את תתגאי להראות אותו לאנשים..

גם אם הוא לא אורלנדו בלום

שאף אחד לא יגיד לך שלא.

אם את קצת חוששת להציג אותו לאנשים- אז כנראה שאת לא ממש אוהבת אותו.

משיכה זו לא אהבה.

משיכה זה משהו פיזיולוגי ולא תמיד היא מגיעה יחד עם אהבה.

לדעתי- חכי, אל תמהרי לאף מקום בקשר הזה

אצלי גם היה קטע כזה שפתאום כל מיני דברים קטנים הפריעו לי,

מה שעזר לי,אחרי התייעצות, זה להיפגש יותר פגישות,להכיר אותו יותר ולהבין שיש דברים שיכולים להשתנות

ואפשר להגיד את זה בעדינות(במקרה הספיציפי שלי זה היה הלבוש)

וכשהכרתי אותו יותר,הדברים התגמדו וב"ה התחתנו

*עצה קטנה-תנסי להתמקד מה בדיוק מפריע לך?

האם זה פרט שולי?

האם זה ניתן לשינוי?

בהצלחה רבה!

אני מכירה אותו גם אצלי וגם אצל הרבה חברות אחרות, ולאף אחת מאתנו לא היתה בעיה עקרונית עם המראה של בעלה/החבר שלה.

קצת מביך להציג בפני האנשים שקרובים אלייך מישהו שהיחסים שלך איתו עדיין לא מספיק ברורים לך עצמך.
החשש הזה של מה יאמרו וכו' קיים, והוא הגיוני לחלוטין.

לפעמים 'את בקטע' והוא נראה בעינייך הבחור המושלם בעולם, ולפעמים קצת פחות ואז נטפלים לדברים קטנים וחיצוניים שמפריעים. זה טבעי ולגיטימי וקיים, וזה בסדר.

אם יש משיכה והמראה החיצוני שלו מפריע לך רק לפעמים (אם זאת היתה באמת בעיה חיצונית, זה היה צף תמיד), למה זה צריך לפגום בקשר?

מכירה את הנושא די מקרוב, אשמח לדבר באישי אם תרצי.

שיהיה בהצלחה בהחלטות נכונות!

את צריכה להיות הכי גאה בו בעולם!!! כי בסופו של דבר זה מה שמתדלק את הגבר אח"כ בחיים... זה שאישתו מעריצה אותו.

אבל קטונתי מכל המבינים הגדולים פה... רק על עצמי לספר ידעתי- אני חתכתי על דבר כזה עם מישו שהיה מושלם מבחינתי בהמון דברים. אל תפחדי! בסוף קיבלתי יותר מושלם בגרסה משופרת ומשופצת... ולעניין המשיכה, גם לי היה... זה פשוט רגש טבעי אצל בנות... זה בכלל לא קשור למראה זה קשור לאופי. נשים נמשכות לאופי. 

ויש מה לעבוד

אני רוצה להרחיב עוד קצת-

אני לא צעירה. יצאתי עם הרבה הרבה בחורים. [באמת הרבה.] העניין הזה של הלהראות לאחרים צף אצלי בהרבה קשרים. למעשה, רק בקשר רציני אחד שהייתי בו [היו כמה רציניים] הרגשתי ממש בנוח להראות אותו בכל פינה. זה דבר שקורה לי לא מעט.

עם הבחור הנוכחי יש לי חיבור די מיוחד. לא הכל מושלם, לכן אנחנו יוצאים ובודקים, אבל הוא באמת מישהו שסופסוף אני יכולה לדמיין איתו עתיד ובית. הוא גם גברי מאד וזה חשוב לי. עניין המראה בא והולך. יש פגישות שממש נוח לי איתו, ויש פגישות שזה ממש מציק. קשה לי להבין מה השוני בינהן.

ועוד עניין- ב''ה אוהבת איך שאני נראית. אבל לא מלכת היופי וגם לא מתקרבת. נראית טוב. לא מעבר. וזה אולי מוזר לחשוב את זה אבל בכנות מול עצמי, אנחנו די באותו לבל בעניין הזה. אז קצת מוזר לי לפסול על זה. לא בא לי לחיות בסרט.

אני אישית הייתי ממשיך עם בחורה כזאת, כי אני לא חשב שזה משמעותי בחיים

אבל זה ההסתכלות שלי על העולם, וזה סדר העדיפויות שלי

איך שאני רואה את זה אשה טובה\ בעל טוב זה שידרוג עצום של החיים שלך, זה שותפות גורל, זה חבר שקרוב אליך, זה אדם קרוב לגדל אתו ילדים, זה תמיכה עצומה וכו'

יופי משפיע רק על דחפים פנימיים שהם לא עיקר החיים בכלל. הרי אין שום משמעות אחרת ליופי

אז נכון שזה אחד מדברים שחשובים לכל אדם, וזה מקשר בין בני הזוג, אבל שכל החיים יסתובבו סביב זה נשמע לי איבוד פורפורציה

אם היה לך דחיה ממנו - זה בעיה גדולה, זה יצור ריחוק ביניכם שיהרוס את הבית, אבל סתם "לא הכי יפה"? אז מה?

אם זה כן חשוב לך מאד - את יכולה לעזוב אותו. זה החיים שלך!

לא יעזור לך

בסופו של דבר תצטרכי להחליט לבד, אף אחד לא יוכל לקחת את האחריות הזאת בשבילך

אני יכול לומר רק מה אני מרגיש

אז תמשיכי.

לגבי "להראות אותו לאחרים" - זה דבר שכדאי לעבוד עליו.

כמובן, הבחור לא צריך לסבול מזה, שאשתו תתבייש להיראות איתו.. ולכן אם אי אפשר להתגבר על כך, זה שיקול דווקא בגלל "טובתו" שלא יצטרך להרגיש לא נעים. אבל ממש לא כדאי להגיע למצב שההכרעה היא בגלל אחרים.

ב. לגבי ענין ה"מראה". אכן בוודאי שאובייקטיבית זה לא עיקר מה שחשוב, והעיקר המידות הטובות וכו'. זה פשוט לחלוטין. וגם נכון שלפעמים מההתחברות לאישיות, זה כבר  נהיה "זניח" או שפשוט נראה הכי חמוד בעולם, כי האישיות "מתלבשת" לך טוב על מראהו הייחודי.

אבל כיוון שבני אדם גם מושפעים במידה זו או אחרת ממראה חיצוני - יש כאלה שפחות שמים לב, ויש כאלה שזה ממש "חוסם" להם, ויש מדרגות-ביניים, אז את צריכה לראות מה זה עושה לך בנוגע לאפשרות היחס אליו.  הרי הוא לא צריך לסבול מחוסר אהבה של אשתו, כי משהו חיצוני בו "לא נראה לה". וגם את לא צריכה להרגיש לא נוח, כי משהו חיצוני גורם לך לריחוק.

אז בהיות שאת כותבת שלפעמים זה נראה טוב, ולפעמים ההיפך - ואת גם כותבת ביושר שלא בהכרח מי שהצד החיצוני שלו מבריק, ירצה דווקא בך - אולי כדאי להיפגש עוד קצת, בלי לחשוב כלל על הנושא הזה.  רק לדבר, להתענין, להכיר.

אחרי כמה פגישות, תסתכלי שוב: האם עדיין זה מפריע/מעכב; או שמא אחרי יותר הכרת האדם וקשר אליו - כבר אינך "רואה" את זה.

בהצלחה.

הופך אצלינו להרגשה האישית שלנו. אז בהחלט יש לתת מקום גם למה שמקובל בחברה מבחינת מראה וכו',

כמובן שגם אחרי ההחלטה יהיו כאלה שיחשבו הפוך מאתנו.

ב"שוק" הרווקים, יש עניין של "כח קניה"  כלומר ברור שבנות יפות, יכולות להשיג בחורים יותר יפים. בחורים עשירים, יכולים להרשות לעצמם יותר מרחב פעולה וכו'..

וכן אלו הגדרות קרות, אבל בפועל.. זוגות נוטים להתחתן עם אנשים שדומים להם מבחינת מראה. בחורה יפיפיה עם בחור מכוער תגרום לנו לסובב את הראש, בגלל שלרוב מדובר בדבר חריג.

ולכן אם כבר יצאת עם המון בחורים שהמראה שלהם ממש לא מצא חן בעיניך את שהתביישת להראות איתם בפומבי, תבדקי האם מי שמשדך לך מעריך אותך מעט מידי, או שאת מעריכה את המראה שלך מעט מידי, או שבאופן אוביקטיבי זה אכן סוג הבחורים שאת יכולה להשיג.

וכמובן שזה לא כלל ברזל, וכל דבר יכול להשתנות עם עבודה.

את יכולה גם לגרום לשינוי מראה אצלך, בגדים אחרים, איפור אחר, תסרוקת יותא מחמיאה..

או במקרה הזה, אם הבחור כן מוצא חן בעינייך, אולי גם בו אפשר לעשות "מהפך" אולי את אוהבת צורת גילוח שונה, ביגוד אחר שיחמיא לו, שינוי בבשמים וריח גוף וכו'..

בהצלחה.

את חוששת הרבה מתגובות של אחרים בכל נושא? או זה רק בנושא של בן זוג?

[לא שיש לי מסקנות מעשיות מזה, אבל זאת נראת לי נקודה שיכולה להיות משמעותית].

וזה לגיטימי, אבל דעתי-

לנשים פחות קריטי המראה החיצוני. אם אין לך דחייה ממנו, ואדרבה- את נמשכת אליו- מן הסתם זה יעבוד.

תזכרי שבעז"ה אחרי החתונה מותר לגעת, והקשר משתדרג מאוד.

נקודות למחשבה! אני ממש לא יודעת מספיק כדי לשפוט לגבי הקשר שלכם.

שיהיה בהצלחה!

מראה שלו. לא למהר לפסול על זה אבל לנסות להגיע לנקודה שמבחינתך את רגועה וסימנת וי על הנושא הזה. הוא לא חייב להיות מושלם ומלך היופי אבל לפחות שמשהו לא ברר במראה יציק לך. אם זה עדיין מפריע  לך לאחר עוד פגישה שתיים שאת מתבוננת בו, תנסי לחשוב מה בדיוק מפריע. יכול להיות שזה דבר שאפשר לשנות. כמה זמן אתם יוצאים?

" עניין המראה בא והולך. יש פגישות שממש נוח לי איתו, ויש פגישות שזה ממש מציק. קשה לי להבין מה השוני בינהן" 

אם בחלק מהזמן הוא כן נראה טוב בעינייך- 

סימן שיש מה לעבוד ולהתקדם פה, שיש מצב שתישארו ביחד- ועוד יהיה לך טוב ויפה  

אני מעלה כל מיני הצעות לפרמטרים וכיוונים- 

שתבדקי עליהם כל פגישה- לעזור לך לנתח ולהבין מה השוני, מה מפריע לך 

התאורה במקום שאתם נמצאים (אור יום\ פלורוסנטים\ אור ירח\ אור פנסי רחוב\ ספוטים של קניון...) 

הזווית- ישיבה או עמידה 

סיגנון הבגדים- תמיד הוא לובש אותו סיגנון של חולצה?

צבע הבגדים

משקפיים או עדשות 

נעליים או סנדלים- הוא תמיד עם אותו דבר? 

אם הוא מסורק 

אם את מרגישה טוב עם איך שאת נראית היום או שיש לך "יום שיער גרוע" ואת עושה השלכה עליו.... 

באיזה חלק של החודש את, התחושה הפנימית של אישה משפיעה על ההתייחסות שלה לדברים בכלל ולגבר שמולה בפרט

באיזה חלק של החודש הירח נמצא- האנרגיה של העולם משפיעה עלינו... 

איך היה שאר האווירה בפגישה- היה נינוח? היה וויכוח? יש קשר בין האווירה לתחושה שלך על המראה שלו?

אכלתם ביחד? הוא אוכל בנימוס או שהטחינה מהפיתה שלו מגעילה אותך? 

תנסי אולי לצלם אותו כמה פעמים

לצלם אותו בפעמים שהוא נראה לך טוב

לצלם אותו בפעמים שהוא נראה לך פחות ... (הוא כמובן לא יידע מתי מה... פשוט יתחשק לך לעשות תמונה...) 

ותראי מה יצטבר לך ותשווי ביניהם  

בהצלחה

אני מרגישה שכשנשואים זה פחות מפריע, לא מדברת על מקרים שיש דחייה חלילה אלא- שהוא לאנ מלך היופי אך אוהבת את אופיו וסה"כ כן יש משיכה.

ונראה לך שיהיה בעל טוב ואבא טוב אז אל תתני למראה שלו לעצור בעדך

שמענו כאן מספיק תלונות על מראה חיצוני

גם אחרי החתונה

בס"ד

אולי...

נראה לי טבעי לחשוש מעט לחשוף אותו לאנשים לפני שהתגבשה אצלך החלטה אבל באמת כדאי לבחון את הדברים , אם זו אכן הסיבה. ולגבי משיכה,אם יש משיכה ואין דחיה אז באמת שהאהבה שתבנה תקרב ותיצור משיכה נ וספת. (כשיש דחיה זה בעייתי )

בהצלחה

כמו שאת מתארת.

אנחנו נשואים ב"ה. באושר גדול.

אני יכולה להגיד לך שלא נשאר לי כלום מכל המחשבות האלה.

עם הזמן, ועם הקרבה, הוא נראה יותר ויותר יפה בעיניי. היום אני לא מבינה איך לא ראיתי את זה קודם.

זה באמת כמו שכתבו כאן, האופי שמקרין החוצה. ואז גם המראה החיצוני נראה יפה (ואפילו מאוד). פתאום שמתי לב לדברים חיצוניים יפים שלא ראיתי קודם.

השינוי אצלי היה ככל שהקשר התקדם, הכל לפני החתונה.

בבחירת בן זוג לחיים, זה לשים דגש על הדברים החשובים באמת.

לא מתחתנים עם יופי.

אני מכירה זוג שהיא יפה לדעתי לפחות..

והוא גם נראה טוב מאוד, כל החברות אמרנו לעצמנו, שזה  "זוג משמיים"

הם התגרשנו מספר חודשים...

לכן, לא משנה אם היא דוגמנית צמרת והוא דוגמן על.

לא בטוח שהיופי מביא לאנשים שלום בית.

רוב הסיכויים שלא!

מה שחשוב, שהוא מכבד אותך, אוהב אותך, נותן לך את המרחב שלך.

יש לו מידות טובות, והוא אדם בעל פוטנציאל לזוגיות טובה בעז"ה.

זה מה שאני חושבת, ולא מזמן, שאלה אותי מישהי שיצאה עם בחור: "איך השתחררת מכל חלומות הנעורים, כלומר, איך הצלחת להתקדם, ולא לחפש דווקא את המראה החיצוני שתמיד אהבת אצל גברים"?

אז הסברתי לה: קודם כל, מתחתנים עם נשמה, לא עם מראה חיצוני, הבנ"א שיושב מולך בדייט, הוא קודם כל נשמה יהודית,

הוא אופי, מידות, וכו'.. אח"כ אפשר להתייחס למראה החיצוני, כמובן שצריכה להיות משיכה, ויופי "מינימלי"

וכמו שאמרת, גם הבחורה או הבחור צריכים להיות עם מודעות עצמית ולדרוש משהו הגיוני....

אני אומרת, אל תשללי... תצאי עוד, אבל להתחתן רק אם את שלמה מאוד מאוד מאוד עם ההחלטה שלךך ורק אם לא נשארו לך ספקות לגבי הבחור, כי בכל זאת, זו החלטה חשובה...

בהצלחה בעז"ה..

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.

אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.

אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).

אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.

ממש ממש לא תקין

להישאר ככה זה לא יכול להיות

נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.

לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.

מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.

אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.

כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.

לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.

הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.

מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.

איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.

מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.

נשמע פה מהתגובות שאת במצב מזעזע והלך לך על הנישואים.

לא מקלילה, ובאמת זה קשה ברמות. זה השפלה נוראית וכאב מאד גדול לאישה.

רק אומרת שאני גם הייתי חווה את זה מבעלי, וב"ה אנחנו אחרי זה. אין דבר כזה היום.

הינו בטיפול טוב ב"ה. ובאמת שבאנו שתינו כדי לטפל ולא לשמוע ולהמשיך הלאה.

אבל לגמרי לגמרי אנחנו אחרי והסיכוי היום שיקרה דבר כזה הוא אפסי.

הוא פשוט הבין בעלי עד כמה זה לא רלוונטי ולא יכול להיות חלק מהחיים שלנו, ולמד להתמודד.

אש רק מעודדת אותך שאפשר לצאת מיזה. טיפול כמובן יועיל פי מאה מכל שיחה שלכם. אם יש לך סיכוי לשכנע אותו אז הכי טוב.

אם את רוצה המלצה למי שאנחנו הלכנו אפשרי באישי.

ולא אומרת לך טיפול עכשיו 40 שנה. הינו בטיפול ממוקד, כמה חודשים ואנחנו מעל זה.

בעז"ה שיהיה כה גם לכם.

חיבוק על הבדידות... לא קל בכלל.

למקרה שהדברים שאני כתבתי לא היו ברורים.

אני מסכימה מאוד עם הכתוב פה.

אני לפחות, המסר שהתכוונתי להעביר הוא שככה זה לא יכול להימשך וחייב עזרה חיצונית.

ממש לא התכוונתי שיש מקום להפסקת הנישואים.

ובכללי אני בעד הפסקה במקרים קיצוניים בלבד. 

מבינה לגמרי גם את הבהלה.

באמת זה ממש לא נעים.

אבל ב"ה אפשר לצאת מיזה. מטפלים ויוצאים והחיים אחרי הם כל כך אחרים.

החיים בצל החשש של 'אולי עכשיו משהו לא יתאים לו ויגזר עלי שקט של יומיים' זה זוועה.

אחרי שעובר החשש נפתחים עולמות. בעז"ה.

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.

קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?

ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

ופותח שרשורים הזויים.

ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו

הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו

אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו

ממש קשורה לנושא.

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור

נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.

והוא נכשל

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

באמת אמירה מיותרת יחסית.

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך

לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.

זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.

יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.

אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.

כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.

עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.

או שעבר פס מגנטי בפועל

האם יש בפירוט מס' טלפון של החברה

האם חיוב מוכר שעבר בעלות

האם מישהו שנתת לו לשלם משהו דרכך

האם הוצג? כן

זה אומר הכרטיס כאילו עבר בפועל? איך זה הגיוני?

בעלי אמר שאולי זה בית עסק ששינה שם וכתובת אבל איך אני יודעת מה הוא?

תכחישי עסקה דרך חברת האשראי. הם מאוד מקפידים על הדברים האלה.

קודם לבדוק טוב מי זה העסק הזה, רק אחר כך להכחיש אם הבירור לא עזר.

לא מקבלים קנס מחברת אשראי כל כך מהר. בתור מי שמתפעל כמה עסקים שסולקים ומקבלים הכחשות.

איך אני מבררת מי זה?

כי השם ממש לא מוכר לי, ולא הכתובת

קרה לי פעם גם שהיה לי חיוב מוזר וכשהשוותי תאריכים וסכומים הבנתי שזה סתם שייק שקניתי בריבר ומשום מה בחיוב הופיע "דעבול גלצבי" או איזה משהו הזוי דומה

תנסי להיזכר מה עשית באותו יום או אולי נתת את הכרטיס למישהו אחר?

אפשר גם לבדוק באתר של החברת אשראי עצמה פעמים יש שם יותר פירוט

את גדולה! צודקת חחחח

תודה גם ל @רק נשמה זה באמת שם מוזר מאוד למשהו אחר חחח

כיוונים מעניינים

ממליץ למצוא חצי שעה פנויה ולטפל

לפחות באפליקציה של מקס.

נניח אם אני מעבירה בביט משהו תפעולי, וזה יורד מהאשראי, כתוב באשראי ביט. אז אני מוסיפה הערה קטנה מה זה כדי שיהיה לי אח"כ.

או לפעמים גם על רכישות משמעותיות שלא ברור מה הן (נניח איזה מוצר חשמל. לכי תזכרי מה קנית במחסני חשמל ביוני).

ברוב הדברים כמובן לא צריך. רמי לוי זה רמי לוי, אין יותר מדי מה להתבלבל… 

סליחה על השליליות, אבל האם יש לדעתך הרבה זוגות שמצליחים לחיות בצורה האידיאלית עליה את מדברת?

נראה שכל כך הרבה זוגות מסתבכים, וגם אצל אלו שלא, נראה שיש יותר מדי מקרים שכלפי חוץ נראים מקסימום כבינוניות, ולא כמשהו מספק מספיק.

הם בד"כ לא יפרסמו זאת בראש חוצות או אפילו בפלטפורמה מצומצמת.

ויש עוד הרבה המון אחרים שיכולים בהחלט להגיע לשם. ואם לא מצליחים לבד אז עם העזרה הנכונה והמותאמת אליהם ביותר.

ויותר מהמילה "אידיאלית" שכתבת הייתי מגדירה זאת כ"השקעה", "לימוד", "כיוונון המשאבים למקום הנכון", "עבודה הכי מתגמלת" וכן הלאה...

כי זה לא "פוף" קורה או שלא

זה לא ש"אנחנו זוג "דפוק" והם לא"

זה לא ש"אין לנו את זה" ו"להם יש"

זה לא "לחיות בחלום ורוד על ענן כל החיים בלי להשקיע"

אלא זה באמת באמת לימוד

ואף אחד מאיתנו לא נולד יודע זוגיות

כולנו

ותורה היא ולימוד היא צריכה

וכלל שיותר נלמד ויותר ניישם נגדל לתוך זה ונצמח עוד ועוד, גם בתור האדם האינדיבידואל שאנחנו וגם בתור הזוג שאנחנו ב"ה.

הכל בראש, באמת.

מיליארדי אנשים חיים באסיה, אירופה ובאמריקה עם טמפרטורות נמוכות בעשרות מעלות צלזיוס לעומת ירושלים, והחיים שם נמשכים כרגיל, ילדים הולכים לגני השעשועים אחר הצהריים, אנשים עושים הליכות וריצות בשביל הכושר, ילדים במעונות יוצאים לחצר אם לא גשום או מושלג...

אין להם dna שונה שמגן עליהם מהקור, הם פשוט רגילים אליו ויודעים שהוא חלק מהחיים. הכל בראש. אם מחליטים שטמפרטורה נמוכה היא חלק מהחיים ופשוט ממשיכים כרגיל, אז זה קורה. 

בקיצור, אל תוותרו בגלל הקור על אף אטרקציה או משהו שאתם רוצים לעשות. תתלבשו חם וצאו ליהנות!

ואסביר:

ארון הבגדים של כל אחד מאיתנו מותאם לצרכים האישיים, מושפע ממזג האויר שרגילים אליו.  

בארץ - ארון הבגדים ומגוון הפריטים של תושבי הערבה ואילת בהכרח שונה מהמקביל לו של תושבי ירושלים, גוש עציון, הגליל העליון והגולן.  

בחו"ל, אופנת החורף מותאמת למזג האויר המקומי.  בגדים הרבה יותר חמים מהמקובל בישראל.  

שכנים שלנו (אנשים מבוגרים) שעלו לישראל לפני לא מעט שנים, היו עכשיו בטיול של שבועיים בארה"ב.  בביקור משפחתי לרגל יום הולדת לסבא שם.  בניו ג'רזי.  סיפרו שקפאו מקור !! נאלצו לקנות שם מעילים כי המעיל שהביאו מהארץ לא הספיק 🥶 - וזה מזג אויר שהם היו רגילים אליו בילדות ובשנות הנעורים עד שעלו לארץ. פשוט הביגוד  שיש להם היום כבר לא מותאם לסביבה הקודמת.

גם שאנחנו מטיילים בחו"ל ונכנסים לעשות שופינג - הרבה מאוד מהאופנה לא מתאימה למזג האויר בארץ. 

אבל הקור הירושלמי הוא לא הקור האירופאי, ולא דורש ביגוד מיוחד... 

פליז ג'וזף קאופמן שיש לכל תלמיד ישיבה תיכונית ומלווה אותו עד שאשתו זורקת לו בגיל 50, בהחלט עושה את העבודה.

אם אתם בקטע של יינות גם את יקב גוש עציון וגם את יקב פסגות שיש סיורי טעימות.

מוזיאון אסירי המחתרות מהמם אם אתם אוהבים היסטוריה.

אני אנסה לחשוב על עוד רעיונות...

כלומר, אני צריך לצאת לשלוש תפילות ביום.

חוץ מזה בפעם האחרונה בשלושה ימים עשינו טיול קצר בחוץ ושאר הזמן נתנו לעצמינו, לדבר, להקשיב ולהתפנק ביחד בלי 'כוננות ילדים' נון סטופ. בהנחה שיש חימום במקום שמתארחים בו - זה לא בעיה.

למען האמת, אולי ישתנה השבוע, נכון לכרגע עוד לא באמת התחיל החורף. שבוע שעבר בירושלים בשעות היום היה אפשר להיות קייצי לגמרי, בערב היה צריך סוודר.

לבדוק באתר של עיריית ירושלים.

או להתקשר ל106 לברר.

יש בירושלים מבחר מקומות בילוי .מוזאונים,אתרי מורשת.

שוק מחנה יהודה .שכונות כמו ימין משה או נחלת שבעה.

מוזיאון המדע בלי ילדים זו חוויה אחרת וממש מומלצת!

הגן הבוטני.

יש סדנת יצירה בקרמיקה השכונת מקור ברוך- 5 דקות הליכה מהשוק. אני רואה שם מלא זוגות.

מוזיאון המוזיקה- ממש קרוב למדרחוב.

מכון המקדש.

יש הרבה הופעות, חפשו לכם משהו שאתם אוהבים ושיתאים לכם (נדמה לי שאבו טבלה בירושלים בזמן הקרוב)