יש לי אחד שאפשר להשאיר אותו ואחר שאי אפשר.
אחד הוא מאוד סקרן ואוהב להתעסק בגפרורים וכו.... ה' ישמור. זה מסוכן!

אם יש מישהו שקשור למשפחה שקרתה בביתם אותה שריפה,

מוזהר לא לקרוא את מה שכתוב כאן. אני לא רוצה לצער אף אחד.

אני כותבת את זה מניק שתוך שנייה אפשר לעשות לו אאוטינג , 

ביודעין. לא אכפת לי שמי שמכירים אותי ידעו את הדעה שלי בעניין.

הילדים של אותה משפחה שביתה נשרף 

עם כל הילדים זכרונם לברכה, 

הושארו לבד.

האחות טיפת חלב ביישוב שאני גרה בו, שיש בו הורים שמשאירים ילדים ופעוטות לבד, 

אמרה לי שהיא בחיים לא עשתה את זה, ושזו רשלנות.

כנראה יש איזשהו מלאך שומר ליישובים קטנים בדימיון של אותם הורים,

שחושבים לעצמם שלא יקרה כלום כי זה יישוב קטן.

כאילו ששריפות / פיצוץ בלוני גז/ גנבים (ויש כאן הרבה פריצות)

או סתם פעוטות שמתעוררים לקול רעש כלשהו מבחוץ ומגלים שאמא ואבא אינם 

נכנסים לפחד ובכי ואף אחד לא שם בשבילם,

לא קיימים במקומות של פחות מ1000 משפחות.

פלאפון הוא לא בייביסיטר , ופלאפון על ווקי טוקי לא יציל את הילד אם תפרוץ שריפה,

אם יכנס פורץ, אם הילד יפתח את המים החמים בברז ויקבל כוויה, אם יהיה פיצוץ בלון גז

ועוד אפשר לתת דוגמאות על עמוד שלם. גם אם שומעים רעש בווקי טוקי, לוקח לפחות כמה דקות לחזור,

ולפעמים זה כבר מאוחר מידי, בלון גז מתפוצץ. צ'יק-צ'אק, כוויה מהמים החמים בברז, שילד בן שנתיים-שלוש יכול להגיע אליו בקלות לא לוקחת יותר משתי שניות של יד בתוך המים החמים, שריפה שפורצת לא תחכה עד שאמא ואבא יחזרו לילד שצריך אותם והם לא שם בשבילו, ושריפות לא שומעים כל כך מהר בפלאפון, דרך אגב , אותה אם שכל ילדיה נספו בשריפה שמה פלאפון בחדר.

אני לא מטיפה לאימהות פנים מול פנים אם אני שומעת על כך שהן משאירות ילדים קטנים לבד,

אבל ההתנהגות הזאת מעוררת בי כעס על ההזנחה הזו, להשאיר ילדים בני פחות משש לבד בבית, גם אם הם ישנים, זו הזנחה, וזו הזנחה מטורפת ורשלנות חמורה להשאיר פעוטות ותינוקות בני פחות משלוש , גם אם הם ישנים כי הם זקוקים ממש למבוגר אחראי לידם. 

לפעמים ה' נותן אגוזים למי שאין לו שיניים...

אם אנשים מביאים ילדים לעולם, שידעו גם לשאת בתוצאות שזה אומר להשגיח עליהם, לא לצאת בלעדיהם או להזמין בייביסיטר או מישהו שישמור, גם אם זה עולה כסף, שיחסכו במקום אחר, לא בחיים של הילדים שלהם שזקוקים להם. מי שלא יכול להשגיח על הילד שלו ולשמור עליו, או לשלם למישהו שיעשה את זה, חד וחלק, שלא יביא ילדים לעולם.

אותי היו משאירים גג לשעה בגיל 8 ומעלה, וגם זה כי רציתי להישאר בבית ולא להיסחב עם אמא שלי לסידורים.

הייתי הילדה הכי חנונית שיש שלא היה ספק בכך שהיא תשב ותקרא ספרים, תשחק בבובות או תראה טלוויזיה ולא תהרוס את הבית או תנסה לבדוק מה קורה לגפרורים כשמדליקים אותם. בכל מקרה אני זוכרת שתמיד הגפרורים היו מוחבאים גבוה מאוד אצל ההורים שלי.

לאמא שלי כבר אז היה טלפון נייד והיא התקשרה כל רבע-שעה - 20 דקות לשאול אם הכל בסדר ואם צריך שהיא תחזור.

זו דעתי בעניין,

מי שחושב אחרת שיעשה מה שהוא רוצה,

יש לאנשים בחירה חופשית לעשות כטוב בעיניהם 

ואם הם רוצים לקחת סיכונים על חשבון הילדים שלהם,

שיהיה להם בכיף.

רק להעיר שבמקרה של פיצוץ גז בגילו בירושלים וגם בעכו הורים כן היו בבית אבל לא הבינו גודל הסכנה ונספו ביחד עם ילדים

אני חושבת שגם במקרה שהזכרת גם אם הורים היו בבית שנראה לי היה מבנה זמני עם חיבור עצמאי לחשמל אז היו נשרפים יחד עם ילדים 

אם הכוונה למה שקרה ברחובות לפי מה שזכור לי הם ממש לא הושארו לבד אלא זה היה בית פרטי עם חצר ועוד יחידה בחוץ וההורים היו בתוך החצר של הבית. וניו שם ילדים גדולים הרבה יותר מגיל שש. שזה ממש לא כמו שכתבת.

אני חושבת שיש לנקוט באמצעי זהירות אבל עם כל מה שנוקטים צריך להזהר מהשיפוטיות הזאת כי אין לדבר סוף ותמיד כשקורה משהו יהיה מישהו שדווקא לא נוהג לעשות את הנ"ל ויגיד למה עשית כך וכך.

לא על מקרה השריפה. כל מה שכתבת מסביב הוא חזק מאד. והגיע הזמן שאנשים יפסיקו להשאיר את הילדים לבד בבית.

חברה סיפרה לי פעם שהיא יוצאת להליכות בערב ומשאירה את הילדים ישנים לבד (בני 7 ומטה). ואם הם יבכו? לטענתה לא קורה כלום לילד שבוכה, גם אם הוא בוכה חצי שעה. אז מה, כשאני אחזור אני אטפל בו.. נורא.

על כל מקרה, כדאי מאד ללמד את הילדים כמה שיותר מספרי טלפון - של אבא, אבא, סבתא, עבודה, שכנה, חברה.  גם ילד בן 5-6 יכול לקלוט מספרי טלפון.

לא הייתי  משאיר לבד. לפחות אינטרקום לשכנים.

ואם יכול לההגיע אל המרפסת - בכלל לא.

במיוחד לא לחצי שעה...

דן אשמח להרחבה על הבטים שונים של נושא זה

הו ממש מבקש להשאר כבר לבד 

יש שכנים קרובים וזמינים? יום או לילה? באיזה איזור אתם גרים? קומה? דברים מסוכנים בבית? אופי הילד? (ילד יצירתי שינסה לבשל לבד ארוחת צהרים/לנסות את המקדחה של אבא/ לעשות שיפוץ כולל צבע בבית/ לנסות להפעיל מכונת כביסה/ לשטוף את הבית- או ילד שישב בשקט ויצייר/ ירכיב פאזל/ ישחק במחשב??)

לי זה נשמע קצת מסוכן.

אין לילד בגיל כזה עדיין הערכת סיכונים, אי אפשר לדעת אלו דברים יעלו בדעתו.

לא הייתי משאירה עדיין.

אם מחליטים להשאירו צריך להערך לזה בהתאם

למשל להסביר שלא פותחים דלת למי שלא מכירים, משאירים לו מספר טלפון אם יצטרף/ ירצה להתקשר, מוודאים לפני היציאה שאינם מפגעים בטיחותיים שעלולים לפגוע, משאירים לו ארוחה מוכנה מראש..

השאלה היא האם אתם חושבים שהוא יכול לשאת את כל זה על כתפיו לבד? לא חוששים מעבר לכך?

מאמינים ובוטחים בו שידע לעשות הכל כפי שצריך?

לי זה נשמע מסוכן..

ניסיתם לשאול אותו למה הוא רוצה להשאר לבד?

ב"ה

הבן הבכור שלי, בן שמונה, נשאר מדי פעם לבד, כשאני הולכת לאסוף את הקטנים, ואין לו כוח לבוא אתי. אך מדובר ב-10 דקות עד רבע שעה לכל היותר, וגם הוא מכיר את כל כללי הבטיחות ובוגר מאוד, ויודע את כל מספרי הטלפון הרלוונטיים. את בני השני, בן השש, לא אשאיר לבד בשום מקרה, בלי נדר. הוא בחור שובב. 

השכונה שלנו היא שכונה שקטה, ורוב האוכלוסייה דתית. אנו גרים בקומה ראשונה (על עמודים), ויש סורגים בכל החלונות. רוב השכנים נחמדים. בכל זאת, אני חוששת להשאיר יותר זמן. אולי הבעיה בי, לא יודעת (בילדותי נשארתי פעמים רבות לבד, מגיל 8 או 9. שני הוריי עבדו משרה מלאה. הזיכרונות מאותה תקופה אינם נחמדים כל כך, משום מה. אולי בגלל זה החלטתי שאני לא עובדת משרה מלאה ויהי מה. אבל זה כבר דיון אחר...).   

אם זה מאוד חשוב לו, הייתי מנסה לברר למה זה ככ חשוב לו.

ואם הייתי מרגישה שיש אילוץ כלשהו, אז התחלתי להשאיר לקראת גיל 8. בהתחלה ממש עניין של עשר דקות (ואנחנו גרים במושב...) עם חזרה על כללי זהירות בצורה מאוד ברורה.

היום, אם אני ממש חייבת אז אשאיר אותם גג לשעה. הם גם לא אוהבים להישאר לבד...

מעדיפה למצוא פתרונות מהסוג של חברים /שכנים מלהשאיר אותם.

אבל זה בהחלט קורה.

וגם זה- כי הגדול שלי הוא ילד שאני יכולה באמת לסמוך עליו.

הוא יצירתי וסקרן, אבל מה שמבין שמסוכן, הוא לא יתקרב אליו.

ותמיד כמובן מוודאת שיש למי להתקשר ואיך (אין לנו נייח בבית).

שורה תחתונה? הרבה אינטואיציה הורית וקריאה של המפה ברגע האמת....

בהצלחה!

מאתגרים הילדים האלה שכל הזמן גדלים ומציבים אותנו בפני התמודדויות חדשות, הא?

את היחידה שיודעת, עד כמה הוא אחראי, ואפשר לסמוך עליו שיבצע בדיוק את מה שאומרים לו.

כמובן שצריך להסביר מראש מה לא עושים ומה כן. 

אני שואל, דורש, חוקר, 

מפציר, מבקש, מתחנן, 

מהעובדות הסוציאליות לומר לי מה החוק בעניין, 

והן מסרבות. 

הן טוענות שאי אפשר לתת כללים בעניין, 

צריך לדון כל מקרה לגופו. 

אמרתי להן שלא ייתכן שאין הגדרה ברורה של החוק. 

פקידת הסעד אמרה לי 

שהיא חוששת שאם היא תתן לי כללים, 

אצמד לכללים, 

ולא אוכל להתבונן ולשפוט כל מקרה לפי הנתונים שלו. 

הרגיזה אותי. 

"המשאיר ילד שטרם מלאו לו 6 שנים בלא השגחה ראויה, ובכך מסכן את חיי הילד או פוגע או עלול לפגוע פגיעה ממשית בשלומו או בבריאותו, דינו – מאסר 3 שנים, עשה כן ברשלנות – דינו מאסר שנה. עשה זאת במטרה לנטוש את הילד – דינו מאסר 5 שנים".

ואני מקווה שהיא טועה לגביך,

אחרת חבל שהבאתי את לשון החוק

אינני מתכנן לנטוש את בני שעבר את גיל 6!

האם אני מבין נכון, 

כי החוק מחלק בין מקרה שהשאירו ללא השגחה, והילד במצב מסוכן, שדינו מאסר 3 שנים, 

לבין כל מי שמשאיר ילד ללא השגחה ראויה, (אפילו לא במצב סכנה) שדינו מאסר שנה? 

האם יש הגדרה של החוק מהי "השגחה ראויה" (גיל ה'משגיח', אופן ההשגחה וכו'), 

או שזה נתון לשיקול דעת ההורה. 

מאיפה העתקת את לשון החוק? 

היכן כתובים חוקים ברורים לגבי השגחה על ילדים, 

נטישה, שוטטות וכו'?

תודה. 

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות