מעבר לכך צריך להיזהר מערבים אם יש באזור.

אבל לי נראה שילד בן חמש עוד קטן...

אני מדברת עם חברות מהישוב ורואים בי אמא לחוצה מידי...לא כולן אבל חלקן.

אני לא נותנת.

אבל לצאת לגינה כשאני מגיעה עוד 5-10 דקות 

או לשחק למטה כשאני צופה מהחלון מידי פעם

לא רואה בזה בעיה.

לתת לילד לצאת ולחזור עוד שעה- ממש לא נראה לי מתאים בגיל כזה, גם לא במקום שמור ובטוח....

למי ומכירה את המשפחה- כן.

זה ממש תלוי איפה גרים, מי המשפחות, מה החששות...אז אי אפשר כ"כ להסיק מכאן מתגובות- אלייך כי כל אחת מרגישה את מרקם החיים אליו היא שייכת...זה לפעמים דקויות...

אני צריכה להתמודד עם צרחות של הבן שלי, בסדר אני מתמודדת, אבל לפעמים זה באמת קשה. בעלי אומר כולם נותנים את סתם היסטרית,

החברים של הילד שלי הולכים לבד לגן, לגינה וכו. זה ממש נורא. הוא גם כל הזמן אומר לי למה כולם הולכים.למה הוא לא.

היום אפילו לחברים אני יותר חוששת. עכשיו היו לי 2 מקרים רק השבוע.

בעלי שם את הילד, אחרי שעה אני מתקשרת לאמא שהבן שלי יכול לרדת כי אני למטה, אז היא אומרת לי הם בחצר, תחפשי אותם, נפל לי הלב, איזה חוסר אחריות, כשמגיע אלינו חבר אני משגיחה עליו יותר מהבן שלי, זאת אחריותי, בסוף מצאתי את הבן שלי עם החבר 3 חצרות מהבית של החבר.

בשבת אמרה לי אמא של חבר תשלחי את הילד בצהרים, אמרתי לה אתם לא הולכים לנוח? האמא אמרה כן בטח, אנחנו הולכים לישון וסוגרים את הדלת, הילדים משחקים בחדר. סליחה??? היתי המומה ,היא אפילו לא הבינה מה קרה,

הילד שלי בא למשפחה שההורים הולכים לישון (אין אח גדול שמשגיח), סוגרים את הדלת ולא יודעים מה קורה אם הבן שלהם והחבר(מילא הבן שלהם , זה בעיה שלהם) אבל הבן שלי??כשהורים ישנים, אפשר לשחק בגפרורים, אפשר לטפס על חלון בלי סורגים, אפשר לאכול ממתק ולהחנק, לא חסרים דברים מפחידים, אבל כשיש מבוגר הוא משגיח.

אז גם לי כולם אומרים שאני היסטרית, אני גם פוחדת שהאמת אני לא עושה איזה נזק לילד, חברים מזימינים כל יום, אבל אני לא מוסגלת לשלוח כשאני לא בטוחה שמיהוא משגיח,  זה מצחיק תמיד אותה תשובה כמעט, הילד מזמין אז אני אומרת תביא את אמא, אני שואלת, מה יש לך כח לשמור עכשיו על עוד ילד??? אז היא אומרת אוי, שטויות הם משחקים בחדר... אני בעיסוקים שלי... ואני לא יודעת אם לצחוק או לבכות.. זה יפה שהיא מנסה להגיד שזה לא מקשה עליה, אבל להגיד הפוך זה גורם לי לא לשלוח...

נראה לי שבכיתה א'-גיל 6, הם כבר יכולים לשחק לבד. הם מספיק גדולים ואחראיים.

אם את מכירה אותם כילדים חסרי אחריות אז סבבה, אבל בעיקרון ילדים בגיל הזה לא עושים שטויות כמו לטפס על חלונות בלי סורגים או משהו בסגנון...

אני אישית עוד לא אמא אבל ממבט מהצד-

אני לא הייתי שולחת את הילד שלי החוצה בלי השגחה בגיל 5... אולי רק לגן שעשועים מוכר וקרוב ובלי צורך לחצות כבישים ועם חבר.

אבל לא הייתי נלחצת אם האמא של החבר נפנת לעיסוקיה..הם בכל זאת לא ילדים בני 3 שחייבים השגחה רצינית.

גם בבית אני מניחה שלא צריך לעקוב אחרי כל תנועה...אם יש להם משחקים בחדר והכל אז הכל בסדר.

אם יש מישהו בבית אז הכל בסדר כך שאם קורה משהו הוא בטח ישמע.

שאת עדין לא אמא..

רק השבת בבית כנסת באו בריצה לקרוא לבעלי ,שהבן שלי בן חמש מוציא חצי גוף מהחלון של עזרת נשים וזה גובה של 4 קומות.

אישית אם הוא ילך לבד לגן ,הוא פשוט לא יגיע...כי הוא יטפס על כל העצים בדרך, על כל מתקן של מחזור בקבוקים הוא מטפס.

זה באמת תלוי בילדים. זה לא רק הוא , זה כל השאר, אחד מלמד את השני... ב"ה , רק צריך יותר להשגיח עליהם.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

נשמת כל חי, נראה לי שטעית, יחשבו שאין כמו אמא ונשמת כל חי זה אותו ניק.. חחח

רק שאני לא בחודש תשיעי כמוך.חחחחח

יום טוב

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

הבת שלי בת 5 וחצי ואני לא נותנת לה ללכת לבד לשום מקום.

כמה שזה קשה לקחת ולהחזיר מחברות, יותר קשה לי לחשוב על הילדה הקטנה שלי לבד ברחוב.

עוד 15 שנה שאחד מכם יגדלו יספרו שהם עברו הטרדה מינית ע"י מישהו שהם מכירים במשך שנים

חס וחלילה אני מאוד מקווה שזה לא יהיה המקרה אצלכם

אבל סוטים יש בכל מקום גם ביישובים הכי קטנים ו בהרבה מקרים זה בא מאנשים שעד אותו יום נתתם בהם אמון מלא

ילדות וילדים צריכים השגחה

מקווה לעמוד על עיקרון זה שלי כשהקטנים שלי יגדלו

כמו אנשים שאת לא יודעת מה עובר להם בראש...וכן יש פדופילים גם בישובים דתיים בשומרון!!!!!!!!

אין לי מטרה ללכלכך!! יותר מזה אני חלק מהאוכלוסיה שם!!! פשוט בישובים דתיים יש יותר הרגשה שהכל בסדר והכל טוב אבל זה ממש לא כך!!! ובכל מקום יש אנשים לא טובים כמו שבכל מקום יש אנשים טובים!!! צריך לא לחיות בסרט...

במקום מרכזי, מרכז היישוב, 

שכל רגע עוברים שם אנשים,

לא הגיוני שזה יקרה. 

יפה לך לתקוף באנונימי, מאוד אמיץ, מה, אם תעני בצורה מכובדת יפלו לך האצבעות? 

אצלינו זה קרה בגינה בשכונה מרכזית מאוד בירושלים, לצערינו לאנשים האלה יש פתרונות.

אני מבינה שאין כאן אף אחת שחוותה את זה, אז אעיד על עצמי.

אני עברתי פגיעות מיניות בגיל חמש-שש, בדרך הביתה. אולי עשרות פעמים.

בסך הכל הלכתי הביתה חזרה מהגן. ואני ביקשתי את זה מאמא שלי- אמרתי לה שאני גדולה, שאני רוצה לחזור הביתה לבד.

לא סיפרתי לה או לאבא שלי שפוגעים בי. חשבתי שאני לא בסדר גם כן, כמו זה שפגע בי.

כמה שנים אחר כך זה התפרץ? 17 שנה.

ברשותך, אני חוסכת את הפירוט על הפלאשבקים, הטיפול הארוך, התסביכים שנבעו מזה...

אז לכל מי שחושב שאפשר לשלוח ילדה או ילד (גם בנים נפגעים) בגילאים כאלה לבד לגן השעשועים מהמר על החיים ועל הבריאות הנפשית של ילדיו.

לטעות מחוסר ידיעה זה עוד נסבל. לדעת שיש סיכון ולקוות (לדמיין) שיהיה בסדר- זה הפקרות בעיניי.

אנחנו גרים במקום קטן קטן עם 7 משפחות, הגינה צמודה לבתים של כולנו ואין כביש.

כל הילדים כולל בני 3 יורדים לגינה לבד. בד"כ יש אמא אחת שמשגיחה.

אבל לפעמים קורה שנמצאים למטה כל ילדי השכונה- בני 4-10 ומשחקים ביחד בלי השגחה.

במציאות שלנו זה ממש נורמטיבי. אולי זה תלוי במקום, באזור, בחברה (לא בהכרח שכל היישובים ביש"ע מוגנים ככה)

או ילדים רבים?

אני מסתכלת על ילדים בני 8-10 שמסתובבים לבד וחלק ניכר מהם ונגיד את האמת גם הרבה מתבגרים פשוט לא שומרים על עצמם

הם רצים בכבישים ודרך פסי רכבת, מניפים בקבוקי זכוכית אל-על ושברים נופלים להם כמעט על הראש, מה הולך בפורים וכמה שבועות לפניו בכלל מפחיד לחשוב

ובקשר להטרדות - גם ילדים בגלאים אלה מוטרדים וקורה הרבה פעמים שעניין מתגלה שנים אחר כך

מתי ואיך באמת אמורים לשחרר ולתת לילד להסתובב לבד?

אני גרה בעיר בשכונה חרדית.

עזבו שההורים שאננים פה לגבי סכנות מזרים וכד'.

ילדים בגיל יסודי פשוט עושים שטויות!

משחקים בעיטות משני צידי הכביש. (כביש ראשי משאיות וכלי תחבורה נוספים כבדים)

זורקים נפצים על מכוניות נוסעות

קשרו חבל לבן בין שני תמרורים בגובה מכונית ממש אחרי צומת ככה שמי שפונה לא רואה את החבל.

מציקים לילדים קטנים.

הלכו מכות בפארק עם מוטות ברזל!!

רוכבים על אופניים בלי קסדה ומרכיבים ילדים קטנים/ חברים ונוסעים באמצע כביש סואן בצורה מסוכנת מאוד!

חותכים מכוניות, מה לא..

והמשחקים האלה של להתחבא אחרי מכונית ולהתפרץ לכביש בדיוק שהיא מגיעה ולהבהיל את הנהג..

זה משהו שהציק לי הרבה זמן, כמה לשחרר ולסמוך, ובאיזה גיל...

שמחתי לראות שדעתן של רבות היא שכדאי תמיד לפקוח עין, חשבתי שאולי אנחנו לחוצים מדי, כי הרי אנחנו גדלנו באווירה אחרת לגמרי ושיחקנו הרבה ברחובות השכונה בלי אף מבוגר בשטח. נראה לי שבאופן אישי אמשיך לדבוק בכלל של "ילד עד גיל תשע לא חוצה לבד" שמפרסמת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מבחינת יציאה לבד מהבית.

ואגב, אני מכירה כמה מקומות שבזמן התפילה בשבת בבוקר - בשכונה שקטה בעיר, שלכאורה הכל אמור להיות בסדר, יש תורנות של הורה אחד (גם גברים משתתפים) שעומד בחוץ ומשגיח על כל הילדים המשחקים, מפני טיפוס למקומות גבוהים,מפני זרים, מפני יציאה לכיוון הכביש.

המציאות השתנתה והחוץ נעשה היום הרבה יותר מסוכן

איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.

לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב

אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)

הן עשו פלאים והצהבת ירדה

לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות

ותתני לו בכפית.

תבררי עם יועצת הנקה מה הכמות שאפשר להוסיף בגיל שלו.

וגם לשבת איתו בשמש או ליד חלון של שמש ישירה בלי בגדים

ויטמין e בשבילך

שקילת נסיון בטפ"ח/משקל ביתי מיד שרה

לך לקחת יועצת הנקה מקצועית

צהבת שעולה בשילוב עם זה כמעט אין יציאות

נשמע שממש צריך פה לעזור עם ההנקה

תפני למישהי מקצועית וכמה שיותר מהר יותר טוב

בהצלחה!

כל הילדים שלי עם צהבת גבוהה! חלקם היו באור. הדבר היחיד שעזר זה להאכיל המון! הקטנציק אצלי הגיע כבר למיון עם ערכים של צהבת גבוהים מאוד ואז הסתבר לי שהוא פשוט מיובש והבנתי שאני חושבת שהוא יונק, והוא לא באמת ינק טוב בגלל מבנה הלסת..

מרגע שהתחלתי לשאוב לו ולראות שהוא באמת אוכל הצהבת התחילה לרדת.

בהצלחה! זה ממש סיוט!

להוציא לשמש,שמש עדינה של בוקר,

עוד משהו סגולי:ליטול את הידיים בבוקר.

כשלבן שלי היה לפני 8 שנים

יש רק אחת "בת דודה" במסילת ישרים

היא מאד טובה אבל זמינות תורים גרועה.

תלכי לכאלו שבהסדר עם הקופה או פרטי ותבקשי החזר

אני התייאשתי....

הצלחתי לקבוע תור לד"ר אריאלה מילר ליפשיץ (מקבלת בירושלים בגבעת שאול, עובדת עם כל הקופות).

הייתי מתקשרת כל בוקר לשאול אם יש תורים שהתבטלו ואנחנו יכולים לקבל. המזכירה אמרה לי באיזה שעה הכי טוב להתקשר (מיד אחרי שהיא מאפשרת הגעה עם מי שאמור להגיע מחר), ואחרי כך טלפונים כאלו הצלחתי לקבל תור.

זה דורש פניות - גם להקפיד להתקשר בזמן המתאים, עם סבלנות לנסות כמה פעמים, וגם להיות זמינים מתי שכן מתפנה תור.

אבל אם יש לך פניות בשביל זה, אז זה דרך די יעילה להשיג תור קרוב. (ואחרי שאת בפנים, קבל יהיה יותר קל לקבוע תור מעקב כל פעם בסיום התור).

תור מהיום למחר.

כשלבן שלי נשברו/ נאבדו המשקפיים ורציתי לעשות לו חדשים במספר המעודכן.

בדרך כלל אני קובעת אליה לפחות חצי שנה מראש.

כשזה למעקב קבוע, זה מספיק.

בהצלחה

היינו אצל ד"ר מרים ארנברג, מומחית מאד עובדת בשניידר.

היא בהסדר עם לאומית, את משלמת במרפאה 250ש"ח.

מקבלת בפתח תקוה, יש תורים די זמינים. חפשי בגוגל את המרפאה שלה, אפשר לקבוע תור באתר.

לשניים האחרים לא...

נשקול את זה, כי אני גם מבינה שהיות והוא מעל גיל 10 יכול להיות שאצטרך להתפצל בכל מקרה.

אנחנו מטופלים בכללית פ''ת אצל ד''ר אמיר שטרנפלד, בעיני רופא העיניים לילדים מספר אחת בארץ, מעניין אם עובד עם עוד קופות

אני מצאתי שם תור לרופאה ממש מומחית מהיום למחר

מתוך נקודת הנחה שלידה לא מתפתחת בשנייה ויולדים (לפחות לא אצלי/ אחיותיי)

אם אני רחוקה (למשל בשבוע 37 נסענו למסלול בים המלח כשאני רוצה ללדת באיכילוב) אז אני קשובה יותר לגוף

ואם יש ציר- נזוז

אבל לי פחות נוח גם בראש גם בפרקטיקה 'לתקוע' את עצמי בבית משבוע מסויים ולהמתין…

אני לפי היסטוריית הלידות הקודמות שלי..

לדוגמא, הכי מוקדם שילדתי היה שבוע 37, אז בלידה האחרונה נערכתי כבר כמה שבועות קודם..

אבל גם לידה ראשונה כנראה יהיה לי רגע מציר ראשון ללידה…

(נכון אתן יכולות להגיד שלא יכלתי לדעת ויש לידןת בזק, מסכימה. עבורי הרגשתי שהמקרה הכי קיצוני לא ככ נורא ולכן העדפתי)

אבל גם לא נמנעתי מנסיעות בגלל הלידה.

יצא לנו לנסוע להורים של בעלי לשבת, ואם היתה מתפתחת לידה, כנראה שהייתי יולדת בבית חולים שקרוב אליהם.

תכננו גם לנסוע לברית בשבוע 38, בסוף ילדתי יום לפני.

אבל לוקחת לכל נסיעה תיק לידה + משערת בית רפואה קרוב אחר .

קרה לי טיולי חול המועד למשל כבר פעמיים ובאמת היה חול המועד שילדתי אבל ב"ה זה בדיוק היה יום שהחלטנו לעשות הפוגה בבית

אבל אם זו לא לידה ראשונה ואת יודעת בערך איזה שבועות את בד"כ יולדת אז לכוון סביב שם

מאיך שאני מכירה את הלידות שלי (2 עד עכשיו בסה"כ חח)

לידה זה דבר ארוך.

ולא רואה סיטואציה שבה אצטרך לטוס דחוף דחוף לבית חולים.

כמובן שהכל יכול להיות, אבל יותר סביר שלידה תתחיל בירידת מים או צירים שאז מבחינתי יש לי בכייף שעתיים שלוש לנסוע ולהגיע לכל בית חולים שאני רוצה.

כן מסייגת שלחמותי אני מפסיקה לנסוע לשבת בערך מהתל"מ

סתם כי לא בא לי להעביר צירים בבית זר.

לא כי אני חוששת שלא אספיק לנסוע לבית חולים שרציתי.

בלידה השניה עשיתי נסיעה בשבוע 39, הלוך חזור ערב אחד והנסיעה פשוט היתה סיוט

לשבת למעלה משעה עם הבטן, ככה שזה לא רק העניין של המרחק מהבית חולים, זה פשוט לא נוח נסיעות ארוכות

כשראיתי שאני יולדת מהר ויחסית מוקדם, אז הקדמתי לשבוע 30 בערך. אבל ההורים של שנינו גרים בירושלים וגם אנחנו קרוב (יולדת בירושלים), אז אין לי ככ את הבעיה.

באמצע שבוע קצת יותר קל לי לשחרר אם צריכה, אבל מתשיעי בטוח לא אסע רחוק.

פעם היה שבת משפחתית של הצד של בעלי ב35, ולא באנו.

אבל מרחק סביר כזה ירושלים- מרכז - שומרון נסעתי עד המשוער

בגלל זה השאלה.

ומסיבה רפואית אני רוצה ללדת בבית חולים מסוים.

פחות מעוניינת בבתי חולים בטווח הקרוב.

ואין אצלי מספיק חוקיות וסדר גלידות כדי שאדע לפעם הזאת ...

(היו לי שתי אופציות) הרופא אמר לי משבוע 33 לא להתרחק מידי מביה"ח אבל גם היה חשש שיצטרכו ליילד מוקדם.

כל עוד מרגישה בנוח עם הנסיעה

אבל מבחינתי זה לא נורא אם אמצא את עצמי יולדת בבית חולים אחר ממה שתכננתי אז "מרשה" לעצמי.

לא הייתי רוצה ללדת בצפון הרחוק/ אילת כי זה מאוד מסרבל לוגיסטית אם הילדים בתקופת האישפוז. אז בערך משבוע 36 אני לא אסע נסיעות כאלו ארוכות. נסיעות של שעה/שעה וחצי אני נוסעת עד הלידה אם חשוב לי בית חולים מסויים זה זמן סביר להספיק להגיע או סך הכל לשנות קצת תוכניות וללדת בבית חולים אחר.

הוא חייב את האישור שלך ולדעתי עדיף שיפטר רותך למרות שאת כנראה יכולה להתפטר בדין מפוטר

תכתבי מייל רשמי ותכתבי את משאבי אנוש שבהמשך לשיחה מקודם את לא מסכימה לאולטימטום הזה

אגב, הוא מחויב לעשות במקרה כזה שיחת שימוע עפ חוק וזה יכול לעלות לו הרבה כסף

אם תחליטי לתבוע

לגבי מה שאמרת שאתבע אותו, אני לא ממש הטיפוס לתבוע..

השאלה אם אני לא מוכנה לרדת ל50%, מה הוא יכול לעשות חוץ מלהשאיר אותי באותו אחוז משרה או לפטר אותי?

שאם במקרה כזה את מתפטרת בגלל הרעת תנאים, אז את יכולה לקבל אבטלה כאילו הוא פיטר אותך.

אני חייבת לא להסכים ל50%?

או שגם אם אני מסכימה ל50% זה נחשב הרעת תנאים?

האפשרות להתפטר בדין מפוטר קמה בגלל אי הסכמות

אז אני בעצם חייבת לשלוח לו מייל שאני לא מסכימה. זה בסדר, או שעצם זה שהסכמתי בשיחת טלפון אז זה קובע?

זה סמוך לשיחה ומתועד בכתב

זה הגיוני

אוף אין לי כח לשטויות האלה.

במידה והוא עדיין מוריד אותי ל50%, אני זכאית להתפטר ולקבל פיצויים? או שרק אם אני תובעת אותו?

יש מישהי ממש תותחית בשם עדי פריינטה, היא נותנת גם ייעוץ טלפוני אאלט. תנסי ליצור איתה קשר

(לא פרסומת)

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

כשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה

כי הרגשתי ממש רע.

לקטנים יותר סיפרנו שלא היה איכפת לנו שכולם ידעו.

בכלל

כל פעם אחרי ארוחת שבת הבטן נפוחה נגיד וגם שאריות מהלידה והם מלטפים לי את הבטן אמא זה נראה שאת בהריון..ואני לא

אז נגיד בתחילת ההריון כששואלים אני מתחמקת..מה יש פה? עוף וקצת אורז והרבה סלטים..וכו

כל שלב שלא רוצה שאנשים מבחוץ ידעו אז לא מספרת

אם שואלים מהשליש השני והלאה- אני עונה שכן כמובן

בהריון השלישי כשהגדולים עוד היו קטנים נראה לי הם קלטו רק בחודש שמיני חח

עם הזמן לרוב בחודשים רביעי-חמישי ככה

נראה לי שאין ברירה אלא לספר כבר עכשיו,

הייתי רוצה לחכות עוד קצת אבל הפעם הבטן יוצאת כבר ולא רוצה שאנשים בחוץ ידעו לפניהם..תודה על העצות!

כשסיפרתי מוקדם זה היה כי לא הרגשתי טוב והעזרה או לפחות ההבנה של הילדים היתה משמעותית להתמודדות.

סיבה נוספת- מעדיפה שהילדים ידעו ממני לפני שאיזה שכנה או חברה נחמדה מהכיתה תספר להם..

עם גורם מקצועי שמכיר אותו/ האם ההפרעה שלו מטופלת ומה צפי ההתקדמות בעוד שנה למשל מבחינת הגורם המטפל

וגם - לדעתי שיתוף פעולה שלו הכרחי בטח בגיל כזה

נשמע לא פשוט♥️

ממה שאני מכירה בחוזר מנכל הישארות היחידה האפשרית היא בין גן לכיתה א'.

מעבר לזה, הייתי חושבת ממש טוב איזה שדר זה יעביר לילד והאם יקדם אותו או ישבור אותו

שבו הוא עכשיו?

כי זה נשמע מבייש

ולהשארת כיתה יכולות להיות השלכות רגשיות מאוד לא פשוטות

האם הוא בטיפול רגשי כלשהוא? אם כן מה אומר המטפל?

להשאיר כיתה לא אומר שהבעיות יפתרו

ילדים שהולכים אחרי חברה לא טובה יכול להיות בכל גיל ובכל מצב

כתבת שהתקשורת ביניים טובה אז מעניין איך הוא רואה את מצבו?

האם בית הספר נגמר בכיתה ו' או שיש חטיבת ביניים? כי זו דווקא יכולה להיות הזדמנות טובה למצוא מסגרת מדוייקת יותר עבורו ואולי זה יתן את השינוי הנצרך

ואוו בהצלחה בהחלטה הלא פשוטה הזו🙏🏼

לחלוק שרותים ולהתייחס לזרים אחרי לידה זה לא מפנק בעיני... מקסימום אם את מחפשת אווירה אולי בחדר האוכל.

על ביכורים בירושלים

מלון ומפנק ברמות

לקחת חדר פרטי כי מבחינתי רק זה נקרא מנוחה

אני לא מחפשת חברה אלא לנוח,להנות משקט ומהתינוק החדש

וזה מקום באווירה ירושלמית נעימה ורגועה עם אוכל טעים ומגוון

אני אוהבת חדר עם משהי, בחרדות אחרי לידה להיות לבד.

אני הייתי בטלזסטון, מתאים לחרדיות. יש גם דתיות לאומיות חזקות אבל צריך להיות בצניעות מבחינת כיסוי ראש וגרביים.

פגשתי תמיד נשים מעניינות ויש לי חברה מבית החלמה עד היום.

לי זה ממש מנוחה.

שקית עם בייגלה

פירות חתוכים

חלה עם ממרח

אבל מה הכוונה בזה- מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/

מי לא מספיק?

אצלינו אוכלים ופלים/ עוגיות, כמו בכל בוקר

ואחר כך גם עוגה.

את הסעודה אנחנו אוכלים יחסית מוקדם, סביבות 10:30-11:00.

ביצה קשה ומלפפון. את הלחם עם הממרח אפשר גם לארוז בשקית לאחכ לבית כנסת.

את לוקחת את הילדים לתפילה בבית כנסת?

בני כמה הם?

אצלנו אוכלים קורנפלקס עם חלב, לבנים, פירות וכדו'.

אצלנו התפילה נגמרת מוקדם אז אם הם קמו מאוחר זה יהיה פרוסת עוגה, אם מוקדם יותר אז קורנפלקס עם חלב

ירקות

ביצה קשה

פירות חתוכים

מעדן

קרקרים

לביבות ירק

מאפינס מתוק או מלוח