1) מיקום?
2) נכנסים למרחב מוגן או לא?
1) מיקום?
2) נכנסים למרחב מוגן או לא?
2) חדר מדרגות.... צחוקים עם השכנים 
ממש ממש לא פוחדת פחחחח
(לרגע לא משווה את עצמי לדרום.... אבל חברה במרכז... בונא, תרגיעו...)
ודא, ישובים ערבים יותר קרובים אלי מישובים יהודים.... אז אני ממש לא מפחדת
אין להם יכולת לכוון ברמה הזאת, תסתכלי על מפה ותראי כמה זה בזוויות.. במיוחד בירי רב קני.
את קולטת מה אמרת עכשיו?;
תפילה השגורה בפיה של אימי:
״הלוואי שאירן ישלחו טיל ישיר לאל אקצה באמצע יום שישי... ועל ההריסות, נבנה את בית המקדש״
חחחחחחח את הורגת
יעצרו אותי עכשיו?![]()
1) ירושלים
2) לא ממש.

ולא חסר סיכונים שהם שגרת חיים באיזור שאני גרה.. רק שטילים ואזעקות אין אצלנו..
אדון שוקו 2
את לא צריכה להתנצל חלילה על כך שאת גרה במקום שאין בו אזעקות בדרך כלל (=מרכז הארץ ו/או בקעת הירדן. לא נראה לי שיש עוד מקום שלא נשמעה בו אזעקה ב10 השנים האחרונות).
למרות שחלילה זה נראה שעוד מעט לא יהיה מקום בארץ שלא ידע מה זה אזעקה. הזוי המצב שבו היום האזעקה הצפונית יותר הייתה מאיזור חדרה!!!
- ולאלו שלא מבינים - חדרה היא בטווח של חיזבאללה, היא לא אמורה להיות בטווח של עזה, וברגע שעזה עקרונית הצליחו להגיע אליה - אז תיאורטית, חמאס וחיזבאללה יחד מכסים את כל הארץ בטרור, אם רק בא להם.
בעזרת ה', ה' ישלח כוח ואומץ לחיילנו ולמנהיגנו, להמשיך במבצע הנוכחי כדי למגר כמה שניתן את הטרור. לנסות שלא יישאר אפילו טיל אחד בעזה. למחוק הכל. כולל כל ראשי הנחש ימח שמם ושם זכרם. ולא רק בשיגורים מהאוויר, אני אשמח גם לראות צלפים שמורידים מבוקשים, לראות גם חיילים שמחריבים עם אר פי ג'י בתים של מחבלים, וכו'.
בני הדודים שלי לא צריכים לחיות חרדות רק בגלל שבחרו לגור בנתיבות, ובת דודה שלי שנגמלה מחיתולים מזמן, לא צריכה להתחיל להרטיב שוב מחרדות, בנוסף לתיסכול שבכליאה ממושכת בבית כאשר אין קייטנות ואין כלום.
1.איזור בנימין
2.גרים בקראוון ואיו פה מקלט קרוב
מקווים שלא נצטרך..
2. לא. בבית שאני נדבקת לחדר בגבורה
למרות שבאזעקה האחרונה הייתי ברחוב ואז נזכרתי לפחד...
המשך לתשובה של דניאל..
וכרגע, במקסימום הולך למרכז הדירה שהוא בלי חלונות. אני ממש לא מתכוון לרדת שלוש קומות למקלט חשוך שאולי בכלל לא פתוח - ובטח ובטח כאשר אני בקומה שנייה כשיש עוד קומה מעליי, ורוב הגראדים לא יצליחו לעבור שתי תקרות, ולהכנס מהחלון הוא לא יכול גם אם הוא רוצה, כי אנחנו ממוקמים הפוך.
סוף שבוע, בעז"ה בלב ליבו של קו העימות, במקום שבו גם אם אתה רוצה לקום לרוץ למקלט הקרוב, אין לך בדיוק את הזמן לזה - אבל זה בסדר, כי אני אהיה במקום ממוגן לחלוטין.
וכאשר אחזור לבית שלי, בית הורי - גם אז, אם החיזבאללה יחליטו לחזור ולעשות "שמח" גם הם - אני אישית ישן בממ"ד, וגם, קומת המגורים בבית שלנו היא מתחת שתי קומות נוספות, ובנוסף צמודה להר, ככה שהסבירות שאיכשהו תפגע בה קטיושה, יותר קטנה מהאפשרות שאזכה בלוטו. כאשר לא קניתי כרטיס.
אוקי.... אני נכנסת ואומרת לעצמי.... ״מה ע ל זה יש לו לכתוב ככ הרבה?!?!?!!״
ואז החלטתי לקרוא....
זה היה שווה קריאה 
מוטיבציה<צ>
לבי ובשרי2) לא יודעת, אולי נתחבא מתחת למדרגות, אולי מתחת למיטה..
אילת השחרמתחת למיטה...
אצלנו זה מתחת לשולחן (ואני חשבתי שאלו הנהלים של התגוננות מפני רעידת אדמה)
#בית ללא ממ"ד#
אם היה היינו נכנסים אליו...
איפה אני? בדרום.
בעצם היותו ולימודו מגן על עם ישראל!
אשרינו שזכינו ב״כיפת ברזל״ אנושית כמוך.
תורה מגנא ומצלא
זו ההזדמנות להגיד תודה לכל הצדיקים שמגינים עלינו ע"י לימוד התורה!![]()
נועם ה
לפני רגע את היית משיח נאו בפומ!!!!נועם ה
משיח נאו בפומ!
דוסית גאה!אחרונה2. בטח
(רצנו כל העובדים לממ"ד ואז קלטנו שצריך להעביר כרטיס כדי להכנס
)
2. תלוי עם מי אני.. ברוב המקרים כן.
יטבתה

בחתונה של אח של פתח תקווה
לא נכנסנו המשכתו כרגיל
כמה הייתם מוכנים לשלם עבור שעת וידאו, עבור מעבר על כל התוכן וסינון המקומות שבהם יש בעיה של צניעות (נניח שניתן לבחור מידה - עירום, בגדי ים, או גם מקרים גבוליים יותר כמו שמלות לא צנועות וכד') חותך ומסדר את הקובץ הסופי לצפייה? אני מדבר פר שעה (נניח לסרט שאורכו שעה וחצי: אני מוכן לשלם 2 שח).
אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.
בטח לא 2 שקל..
במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.
נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע.
ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..
פ.א.מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.
הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.
סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?
לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.
הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה, כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר. ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.
לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃
מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?
לשם כך יש שיעורים ולימודים.
אממ... מניחה שזאת שאלה קצת מצחיקה וילדותית כי זה כמו לשאול למה יש רכב שעולה 50K ולמה פרארי עולה 300K..
ובכל זאת.. אני רוצה לקנות סמארטפון חדש אחרי 5 שנים.. מה היתרונות לקנות ב2000 ולא ב1000/1500 ש"ח? ואולי בכלל כדאי חד"פ להוציא 3000 ש"ח?
לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++.
אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...
נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...
מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.
נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.
הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה
לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.
עלה 7000+
שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש
לעומת זאת.
אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת.
כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.
אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.
זה תלוי למה את משתמשת...
וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות
אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם
אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל
אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק
אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי
יוצא לכם? קל? קשה? יש טיפים?
כמו כן היה לי הרגל טוב שנטשתי ורוצה לחזור אליו.
איך שוברים את הכבדות שחוסמת ביני לבינו?
לשנות הרגלים רעים
ליצור הרגלים טובים
כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל
ממליצה על ספר כוחו של הרגל
הוא מסביר את הרעיון של
טריגר- פעולה- תגמול
איך להיפטר/ ליצור הרגל
או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך
הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו
לא אוהבים תהליכים
וזה גורם לקושי בהשגת דברים
אני כן אוהבת תהליכים
מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות
לרוב גם נהנת מהדרך
לכן בעיניי זה לא קשה
אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים
ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר
ללכת בצעדים קטנים
ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע
לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות
ופירט איך לעשות את זה צעד צעד
זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.
לגבי הצעדים הקטנים-
נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז
קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)
לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)
כשהייתה לי מטרה גדולה
השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....
היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי
רק צריך לרצות
ולעשות משהו קטן בכיוון.
ומוסיפים כמה שיכולים
לא מפחד לדבר בשם עצמו
וכנראה לא פותח פצלש
אבל היום אני כבר רק מפה כמעט
ולא כ"כ משתמש במקורי
היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו
לפני הרבה שנים
מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש
ארץ השוקולדאוי, עלית עלינו🙈
@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.
אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח
הוא קיים בכלל? הוא ברור לכם?
יהיה ברור אי פעם?
איך אחרים רואים את המקום שלכם?
זה למעשה תפקיד? שליחות? כישרון?
רק מי שהבין את השאלה שיענה. תודה 🙂
אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש.
שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.
אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.
אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.
אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.
וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.
אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו.
יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.
היא הדרך, לא המטרה.
מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.
כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.
תוכלי לבאר את כוונתך?
ברור לי מאד
לעשות טוב לעצמי ולאחרים
ללמוד ולהשתפר מיום ליום
אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי
את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם
יעוד של כל מי שרוצה בזה
לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים
בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.
ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?
הכלל לא לכתוב למישהו ברשתות החברתיות אלא אם כן הייתי אומר לו את זה בפנים או שדווקא המרחב נותן לבן-אדם אפשרות להביע את דעתו באמת מה שהוא לא יכל לעשות בפנים של הבן-אדם?
איזה צד עדיף.
זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.
יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.
השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.
קשה להכריע.
ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.
אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...
כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..
אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...
ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?
לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.
יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם
מגבשים וכייפים ששווה לקנות?
תודה
שם קוד,
אליאס,
דיקסיט,
עידן האבן,
טיקט טו רייד,
Robo rally,
The crew,
Avalon,
Shadows over Camelot,
Nefarious,
Colloretto,
סושי גו,
אזול,
Draftasorus
מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂
ממש תודה!
מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)
ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.
תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?
האורך? מספר השחקנים?
טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.
לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4
שם קוד (יש לו גרסה לזוג),
אליאס,
דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),
Avalon,
Shadows over Camelot
סושי גו,
ולא בטוח לגבי Draftasorus
תלוי איזה סגנון אוהבים