היום אמא חזרה מהעבודה והייתי בבית.
-למדת משהו היום?
-לא
>.<
אז היא באמת רצתה לעזור לי. הבאתי את החוברת שהמורה הזאת הביאה לחופש. גמכן מורות. ולמדנ
היא עזרה לי וקראה את הקטע ותרגמה
ואח"כ חזרנו על השאלות שעשיתי אתמול
ואז כשקראתי מילה לא נכון אז היא כעסה. זאת מילה בסיסית ואיך אני לא יודעת איך לקרוא אותה??
ולא רק זה, גם לפני זה קצת לא שיתפתי פעולה.
ואז היא ממש התעצבנה ואמרה שהיא נותת לי להיות בבית לבד ויש מחשב שאפשר ללמוד בו ויש לי זמן ללמוד ולהתקדם ואני לא עושה עם זה כלום.
ויותר היא לא מרשה לי לעשות כלום במחשב. ככה לפחות היא אמרה (וזה היה ברגע של עצבים אז לא נראלי היא באמת באמת התכוונה)
וכל היום אסמסים ומיילים ולא לומדת כלום.
ויותר היא לא תעזור לי אם אני לא רוצה לעזור לעצמי.
ומצידה היא גם תעביר אותי לביצפר פשוט, תיכון, לא אולפנא. דתי דתי, אל תדאגו. אבל לא כמו באולפנא.
כי למה לה להשקיע כשאני לא?
ואוווףףף.וואי.
ולא זוכרת כבר מה עוד רציתי להגיד.
אה. וזה עצלות. כל משפט שני זה אין לי כח. וקוראים לזה עצלנות. מידת העצלנות, שמעת עליה?
ואז היא מסתכלת ברשימה שעשיתי לי- מה לעשות היום.
וכתוב
תפילה
תהילים
לימוד
וכל השאר
מה? את חושבת שהתהילים האלה יעזרו לך? זה לא יעלה לך את הציון.ה' לא עושה ניסים כאלה. זה יכול להעלות לך מ-80 ל-85.
את צריכה להתאמץ.
ובכלל אני אומרת תהילים בחופש כי מישהי פה נתנה את הרעיון הזה.
ומה היא צוחקת עליי?
אני אוהבת אותה ממש!מאוד מאוד.!!
ולא זוכרת.
אוףף
אה. וגם היא אמרה שאני לא יעשה מחר כלום ולא ילך לשומקום. שאני כל החופש ישב בבית וזהו.
~לא סוף~
ואם זיהת- אשריייך
] ופשוט אמרתי לה שזה מלחיץ אותי, ואמרתי גם לאבא שלי.. בכיתי ממש
[לא דווקא בגלל שהיא הפסיקה, אבל בטוח שגם..]
)