לפרטי פרטים,

הספקות הולכים ונמוגים..

ולוואי ונתבדה.

הם נעצרו לפנו בוקר תוך כדי חישמול בטייזר ואני לא מאמין שנתנו להם לאכול או לשתות מאז והם בחיקרת שב"כ - המחלקה היהודית הידועה לשמצה.

מאוד הגיוני בעיני שהם ינסו להפליל כמה נערים כדי לגרום להכפשת ציבור שלם. (זה כבר קרה בעבר)

אתה תודה גם ברצח גדליה בן אחיקם, אל תהיה כזה תמים!

כל הדיון כאן הוא על ההסתברות (הדי גבוהה, מה לעשות) שאכן יהודים ביצעו את הרצח הזה

מתחיל להיות מעניין.

האם יתכן שההר הוליד עכבר?

ב"ה

אני לא יודע אם זה טרול או אנרכיסט או פרובוקטור.

אבל המשתמש הזה נולד היום.

לחלופין יכול להיות שהוא פצלש של מישהו.

חכמים היזהרו בדבריכם!

זה שתאים דווקא לשב"כ, נניח, לשים פה משהו כזה...

לנסות למשוך "מזדהים" בלשון..

[גם הניסוח קצת..]

אזי אני חושב שכולנו צריכים לעשות חושבים איך הגענו למצב הזה. אמת ויציב ונכון שאנחנו במלחמה עקובה מדם, עם טרור רצחני וההרגשה בימים אלו שדם יהודי הוא הפקר אך השפל המוסרי שבמעשה הוא תמרור אזהרה לכולנו, והרבה מעבר לכך.

ברור שהרצח הזה (אם וכאשר) לא צמח על קרקע ריקה ובחלל ריק והסיבות הם ברורות אך מכאן ועד לקבלו בשיוויון נפש הדרך ארוכה והצועד בה מטיל על עצמו קלון. יהודים אנחנו ולא זו דרכנו.

ואם אינך רואה משמעות ושייכות למתרחש סביבך זה כבר עניין אחר.

הכי קל לפתור עצמינו ב"ידינו לא שפכו את הדם הזה ולא מהשכונה שלנו יצאו המרצחים".

אבל דרושה ערבות לאומית גם לגינוי. לא רק למגננה.

כפי שאנו עדים בימים אלו בצורה מוחשית מאין כמוה. לי,לך, לאחרים יש חלק באותה אווירה.

אם אינך רואה שום פגם בכך שיצאה מהחברה שלנו (ההישראלית בכללותה) כזה פשע, וחמור מכך שזוכה הדבר לגיבוי (או שתיקה שדינה כהסכמה), מה אומר?

מה ההלקאה הזאת פתאום?

אתה יודע שכל שבת מחללים אותה כאן מיליוני פעמים?

האם רצח יותר חמור מחילול שבת - יש לדון (רצח זה סייף וחילול שבת זה סקילה, מצד שני מבואר ברמב"ם שיש חומרא מיוחדת לרצח)

אבל רצח של גוי?! אתה יכול בכלל להשוות את האיסור הזה לתועבות שקורה כאן במדינה?!

ממתי אנחנו מלקים את עצמינו על עבירות של אחינו הטועים? ואם אתה חושב שזה ראוי - למה דוקא בעבירה הזאת?

אולי נאמר גם על חילול שבת שה"אווירה" של זילות השבת יש לנו בה חלק, וזה גורם לחילונים לחלל אותה?

אתה ראית אצל דתיים זילזול בחיי אדם, או שזה כך אצל אחינו המסכנים, שלצערינו הורגים אחד את השני בשביל חניה, ועושים הפלות בסיטונאות, ומאשרים רצח של חולים?

לא מבין את ההיגיון!

מישהו אחר כתב את הרישא בהודעה שלך?

ת''ר מעשה בשני כהנים שהיו שניהן שוין ורצין ועולין בכבש קדם אחד מהן לתוך ארבע אמות של חבירו נטל סכין ותקע לו בלבו עמד רבי צדוק על מעלות האולם ואמר אחינו בית ישראל שמעו הרי הוא אומר {דברים כא-א} כי ימצא חלל באדמה ויצאו זקניך ושופטיך אנו על מי להביא עגלה ערופה על העיר או על העזרות געו כל העם בבכיה בא אביו של תינוק ומצאו כשהוא מפרפר אמר הרי הוא כפרתכם ועדיין בני מפרפר ולא נטמאה סכין ללמדך שקשה עליהם טהרת כלים יותר משפיכות דמים וכן הוא אומר {מלכים ב כא-טז} וגם דם נקי שפך מנשה [הרבה מאד] עד אשר מלא ירושלים פה לפה

ושם ע"ב

איבעיא להו שפיכות דמים הוא דזל אבל טהרת כלים כדקיימא קיימא או דילמא שפיכות דמים כדקיימא קיימא אבל טהרת כלים היא דחמירא

זאת אומרת שלהתרגש פחות משפיכות דמים ויותר מאיסור אחר בתורה יכול לנבוע מזילזול בשפיכות דמים, ויכול לנבוע מהחמרה של האיסור האחר

למה החלטת שאני מזלזל ולא מחמיר?

לא "לתפוס טרמפ"..

"אחינו המסכנים" לא הורגים אחד את השני בשביל חניה. והחריג שעשה כך שם - אינו גרוע מהחריג ההוא מהקהילה הסטמארית שרצח ילד באמריקה וביתר אותו, או מההוא שרצח את רבי אלעזר אבוחצירא בנתיבות.

חבל להיתפס לזולות הזאת.

[ובהחלט יש חומרה בדבר שכל מח אנושי אמור לתפוס את המחריד שבו, כלפי אחר. דברים כאלה אינם נמדדים דווקא ב"מדד תורני" של מי שאינו יודע אותו]

אמרתי את דעתי, זה הכל

אוקי, אז נכון שברוך ה' יש לאחינו גם כן לב יהודי פנימי, ורוב היהודים לא ירצחו סתם

אבל ברור שהתרבות הגויית נכנסה אליהם, וכשהם רוצחים - זה בגללה, לא בגלל שאצל היהודים באוםן כללי ירד ערך החיי אדם. כך שאי אפשר להאשים את עצמינו בעבירות שלהם. 

שלא ראוי לקחת דבר חריג ולהיתלות כאילו "כך הם עושים".

התרבות הגויית נכנסת לצערנו לא רק שם. וגם בלי "תרבות גויית", מידות רעות הן דבר שצריך עבודה אצל כולם. אז אין כאן "הם" "אנחנו". וריבוי אהבת ישראל וטוב, ישפיע על כולם, מכח הקשר הפנימי בין כל עם ישראל. בוודאי שהתורה וקיומה פועלים על האדם - ולפחות אמורים לפעול. חבל להיזדקק ל"ראיות" כאלה, זה רק עושה ההיפך.

[ולא התייחסתי לנושא הכללי. דווקא בנידון זה סברתי שלא נכון "להאשים" את הכלל. ללא קשר למידת ה"דתיות" או לא של מי שעשו]

לא צריך לחפש "להכליל"..

זה לא "יצא מהחברה שלנו"..  אלו אנשים פרטיים, גם בלי להתייחס לאווירה שמלפני כן.

וזה בניגוד לערבים, שאצל הרצח הוא תרבות, וארגוני הטרור הם ארגונים "כלליים" ומנהיגיהם ה"מתונים" מממנים ומפצים את המפגעים.

לא צריך לחפש בכח חטאים בעם ישראל.

עם ישראל אינו כך - ומה שצריך היום לגנות הוא דווקא את רפיון התגובה היחסי מול האוייב הערבי, אחרי החטיפה ביחוד.

ואת זה צריך לתקן.

"מוסרניקים" צריך להיות כל אחד כלפי עצמו. לא להטיל על הציבור "עבירות" שאינו אשם בהם.

והזעם הציבורי כלפי הערבים בחלקם הלא-מבוטל כפי שרואים ברחבי הארץ, הוא מוצדק לחלוטין. רוצחים - ומפגינים בשאיפה לרצוח עוד.

המשטרה צריכה לנהוג כלפיהם ביד ברזל.

ולא יעלה על הדעת שלא תהיה "אווירה" קשה נגד הפורעים הללו, רק מחשש שאיזה מופרע גם ילך לרצוח ר"ל.

ואין שום "גיבוי" או שתיקה-כהסכמה...   זה נכון לגבי אויבינו; ושם זו לא רק "שתיקה כהסכמה", אלא תרועות שמחה גלויות. הם ואנחנו - זה שני הפכים, בכל ערכי המוסר והחיים. פראי אדם. זה לא אומר שאין בחברה הערבית גם אחרת, אבל יש הרבה מידי - ובולט ורשמי - כך.

אם הוא היה מגיב בצורה הולמת, ולא מבלבל את המוח על להכיל ולהתאפק ולהפציץ מבנים ריקים בתור תגובה, לא היו קורים דברים כאלה.

טפשים, לא חבל לשרוף את החיים שלכם בכלא ולהרוס למשפחות שלכם את החיים?

אני לא לוקחת אחריות על רצח שלא ביצעתי ואם מישהו מהציבור עושה זאת הוא חוטא לאמת ומוציא שם רע על ציבור שלם!

גלי ההאשמה העצמית פה רק גורמים נזק! מה הייתה האווירה הציבורית?!

לדרוש מהממשלה פעולה בגלל רצח (שוב) של יהודים על ידי טרוריסטים ערבים? יש פה משהו לא לגיטימי?

אני חלק אינטגרלי מהציבור הישראלי. אני לא ציבור קטן בזוי ומושפל! (כדברי רבין:" 2% מהמדינה, פרופלורים, אני לא ראש ממשלה שלהם") גם אז רבין לא צדק. וכיום?! אנחנו חלק אינטגרלי מהציבור הישראלי.

אם מישהו צריך לעשות בדק בית זה השמאל הישראלי שהובילו אותנו ולמרות שהם לא בשלטון עדיין מובילים אותנו לתהום. (מי רצה לשחרר מחבלים? לא "הציבור שלנו" )

אל תנסה להטיל בוץ על ציבור שלם!

אל תשקר לנו בעיניים.

(לשרוף אדם חי זו חייתיות)

בס"ד

הודאה במשטרה לא אומרת כלום!

על רצח תאיר ראדה שמעתם? גם רומן זורדוב הודה, ושיחזר וכ'...
חפשו בגוגל. (הסרט ביוטיוב לא לבעלי לב חלש!! גם לקרוא על זה מספיק קשה!)

לא מאמינה, ואין שום דבר שיגרום לי להאמין ששה יהודים שרפו מישהו חי.
 

כשהוא לא קרה? לא רואה כזה. זו משטרת ישראל שפירסמה, לא החמאס..

איזה הזוייי

*פה חשדתי* חחח

הלכתי פעם להביא למישהו משקפיים מישם...

זה היה נראה שיש מצב שיש לו רקע פסיכיאטרי...

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים