מי שפונה אליך שאת בדכאון. תגידי אולי את בדכאון!! כמו שידוע אדם רואה את המום שלו בשני...

היית בדכאון בגללם, כי חזרת לעבודה והם לא אמרו לך ברור מה העבודה. שלא ינסו עכשיו לטפס עליך ולנצל אותך...

אני רואה פה סוג של זילזול. את עובדת במקום דתי? זאת לידה ראשונה? אם את עובדת במקום חילוני, וזאת לא לידה ראשונה יכול להיות שהם מרחמים עליך... וחושבים שאת בדכאון כי אולי ילדת מהר אחרי החתונה או צפוף וכו....ופוחדים שלא תלדי להם כל שנה..

תסבירי שהדכאון היה לא עקב הלידה, אלא עקב כך שהם לא אמרו לך ברור מה העבודה, עכשיו כשאמרו הכל בסדר.

לידה ראשונה

אנשים מאוד טובים

ב"ה

אבל כמעט כולם יודעים שהלידה לא היתה שגרתית וממש לא קלה

ונכון שאני עדין מתמודדת עם השלכותיה אבל מכאן עד דכאון - אין ממש קשר!

בכל מקרה עם הבוסית שלי פונה אלי  בהכרעה שיש לי קצת דיכאון  לא ממש מתאים ולא שווה לענות "לך יש דיכאון" ועוד יותר מזה כשניסתי להתנגד בעדינות היא לא הרפתה וכאילו התנגדותי לקביעה איששה לה את העובדה שאכן יש לי בעיות מצבי רוח!

תודה רבה על תשובתך  , גם אני חושבת שאחרי הכול הם לא הבינו את הענין שהעבודה היתה הטריגר ולא הלידה

מה היא רופאה???? פסיכיאטרית?

אני לא רוצה לדמין ,מה היה קורה לו הבוסית שלי היתה פונה אלי בהכרעה שאני קצת דכאון.

תהי יותר אסרטיבית ופחות חלשה מולה.

רק תזהרי שהיא לא מנסה לקחת אותך למקום מסוים, שתודי שאת בדכאון וזה יהיה תרוץ טוב להזיז אותך מתפקידך

פשוט אמרה לי מה שלום המצבי רוח שלך ..

למרות שלא ראתה אותי כבר שבוע פלוס ובפעם הלפני שראתה אותי הכול זרם והיא לא התיחסה באופן חריג

משום מה מאחרי השיחה עם חברתי הדברים התחילו להתגלגל בצורה הנ"ל

הבוסית פשוט בפגישה אישית קבועה שיש לנו שאלה אותי פתאום מיד מה עם המצבי רוח שלי ...

ואח"כ המליצה לי לקחת משהוא טבעי אחרי שאמרתי לה שהכול רגיל ובררתי קצת עם אנשי מקצוע והם קבעו שיש לי ואין לי דיכאון!

אז לא נראה לי שאני צריכה לקחת משהוא , אלא אולי פשוט באמת רק צריכה להשתחרר באיזה טיפול דמיון מודרך וכו'...

היא עדין דחאקה בי שאין צורך להתביש ואפשר לקנות משהוא טבעי בכל בית מרקחת ...

כבר הרגשתי לא נוח להתנגד לקביעה שלה , כי ככל שאמרתי שהכול בסדר ככה היא היתה בטוחה שההפך נכון

אבל את קצת בחרת לשתף אותה יותר מדי...

אז אי אפשר להתפלא שהיא מציעה לך הצעות.

יכולת לעצור במשפט שהכל רגיל,

בלי להוסיף שבררת עם אנשי מקצוע שאין לך דיכאון וכו', ושאת רוצה ללכת לדמיון מודרך וכו'.

בפעם הבאה שהיא תשאל תגידי שאת נכנסת חזרה לשיגרה לאט לאט, ומרגישה טוב וזהו.

וגם חשוב לי לציין שלא ניגשתי לאנשי מקצוע כיוון שהיה חשד לדיכאון לאחר לידה ,

פשוט בגלל מה שעברתי בלידה אני עדין צריכה לעבור כמה טיפולים כדי להשתקם פיזית....

והלכתי גם למרפאות פרטיות ששם כבר מטפלים באופן די קבוע בריפוי הפיזי אחרי לידה וכבר אוטומטי נכנס לשאלון ולפגישה הראשונה הנקודות של אם קיים דיכאון אחרי לידה כזו טראומטית ואצלי כמה שללו זאת וברור לי שאין לי רק רציתי להדגיש לה שאם אני אומרת אין לי זה לא בגלל הדחקה ואפילו יש לי הוכחות מאנשי מקצוע

סתם מענין אותי להחכים ולדעת מה את היית עושה <?

אין לי מושג מה הייתי עושה. ברור שלפעמים נמשכים לדבר קצת בלי שהתכוונו וזה קשה לצאת מזה בצורה עדינה.

אבל בקטע בעקרוני אני לא מבינה מה זאת אומרת לא היתה ברירה.

כתבת קודם שהיא שאלה מה עם מצבי הרוח שלך והיית יכולה להגיד שבסדר ושאת חוזרת לשיגרה.

כל הפירוט שנתת לה אח"כ לא רלוונטי לבוסית.

וגם כל מה שכתבת בהודעה הזאת, האחרונה לא רלוונטי בכלל, זה לא עניינה אם ניגשת לאנשי מקצוע או לא ולמה. ואין לך מה להתנצל ולהסביר ולהדגיש וכו'.

אם את רוצה להגיד לה שלא קל לך לחזור אפשר להזכיר את זה במשפט סתמי יותר. להגיד משהו כמו "כן, לא היה קל לחזור אחרי ההפסקה אבל אני חושבת שחזרתי לשיגרה ורוצה עכשיו להשקיע בעבודה".

יכול להיות שזה לא 100% נכון ושבאמת קצת קשה לך אבל זה לא עניינה של הבוסית, לדעתי.

מה זה נקרא להשתקם פיזית מהלידה?

לא מקצועיות

לא רגישות

לא סבלניות

(לא כולם הכל ביחד חח..)

סיוט סיוט סיוט

רק צריך למצוא אותם

אין ברירה 

ותחושת שריפה בנרתיק זה לדעתי דבר ראשון לפנות לרופא

אפשר גם באפליקציה

לתאר מה את מרגישה בדיוק

בכל מקרה לא כדאי לקיים יחסים במצב הזה

ואולי זו איזו רגישות לטבעת

שמטפלת בכאבים ביחסים

אם את מחפשת לא משהן נקודתי אלא מבט יותר כולל

מירושלים

היא יקרה כי היא פרטית 

ברור לי שקשור לטבעת

אבל אין לי מניעה אחרת....

אם מכבי באזור הדרום עוזר לך.

החלפתי כבר כמה רופאות

לצערי כל אחת נפלה על קטע אחר. כבר יצאתי בוכה מרופאה לא רגישה

כבר יצאתי עם אבחנה לא נכונה מרופאה אחרת

ורופאה אחרת בלי סבלנות בכלל

נורא נורא נורא

אולי תכתבי אזור ומי שמכירה תוכל לכתוב לך המלצה.

בכל מקרה אולי יש לך רגישות למשהו כי תחושת שורף לא אמורה להיות. זה חריג אז כדאי כן לבדוק מה קורה.

האמת שגם את אמורה להנות

אולי יש לך שם פטריה? לא נשמע כמו תופעה מוכרת של המניעה הזו ממה שאני מכירה.. 

הספריי של אלופירסט,

הייתי מרססת ממש הרבה באיזור והדימום ממש התקצר לי, אחרי 5 שבועות אני חושבת שכבר היה די נקי.

בסוף טבלתי אחרי 7 שבועות אני חושבת אבל בעיקר בגלל שפחדתי לעשות בדיקה שם..

בהצלחה!

אני משתמשת בספריי הזה לכל מיני דברים ועזר לי בטירוף עם תפרים של לידה קיסרית.

אבל הדימום מגיע מהרחם. ולכן דברים שיכולים לעזור זה דברים שמכווצים את הרחם.

למשל- קינמון, מחיצות רימון, טיפות מסטיק תימני...

כמו מה שעוזר לקיצור מחזור.

בהצלחה ממש!!

אנסה את מה שאמרת

תודה❤️

מידה 2-2-

אז אולי אין כינים?

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

אשמח (תודה לך שהגבת בפרטי!)

ש

אנחנו צריכים להתחיל את המסע לivf (אני לא מאמינה עדיין)

בעז"ה עוד יהיו לי קטנטנים

אז איך זה ישתלב

והאופי שלי - דחיינות, איחורים... צריכה להשתנות הרבה.

ויש עוד הרבה עניינים לטפל בהם

כמו ללמוד להיות אמא טובה יותר...

ולהשלים קורסים בפסיכולוגיה

ולממן עוד תואר...

קיצור

דימיון.

שזה באמת תואר קשה ודורש מאוד.

לא יודעת איך עושים את זה עם קטנטנים. למרות שמכירה כאלה שעשו ושרדו.

ממליצה לך ממש ללכת בעצמך לטיפול באומנות. תכירי את התחום מחוויה אישית ממש (מה שיקל עלייך אחר כך בלימודים) ואולי הטיפול יעזור גם מול הפחדים והתהיות.

זה יכול להיות צעד ראשון בכיוון.

במפגשים משפחתיים. אני לפחות לא רואה טעם לדבר על נושאים מפלגים, בטח ובטח כשנפגשים אחת ל..

לדעתי המגשר הוא מה שאנחנו כן שותפים לו. החיים היומיומיים, הילדים, המשפחה..

ואם כבר קרה אז לזכור שזו לא חזות הכל ושבסוף עדיין כמו שאת רואה עם הדעות השונות אתם משפחה עדיין ואפשר להתלכד סביב נושאים אחרים

חיבוק על התחושות ♥️

יש לי דודים חילונים שמאלניים.

הפעם היחידה שדוד שלי דיבר בפתיחות ובאריכות את דעותיו השמאלניות הייתה כשאשתו ישבה שבעה על אחיה שנרצח בעוטף עזה. כמובן שתקנו ואפשרנו לו לפרוק את כאבו. (הוא באמת דיבר מתוך כאב עמוק...)

בשאר הפעמים שאנו נפגשים במהלך חיינו - לא מדברים על פוליטיקה בכלל. על יהדות קצת יותר, אבל מתוך מקום מכבד של שני הצדדים.

מציעה לכם לפתוח את זה פעם אחת, ולהגיע להסכם שלא מדברים על נושאים נפיצים כדי לשמור על אחדות המשפחה.

טבריה אמנם לא הכי מופגזת ..אבל תלוי בך..