אנחנו צריכים לזעוק "עד מתי" ו"לא עוד" ולדרוש משיח! לא להודות על הגלות, אלא לזעוק לגאולה!

תקבלי דין שמים באהבה, וגם תזעקי מקירות לבך עד מתי

תודי על הגלות כי מודים גם על רע כמו על טוב

ותזעקי לגאולה

מה זה אומר לקבל דין שמים באהבה,

זה ממש לא אמור להיות סותר לזה...

שהלב..אווי הלב...כמה הוא רוצה ומשתוקק לא לשמוע עוד על עוד נופלים,ועוד...

זה מהמקומות שצריך להשליט מעט יותר את השכל על הלב מאשר ההיפך, אחרת נתפרק מהר מאוד. ידענו לאן אנחנו נכנסים כאשר התחלנו את המלחמה. המבצע הזה חיוני ביותר, ואם יימשך בעצימות גבוהה ובהמשך טיהור השטח ברמה טובה - יש מצב שנגיע למציאות שבה החמאס, מיחס כוח, לשם השוואה, היום, של 100 אחוז - יגיע לרמת כוח של 5-10 אחוז בלבד ממה שהיה לא לפני זה, ועם קושי עצום בלחזור למה שהיה קודם, כעת, כאשר גם המנהרות עוברות טיהור מאסיבי.

תביני, כבר כעת, הערכת צה"ל היא שמעל 50 אחוז מהטילים של חמאס, הושמדו או נורו כבר - אם ממשיכים בעוד שבועיים כאלו של לחימה, גם בשטח הבנוי, אולי יהיה אפשר עקרונית להגיע למצב שבו רוב מוחלט של הנשק והטילים שלהם, מושמד, וגם במנהרות - שרוב המנהרות, יתגלו.

רק צריך את העוז והכוח והאומץ לכך, והידיעה שכן, עוד חיילים ישלמו את המחיר. מחיר הביטחון.

חובבי "גברים ממאדים ונשים מנוגה" לכאן...

אליך לא יגש רק בעיניך תביט!!

היד ה' תקצר???!!!! האם הקב"ה לא יכול לעשות לנו ניסים ונפלאות???!!!!

רק להתחזק באמונה וביטחון זה מה שיציל אותנו בעת הזאת!!!

כאשר חייל או אזרח מונים בדחילו ורחימו כל חלל, ושומעים כל העת על הפסקת האש והתייפחות העורף-

קשה מאוד להתמיד בלחימה עיקשת חסרת פשרות.

לאחר סיום המבצע נתייחד עם הנופלים, כעת צריך פשוט לדחוף קדימה.

זו בדיוק הסיבה שצריך גם להיזהר מאמירות כאלה, מלבד שאינן נכונות, חלילה.

לא להמריך את הרוח בשעת מלחמה. מאף כיוון. גוברה - וגם שמחה של מצוה שמכים באוייב.

בוודאי צער עמוק על כל חלל, אבל דווקא מתוך זה - לחזק את הרוח, להוסיף גבורה.

נועם צודקת לגמרי!

זו בכלל לא שאלה של רגש ושכל.

כולנו יודעים מה קורה במלחמות , ומה ההסתברות ועוד ועוד חישובים וידיעות שונות

כשאתה מבקש מה' תבקש כמו שצריך! שלא יאונה שום רע לכוחותינו! היד השם תקצר?

השם הטוב בעיניו יעשה , מי שמתפלל שיעשה את זה כמו שצריך!!

וברור שגם אני מבקש מה' שלא ייפגעו.

עם זאת, למרות שאני מתפלל ומבקש, בשכל אני יודע שהסיכויים שייפגעו בהמשך המצבע, כל עוד הוא קרקעי, עוד חיילים - הוא מאוד גבוה, ואומנם מתפללים - אבל המציאות מראה שכן נהרגים ויהרגו עוד.

זה לא אומר חלילה, שלא מתפללים או ש"לא מתפללים מכל הלב". מתפללים מכל הלב, כן, ויחד עם זאת מוכנים לאפשרות שיהיו עוד הרוגים. כי מבחינתי, אם אני על כל הרוג, יגיד: " זהו, אני לא מסוגל יותר לעוד הרוג!מספיק!אני לא יכול יותר לעוד הרוג! - אז דבר ראשון:  מה זה "אני לא יכול" - מה המשמעות המעשית של זה? ולמה יש צורך להגיד את זה? למי זה תורם משהו?

ודבר שני - אז אני אתבדה שוב ושוב ואכניס את עצמי לבור ייאוש גדול יותר וגדול יותר, שעלול אותי, כאדם פרטי, להוביל אפילו לכפירה בריבונו של עולם. עד כדי כך...

לכן אני משלב, כך לדעתי, בין התפילה והתקווה, לבין הרגש, לבין השכל שאחראי שאני לא אפול.

מקווה שאנשים הבינו מה אני אומר

מילים שכאלו!

נשמע לי מלשון הגמרא הזאת, שהברית כרותה לשפתיים, שיש כח רוחני מיוחד במילים שאדם מוציא מפיו,

וראיתי פעם שיש מלאכי חבלה שממתינים לשמוע מילים כאלה ותופסים אותם ומשתמשים בהם (נראה לי על מקלל עצמו)

אבל זה לא נאמר על כתיבה, ויתכן מאד שלכתיבה בפורום אין את הכח הרוחני הזה, ואין מה לחשוש לפתוח פה לשטן בכתיבה

להיות איזה מוכיח , אבל אם הרגש שלך בשעת התפילה לא תואם את מה שאתה מבקש זו

ממש בעיה , כמו לבקש סליחה על משהו ולהרגיש שזה יכול לקרות שוב , אני לא מתכוון להגיד לך איך להתנהל

אבל זה ממש לא לכתחילה , זה משהו שצריך לעבוד עליו.

ואם אחרי התפילה מה שביקשת לא נענה (או לפחות אם כך נראה) אין לך מה להרגיש ייאושים ובטח שלא כפירה

כי אדון עולם מחליט מה ואיך , גם אם אנחנו לא מבינים את זה. (ואיוב זו דוגמא נהדרת).

ומה זה גורם לי וכו', וכמה אני אחד בפה ואחד בלב, או משהו כזה - אתה לא יודע, כמובן.

אז תודה רבה על העצות, אני מאמין שאסתדר, אני מכיר את עצמי, ויודע למה התכוונתי כשאמרתי מה שאמרתי, ומה כנראה לא הבינו אותי עד הסוף. 

(אגב, סתם שאלה, כשאתה אומר "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח בכל יום שיבוא" - אם אני אתערב איתך על מליון דולר, שאני אומר שהוא לא יבוא מחר לעומתך שאתה אומר שהוא כן יבוא מחר - הרי אתה מאמין, לא? - היית מוכן להתערבות כזאת? תיאורטית, לא מעשית... אני מניח שלא היית מוכן. תחשוב על זה... )

טוב לדעת שאני לא יודע עלייך הכל וטוב שלא הבנתי אותך

ואני כמעט (בקרוב מצוין) ולא אומר דברים שאני לא מתכוון אליהם (בעניינים רציניים כמובן , כי לצחוק אני בהחלט אוהב)

כך שאל תמהר לחשוב שאתה יודע על מה אני מוכן להתערב.

אבל גם אם באמת הייתי נופל בזה , אנחנו מדברים פה על אידיאל , ובטח שתפילה צריכה להיות בצורה הכי

מושלמת שיש , ואם משהו צריך להשתנות זה הרגש שלנו...

יעזור לי הכמה גרושים האלו

גברים מדברים כאן

(נכנס לכוננות , מציב כיפת ברזל)

אתה יודע נאמר (בערך) רשע לווה ולא ישלם , ואין עלי מיליון כרגע  

אבל אם אתה ספורטיבי , אני יכול למצוא דברים אחרים להתערב עליהם

את יכולה להתפרק ימים שלמים ולהגיע מדכי אל דכי ולהיות מרוסקת נפשית לגמרי עד סוף המבצע, אם לא מכניסים קצת יותר את השכל לעניין.

ברור שמותר לחשוש ולדאוג - אבל אם רוצים לשמור על בריאות נפשית, חייבים טיפה להקהות את החושים ולהפעיל יותר את השכל שמבין שזה מה שנצרך, וזה מה שימשיך, כנראה, עוד לקרות בימים הקרובים, על אף שאנחנו כמובן מתפלילים שלא.

וייתכן שבאמת זה קשור להבדל בין גברים לנשים, כדברי שמואלג. אומנם קראתי גברים ממאדים ונשים מנוגה, אבל אני לא מתיימר להבין איך לבצע פה את החלוקה המגדרית...

וגם לא אמרתי שלא הכנסת בכלל הגיון. את יודעת מה את עושה, לא אני. אני רק הבעתי את דעתי, שבמקרה הספציפי הזה - אכן, בזה דווקא, נכון ללכת עם הרציונל - כי לדעתי זה עוזר לנפש פחות להישבר ברמות מסוכנות. את, כמובן, יכולה לחלוק עליי, מעולם לא אמרתי שלא

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז