יותר את מה שיש להגיד על זה שלא ינעלו..

אני אומנם גם מרגיש שיש כאן משהו שצריך להיזהר איתו , כשמדברים ומבקרים רב.

אבל יש בהחלט כיוון נכון ואמיתי בדבריו!

דורות על דורות שופכים את דמנו (אתה יכול להתחיל את הספירה מקום המדינה , ואתה יכול למדוד רק את מה שעבר על הדור האחרון שזה די והותר)

ואותם אנשים לא צעקו בקול :איך עושים לנו דבר כזה , ולא דרשו בפה מלא עונש מוות למחבלים , כאילו יהודים לא

נרצחו פה באכזריות נוראה , כאילו זה הרצח הברוטלי היחיד שפתאום ראו עיניהם.

והם מחליטים עכשיו לקום ולגנות , וכאילו לא מספיק , גם להכריז על רוצחי אותו הנער כחייבי מיתה

את רוצחי משפחת פוגל הי"ד דמם כבר הוצאתם להורג? את מבצעי הלינץ' ברמאלה הוצאתם להורג?

את רוצחי אייל נפתלי וגילעד הוצאתם להורג?  הכרתתם כבר את אויבי ישראל שאתם קמים לכלות את כרם ישראל מקוצים?

אז מה אתם קופצים?  

כיף שיש אנשים שפשוט אין מילה להוסיף. חותמת.

ברור שהוא לא חושב שדין מחבל ערבי הוא אחר.

אבל חש (בצדק) צורך להדגיש שמחבל יהודי לא מקבל יחס אחר. - כי יש רבים שחושבים שדין רוצח יהודי לא כדין רוצח ערבי. וד"ל.

אתה צם מחר?

אתה יכול להתייחס עניינית, או לא להתייחס.

מה כבר אמרתי?. (התכוונתי לשלוח לך בפרטי, אבל אני חושב שזה לתועלת שזה יהיה כאן).

לשלול מאנשים כמוך את הת"ז ולזרוק אותך לחברים שלך בעזה.

עזה גם שלנו!

אין חיוב דאו' ולא חיוב דרבנן

לא מנהג ישראל ולא חוב מוסרי

אני פשוט לא חייב

אתה צודק 100%

(וזה בלי לדבר על זה שאני לא מבין למה אין לך תעסוקה יותר מועילה ב 1:30 בלילה. אתה לא רווק כמוני).

מה כבר ביקשתי? שיח מתון?.

טוב נו. זה העולם.

"ואוהביו כצאת השמש בגבורתו". אתה יודע על מה זה נאמר, נכון?.

וכי מה שונה הנזק מאלו והנזק מאלו?

הוא לא ציין, כי אין כזה.

אלא שבחוק שהמלך[לפחות מי שהרב לבנון מחשיב כמלך] קבע, זה לא העונש.

סותר את הלאומניות החולנית שלכם.

את מבינה משהו בגמרא או בהלכה כדי לדבר?

כשהרב מחמיר בהלכה את מקשה קושיות?... או רק כשבא לך?.

מופנה לכל המזלזלים ברב כאן...

אני גלותי גאה

כך שאין לי בעיה שתקרא לי גלותי

אבל יהודון זה קונוטציה מאד רעה

אני מעדיף "יהודי גלותי"

שאכן נכנע בפני הפריץ, ומאד מפחד מהגויים מסביב!

לא מדבר על הרב לבנון הזה, שאני לא יודע מיהו ומה הוא אמר, אבל אני יכול לדבר בשם עצמי

חילוני מסמל את הגלות יותר מאשר חרדי.

את הדבר המחריד הזה - אז זה באמת נורא ואיום. ו"מגנים" לא "מפחד הפריץ", אלא כי זה נורא.

וזה לא סותר שמה שהאוייב עושה גרוע לאין ערוך, ולא רק בגלל "מי התחיל". אצלם הרצח והטרור זו שיטה, ומקבלים משכורת מאבו מאזן "המתון" לפי ההישגים..

אצלנו אם ייתפס עבריין כזה , הוא ייתפס על ידנו ויועמד לדין. בצדק לגמרי.

ואני לא חושב שלא ראינו זעזועים נוראיים מרצח אחינו, וגם תגובות לירי הטילים וכו'.

אכן, מקומם לחשוב מה היו "אומרים", אם יהודים היו משתוללים כמותם אחרי הרצח המשולש.

ומה היו אומרים אם חלילה היה "ההיפך" שערבים היו ח"ו רוצחים כ"תגובה" למעשה כזה להם. האם היו כל מיני אנשי שמאל מזועזעים באותה מידה ככעת, או "מסבירים" מהיכן זה בעצם התחיל, בצד הגינוי..

אבל אנשי תורה ואנשי אמת שמגנים (לא ראיתי מי ומה) - ואינם חשודים על אי-צער לגבי אוזלת היד כלפי הפורעים הערבים ועל חוסר התגובה המספקת לרצח נערינו ועל כבוד ישראל - הם מגנים באמת ובצדק. וגם חשוב - שלא יהיה בלבול להיכן אמורה הנקמה המוצדקת הנדרשת מהממשלה, לזלוג.

וכיצד זה קשור למה שכתבתי.

[ןכתבתי מפורש שלא שמעתי כל "אמירה" של מישהו. התייחסתי עקרונית לגינוי גם של מעשה הרצח הזה]

לזה התייחסתי.

אתה לא רוצה לראות את אותם "יהודונים גלותיים" מזדעזעים מכל רצח של יהודי וקוראים לממשלה לגבות מחיר - אז אתה באמת לא תראה, כי אתה מעוור את עצמך במודע.

רק דע לעצמך שהוצאת שם רע עכשיו על עשרות ומאות אלפי יהודים כשרים, שבתוכם גם ענקי תורה. אני לא יודע כמה קל לכפר על זה...

הרב צבי יהודה הכהן קוק

מעשה נערים מבייש ומצער בע"ה, ו' בניסן התש"ז

לכבוד המנהל והמורים של בית הספר פה עיר קודשנו תיבנה ותיכונן!
הנני מחויב להעיר את כבודו על העניין דלהלן: היום בשעות שלפני הצהריים, בעברי על פני בית הספר והלאה לרחוב יפו - בן יהודה, ראיתי כי מתוך חבורת ילדים יוצאי בית הספר פגעו איזה מהם, פעמים ופעם, פגיעה שבגוף והתגרות גסה בערבים רוכלי-רחוב שעברו אז שם. פעמים - יחד בשני הערבים אחד צעיר ואחד זקן, שהיו משותפים בעניינם כנראה, התחל בצעיר והמשך בזקן בגסות מיוחדת. זה היה מרחק קטן מן שער החצר של בית הספר. אחר כך שוב בצעיר אחד, במדרכת רחוב יפו לצד תחילת רחוב בן יהודה. נצטערתי ונתביישתי מאוד למראה עיני זה. מתוך מרוצת הילדים והשתובבותם לא עלה בידי להשיגם ולהעירם על כך. איני יודע מי הם הילדים האלה, מי הוריהם ומוריהם. יודע אני רק זה, שהם היו יוצאי בית הספר. לא כולם, לא כל חבורת הילדים יוצאי בית הספר, עסקו באותה פגיעת-התגרות מגונה, אלא איזה מהם. וכמדומני שגם מי מהם מחה נגד זה. אף על פי כן מציאות העובדה הזאת, שהכאיבתני והעליבתני, כאמור, מחייבת אותי להעירכם על הצורך בשימת-לב חינוכית יתירה ומיוחדת לביטול אפשרויות שכאלה, גם מצד עצמה של תורת היהדות ומוסרה וגם מצד הערך המעשי היישובי והמדיני של משמרת דרכי שלום ויחסי שכנים. 
בכל כבוד ויקר ובתוחלת קידוש השם לישע עמו ונחלתו

שימי לב שבהודעתי אפילו לא מחיתי על כבודי שלי אישית - זה פחות מעניין אותי, כי באמת לא קריטי לי מה אדם כזה או אחר חושב עליי (אם היה כ"כ קריטי לי, הייתי נמנע מהמוני הודעות שכתבתי במשתמש הזה בפורומים שונים..) - אבל כן חשוב לי למחות על כבודם של רבנים רבים שבהבל פה שמים אותם ללעג ולקלס, והופכים את הרצי"ה, בין אם בכוונה ובין אם לא, ל"מרחם על אכזרים", וכו' וכו'...)

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.