ולא לרצות שהיא תשתנה, 

אלא בגלל האהבה שלך אליה,

אתה מוכן להניח לזה במחשבותיך.

ותשקיע בקשר בניכם כמה שיותר. 

ותשמור על העינים שלך מלהסתכל על נשים אחרות.

האהבה בניכם תגדל ואז אתה באמת כבר לא תראה את זה.

היא תהיה בעיניך האשה היפה ביותר בעולם. 

זוגית כי ממש בא לך להיות בכושר ולא רוצה לבד?ממש מצידך כאילו

שווה לך לנסות איתה ביחד לעשות משהו לפנק אותה (לא באוכל...) לצאת איתה לבילויים ואז יום אחד תגיד לה ואוו ממש השמנתי בזמן האחרון בא לך לעשות הליכה או ללכת למכון כושר ביחד אני לא רוצה לעלות במשקל וכו' וכו' וכו'... תזהר לא לפגוע בה זה יהלום שלא חוזר! תחמיא לה על הדברים הכי קטנים! ואוו הרצפה מה זה מבריקה. השולחן נקי מתמיד. העוגה היתה ממש טובה. הבגד שקנית ממש יפה לטעמי. רוצה שנצא לקנות תכשיטים. וכו' בהצלחה

אני מניחה שהיא בטח גם מקבלת אותך כמו שאתה ולא מתבאסת על חסרונות שיש בך.

אז למה לעשות לה את זה?

פשוט תעבוד על זה במחשבה. תקבל אותה כמו שהיא. כמו שתכונה אחרת תקבל ולא תנסה לשנות.

מראה פיזי משתנה עם החיים...

מצטרפת לרעיון של- לבקש ממנה להצטרף אליך להליכה. ולא להזכיר בכלל!! בכלל!! בשום דרך או צורה שהיא שאתה לא מרוצה מהמראה שלה כי זה יצער אותה מאד! ואולי היא ניסתה אלף פעמים להרזות  בעבר ולא הלך לה וזה רק יוריד לה את הביטחון והשמחה.

עכשיו אתה מתחיל לראות את החסרונות...

זה קורה הרבה פעמים, כשמאוהבים לא רואים חסרונות...אח"כ נופל האסימון.

אתה כותב שיצאתם, לא עשית מזה עסק גדול, אז מה קרה עכשיו שזה נהיה עסק גדול?

יכול להיות שעוד דברים אחרים מפריעים לך, זה בתוספת זה.. כבר נהיה רציני.

תנסה לראות, אם דברים אחרים מפריעים לך,אם כן תנסה לתפור אותם.. ואז אולי שוב לא תעשה עסק עם ההשמנה

אמרה לי מישהי שמתעסקת הרבה עם כלות/זוגות טריים (מדריכת כלות ויועצת נישואין),
איש האוהב את אשתו יאהב גם את איך שהיא נראית.

מנסיוני הדל אני יכולה להוסיף שככל שמתוודעים לצד הפנימי, כך הפן החיצוני הולך ומקבל חן אחר, עמוק יותר.
 

אז אולי קצת עבודה על חיזוק הקשר, עין טובה והרבה נתינה יעזרו פלאים.

בהצלחה!

לק"י

ומסכימה שהוא צריך להתרגל למראה שלה!

הרוב המוחלט פה נתנו עצות איך להוריד את האישה במשקל בלי שהיא תדע שזאת המטרה.

אלו הנתונים הפיזיים של אשתך ותצטרך לקבל את זה, התחתנת איתה על דעת זה.

אשתך יכולה לעשות דיאטה, אבל זה צריך לבוא ממנה ומרצונה החופשי, ולא בשום נסיון עקיף. נשים מאד רגישות לעניין הזה, אני מניחה שהיא תבין את הרמזים.

זה טבעי לגמרי שמשהו חיצוני מפריע אחרי החתונה, וכל הכבוד שיש לך את האומץ להעלות את זה.
אני חושבת שעיקר העבודה שלך צריכה להתמקד בך.

אתה לא יכול לשנות את אשתך ואין לך גם את הזכות לעשות זאת, ככה היא וזהו. ותהיה חייב לקבל את זה.

נסה להכיר את אשתך בצדדים פנימיים יותר (כתבתי כבר למעלה), להתמקד פחות בחיצוני וכו'.

ואולי אפילו לנסות לדבר איתה על זה בעדינות, כדי שתוכל לעבוד על זה בעצמה.

בעיות לא פותרים אצל השני, קודם מסתכלים מה חסר אצלי.

אמא שלי העלתה במשקל ממש בעקבות הלידות. אחרי תקופה שכבר היינו גדולים אבא שלי דיבר איתנו על זה שזה מסוכן והוא מפחד שזה יפגע לה בבריאות.

התכנסנו כולנו כל האחים ואבא שלי ופשוט הוכחנו אותה על אורח החיים הזה ועל ההשלכות של זה, הראנו לה שלא ככה היא רוצה לחיות וכמה זה פוגע בה והודענו לה שאנחנו רושמים אותה לקבוצת תמיכה של שומרי משקל.

אמא שלי ירדה כבר 40 קילו. וכן, זה עזר רק כשזה נאמר בצורה ישירה וחדה

אגב, חמותי מחזיקה במידה 38 (למרות גילה ונטייתה להשמנה!!!) רק כי היא יודעת שזה חשוב מאוד לבעלה... והוא טורח להגיד לה את זה.  הוא מפרגן לה בלי סוף על זה שהיא רזה!! וכשהיא לא הייתה, הוא אמר לה את זה!

אבל זה לא סותר את העובדה שהרצון לשינוי צריך לבוא ממנה.

וזה לא מבטל בכהוא זה את הצורך בעבודה על עצמך.

אני חושבת שאסור לדבר ככה לאמא, יש כללים בהלכה איך להוכיח הורה.

ואם זה טובת האמא אז זה כיבוד הורים. וזה לא קשור לדיון כי לאישתו הוא יכול להגיד ואין עם זה בעיה

כיצד מרקדין לפני הכלה? בית שמאי אומרים כלה כמות שהיא ובית הלל אומרים כלה נאה וחסודה. אמרו להן בית שמאי לבית הלל: הרי שהייתה חיגרת או סומא אומרים לה כלה נאה וחסודה? והתורה אמרה "מדבר שקר תרחק"! אמרו להם בית הלל לבית שמאי: לדבריכם מי שלקח מקח רע מן השוק ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו? הוי אומר ישבחנו בעיניו. מכאן אמרו חכמים: לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות

.אפשר ללמוד המון לעניין זה ממשנה הזו.

א. שגם חז"ל ראו חשיבות גדולה במציאת חן של האישה בעיני בעלה (ולכל אלה שיגידו שזה מציאת חן במידות הרי שמוזכרת חיגרת וסומא)

ב. הסיבה שאומרים כלה נאה וחסודה למרות שהיא לא זה רק כי יש דין של מי שכבר קנה אז לא אומרים לו שזה מקח רע. 

אני לא מאשימה אותך בכלל! רק בדבר אחד, שהתחתנת למרות שזה הפריע לך...

ואולי זאת לא אשמתך, אולי זאת אשמת הסובבים אותך (ואת כולנו) שכל הזמן אומרים שמראה חיצוני זה דבר שעם עבודת המידות פחות מפריע... טעות!!!

אני עמדתי לפני אירוסין עם בחור שלא אהבתי כ"כ את מראהו החיצוני ואחרי כמעט שנה חתכתי כי הבנתי שאם עכשיו זה מפריע לי אחרי החתונה זה יפריע פי כמה וכמה!

כעבור לא הרבה זמן מצאתי את בעלי הנוכחי ורק היום אחרי הנישואים אני קולטת כמה זה משמעותי!!! ואם לבנות, אז קל וחומר לבנים!

די, נמאס לשמוע את כל ההתייפיפות הזאת!! מראה חיצוני זה דבר חשוב! באו לא נעבוד על עצמנו!! ואני לא אומרת את זה כדי לנפנף בזה אני אומרת כי כואב לי הלב לשמוע פעם אחרי פעם את הבנים שבאים ושופכים את תסכולם פה בפורום על הנושא הזה!! מראה חיצוני זה דבר חשוב מאין כמוהו במערכת היחסים בין בעל לאישתו!! כן גם על פי התורה!! ולכן אומרים שלא ישא אדם אישה עד שיראנה! 

נכון אפשר לעשות עבודה עצמי וכו' ואני מאמינה שאחרי הרבה עבודה זה אכן יכול להיות בסדר אבל למה??? למה לשכנע מראש בחורים שזה "יהיה בסדר" ו"זה לא מה שחשוב"  זה חשוב לא רק לגבר! חשוב גם לאישתו! כל אישה נשואה יודעת כמה היא צריכה להרגיש היפה ביותר בעולם בעיני בעלה וכולנו גם יודעות מתי הוא כן או לא באמת חושב ככה....

ו

אני לא מאשימה אותך בכלל! רק בדבר אחד, שהתחתנת למרות שזה הפריע לך...

ואולי זאת לא אשמתך, אולי זאת אשמת הסובבים אותך (ואת כולנו) שכל הזמן אומרים שמראה חיצוני זה דבר שעם עבודת המידות פחות מפריע... טעות!!!

אני עמדתי לפני אירוסין עם בחור שלא אהבתי כ"כ את מראהו החיצוני ואחרי כמעט שנה חתכתי כי הבנתי שאם עכשיו זה מפריע לי אחרי החתונה זה יפריע פי כמה וכמה!

כעבור לא מעט זמן מצאתי את בעלי הנוכחי ורק היום אחרי הנישואים אני קולטת כמה זה משמעותי!!! ואם לבנות אז קל וחומר לבנים!

די, נמאס לשמוע את כל ההתייפיפות הזאת!! מראה חיצוני זה דבר חשוב בא לא נעבוד על עצמנו!! ואני לא אומרת את זה כדי לנפנף בזה אני אומרת כי כואב לי הלב לשמוע פעם אחרי פעם את הבנים שבאים ושופכים את תסכולם פה בפורום על הנושא הזה!!מראה חיצוני זה דבר חשוב מאין כמוהו במערכת היחסים בין בעל לאישתו!! כן גם על פי התורה!! ולכן אומרים שלא ישא אדם אישה עד שיראנה! 

עכשיו לגבי הבפועל: הייתי ממליצה לך להתחיל לדבר בבית- בריאות. ז"א אל תגיד מילה על ירידה במשקל תגיד לה שאתה החלטת לקחת את עצמך בידיים ולשמור על בריאותך וכך תתנהג. תגיד לה אחרי תקופה שזה חשוב לך שככה הילדים יגדלו ולכן צריך שזו תהיה אבן בסיס בבית ופשוט תהפוך את ההתנהלות בבית לכזאת.

אוכל:

לא להכניס הביתה שום אוכל שהוא בגדר ממתקים! כולל קורנפלקסים כי זה ממתק...

להכין כל שבוע מרק גדול שמספיק לכל השבוע ולאכול אותו כל ערב כארוחת ערב, מנסיון זה משביע ובריא (לא טוב לישון עם אוכל כבד).

להחזיק תמיד פירות בבית בתור נשנושים זה באמת לא פחות טעים

להוריד מהתפריט עוגות ועוגיות לחלוטין

לדאוג שתמיד יהיה בבית אוכל מבושל

להוציא שתיה מתוקה- רק מים

אורח חיים:

לעשות ביחד פעמיים בשבוע הליכה ופעם בשבוע ריצה. 

אתה יכול להמליץ לה בתור חוויה להרשם לחוג זומבה או משו כזה...

המון ב-ה-צ-ל--ח-ה !!!!

כי אני לא מסכימה עם ה"שמאלניות" הזו? כי אני לא מדבר על יופי ומשיכה כדבר שמוקצה מחמת מיאוס??

כי אני כואבת בכל ליבי את כאבו של הבחור הזה?? כי אני מוכנה לתת לגיטימציה לקושי שלו??

לא, כי פשוט הגישה של לייפות את המציאות ולטאטא הכל מתחת לשטיח יותר טובה...

הגישה הזו היא מה שגרמה לבחור הזה בכלל להכנס למציאות הזאת מראש... בטח הוא גם כן התייעץ לפני החתונה ובאו כל מני יפי נפש ואמרו לו שיהיה בסדר... ואני יודעת את זה כי גם לי אמרו!!! גם לי אמרו שאם אני באמת יאהב אותו זה כבר לא יפריע לי! והנה... זאת התוצאה הכואבת של האמירות האלה... ואם כולם ימשיכו להגיד לו גם עכשיו שיעבוד על המידות ושהוא חייב לתקן את עצמו וכו' וכמה הוא לא בסדר זה רק יוביל לרבנות

בסה"כ אמרתי שאני לא מאמינה שבעזרת עבודה על עצמו הוא יצליח לשנות את זה באמת ולחלוטין. כולנו בני אדם בא לא נשחק אותה מלאכי ה צבאות... כיאלו כל אחד שנשוי פה באושר לא מבין את המשמעות של המראה של הבן זוג שלו...

אני חושבת שהמצב פתיר ע"י שינוי שלה לטובת שניהם. ואני בטוחה שזה יעשה לה רק טוב!! ישמצב שבהתחלה זה יהי כאפה לפנים אבל במבט לאחור היא תשמח להיות אהובה ונחשקת ע"י בעלה וגם ע"י עצמה...

נכון, בנאדם הוא לא מלאך. אבל אני רוצה להזכיר לך שהוא התחתן איתה על דעת זה.
אמת, האישה צריכה להשתדל להיראות טוב בעיני בעלה.

אבל, הוא יכול רק לבקש ממנה, בלי שום ציפייה שזה אכן ישנה משהו - ופה נכנסת עבודה על המידות.
אני מניחה שאם המראה שלה היה דוחה אותו ברמה שאין לו אפשרות לעבוד עליו, הם לא היו מתקדמים לפגישה שנייה ובטח שלא לחתונה.

להגיד לו, תגיד לאשתך לעשות דיאטה והכל יהיה בסדר, ז לא הוגן לא כלפיה ולא כלפיו.
הוא יכול לדבר איתה, לספר לה כמה זה מפריע לו, אבל לא יותר מזה. זאת הבחירה שלה בלבד מה לעשות עם המידע הזה.

אם הם לא היו נשואים, אולי הייתי מדברת אחרת.
אבל הם התחתנו, ולכן אין לו ברירה אלא לקבל את אשתו כמות שהיא.
ברור שאשתו צריכה לעשות כל מאמץ כדי להיראות יפה בעיניו, אבל זה לא בתחום אחריותו, הוא יכול רק להעיר.

אולי הייתי קצת בוטה, אבל הדברים שאת כותבת מסוכנים.

את מביאה לבן אדם דעה ומציאות (אישית סובייקטיבית) שיכולה תכלס להכניס לו רעיונות לראש

שאולי באמת זו הייתה טעות-וזה לחינם!

את מדברת על משהו שכמעט וקרה לך "וניצלת" ממנו (וכאן נכנס החלק המתנשא) וחבל שאחרים

עושים כך וכך ואחר כך מצטערים. (מאוד נחמד לקבל עצות של "מלכתחילה" אחרי שכבר יש המשך

משמעותי כמו חתונה)-אגב, תראי לי אחד שלפני חתונה לא הגיעו/שוחחו/שיגעו וכו אותו כל מיני שכנות, דודות ו"מומחים"

בשקל (וכאן אני מסכימה אתך מאוד!) זה קורה/יקרה לכולם, צריך לדעת להתמודד. להתייעץ עם האנשים הנכונים באמת ולהקשיב בעיקר ללב ולהורים.

אף אחד לא מושלם, וכולם ביננו יודעים שהם לא מתחתנים עם מלכת היופי או החתיך ההורס של השכונה.

וגם עם כן, תמיד למי שירצה ויחפש יהיה ממי להשוות כי הדשא של השכן תמיד ירוק, יפה ופסטורלי יותר..

זה עניין של גישה לחיים.

כל אחד יכול למצוא את עצמו פתאום שתכונה/משהו במראה שהפריע לו מעט לפני פתאום מקבל

משמעות גבוהה יותר. ולכן יש צורך תמיד לחזור להתחלה ולהעמיד כל הזמן בראש למה באמת התחתנו= כי אהבנו למרות הכל!

אגב, לגבי השמנה לאחר חתונה. אז מה הוא יעזוב אותה הוא יגעל כי היא כבר לא הדוגמנית שקיבל?(ואצל גברים, הקרחה, כרס וכו)

מי שאוהב באמת חי עם הבן/בת זוג למרות החסרונות שהכיר ושהתווספו במהלך החיים, כל עוד אין

בזה דבר מהותי שאז הולכים ליעוץ,משנים גישה או בקיצוני-גירושין

 לא ממקום מבקר, אלא ממקום של דאגה.

עודף שומן יכול להביא לבעיות בריאות לא פשוטות. קל וחומר אצל נשים צעירות שעלולות לפתח בעיות בהריון בגלל עודף משקל. (אני מכירה מישהו כזו, שבגלל עודף משקל רציני הייתה ממש בסכנה בזמן ההריון. זה לא צחוק!)

חלילה, לא לומר לה שהמראה שלה לא מוצא חן בעיניה. אבל כן לומר לה שאתה אוהב אותה מאד ורוצה אותה הרבה שנים יחד איתך, אבל אתה חושש מבעיות בריאות שעלולות להתעורר.

להציע לה- לרדת במשקל יחד!

תוכנית זוגית.

ארוחות בריאות, יציאה להליכה מדי ערב , ללכת איתה לשומרי משקל וכו'.

חשוב שתתן לה את ההרגשה שאתה עובר את זה יחד איתה. ואתה אוהב אותה תמיד ובכל מצב.

חשוב שתראה איך היא מגיבה- אם היא נכנסת להתקפה או עושה אנטי- לך צעד אחד אחורה.

אבל אולי היא תפתיע אותך במוכנות שלה? אולי היא רק חיכתה לדחיפה קטנה?

ועל העין הטובה שלך

כי מי שכותב שאלה- רוצה לעבוד... אבל לא יודע- איך? מה עושים? 

יש אישה יפה

יש אישה חכמה 

יש אישה חרוצה

יש אישה שמחה

יש אישה טובה

יש אישה חברותית

יש אישה יצירתית

יש אישה מעמיקה

יש אישה מכבדת

יש אישה חמה

יש אישה טובת לב

יש אישה... 

יש אישה שמנה. 

הדימוי הזה נתקע במוח, ומסתיר את כל הדברים האחרים--- שהם מרכיבי המכלול של אותה אישה

הדימוי הזה נתקע במוח, ולא נותן מנוחה

העיצה הראשונה- 

לעשות תרגיל במודע- כל יום למצוא באשתך 5 דברים טובים, ולכתוב לך אותם

שיהיה לך רשימה ארוכה

"אשתי היא טובה ונחמדה בעלת חסד וסלחנית, יש לה חוש צדק, היא גמישה, יש לה עקרונות, היא אישה טובה שמעמידה אותי על מקומי... " וכולי וכולי וכולי

יצטבר לך קונטרה- לדימוי שנתקע לך ש"אשתי שמנה". 

המראה החיצוני של אשתך חשוב לך. 

אפשר להיראות ממש טוב- ולא לזוז גרם אחד במשקל!!! 

אם לובשים את הבגדים הנכונים- מידות נכונות, גזרות נכונות. 

הצעה- אתה יכול להציע לך לקבוע לעצמה פגישה אחת עם סטייליסטית- שתתן לה הנחיה איך להתלבשש נכון יותר לפי הגיזרה והצבעים שלה, ואז לקחת את זה לכיוון יישומי של לקנות כמה בגדים חדשים, לגנוז בעמקי הארון כמה בגדים אחרים... 

אחרי המעשים נמשכים הלבבות

תחמיא לה

תמצא בכוח, במלאכותיות מצידך- דברים להחמיא לה על המראה שלה- 

על עגילים או שרשרת, על קשירה של מטפחת, על איפור, על צבע של חולצה... 

תרגיל את עצמך למצוא יופי- ותמצא יופי... 

(יכול להיות שיש פה גם שאלה שלא נשאלה, 

עליה כדאי לך ללכת להתייעץ עם מדריך חתנים או יועץ בקדושה.) 

זה יכול לדרבן.

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

איך הילדים שלך מסופרים?

היום לא שואלים.

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

לדברר את זה, את הכאב

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!

של 12 צעדים, היא נחשבת עם יעילות גבוהה.

תקבלי שם גם הזדהות וגם עזרה.

להתחיל מזה שלגלוש ולצפות

זה לא דבר נורא

ובכלל ספק אם זה כזה גרוע

ואז חמלה וקבלה עצמית

כבר משפר את איכות החיים

וזה בסדר שיש סודות

לא על כל דבר שעושים

מישהו צריך לדעת

ואז להמשיך עם הבנה איזה שינוי רוצים לעשות

ולחפש דרך עם יעדים ראליים

מישהי יודעת איך אני מגיעה למשתמשת פה?

איך מתייגים?

למשל "@ סיר לחץ" אבל בלי רווח בין השטרודל לשם המשתמש שאת מקלידה, ואז בוחרת מתוך הרשימה הנפתחת.

@סיר לחץ

לאתר של מאור קפלן. מניחה תמצאי מענה, כי עוסקת גם בנושא הזה.

מאור קפלן – עמוד 2 – להאיר מיניות בריאה

לחפש איזה חלל היא באה למלא.

ומתי את נתפסת לזה. כלומר, מתי יש לך צורך לברוח.

והכי חשוב אהבה וקבלה עצמית. גם במצב הקיים.

הרבה מאד מאד גברים

והרבה נשים

גם הם בצרה הזו.

אך הידיעה הזו טובה רק אם היא מחזקת, ולא להיפך חלילה.

ממליץ לך לא להתפתות מדברי מי שמטילה ספק עד כמה זה נורא. זה בפירוש נורא. אך יש תקווה, ומנסיון אישי - החיים הרבה יותר יפים אחרי שנגמלים.

מצויין שאת רוצה עזרה.

יהי ה' בעזרך.

אל נא תשנאי את עצמך, אך בהחלט כן תשתדלי לשנוא כמה שיותר את הטינופת. השנאה הזאת היא חשובה, ונובעת מאהבה גדולה לטוב.

בהצלחה אחות יקרה.

את שופטת את עצמך מאד לחומרה.

אמא לא טוב. אישה שהוא לא רצה.

זה לא.

זה נושא כאוב ועצוב ואת בעז''ה תצאי מיזה, אבל זה לא את. את אישה טובה.

בעיני לכל התמכרות יש גמילה. אומנם זה קשה להגיד ולעשות אבל נותן תקווה שזה אפשרי.

אנשים נגמרו מסמים קשים מאד, ממצבים חמורים מאד מאד.

בטוחה שאת גם יכולה. ואם היה לך מספיק כח לכתוב פה, תוכלי לאגור עוד כח ולטפל ולהיגמל ולסיים.

מאחלת לך טוב בעז''ה ♥️

קודם כל חיבוק ענק ענק.

ההתמודדות קשה מאוד ולא פשוטה

היא שקופה כי את מסתירה- אבל היא שם.

וכשאת מסתירה משהו- הקושי הוא גם על ההתמודדות וגם על ההסתרה, מנסיון...(רצית הזדהות 😉)

אני לא מחלקת ציונים כמה זה נורא וכמה לא. זה גם לא משנה

את עושה את מישהי אחרת עושה ב'.

זה לא בית משפט.

זה מספיק שזה משהו שלילי ואת מרגישה את ההשלכות ורוצה להיגמל.

כמה דברים

1. הכותרת. תחזקי את עצמך. תמצאי נקודות אור ויש המון. זה דבר אחד שלילי, משמעותי אבל אחד. אני בטוחה שיש המון, ועצם הרצון שלך מוכיח את זה. ממש תרשמי רשימה מפורטת של דברים שאובים בך.

2.חמלה. גם שעושים דבר שהוא נורא מותר לחנות ולחבק ולהכיל את עצמנו. הלקאה עצמית לא מקדמת אלא רק מובילה למעגל קסמים שבסופו נופלים שוב.

3.לזהות דפוס- את שמה לב אם הנפילה קוראים בזמן מסויים? לחץ, חרדה? או חשק מיני לא מסופק? את רוצה את מה ששם טכנית או מה שזה מספק לך?

לכל מה שתעשי פה יש התקדמות בנתיב שונה.

אם זה לחץ וחרדה- לטפל במקור.

אם זה חשק מיני טכני אמיתית רוב הבעלים רק מחכים שהאשה תרצה לשדרג את החיים הסודיים באספקט הזה, לאפשר בעדינות וחכמה להביא לידי כך.

חשוב לי לומר שאם אכן מתגלה דפוס התמכרותי שהוא התמכרות ממש, כדאי לחשוב על עזרה מקצועית.

דבר נוסף שחשוב לי לומר- זה לא צובע את כולך. למה את פוסלת את כולם- זו לא האשה שבעלי רצה זו לא האמא שמגיעה לילדים שלי. אם את נופלת בזה, אז את גם לא מקשיבה להם, מגדלת, מאכילה, מכבסת וכו'? את חברת יכולות הכישורים של אמא כי נפלת? זו עצת היצר הרע שרוצה לדרדר אותנו לתהום נצחית ולא מאפשר לנו לקום ולהמשיך. וזה בטוח לא נכון, טכנית.

העולם שלנו לא שחור ולבן. הטוב והרע משמשים בערבוביא.

ברכת ה' עלייך ומליון חיבוקים!

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.