היא ישבה בכיתה בשקט,
איש לא הבין ממה השינוי,
היא ישבה ושתקה,
רוח התזזית שהיתה בה נרגעה,
הלכו לשאול את ההורים,
נתתם ריטלין? איבחנתם?
הם ענו בשלילה והוסיפו בגאווה,
הילדה נרגעה, התמתנה, התבגרה,
ואיש לא ידע, ואיש לא הבין,
שבלילות בוכה היא בסתר,
לתוך הכרית הנאמנה ושומרת הסוד,
שבבקרים, עייפה היא מליל זכרונות ונדודים,
שהישיבה השקטה,
לרועץ ואזעקה,
שיש אזעקות של שקט,
שמהבהבות דווקא אך,
בסימן של רוגע,
שכל לילה בעת שבוכה,
זוכרת, מתכנסת ופגועה,
אתם כולכם טופחים על שכמכם,
הנה, גדלה הילדה והתבגרה,
למדה לשבת ולהיות ברגיעה,
וברגע האמת, שתפול המסיכה,
שכרית נאמנת תתחיל לדבר,
שמלח הדמעות יספר,
ברגע כזה שנגמרות המילים,
שצריך להתחיל במעשים,
ברגע שכזה תבינו,
שהרגיעה לזרה,
ולאיתות אזהרה,
שמילים לא תמיד נצעקות,
לפעמים נלחשות ובוכות,
שלא תמיד הכח לספר בנמצא,
שהבושה ידה על העליונה,
וברגע כזה תזכרו,
לתת יד תומכת,
כתף למשענת,
לא גערה ואוסף דאגה,
רק חיבוק ומילה טובה.
איש לא הבין ממה השינוי,
היא ישבה ושתקה,
רוח התזזית שהיתה בה נרגעה,
הלכו לשאול את ההורים,
נתתם ריטלין? איבחנתם?
הם ענו בשלילה והוסיפו בגאווה,
הילדה נרגעה, התמתנה, התבגרה,
ואיש לא ידע, ואיש לא הבין,
שבלילות בוכה היא בסתר,
לתוך הכרית הנאמנה ושומרת הסוד,
שבבקרים, עייפה היא מליל זכרונות ונדודים,
שהישיבה השקטה,
לרועץ ואזעקה,
שיש אזעקות של שקט,
שמהבהבות דווקא אך,
בסימן של רוגע,
שכל לילה בעת שבוכה,
זוכרת, מתכנסת ופגועה,
אתם כולכם טופחים על שכמכם,
הנה, גדלה הילדה והתבגרה,
למדה לשבת ולהיות ברגיעה,
וברגע האמת, שתפול המסיכה,
שכרית נאמנת תתחיל לדבר,
שמלח הדמעות יספר,
ברגע כזה שנגמרות המילים,
שצריך להתחיל במעשים,
ברגע שכזה תבינו,
שהרגיעה לזרה,
ולאיתות אזהרה,
שמילים לא תמיד נצעקות,
לפעמים נלחשות ובוכות,
שלא תמיד הכח לספר בנמצא,
שהבושה ידה על העליונה,
וברגע כזה תזכרו,
לתת יד תומכת,
כתף למשענת,
לא גערה ואוסף דאגה,
רק חיבוק ומילה טובה.
מרכיבה על סוסים באופן קבוע