מישהי יודעת מה הענין של הסגולה?
וגם - פדיחה מהבלנית שצריכה לראות אותי שמנה כזו.....
מה עושים? מה מתפללים? מתי? צריכה קצת רענון בנושא.....
לפי דעתי עדיף ללכת בתחילת תשיעי ולגבי הבלנית נראה לך שהיא מסתכלת עליך???
דר אגב טבילת סגולה לא צריך הכנה לפני.. כך שממש אין לה מה לבדוק בך. וגם את שמנה מהריון אז מה??
חנה,אז המצאה זה לא.
ממש הרגשתי שם טוב כזה, לא יודעת להסביר.
בגלל שזו לא טבילת מצווה, היא לא חייבת לראות אותך בכלל!
למרות שיש כאלה שלא יסכימו, אפשר בעדינות להגיד - בעיקרון נראה לי שאת לא צריכה לבוא איתי כי זה רק טבילה לסגולה.
אם תסכים - מה טוב.
ברור שלא להתעקש...
וחוץ מזה, תהני לך, הזמן היחיד שבו אפשר להיות שמנה בלי להתפדח זה בסוף הריון, לא?
אני יודעת שבד"כ הן לא לוקחות סיכון ומתעקשות לבוא איתך כדי שלא יקרה משהו...
אני בהריון ראשון ירדתי בלי להגיד לאף אחד.... ובסוף שכחו ממני וסגרו עלי את המקווה.....
הייתי שם בחושך מוחלט כחצי שעה ואחרי צעקות הצילו.... באו מהרחוב לחלץ אותי והתקשרו לבלנית שתבוא לפתוח לי מבחוץ....
כך שנשאר לי סיוט ואני מודיעה שוב ושוב שאני כאן ושלא ישכחו אותי...
עם בעלי, ושהוא יהיה בתפקיד השומר...
שלא ינעלו אותך בפנים, או שלא תחליקי במקווה?
(לא נראה לי מתאים שגבר ייכנס למקווה נשים..)
נראה לי שזה כל הכיף בטבילה הזו: את לא חייבת להכין את עצמך ולהיות בלחץ מה עשיתי, מה שכחתי
זה לא צריך להיות מול הבלנית וגם לא בזמן המיוחד או בשעות הקונבנציונאליות..
לי זה היה חוויה, והיה ממש נחמד דווקא שבעלי משקיף ולא הבלנית... נותן תחושה של שיתוף במה שאני עוברת כל חודש וגם ביחד לקראת הלידה, וגם מקרב זוגית....
והבלנית שהציעה ל היא הרבנית של היישוב , דוסית למהדרין![]()
לצערי עשיתי זאת רק לפני לידה אחת, בשאר לא הספקתי...
יש מקור לסגולה, אני אנסה לחפש מקור מדויק ולהביא.
פדיחה מהבלנית- למה היא אמורה להיכנס?? אני ממש הולכת להתעקש שהיא לא תיכנס, ואם היא מפחדת עלי שתחכה מאחורי הדלת!! ואמרו לי שכדאי להתקשר קודם למקווה כי ישנם מקוואות שממליצים לנשים בהריון לבוא ראשונות.
בתשיעי- חוץ מהסגולה של הפרשת חלה יש ג"כ סגולה שהבעל יעשה "פתיחה" לארון הקודש.
תמים תהיה ולכן תעשה מצוות. היא רוצה לטבול ולהיכנס טהורה ללידה כדי שלא יהיו חס וחלילה מקטרגים.
אז היא טובלת במקווה בחודש תשיעי.
את מפרישה חלה כדי לתת לעצמך זכויות בזמן הלידה.
את עושה השתדלות ומקווה לטוב ואת עושה לשם שמיים.
זה לא שחלילה את הולכת לאיזה קוראת בקפה ומבקשת ממנה עצות מה לעשות.
למה את עושה הרבה מנהגים? זה לא מצוות, זה מנהגים. אבל בכל זאת עושים כי זה חלק מעבודת ה'.
אותו הדבר לגבי ה"סגולות" זה דרך לעבוד את ה'.
ולא סגולה.
המצווה של טבילת אישה בימינו- היא רק לטהרה מנידתה.
לטבול סתם כך- זו לא מצוה,
יש הנוהגים כך בתוור סגולה,
אבל מה ההשוואה בכלל???
שהיא הולכת להפריש חלה מהלחם של ארוחת ערב. אין טעם כמובן, כיח כבר הפרישו חלה כשאפו אותו וזו לא מצווה להפריש ממנו שוב. ככה היא מתכוונת שאין טעם שאישה טהורה (שטבלה כמובן לפני ההריון) תטבול שוב.
אישית אני לא מתנגדת לסגולות, כל זמן שמשננים ולא שוכחים שזו דרך לעבוד את ה' (כמו שכתבת), ושה' הטוב בעיניו יעשה, ולא נסחפים לאמירות מזעזעות שאני רואה לפעמים (גם פה בפורום לצערי) שהם ממש על גבול עבודה זרה "תהפכי את הספרים והעובר יתהפך. בדוק." כאילו חלילה הסגולה היא כפתור ולוחצים וה' משועבד לעשות מה שרצינו.
שמעתי בשם רבנית גדולה שלאישה בלידה יש הרבה מקטרגים והיא בסכנה גדולה. ולכן אנו משתדלים לפני הלידה להוסיף לעצמנו זכויות.
לאישה יש 3 מצוות שמיוחדות לה- חלה, נידה ונר. ולכן משתדלים להוסיף זכויות בתחום הזה.
היא ג"כ סיפרה סיפור שמכירה ממקור ראשון על אישה בלידה שהיתה יותר בעולם העליון מבעולם התחתון ובעלה הבטיח שיפרישו כל שבוע חלה וניצלה.
כך שלא יפה לזלזל גם אם את חושבת שזה "סתם" עוד סגולה...
אני חושבת שהכוונה למצוות הפרשת חלה, לא בתור סגולה
כל מצווה היא גם סגולה...
גם שגברים טובלים זה לא מצווה ואין שום חובה בזה, אבל זה דבר מאד טוב והרבה אנשים עושים את זה.
יש כאלה שגם טובלים כל יום וכו'. הם עושים את זה סתם? זה נראה לך כישוף?
ממש לא.
יש עניין במקווה שהוא מטהר. בלי קשר לחובה או לא. לנשים אין הזדמנות לעשות את זה אלא רק לאחר החתונה...
עכשיו יש לה הזדמנות אז למה לא?
אגב, גם לא חובה להתפלל 3 תפילות וגם לא חובה ללכת לכותל וגם לא חובה לעשות 2 קילו בשביל שיהיה לך הפרשת חלה, את יכולה להסתפק אולי בקצת פחות ולא תצטרכי... את יכולה גם לעשות כל יום קילו... אבל למה להמעיט במצוות?
וסגולה- זה ממש לא כישוף וכו' אלא זה דבר ש-מסוגל ל..
כל השאר הם סגולות כמו:
להפריש חלה סמוך ללידה או סעודת מלווה מלכה (ואין לזה סתירה שזה מצוה מדאורייתא או דרבנן)
או לפתוח את הארון בבית הכנסת ! או סגולות נוספות שכרגע לא עולה לי ויודעת....
וסגולה זה לא כישוף!! ומי שנוהגת כך שיהיה לה לברכה!!
ומסרב להתעדכן לא משנה כמה פותחת וסוגרת מרעננת וכו?
פתאום חושבת על זה שאם זה לא רק אני אז אף אחת בכלל לא תוכל לענות על השרשור הזה כי אף אחת לא תראה אותו 😅😅
מעניין אם הוא בכלל ישלח 🤷
זה קרה אתמול בערב מתישהו
לא להאמין כמה אני מכורה😂
רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט
עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם
אני אמורה להוציא היום התקן מירנה, אחרי 3 שנים.
יכולות לשתף מינסיון, אם אחרי הוצאה של ההתקן היה לכם דימום שאוסר?
אני פתאום מתלבטת, כי אם בדרך כלל כן יש דימום שאוסר, אז אולי אדחה את ההוצאה לאחרי חנוכה.
לי היה אחרי שבועיים בערך דימום כמו מחזור שאסר
כלאמר ההוצאה עצמה והימים הבאים אחריה, לא היה כלום?
אבל הרופאה אמרה לי שזה יכול גם להיות באותו היום
אוסרת אצלנו כך שהשאלה מתייתרת אצלי....
הגיוני שאחרי שבועיים יהיה דימום כי הרירית נבנית ואז מתחילה להתפרק
השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -
התאוורורות,
מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,
נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,
מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂
אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.
איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.
מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!
הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.
מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️
ל3 שעות וחצי!
זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.
הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.
מבחינתי זה היה מושלם!!
אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀
יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.
איך היה לך הבוקר?
אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..
(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)
הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.
גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!
אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?
כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר 
מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..
לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.
ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...
מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.
1. יש מה לקחת משאבת הנקה בתיק לידה?
2. נשים עם ילדים שהיו אחרי הלידה אצל ההורים
אתן מכינות מראש גם תיקים לילדים?
אני לא מבינה איך אני אמורה להתכונן לתיק ללידה וגם בנוסף לשהות בבית שלא שלי. בוחרת בזה בלב שלם אבל זה מאתגר.
מנסה לחשוב מה הכי הגיוני
נראה לי הכי הגיוני להביא מראש את כל הציוד של הבייבי להורים לארון מסודר שם ורק הדברים של הילד הגדול (חח בן שנה וחצי וכבר גדול) יישארו כרגיל בבית פה. אחרי הלידה בעלי פשוט יקח איזה 5/6 בגדים של הילד ושלו ויביא להורים...
נשמע הגיוני? אשמח לשמוע מנסיון של נשים שעשו את זה
מה המרחק מהבית?
אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה
היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא
גרים רחוק. אזור השעה נסיעה...
לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...
אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.
לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה
וגם של התנהלות
למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...
אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.
הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.
עוד נקודות
כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים
האם יש שם ואצלכם מייבש
מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(
אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)
תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת
אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים
נותנת לעצמי להרגיש הכל, מגיעה עד לתהומות העצב. גם אם זה כולל לחשוב מחשבות רעות על מי שאני מקנאת בו.
ואחרי זמן מה הדברים נרגעים ואני מצליחה לראות את המצב טוב יותר ולהרגיש יותר טוב.
קוראת דברי אמונה. מה ששלי שלי
ומתפללת להצלחתו
פשוט להגיד אני ממש רוצה ש... ולהכיר בזה שיש משהו שאת מאוד רוצה וכואב לך שאין לך אותו. זה לא קשור לזה שלאחרים כן יש, ואם יש משהו שאני רוצה אני מפרגנת אותו גם לאחרים, שיהיה להם, למה לא🤷🏻♀️ זה לא לוקח ממני. זה רק מציף לי את הכאב וזה בסדר.
ואם זה רלוונטי לנושא שאני מקנאה בו- להזכיר לעצמי שבחרתי בבחירות מסוימות ולמה בחרתי בהם, גם אם הם מבאסות אותי.
למה אני רוצה מה שיש לו/ לה?
זה בר השגה? אם כן, יוצאת לדרך
אם לא, אז אמונה. מה ששלי שלי ומה שלא אז לא.
זה דורש כנות פנימית. האם מדובר בחסמים שלי או באמת המציאות היא כזו שאין באפשרותי לשנותה או שבחרתי דרך מסוימת שיש לה מחירים כאלה ואחרים
רואה בקנאה רגש מצוין להעלאת המודעות
מה חסר/ כואב לי
ולמצוא דרך לענות על הצורך/ לטפל בכאב
ב"ה 3 חודשים אחרי לידה
הנקה מלאה
טבלתי 5 שבועות אחרי הלידה, דווקא הלך בקלות הייתי יכולה אפילו לפני לטבול.
אבל כשבוע אחרי התחילו כתמים ודימומים קטנים. חשבתי שזה מחזור אבל זה לא התפתח לשם, לצערי נאסרנו (בטעות).
אחרי כמה ימים עשיתי הפסק וביום של הטבילה (😪) אני קמה בבוקר ושוב כתמים ודימום, שמנענו ממני לטבול ורק אחרי כמה ימים הצלחתי לעשות שוב הפסק ולטבול.
היום, אחרי שבוע וקצת מהטבילה, אני שוב רואה כתמים, דימום קטן. למה?? אני לא מונעת. מה קורה? למה כל הזמן יש לי דימומים וכתמים?
אני לא יודעת אולי הפעם כן יתפתח למחזור אבל אני לא יכולה כבר לדמיין את עצמי שוב פעם אסורה. אולי יש לכן עצה בשבילי איך לעזור לגוף שלי לא להתחרפן הורמונלית ולהפסיק את הדימום הזה?
בלידה אמרו שהוציאו את כל השליה...
גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.
נבדקת אחרי הלידה?
מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.
מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%
גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם
וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.
גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.
שאריות שליה.
חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה
איך היה בהנקות הקודמות?
בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...
תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם
הם טובים ומקצועיים.
דבר שני
יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה
צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור
אפשר לשים תחתונית שחורה
ולא להסתכל בניגוב
ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו
דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן
והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.
זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..
יש צוות של הבוקר וצוות צהרון בצהריים
סה"כ 7 נשים
מה אפשר לקנות כדי להראות הערכה אישית
כי הילדים ב"ה נהנים ומרוצים אבל שלא יקרע את הכיס?
בעייני כלום.
או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.
או כלום.
הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...
אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד.
אני כבר מאבדת את הראש
האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.
גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.
כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.
טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.
מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה
וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..
כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב
מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך
אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)
לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...
כנראה צריך לגעת איפה לעבוד
גננות מקבלות גם יותר מסיעות
למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד
ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.
כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...
גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.
ולא עולה שקל
לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים
ולא מהבינה......
זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.
לא עוד כוס או קרם לחות לארון....
בחנוכה זה חג החינוך
זה אותם מילים
אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה
והם מתרגשות מאוד משוקולד
או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה
ממש סמלי
ופתק
זה מהמם
(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה
בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..
משהו בנוסף.
אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן
ממש לא צריך להשתגע..
בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..
הזמינו אז סופגניות מעוצבות באריזה
לא מצליחה לישון מרוב כאבים... 😞
עבר 36 שעות מאז שהתחיל
כל פעם שיש הקלה בעקבות ריקון , כמובן רק עד הקלה, לא מרוקנת יותר מזה.. מיד מתמלא שוב ממש ונהיה כואבבבבב
אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...
בהצלחה יקירה!