כשנחטפו לנו הילדים , בכינו, וזעקנו, התפללנו ולמדנו תורה לזכותם,קראנו תהילים וקיימנו עצרות תפילה בכותל,
קרענו את השמים בתפילות ובסליחות...
עמדנו יחד וניסינו לבקוע רקיעים,לשבור מסכים,קיוינו להגיע עד כסא הכבוד עם דמעותינו וליבנו השבור,
הרמנו עיניים וייחלנו לראותם שבים...
כשלבסוף התבדינו והתבשרנו בבשורה המכאיבה,בבשורה הזו שפילחה את ליבנו בכאב עצום,
בבשורה שניפצה את תיקוותינו ,בבשורה הזו שהילדים שלנו נבחרו לכפר על עמ"י ,
שבמותם העניקו לנו חיים,
עלתה באויר שאלה של הרבה אנשים ש.. שבעצם לא נשאלה בפועל, והיא:
אבא רחום וחנון אל מלא רחמים..הריי אין תפילה ששבה ריקם מלפניך,
הרי כל התפילות של עמ"י מגיעות היישר אל ליבך הטוב ובמיוחד עם כזו אחדות בין בניך... אז...?
אז איפה? איפה התפילות הלכו? הזעקות?הבכיות?השברון לב של כולנו? התהילים? סדר הלימוד? איפה אבאל'ה....?
אז הנה...
לזמן זה התפילות נשמרו. מעל 200 רקטות וכולם יורטו ,
ניסיון של מחבלים עמוסיי תחמושת לחדור אל ארצינו סוכל, רקטות נופלות באזורים פתוחים...
הנה התפילות שלנו..הדמעות...הזעקות..הלימוד.
בנים ובנות של מלך !! אבא גאה בנו..שומר עלינו מגן ומציל...לא לשכוח להודות לו...
ולזכור תמיד שאין תפילה ששבה ריקם מלפניו, הכל מדוייק ומחושב ומושגח יש מישהו אהוב שם למעלה שדואג לנו כל כך כדאגת אב לבנו .
נמשיך להתפלל על עמ"י ובפרט על החיילים היקרים שלנו שנמצאים שם בתוך כל התופת המפחידה הזו,הנוראית הזו..
שיחזרו לביתם בריאים ושלמים בגופם ובנפשם ושה' יחזק את ליבם ... בשורות טובות
העבירו הלאה...תחזקו את עמ"י
חזק מאוד!!!...תודה
?