלים בגבעת שאול, עובדת עם כל הקופות).
הייתי מתקשרת כל בוקר לשאול אם יש תורים שהתבטלו ואנחנו יכולים לקבל. המזכירה אמרה לי באיזה שעה הכי טוב להתקשר (מיד אחרי שהיא מאפשרת הגעה עם מי שאמור להגיע מחר), ואחרי כך טלפונים כאלו הצלחתי לקבל תור.
זה דורש פניות - גם להקפיד להתקשר בזמן המתאים, עם סבלנות לנסות כמה פעמים, וגם להיות זמינים מתי שכן מתפנה תור.
אבל אם יש לך פניות בשביל זה, אז זה דרך די יעילה להשיג תור קרוב. (ואחרי שאת בפנים, קבל יהיה יותר קל לקבוע תור מעקב כל פעם בסיום התור).
תור מהיום למחר.
כשלבן שלי נשברו/ נאבדו המשקפיים ורציתי לעשות לו חדשים במספר המעודכן.
בדרך כלל אני קובעת אליה לפחות חצי שנה מראש.
כשזה למעקב קבוע, זה מספיק.
בהצלחה
אתחיל בזה שאת ההיריון הזה התחלתי עם בטן מלכתחילה אבל עכשיו זה כבר בולט יותר (בתחושה שלי וגם במבטים של נשים פה ושם) מתלבטים אם לחכות עוד קצת או לספר, אני בסביבות שבוע 12/13 ,ילדים מגיל 12-4..
באזור שבוע 16.
לילדים יותר קטנים.
את יכולה לספר מתי שאת רוצה
אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.
קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.
לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק
בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.
לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.
ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.
שימושיתכשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה
כי הרגשתי ממש רע.
לקטנים יותר סיפרנו שלא היה איכפת לנו שכולם ידעו.
שיהיה קל וקצר ממש
לפני התפילה
מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/
שקית עם בייגלה
פירות חתוכים
חלה עם ממרח
אבל מה הכוונה בזה- מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/
מי לא מספיק?
אצלינו אוכלים ופלים/ עוגיות, כמו בכל בוקר
ואחר כך גם עוגה.
את הסעודה אנחנו אוכלים יחסית מוקדם, סביבות 10:30-11:00.
ביצה קשה ומלפפון. את הלחם עם הממרח אפשר גם לארוז בשקית לאחכ לבית כנסת.
את לוקחת את הילדים לתפילה בבית כנסת?
בני כמה הם?
אצלנו אוכלים קורנפלקס עם חלב, לבנים, פירות וכדו'.
אצלנו התפילה נגמרת מוקדם אז אם הם קמו מאוחר זה יהיה פרוסת עוגה, אם מוקדם יותר אז קורנפלקס עם חלב
ירקות
ביצה קשה
פירות חתוכים
מעדן
קרקרים
לביבות ירק
מאפינס מתוק או מלוח
הי לכולן, למישהי יש ניסיון עם זה?
בת חמש שפשוט לא נרדמת שעות...היא גם סובלת מזה.
אין בעיות בשינה בכלל.
מתלבטים אם פשוט לקנות ולתת
ביסגליצינאט דווקא.
תמציות צמחים
עלי השפיע והרגיע מאוד.
אני חושבת שיש גם לילדים
אנחנו זוג מורים, עם 4 ילדים.
כבר חצי שנה קולטים שאנחנו אוכלים את החסכונות שלנו
ישבנו לנסות לעשות סדר
אמאלה
איך כולם גומרים את החודש?
זה פשוט חסר סיכוי
חסר לנו בערך 10,000 בחודש (כולל חישוב של חסכונות לאירועים בהמשך)
מאיפה מוסיפים את זה בהוראה?
הבית קטן אז אי אפשר שיעורים פרטיים כשהילדים ערים...
אין לי תשובות להכל, ואני לא יודעת איך זה קרה, אבליש לנו חסכונות גדולים שחסכנו עוד מהחתונה והם בהשקעות ככה שהם גדלים עוד עם השנים (ברמת המאות אלפים)
יש לנו גם חיסכון בקרן כספית לבלת"מים.
המשכורת שלי צפויה לעלות עם השנים ואם יש צורך אני יכולה להגדיל אחוזי משרה, כרגע טוב לי ב70% אבל אם תהיה מצוקה אז יש באזור שלנו ביקוש ואני בקלות אוכל להוסיף למשרת אם.
לבעלי יש עוסק זעיר לעבודות מהצד (משהו כמו 6000 בשנה, לא משמעותי), אז תיאורטית הוא יכול לפתוח קופת פנסיה לעצמו, אולי שווה לעשות את זה.
בקיצור, אנחנו אולי מתחת לקו העוני או משהו, אבל אנחנו מסודרים כלכלית, ברמה שאני עובדת שלושה ימים בשבוע בשביל הנחת שלי, זה הסדרי עדיפויות שלנו כרגע.