אנחנו צריכים לזעוק "עד מתי" ו"לא עוד" ולדרוש משיח! לא להודות על הגלות, אלא לזעוק לגאולה!

תקבלי דין שמים באהבה, וגם תזעקי מקירות לבך עד מתי

תודי על הגלות כי מודים גם על רע כמו על טוב

ותזעקי לגאולה

מה זה אומר לקבל דין שמים באהבה,

זה ממש לא אמור להיות סותר לזה...

שהלב..אווי הלב...כמה הוא רוצה ומשתוקק לא לשמוע עוד על עוד נופלים,ועוד...

זה מהמקומות שצריך להשליט מעט יותר את השכל על הלב מאשר ההיפך, אחרת נתפרק מהר מאוד. ידענו לאן אנחנו נכנסים כאשר התחלנו את המלחמה. המבצע הזה חיוני ביותר, ואם יימשך בעצימות גבוהה ובהמשך טיהור השטח ברמה טובה - יש מצב שנגיע למציאות שבה החמאס, מיחס כוח, לשם השוואה, היום, של 100 אחוז - יגיע לרמת כוח של 5-10 אחוז בלבד ממה שהיה לא לפני זה, ועם קושי עצום בלחזור למה שהיה קודם, כעת, כאשר גם המנהרות עוברות טיהור מאסיבי.

תביני, כבר כעת, הערכת צה"ל היא שמעל 50 אחוז מהטילים של חמאס, הושמדו או נורו כבר - אם ממשיכים בעוד שבועיים כאלו של לחימה, גם בשטח הבנוי, אולי יהיה אפשר עקרונית להגיע למצב שבו רוב מוחלט של הנשק והטילים שלהם, מושמד, וגם במנהרות - שרוב המנהרות, יתגלו.

רק צריך את העוז והכוח והאומץ לכך, והידיעה שכן, עוד חיילים ישלמו את המחיר. מחיר הביטחון.

חובבי "גברים ממאדים ונשים מנוגה" לכאן...

אליך לא יגש רק בעיניך תביט!!

היד ה' תקצר???!!!! האם הקב"ה לא יכול לעשות לנו ניסים ונפלאות???!!!!

רק להתחזק באמונה וביטחון זה מה שיציל אותנו בעת הזאת!!!

כאשר חייל או אזרח מונים בדחילו ורחימו כל חלל, ושומעים כל העת על הפסקת האש והתייפחות העורף-

קשה מאוד להתמיד בלחימה עיקשת חסרת פשרות.

לאחר סיום המבצע נתייחד עם הנופלים, כעת צריך פשוט לדחוף קדימה.

זו בדיוק הסיבה שצריך גם להיזהר מאמירות כאלה, מלבד שאינן נכונות, חלילה.

לא להמריך את הרוח בשעת מלחמה. מאף כיוון. גוברה - וגם שמחה של מצוה שמכים באוייב.

בוודאי צער עמוק על כל חלל, אבל דווקא מתוך זה - לחזק את הרוח, להוסיף גבורה.

נועם צודקת לגמרי!

זו בכלל לא שאלה של רגש ושכל.

כולנו יודעים מה קורה במלחמות , ומה ההסתברות ועוד ועוד חישובים וידיעות שונות

כשאתה מבקש מה' תבקש כמו שצריך! שלא יאונה שום רע לכוחותינו! היד השם תקצר?

השם הטוב בעיניו יעשה , מי שמתפלל שיעשה את זה כמו שצריך!!

וברור שגם אני מבקש מה' שלא ייפגעו.

עם זאת, למרות שאני מתפלל ומבקש, בשכל אני יודע שהסיכויים שייפגעו בהמשך המצבע, כל עוד הוא קרקעי, עוד חיילים - הוא מאוד גבוה, ואומנם מתפללים - אבל המציאות מראה שכן נהרגים ויהרגו עוד.

זה לא אומר חלילה, שלא מתפללים או ש"לא מתפללים מכל הלב". מתפללים מכל הלב, כן, ויחד עם זאת מוכנים לאפשרות שיהיו עוד הרוגים. כי מבחינתי, אם אני על כל הרוג, יגיד: " זהו, אני לא מסוגל יותר לעוד הרוג!מספיק!אני לא יכול יותר לעוד הרוג! - אז דבר ראשון:  מה זה "אני לא יכול" - מה המשמעות המעשית של זה? ולמה יש צורך להגיד את זה? למי זה תורם משהו?

ודבר שני - אז אני אתבדה שוב ושוב ואכניס את עצמי לבור ייאוש גדול יותר וגדול יותר, שעלול אותי, כאדם פרטי, להוביל אפילו לכפירה בריבונו של עולם. עד כדי כך...

לכן אני משלב, כך לדעתי, בין התפילה והתקווה, לבין הרגש, לבין השכל שאחראי שאני לא אפול.

מקווה שאנשים הבינו מה אני אומר

מילים שכאלו!

נשמע לי מלשון הגמרא הזאת, שהברית כרותה לשפתיים, שיש כח רוחני מיוחד במילים שאדם מוציא מפיו,

וראיתי פעם שיש מלאכי חבלה שממתינים לשמוע מילים כאלה ותופסים אותם ומשתמשים בהם (נראה לי על מקלל עצמו)

אבל זה לא נאמר על כתיבה, ויתכן מאד שלכתיבה בפורום אין את הכח הרוחני הזה, ואין מה לחשוש לפתוח פה לשטן בכתיבה

להיות איזה מוכיח , אבל אם הרגש שלך בשעת התפילה לא תואם את מה שאתה מבקש זו

ממש בעיה , כמו לבקש סליחה על משהו ולהרגיש שזה יכול לקרות שוב , אני לא מתכוון להגיד לך איך להתנהל

אבל זה ממש לא לכתחילה , זה משהו שצריך לעבוד עליו.

ואם אחרי התפילה מה שביקשת לא נענה (או לפחות אם כך נראה) אין לך מה להרגיש ייאושים ובטח שלא כפירה

כי אדון עולם מחליט מה ואיך , גם אם אנחנו לא מבינים את זה. (ואיוב זו דוגמא נהדרת).

ומה זה גורם לי וכו', וכמה אני אחד בפה ואחד בלב, או משהו כזה - אתה לא יודע, כמובן.

אז תודה רבה על העצות, אני מאמין שאסתדר, אני מכיר את עצמי, ויודע למה התכוונתי כשאמרתי מה שאמרתי, ומה כנראה לא הבינו אותי עד הסוף. 

(אגב, סתם שאלה, כשאתה אומר "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח בכל יום שיבוא" - אם אני אתערב איתך על מליון דולר, שאני אומר שהוא לא יבוא מחר לעומתך שאתה אומר שהוא כן יבוא מחר - הרי אתה מאמין, לא? - היית מוכן להתערבות כזאת? תיאורטית, לא מעשית... אני מניח שלא היית מוכן. תחשוב על זה... )

טוב לדעת שאני לא יודע עלייך הכל וטוב שלא הבנתי אותך

ואני כמעט (בקרוב מצוין) ולא אומר דברים שאני לא מתכוון אליהם (בעניינים רציניים כמובן , כי לצחוק אני בהחלט אוהב)

כך שאל תמהר לחשוב שאתה יודע על מה אני מוכן להתערב.

אבל גם אם באמת הייתי נופל בזה , אנחנו מדברים פה על אידיאל , ובטח שתפילה צריכה להיות בצורה הכי

מושלמת שיש , ואם משהו צריך להשתנות זה הרגש שלנו...

יעזור לי הכמה גרושים האלו

גברים מדברים כאן

(נכנס לכוננות , מציב כיפת ברזל)

אתה יודע נאמר (בערך) רשע לווה ולא ישלם , ואין עלי מיליון כרגע  

אבל אם אתה ספורטיבי , אני יכול למצוא דברים אחרים להתערב עליהם

את יכולה להתפרק ימים שלמים ולהגיע מדכי אל דכי ולהיות מרוסקת נפשית לגמרי עד סוף המבצע, אם לא מכניסים קצת יותר את השכל לעניין.

ברור שמותר לחשוש ולדאוג - אבל אם רוצים לשמור על בריאות נפשית, חייבים טיפה להקהות את החושים ולהפעיל יותר את השכל שמבין שזה מה שנצרך, וזה מה שימשיך, כנראה, עוד לקרות בימים הקרובים, על אף שאנחנו כמובן מתפלילים שלא.

וייתכן שבאמת זה קשור להבדל בין גברים לנשים, כדברי שמואלג. אומנם קראתי גברים ממאדים ונשים מנוגה, אבל אני לא מתיימר להבין איך לבצע פה את החלוקה המגדרית...

וגם לא אמרתי שלא הכנסת בכלל הגיון. את יודעת מה את עושה, לא אני. אני רק הבעתי את דעתי, שבמקרה הספציפי הזה - אכן, בזה דווקא, נכון ללכת עם הרציונל - כי לדעתי זה עוזר לנפש פחות להישבר ברמות מסוכנות. את, כמובן, יכולה לחלוק עליי, מעולם לא אמרתי שלא

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז וגרורותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

כל פעם כשאני מצליח לצאת ממנו, אני מופתע כל פעם מחדש.

ת'אמת, שזה לא בדיוק 'מצליח' אלא שהשם מוציא אותי ממנו.

אבל נשמע מסקרן הנושא

מעצמי אני לא מתייאשת (כנראה) אף פעם

אני יודעת שתמיד יש דרך להשיג את מה שאני רוצה

לפעמים זה לוקח זמן למצוא/ ליישם אותה

מאחרים כן

אני לא נותנת צ'אנס שוב ושוב

אני לא מצפה מאנשים לעשות אחרת ממה שהם תמיד עושים 

לגבי עצמי.

השאלה היא אם זה נכון ו/או מציאותי ומעשי

במילים אחרות

סטנדרטים גבוהים

עצמיים ומאינטרקציה עם הסובבים

באופן מעשי זה אומר לסמוך בעיקר על עצמי

להבין יתרונות/ חסרונות של הסובבים

ולפעול בהתאם 

לפעמים לוקח שנים כדי להבין את עומק הייאוש שאתה מיואש ממישהו אחר..

אני מבין שאת מהוותיקות פה

קמתי במצב רוח קרבי..

אשמח להבין מה הפריע לך, כי אני לא ראיתי שום בעיה במה שכתבתי.

(אני גם לא מגיב פה הרבה בכללי...)