זה ממש ממש לא פשוט להחליט על דעת עצמך לדחות הפסק או יום טבילה....  אבל להיות עצובה או בחרדות מזה, זה עצת היצר הרע.

במקומך, הייתי מקבלת על עצמי להשתדל יותר באיזושהי  מצווה וכמובן לא לעשות זאת יותר לעולם.

בהצלחה!!

נשמה, ה' לא מחכה לנו בסיבוב כדי לתפוס אותנו על חם...

ה' אוהב אותנו מאד! יותר מכל מה שאת יכולה לדמיין!

והוא גם רואה את הצער והחרטה שלך עכשיו.

ברור שזה לא טוב, אין לי מושג עד כמה, אבל אין לך ממה לפחד כלל, עצם החרטה שלך זה חזרה בתשובה.

תגידי לעצמך שאת לא רוצה את החטא הזה, ושתשתדלי לא לחזור, וזהו! את נקיה! זה חזרה בתשובה!

איזה נשים מתוקות יש לנו בעם ישראל... 

אני לא באה לפסוק הלכה וכל אחת תשאל את הרב שלה, אבל לפי מה שאני יודעת יש דברים שאפשר להקל בהם בהפסק בשעת הדחק. כדאי לברר מה באמת חובה ומה לא למקרה שנתקעים במצב שאי אפשר לעשות כרגיל. 

למשל במקום מקלחת לפני אפשר להסתפק בניקוי המקום עם מגבון ועד רטוב, יש מצבים שאפשר לוותר על מוך דחוק וכו'.

קודם כל- זה לא חטא. וה' לא מעניש.

זה דבר שקורה לכולן.

שמעתי פעם יועצת הלכה בנשמת- והיא סיפרה לה שהרבה מאד פניות הן בנושא הזה- של שכחתי לעשות הפסק, מה אפשר לעשות וכו'.

מה שהיא אמרה אז- זה פשוט מאד להתרגל לעשות הפסק בבוקר, ואם מצליחים- אז גם לפני שקיעה.

מלכתחילה- הפסק צריך לעשות כשעתיים לפני השקיעה 

אבל בדיעבד- אם עשית בבוקר, זה תופס וזה בסדר.

לכן צריך להרגיל את עצמנו- על הבוקר, או מתי שיש פנאי (אם כבר אין דימום..) לעשות הפסק. אפילו בלי להתקלח או לנקות טוב קודם.

ואז עדיין להשתדל לעשות שוב- בצהריים.

הצלחת? מעולה.

לא הצלחת? לא נורא. עדיין יש לך את ההפסק מהבוקר.

אותו דבר עם נשים שיש להן היתר למיעוט בדיקות- עדיף בבוקר ולא לדחות לשניה לפני שקיעה.

עזרתם לי מאוד, והרגעתן אותי, ברור שלא אחזור על זה שוב , ואבקש שוב סליחה מהקב"ה ביום הכיפורים

בעלי באמת למד את הלקח ואמר שהוא יותר יתחשב בי בזמנים הללו

הפסק טהרה אינו נחשב כאחד הימים!!

אם עשית הפסק בראשון- רק יום שני נחשב כיום הראשון של שבעת הנקיים, ואז יום ראשון שאחריו הוא היום השביעי!!

תרימי טלפון לרב ותוודאי את זה.

את הפסק הטהרה עושים לפני שקיעה (הרי בכלל יכול להיות שכל היום עדיין היו לך כתמים וניסית כמה פעמים עד שיצא נקי).

נניח את עושה הפסק ביום ראשון בשבוע: עשית הפסק, יצא טהור, ואז שקיעה של יום א' שלאחריה את נכנסת ליום חדש (ביהדות היום מתחיל מהערב הרי). יום ב' בשבוע.

ליום ב' בשבוע את נכנסת כבר נקייה לחלוטין, כי בדקת לפני השקיעה שאת נקייה. 

ככה יוצא שיום ב' זה היום הראשון שכולו נקי מהשבעה נקיים.

ואז ממנו סופרים שבעה ימים נקיים - משני עד ראשון.

הרי למה טובלים לאחר שקיעה? מאותה הסיבה שבודקים לפני השקיעה - שיהיו 7 ימים מלאים נקיים. 

כדי שיהיה קל יותר לזכור - תזכרי תמיד את הכלל:

היום בו את עושה הפסק לפני השקיעה - זה היום בו את טובלת לאחר השקיעה.

אז אם ביום א' עשית הפסק לקראת הערב, שבוע אח"כ ביום א' תטבלי לאחר השקיעה.

ומתוקה, כדאי לך מאד לדבר עם הבלנית, כי אם הדברים שלה היו לא ברורים - יכול להיות שישנן עוד נשים שחושבות ונוהגות ככה...

ואת טובלת ביום השביעי אחרי שקיעה- ערב שבת- יום שישי לאחר השקיעה.

ואם את עושה הפסק בשבת אחה"צ - אז את טובלת במוצ"ש אחרי שבוע.

היום של ההפסק זה היום שטובלים.

כדי שיהיו 7 נקיים מלאים.

לדוג' : אם טבלתי בראשון בכניסה למקווה יש שלט : היום טובלות הנשים שעשו הפסק ב- ראשון- !

כמו שכתבו לפני, באותו יום שעושים הפסק טובלים שבוע לאחר מכן. (אם ביום ראשון אז טובלים בראשון וכן הלאה).

והמקור לכך (בעזרת בעלי..)

כתוב במפורש- הגמ' במסכת נדה דף ל"ג ודף ס"ט,

שהפסק טהרה הוא מוודא שהדם נקי ורק למחרת אפשר להתחיל לספור שבעה נקיים.

והגמ' שם אמרה שמי שלא עושה כך הוא נוהג מנהג כותים ודבר זה חמור מאד ואין חולק על זה. 

כנראה שזה אולי חוסר הבנה.. 

בהצלחה יקרה!

היום של ההפסק הוא היום של הטבילה. 8 ימים צריכים להיות!.

ההפסק הוא לא אחד מהימים של שבעת הנקיים אלא יום קודם!

ואכן- יום ההפסק הוא אותו יום של הטבילה

הוא רק מנהג טוב ולא הכרח ממש,

לפני שהיו לי ילדים כך עשיתי כשהייתי בבית, אך אם הייתי  בדרכים או אל הורים או מאז הילדים, אני עושה הפסק ללא מקלחת, אז לא צריך להשתגע ולרתק את הבעל לבית בשביל זה.

הולכים לשירותים לכמה דקות ועושים זאת. והילדים יחכו.

כל אחת תשאל את רבה.

הכנות למקווה זה כבר עניין אחר...

תפילה במניין זה דבר שבשעת הצורך ניתן לוותר עליו, גם אם יש לו ערך בפני עצמו.

מצות עונה- מצות עשה דאוריתא.

לדחות הפסק או ליל טבילה זה דבר בעייתי גם אם זה לא חטא אלא "רק" ביטול עשה.

וצריך סיבה טובה מאד, והסכמה משני הצדדים בשביל לעשות את זה מלכתחילה.

כאן אין הסכמה משני הצדדים, והלכתית- טבילה בזמנה עדיפה על פני תפילה במניין. (ולא משנה אם הוא מעדיף אחרת, זה לא עניין של העדפה אישית- אלא שאלה של סדר עדיפויות הלכתית.)

הגבר חייב דאוריתא במצות עונה, וגם התחיב על כך בכתובה- זה לא רק המצוה עצמה אלא גם המסביב- בין השאר לתת לאשה את היכולת הסבירה ואת העזרה להיטהר.

נכון שהוא חייב בתפילת ערבית, ועדיף במניין- אבל החיוב במניין פחות מהחיוב בעונה.

בקיצור- מה שאת מתארת בעייתי מאד מבחינה הלכתית. ובכלל לא בטוח שמותר לבעלך לנהוג ככה- במיוחד אם לך זה מציק ומפריע (ובצדק)  תשלחי אותו לרב שיסביר לו את זה, או שתסביר בעצמך- עם דגש על מה שמפריע לך בזה. (רק שימי לב- לדבר על עצמך ועל מה שאת מרגישה וולא עליו ועל מה שאת חושבת שהוא חושב\מרגיש. "אני מרגישה ש.." "מפריע לי ש.."

לדעתי האישית- העצה שאמרת לגבי לדבר בלשון שמזכירה את עצמך "אני מרגישה ש..."

נכונה מאוד בענייני זוגיות שכל אחד בא עם העדפות שלו וצריך למצוא את האיזון.

לטעמי, בנושא הזה דווקא צריך לצאת מנק' הראייה של הזוג וההעדפות האישיות של כל אחד מבני הזוג ולהסתכל על הסיטואציה באובייקטיביות מנק' מבט הלכתית.

להגיד: לפי ההלכה צריך... ההלכה מכוונת ל...

כמו שגם במריבות גם אם אנחנו שונאים ורוצים לתת 'נקמה' קטנה- תחום הטהרה מחוץ למשחק,

כך גם הפוך. גם אם אנחנו אוהבים כ"כ ומוכנים ללכת רחוק בפשרה כדי לשמח את השני- לא באופן שנוגד את רוח ההלכה בעניין הטהרה.

כלומר, אין פה מקום למשא ומתן. על הרבה מאוד דברים יש מקום להתגמש בשביל שלום בית. פה לא.

נק' המוצא צריכה להיות ששנינו ביחד מנסים לקיים את ההלכה של טבילה בזמנה.

איך? פה זה באמת תלוי כל זוג וכל סיטואציה. אבל גם אם מגיעים למסקנה שבסיטואציה מסויימת נכון לנו כזוג לדחות טבילה, לא להתייחס לזה בסבבה כי שנינו מסכימים, אלא להפיק לקחים כדי שפעם הבאה נוכל לעמוד בעיקרון של טבילה בזמנה. 

לדחות הפסק זה לא כמו לדחות מקווה.

הפסק זה הרבה יותר קל, ואם זה על דעת שניכם אני הבנתי שזה לא כ"כ בעיתי, אני שאלתי רב וככה הוא אמר לנו, כל אחת שתשאל את הרב שלה!!!

לדוג' אצלי המקווה מאוד רחוק וזה מאוד מסובך ללכת בערב שבת, אז אני אפעם לא עושה הפסק בערב שבת וגם בעלי מעדיף לא בשבת כי זה מצריך טרחה והתארגנות וזה מאוד מסובך לנו, אז הרב אמר לנו לדחות את ההפסק לשבת.

וחוצמזה- למה לא להיות מותרים? רק אישות יש בחיים?

בזמן, בגלל זה גם אישה שטבילתה בליל שבת הבעל יכול לוותר על תפילה במניין כדי להישאר עם הילדים.

תשאירי לרב!

אנחנו ממש לא פוסקות ולא מתימרות להיות פוסקות,

בנות, נסחפתן.

בגלל זה כתוב: "עשה לך רב והסתלק מן הספק..."

יש דברים שהם פשוטים וברורים.

כאשר יש מולי שני דברים סותרים- אז התורה נתנה לי כללים של מה קודם למה.

לדוג'- מצוה דאוריתא קודמת לדרבנן, ועיקר הדין קודם לחומרא.

יש פה חיוב דאוריתא שמוטל גם על הבעל וגם על האשה ומולו, כנראה סותר אותו- יש חיוב דרבנן למניין שמוטל רק על האיש.

אני יכולה לבחון את המצב ולהגיד לפי הכללים מה קודם למה. 

פשוט לי לחלוטין שלא דוחים טבילה בשביל מנין. (כמובן שתפילה הוא כן חייב- אבל תפילת יחיד בבית)

מצד שני- יש גם לפעמים אפשרות שלישית.

תפילה במניין- דרבנן מעיקר הדין

לא לספר למישהי אחת שתבוא לשמור על הילדים- מנהג.

מצוה דרבנן קודמת למנהג.

ולכן עדיף למצוא נערה שתבוא לשמור (כמובן שלא לספר לה למה, ולנסות להתחמק- אבל עדיף שהנערה תחשוד, ולא שהבעל יפסיד מניין)

כל זה מדובר במצב שבו יש מישהי שיכולה להגיע (עניין שממש לא תמיד קל למצוא..)

זה דברים שכן כדאי ללמוד אותם- כי ברגע האמת כשאת כבר אחרי הדלקת נרות, ואת חייבת לעוף למקוה ופתאום יש ויכוח מה קודם למה- ויש 10 דק' להחליט, אז אין לך איך לשאול רב (אלא אם הוא שכן שלך, ואז זה סתם פאדיחה..)

לאו דוקא מנין או לא מנין, יש כאן לדעתי מידי הרבה נשים שמרגישות בנח להיות "פוסקות" סליחה אם פגעתי במהי, אבל זה האוירה שנוצרת.

וכך נפסק.שהבעל יכול להישאר עם הילדים כדי שהאישה תטבול (כמובן אם זה מסתדר הכל ביחד- שלוא יוותר, בשעון קיץ אפשר להתפלל במניין מוקדם אחרי שמקבלים שבת מוקדם ואז כשהבעל חוזר- האישה יכולה ללכת למקווה.

כל שבת יש מקווה אחר שפתוח עד מאוחר (אפשר לברר ברבנות העירונית)

אולי אפשר שאחרי התפילה במניין תלכו יחד למקווה או משהו

או שיתפלל במניין מוקדם (נראה לי שבברסלב זה ככה)

בכל מקרה זה לא טוב לדחות את המקווה ללא אישור רב , (או שהרב שלכם התיר לכם?)

בהצלחה

היא לא צריכה עצות בשבילה.

היא צריכה עצות לבעלה, אלא אם כן את מוכנה להתקשר לבעלה להסביר לו את חומרת הענין..

זה לא נראה שבעלה מחפש פתרונות,לא נח לו שהיא תטבול בליל שישי.

רות22 מבחינתך, אם יש מקוה שפתוח ב11 בלילה בליל שבת, וכמובן את מעוניינת....

את יכולה להשכיב את הילדים אחרי הסעודה וללכת.

תורנות מקווה מאוחר או מניין מוקדם יפתרו (לכאורה) את הבעיה של הצורך לשלב מקווה ותפילה במניין.

אגב, אצלנו בעלי לוקח את הילדים איתו לתפילה. (בן 3 ובן שנה וחצי)

ואם בשבילו זה מיותר ללכת בליל שבת, אז למה  שיעשה תהפוכות לשלב מקווה ומניין?

בנ"א מוצא פתרון כשהוא רוצה ,אם הוא לא רוצה, הוא לא ימצא.

גם רות22 גם במפורש כותבת, שהיא לא מחפשת לריב איתו, היא כנראה יודעת על מה היא מדברת.

רק השאלה אם זה משהוא שחובה לאישה ,אפילו שבעלה מתנגד. זה באמת שאלה לרב, שהיא צריכה לשאול ולא בעלה.

אני בטוחה שעכשיו, כשיתקנו את העניין של הטהרה- הכל יסתדר על הצד הטוב ביותר!

לקנות לה בגדים. כולם אומרים לה שהוא לא בסדר , אני חושבת שזה ממש לא יפה,מה הם רוצים ממנה? מה זה תשלחי אותו לקנות? זה נשמע לא טוב. אצלי אין מצב שאני מבקשת מבעלי מה לקנות, הוא מחליט מה צריך לקנות לא אני שולחת. אולי יש אוכלסיות שהאישה שולחת את הבעל לקנות לה מה שהיא מבקשת. אם בעלי יחשוב שצריך הוא יקנה וזה לא בגלל שאני ביקשתי ממנו. 

ןלחברה הדמיונית שלי- אם בעלך כל כך מתעקש לא לקנות תגידי לו שהוא לוקח את האלימות על הכתפיים שלו ואת תהיי רגועה. את לא יכולה ללכת בכח לקנות מה שאת רוצה.

כן, אני יודעת שזו דוגמה קיצונית.

ולא, לא אמרתי שהתעקשות על מניין זו אלימות (אם כי זה נשמע רע)

אבל מה שכן- בעלה יוצא לא טוב בסיפור הזה. מההודעה הראשונה לא ברור מה המקום הנפשי שלה בסיפור הזה.

מותר לאנשים לכוב מה שהם חושבים

רות22 תיקח מה שהיא חושבת וקוראים/ קוראות סמויים וגלויים יקחו מה שהם חושבים.

אני מאמינה מאוד בתהליכים. לא על כל דבר "שוברים את הכלים". כשרות כותבת שהיא מקווה שיום אחד הוא יתחזק היא בעצם כותבת שהיא יודעת שהלכתית הוא טועה רק שזה עניין של תהליך.

זה שונה מאוד מהרושם הראשוני שהתקבל שהיא השלימה עם סדר העדיפויות השגוי שלו.

והערת אגב: היה מקרה לפני כמה שנים שמישהי כתבה בפורומים פה של הערוץ על החיים שלה. היא קיבלה תגובות של כאפה לפרצוף שניערו אותה שהיא לא חיה במציאות נורמלית והיום, אחרי שינוי היא מאושרת. ככה שיש מקום להטחת האמת גם אם כותבים רק על סמך מה שמסופר.

של אנשים, רק במקרים קיצוניים כגון אלימות.

ולענ"ד הבעל טועה, נשמע שהוא (כמו רוב האנשים) מאוד אוהבים את תפילת ליל שבת

אבל תפילה היא עבודת ה' ולא עבודת האדם את עצמו אז צריך לשים לב מה באמת רצון ה',

המתבטא בהלכה (ושוב אחזור על מה שכתבתי- שמותר לבעל להתפלל ביחידות

כדי שיוכל לשמור על הילדים כשאשתו הולכת לטבול)

גם אני טבלתי לפני כמה זמן בליל שבת, אך דחינו את מצוות עונה כי בעלי גמור מעייפות בליל שבת, בהסכמה הדדית,

אבל בחיים לא הייתי דוחה טבילה.למה לא להיות מותרים??

גבר שמרגיש את הדקויות של טהרת המשפחה, זה ממש לא מחזה נפוץ

הרי בעל בד"כ מצפה (אולי אפילו יותר מאשתו) לליל הטבילה, ואילו הוא מוכן לדחות אותה.. הוא פשוט הרגיש שלא שומרים על טהרת המשפחה ולא רצה. זה מדהים אותי.

בעלך אמר שהוא מוכן לעשות משהוא בשבילך- זה דבר גדול ולא מובן אצל כולם.

זה רק אומר שאסור אף פעם להתיאש בכל תחום, גם אם לא מצליחים 100 פעמים אולי ב101 תצליחי.

ככה אפשר להשיג תור מיידי
אבל במלא כסף.
ככה עשינו
 

שיש לו החזר מהקופה.
אמנם זה עלה קצת יקר (אם אני לא טועה עלה 1500 שקל, וקיבלנו החזר ממכבי של 800 שקל) אבל זה היה שווה לי בשביל לקבל איבחון תוך כמה ימים, וכדי שהבן שלי יוכל להתחיל טיפול.

אגב, כיום כבר לא צריך לעשות MOXO, ונוירולוג מאבחן על סמך תסמינים ושאלון הורים ומורה.

אני לא הצלחתי לקבל הנחה ממכבי במקרה דומה.
צריך סוג מסויים של ביטוח לא?

אני הלכתי לנוירולוג שנמצא ברשימה של רופאים בהסדר, באתר של מכבי.

את בטוחה ששלך גם היה ברשימה?

(לפני כעשור)

מוקסו בהפנית רופא ילדים

בתשלום פרטי של 200-300 שח

ואז הזמנתי תור לרופאת קשב (מהקופה) בעיר אחרת שהיה לה תור תוך חודש

יותר טוב מבזבוז כסף אצל פרטי שגם ככה ייתן אותו טיפול 

כשמדובר על ילד שממש סובל בלי הטיפול, כל יום הוא קריטי.

אבל לרוב זה לא קריטי מהרגע להרגע

ותור תוך חודש הוא הגיוני

אם זה דחוף

הגיוני לשלם

אני זיהיתי קושי מכיתה א' אבל אמרו לי שרק מכיתה ב' -ג' אפשר להתחיל לאבחן..

סבל של הילדה ברמה אחרת...גם חברתית

בקיצור זה ממש קריטי ..

עלה לך 200-300

אני עשיתי לילדה לפני שנה אבחון אצל נוירולוג פרטי עלה לי 800 וזה נחשב זול 😅

לא אבחון

נוירולוג פרטי עלה לי לפני עשור מעל 1000 (למשהו אחר)

קבעתי דרך פרטי ואני אבקש החזר דרך ביטוח בריאות .

התקשרתי היום להבין את הפרוצדורה

ורק להבין לקח לי כמה דק

למה זה כזה מסובך?

ככ הרבה כספים משלמים לקופת חולים ובסוף כשצריך אותם הם מסבכים את החיים . למה ?

למה ילד צריך לסבול כחצי שנה במקרה הטוב עד שמקבל אבחון וטיפול? זאת שערורייה .

למה מי שצריך מענה רפואי צריך להיות בגדר עשיר בלבד?

מקומם.

והתקציב מוגבל.

אבל לפחות אם מחכים בסופו של דבר יש אפשרות לטיפול, יש מקומות בעולם שגם זה פשוט אין וכל אחד משלם ישירות על הטיפולים שהוא צריך וזה מאוד יקר, ולמי שאין אין בכלל...

מקווה שתגיעו לאבחון ולטיפול נכון ומועיל כמה שיותר מהר

( ורק הערה, לא יודעת מה ביררת היום ומה אמרו לך, אבל לא תמיד הקופה מחזירה משהו, אז טוב שבאמת את מבררת לפני!)

שימחת! 

ואסור להם לשאול.

בהצלחה!

תודה רבה!

כשתתחילי, את יכולה - אם את רוצה לשלוח אישור על כך שהתחלת טיפולים וככה יש לך הגנה מפני פיטורין (לא יודעת אם צריך ותק בעבודה או לא)

וגם תוכלי לדווח שעות היעדרות לצורך הבדיקות.

אם העבודה מתחילה ב 0830 יש לך מספיק זמן כדי לעשות את הבדיקות, במיוחד שזה קרוב לעבודה

וגם לרוב בדיקות פוריות מתחילות ב 7-730.

כשתצטרכי להיעדר ליום שאיבה או החזרה, או שתגידי את האמת או שלא.

אני התחלתי עבודה חדשה בזמן הטיפולים, בעבודה הבינו את זה ממש בטוב. 

וואו יקרה בהצלחה!!! אני כל-כך מקווה בשבילך שתתקבלי - קשה ממש למצוא עבודה ועוד כזאת שאת אוהבת.

איתך בתפילה. 

ממש אל תגידי להם שום דבר. זה לא רלוונטי.

אחרי שתתחילי ככל שתצטרכי תגידי שאת מגיעה מאוחר וכדו'

תודה!!

תודה לכולן.

יש עוד שלבים בדרך, אעדכן בעז"ה

שילך לך הכי טוב שיש

גם בעבודה

וגם בטיפולים

בעז"ה אחרי שתתקבלי אם תראי שזה לא מסתדר לך עם השעות תוכלי לדבר עם המנהל/ת

אין שום סיבה שתיידעי עכשיו 

לק"י

ונשמע שמצבו רגוע יותר.

אני יכולה לשאול אותו אם קיבל סטרואידים בעבר.

אצל הבן שלי זה כל השנה

מסכן

כל השנה עם נזלת🤦‍♀️

לפעמים יותר לפעמים פחות

הוא כן המליץ להרחיק משטיחים, שמיכות צמר וכו'.

שמיכה הוא מתעקש לשמיכת נוצות. כי היא כבדה לו על הגוף והוא אוהב את ההרגשה.

אין לנו וילונות או שטיחים.

מקווה שיגיע מהר ונראה שיפור

תודה

משחות סטרואידים וכו'

גם בגיל שנתיים כבר

זה הדבר היחיד שעזר ועוד כל מיני שיטות טיבעיות. תחפשי על אטופיק באינטרנט

מהאלרגיה לכרדית האבק.

חשבתי שאולי יעזור לה אותו היחס פה.

התחלתי בדיוק ספריי לאף וטיפות עיניים.

אין מנוס. אני גם לא כזה חוששת, בכללי מתרופות, אז גם מיזה.

מעדיפה לא לסבול ככה. זה באמת סבל.אבל לדעתי לילד בטוח לתת. מסכן. החשיבה שאולי שמה זה לא בריא היא לא סיבה לתת לילד לסבול.

זוועה ממש.

הוא לוקח בתקופות הקשות אלרג'יקס באופן קבוע בלי קשר לתסמינים, גם חלק מהילדים לוקחים בעיקר בתקופת מעבר

רופפין או אחר תכלת שכחתי את השם. לפעמים סטרואידים לאף. 

אבל הוא כבר לא קטן 

ולראות אם זה מספיק

כמובן בליווי רפואי, זה גם ככה צריך מרשם. אם את מרגישה שהרופא שהלכתם אליו לא מבין את החשש שלך מסטרואידים אז לכי לרופא אחר שנשמע לך מומחה

אם כבר ניסיתם ולא עזר או אם הרופא חושב שזה לא מתאים כאן אז כנראה אין ברירה אלא לתת סטרואידים, לנסות את המינימום שיתן הקלה. לפעמים נותנים מקומית באף אם זה מתבטא דווקא בנזלת

אבל לחיות עם אלרגיה שמתפרצת זה יותר מזיק מאשר סטרואידים... מכל הבחינות

(אנחנו כן קיבלנו במרשם)

נראה לי שזה יותר מומלץ באופן יומיומי

אנחנו קיבלנו את זה לתת באופן יומיומי כמניעה לאלרגיה (אלרגיה אחרת, לא לקרדית האבק, אבל דומה)

אחפש את המרשם שהוא כתב לנו.

וננסה קודם דרך האף

תודה!

בבית ספר התורני "נווה אריאל" ומהתרשמותי הוא ממש איכותי עם צוות מעולה.

פקקים יש. כמעט כל בוקר. תלוי בשעות כמובן, אבל אם את לא גמישה בשעות זה קשה.

יש בעיקרון את הקהילה הרגילה של אריאל ואת הקהילה של נצרים שהגיעו לשם ויש להם מוסדות משלהם. יש כמובן גנים דתיים. יש ממד אחד אור זבולון, סיפורים שאני שמעתי משם לא היו מלהיבים אבל זה בטח סובייקטיבי. אם הילדים שלך סבבה עם מסגרות יש מצב שיהיה להם בסדר. אם אני לא טועה לנצרים יש בית ספר תורני לבנות  ותלמוד תורה לבנים. עליהם שמעתי דברים יותר טובים. קהילות יש כמה, בכללי אחלה. השאלה אם את מחפשת משהו ספציפי. 

לגבי פקקים לכיוון ראשון לציון למשל

קראתי בכמה מקומות שאנשים יוצאים מוקדם ומגיעים לאיזור המרכז נגיד לפתח תקווה בין שעה לשעתיים וכל מיני כאלה . השאלה אם זה באמת ככה?

רוצה לדעת אם יש קהילה דתית באיזורים החדשים ממה שידוע לך? או שזה בפיזור כזה בכל העיר 

באיזה שעות אתה יוצאת אם אפשר לשאול?

זה משנה אם יוצאים בשעה מסוימת או שתמיד יש פקקים?

פקקים בבוקר זוועה. אם את יוצאת ב7 אמור להיות סבבה, מאוחר יותר זה פקקים זוועה כמו שכתבו לך.

בתי ספר כמו שכתבו כבר, אבל אני שמעתי דברים טובים על אור זבולון.

נווה אריאל בעיניי מהמם.

לגבי קהילה- תלוי איזה אופי את מחפשת, יכולה לכתוב לי בפרטי שאלות ספיציפיות

הכנתי מרק, פיצות אישיות לילדים, לחם שום למבוגרים, כמה סלטים, גבינות, לזניה

התחלנו באוכל.

ואז הילד עמד על כסא

נתנו לו ציצית וכיפה מתנה

הסברנו מה זה חלאקה (לילד עצמו עשינו הכנה ארוכה מראש)

כל אחד בא וגזר תלתל. מהסבא רבה עד הבן דוד הקטן..

הוא קיבל כל מיני מתנות

ואז עוגה וקינוח

פיצה בורקסים ירקות גבינות (אולי פשטידות וסלטים, לא זוכרת)

גזרנו שיער,הקראנו נוסח לחלאקה שהורדתי מאחד האתרים

עשינו לילדים בועות סבון גדולות בחצר

ונראה לי יצירה כלשהי

לפני שכולם הגיעו הלכנו לרב שיגזור תלתל ויברך אותו

היינו בערך כמוכם מבחינת מבוגרים והרבה יותר ילדים.

זה היה בחורף והכנתי 2 מרקים, פשטידות אישיות, סלטים

ובהמשך קפה ועוגות.

הטקס עצמו עשה אבא שלי עם לוח אותיות ודבש.

זה לבד מרכז עניין.

לילדים קניתי משחקים ויצירות בהכל בשקל. לא היתה תוכנית מיוחדת.

(עוד לא היו אז בני דודים לילדים שלנו...)

בעצם קודם כול נסענו לקבר של צדיק באזורנו, ואז התכנסנו אצלנו בבית.

לא זוכרת איזה אוכל הכנו בדיוק, אבל לא משהו מורכב מדי.

כל אחד התכבד לגזור תלתל לילד/ים, חילקנו מתנות, אכלנו - וזהו בערך.

היה נחמד ומספק בשבילנו.

(כשחגגנו לבן הקטן כבר היו בני דודים, אבל הייתה קורונה אז "הזמנו" אותם להשתתף מרחוק בזום...)

לק"י

וממרחים שילדים אוכלים.

ככה שלא יצאו רעבים. בעיקר שהם גרים רחוק.

ומזל טוב!!

לא עשיתי בבית אבל אם יש לך מקום בבית אפשר להביא מצנח (השאלתי מהגן של הילד) 

כשיש הרבה ילדים זה מאוד נחמד.. 

המצנח שלנו היה ללא חור אז הילד נכנס פנימה והקטנים (בעיקר הגדולים הקפיצו אותו.. 

אה ויחד עם המצנח קיבלתי מהגן גם כאלה של מעודדות- בזה הילדים פחות השתמשו... 

בנוסף קניתי כל מיני אביזרים לילדים בזמן השירים שירקדו- מקלות כאלה שעושים אורות, כובעים צבעוניים, שרשראות כאלה.. משקפיים.. בחנות של השקל.. הילדים נהנו ממש!! 

היו בלונים- אז זה גם העסיק קצת את הילדים. 

שירים ולהרים אותו על הכיסא.. 

מזל טוב! 

אם יש לך מקום

אחותי עושה באיזה פארק יש שם מתחם קטן שאפשר להשכיר אז זה גם רעיון לעשות במקום כזה

בעיניי לעשות בבית זה מהמם

ולגבי לכבד את האנשים יופי שאת חושבת על זה

אנשים באמת טורחים ובאים

(אנחנו באנו לחלאקה מעל שעה נסיעה, כל המשפחה מ2 הצדדים והבית היה קטןןןןןןןן, האמא התעקשה שהיא עושה בבית, בפועל לא היה מקום לזוז ובעיניי זה היה לא מכבד בכלל

טרחנו נסענו באנו בסוף בקושי היה איפה לשבת בלחץ, היה עדיף שלא)

באו המשפחות (חלקם)

וחברים מהשכונה

הכנו פריקסה, ירקות ופיצה

שירים ריקודים, גוזרים את השיער ועוגות לקינוח

היה ממש נחמד זכור עד היום לטובה💜

קנינו כדורי פלאפל מוכנים, להכין בתנור

פיתות

חומוס, טחינה, מטבוחה

סלט ירקות

כרוב חתוך של חסלט

צ'יפס

מלפח"צ

שתיה

הכנתי עוגת קרמבו ללא גלוטן לקינוח

הכנו מזכרת מהממת לכל משפחה שבאה. ברכת הבנים חרוטה על פרספקס. 

יצא מושלם! 

אם לתועלת כותבת כאן מאיפה, אם לא מתאים המנהלות יכולות לערוך..

DOLB - Laser works & art | שירותי חריטה בלייזר מקצועיים

נראלי זהו בגדול אם אני זוכרת נכון.

תכננתי להכין שקיות הפתעה לילדים, קניתי שקיות משולשות, תכננתי להכניס מרשמלו, סוכריות שוקולדים אבל לא הספקתי.
 

הרב של בעלי בא, אמר כמה דברים וגזר ראשון תלתל

אח"כ כל אחד גם גזר וברך אותו.

לא הספקתי להתארגן על לוח אותיות,

אז קניתי אותיות מגנטיות,

סידרתי אותן על לוח מגנט גדול ובמרכזן שמתי קערית עם דבש ואמרנומאיך זה קשור, הוא טעם מהדהד

מתנות וזהו בגדול נראלי.

על הטיקט של הבגד?

לא כזה קטן...

אולי יש לו איזה בגד עם כיסים שאת יכולה להדביק בתוך הכיס?

כיסים שהם לא באמת בשימוש אבל כן יש מקום

תופרת בתוך הכיס עוד כיס ומכניסה את זה ותופרת שיהיה סגור לגמרי

וחיבוק🫂

מקווה שתגלי שהכל בסדר 

שיהיה סגור לגמרי

גם אם מרגישים שם משהו קשיח

זה יכול להיות איזה תווית או משחק שהוא דחף

באמת מלחיץ שיתפסו

אבל יותר מלחיץ לא לשים מקליט...