והכל מושלם חוצמזה.... לא הייתי פוסלת.

אבל תלוי על איזו בעיה משפחתית מדובר,

מבין מה שתיארת על בעיה אחת לא הייתי מסוגלת לשמוע (לא אפרט כדי לא לפגוע בלא יודעין ח"ו).

נכון לספר ורצוי לשמוע ...בפגישה שלישית אני חושבת, אם זה לא תורשתי.

אם משהו תורשתי לדעתי חייב עוד לפני דייט ראשון.

שבעז"ה לא נצטרך לעמוד בכאלו סיטואציות,

ושכולם יהיו בריאים בעז"ה.

לא תמיד ישנה השפעה שלילית!! 

אם הבחור יודע להתמודד עם זה, יש מצב שהוא נבנה מזה ומתחשל.

שוב, תלוי מה הבעיה ומי הבנאדם.

1.- מתי שהקשר מבוסס, לא בהתחלה סתם כי זה עלול להישמע אחרת, וזה נשמע כו להודיע משהו רשמי,

כאשר זה לספר פרט אישי יותר, וצריך להרגיש בזה בנח.

2.- מה שנח לו לומר.

3. תלוי מה זה. אח נרקומן- אין מה לברר, יש רק להתפלל. מחלה- יש מצב שאבדוק אם זה גנטי ומה המשמעות של זה.

פטירת האב/מקצוע לא מכובד- אשמע את מה שיש לו לומר ולשתף, אין מה לברר על משהו שלא רלוונטי לעצם קיום הקשר...

להיפגש.

אם כל מה שאומרים עליו הוא נכון, כלומר: בחור מעולה - אז בעצם מה הענין?...  מי שמאד חשוב לה משפחה עם אח מוכשר, שלא תצא..  מי שמאד חשוב לה משפחה עם אמא נורמלית - שלא תצא (אפשר לשאול רופא מה הסיכון ה"גנטי", אם רוצים). וכו'.  משפחה עם לב רחב ומקצוע לא מכובד - בכלל לא מובן מה הנקודה...  לכאורה ברור שלב רחב עדיף מ"מקצוע מכובד"..

מי שהעיקר בשבילה הבחור - והשאר לא כ"כ משנה - אז יופי.

והבחור מצד עצמו - אינו חייב לספר על אחיו כלום. מה הקשר?  על אמא שלו, סביר שכן. לא כענין "עיקרי" לפגישות, אלא כנתון-להיכרות אחרי פגישות ראשונות, אם יש כיוון.  אביו נפטר? ה' ירחם. יש להניח שזה יעלה תוך שהוא מספר על עצמו, באופן טבעי.  

אם כל מיני דברים כאלו, רואים שאינם משפיעים עליו לרעה; אולי דווקא הוא יותר בעל רגישות וכד', אז למה "להתרחק". הרי הנתון שנכתב פה היה שרואים שזה לא משפיע לרעה.  ובאמת נכון שלא חייב שישפיע לרעה. כל אדם כעניינו, כמו עוד הרבה דברים. יש הרבה "נתונים" לאדם בחיים. תלוי הרבה בו מה הוא עושה איתם. מאותה נקודה - האחד ירגיש בבעיה והשני ירגיש צמיחה וכחות. אפשר לבחור.

מסכימה עם כל מילה.

חצי מהדברים שצויינו (אבא נפטר וכו' )לא הבנתי אפילו על מה השאלה,הייתי רוצה שיזכיר כחלק מהחיים שלו, בתור התעניינות בו  בלי דרמות מיותרות..

השאר?- גם לא נראה לי בתור לעצור את השיחה, להפסיק לנשום ולהגיד שיש לי משהו מאד חשוב לומר. אולי להציג את זה כעובדה שנאלצים להתמודד איתה ולומר שאפשר להעלות כל שאלה בנושא שחשובה לה...

אני רואה שאני כמעט בדעת יחיד פה, אז יתכן שרוב האנשים רואים את זה אחרת...

המון הצלחה!!

לפחות כשמדובר באחים עם מחלות/מחלות נפש...

על אחים עם מחלות נפש.

וגם בזה יש מדרג של אחוזי סיכון, שאפשר לברר עם רופא (וכתבתי שמי שחושש ספציפית, יכול לשאול ספציפית). וזה נראה לי ממש נושא שאין ענין להרחיב בו פה.  יש כאן בני אדם, מכל מיני רקעים, ואין ענין לפתח "דיון רפואי" בנושא. מי שחושש - שישאל רופא ספציפית למקרה.  זה גם לא היה הנושא העיקרי פה.

אמו חולת נפש- משמע אחת האופציות- שיש לה איזשהו סיכוי השפעה שלאנשים מסוימים זה יפריע.

ועל אותו דבר מה תגיד למקרים האחרים- לשאול את הפסיכולוג שלו?[על איך אלה השאירו חותם ואם?]

כשיצאתי עם בעלי, סיפרתי לו באחת הפעמים שיש לנו בעיית אלימות במשפחה. 

הוא היה די נסער, שאל את הרב שלו בישיבה והרב השיב לו - לא להכניס ראש למיטה חולה. במילים אלו.

מפה לשם יצא שלאחר כמה זמן נפרדנו.

כעבור שנתיים וחצי נפגשו דרכינו ומאז אנחנו יחד - 15 שנים.

יש לי גם אחות עם בעיות נפשיות...

ניראה לי שזה לא פשוט בכלל מצד אחד, ומצד שני - צריך לדעת שיש עבודת מידות רבה מאוד.

עם הרבה תמיכה, פירגון ואמונה של בעלי, אני יודעת שאני אמא טובה ואשה טובה.

ויש גם את הצד שלי - עבודה, עבודה, עבודה.. עבודת מידות ללא הרף. לרצות לשאוף תמיד לטוב, להיטיב, לא לקחת את הבעל והילדים כמובנים מאליהם.

אני גם יכולה לומר שהלכתי לטיפולים רגשיים, ע"מ שאצליח להוציא מעצמי את הטוב שקיים בי. חשוב ביותר!!

והמקרה שאת מתארת - הוא יותר קיצוני ממה שהיא שאלה עליו.

כי זה היה גורם לי להיות יותר סקרנית.

אנשים מושלמים לא מעניינים אותי.

ולא מפחיד אותי להתמודד

הקשיים שאתה מדבר עליהם הם באמת לא נתונים בשום אופן לשליטת מי שנתקל בהם, הדבר היחיד שהוא כן שולט בו זה איך הוא מתמודד איתם.

הקב"ה מביא התמודדויות לכל אחד (האמת היא שב"ה, אני לא מדברת מנקודת מבט שמכירה התממודדות מסוג כזה), וכוחות לכל אחד לעמוד בהן ולהתגדל מתוכן, גם אם צריך לעשות את זה באופן יום יומי (וגם אם נופלים לפעמים). אני חושבת שבן אדם שמצליח לבודד את עצמו (באופן פנימי- לא פיזית) מבעיות כמו אח נרקומן, או מחלת נפש במשפחה וכו', ולראות את עצמו גם כבן אדם פרטי בתוך משפחה, בן אדם שלא רק שיכול להיות נפרד מהבעיות האלה, אלא גם להתעצם מהן ע"י ההתמודדות- הוא בן אדם עם כוחות נפש עצומים, שזכה גם ב"ה להוציא אותם לפועל! זה דבר מדהים... וזה גם קשה מאד...

כמובן, צריך לבדוק טוב טוב (ולשאול! בעדינות כמובן, אבל לדעת לשאול...) כמה הבחור מושפע, מה מצב המשפחה כיום, ועוד דברים.

ואחרי כל זה

1. נראה לי שבהתחלה. לא יודעת אם דווקא בפגישה הראשונה, צריך להגיע למצב בסיסי של נוחות ופתיחות אחד עם השני, והיכרות בסיסית, אבל טוב לדעת את זה כבר בהתחלה. זה יכול ליצור תמונה יותר שלמה על בן אדם.

2. עוד פעם, יחסית בהתחלה. אבל מתוך גילוי לב ופתיחות (לפחות בסיסיים), ולא מתוך כפיה ולחץ להוציא את זה.

3. בפשטות- אברר.

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)