בס"ד
מדריכים אהובים!
אז הנה, עבר עלינו עוד אחד מהאירועים שעבורם הומצאה המילה "וואהו!". פשוט אין מילים אחרות לתאר מה שהיה שם בין הרי חברון. חבורה של אנשים מלאי רצון להוסיף אור וטוב בעם ישראל ובעולם כולו, יושבים ומשקיעים את כל כולם בשביל להיות מהטובים שבטובים-
להיות מדריכים.
ואני, עובר במסדרון, מציץ לתוך הכיתות ומתמלא בכל רגע מחדש בהתפעלות מדור המדריכים החדש שהולך וגדל בתנועה. מתפעל מהעיניים המלאות התלהבות, מהרצון שמרקיע שחקים ומהמסירות האינסופית שלכם למשימה הגדולה.
והנה יצאה לה השבת, תם הסמינריון, והרצון העצום מסעודה שלישית מלווה אותנו הלאה. הנה באים ימים שאנחנו כבר לא יחד עם עוד 200 מדריכים, כבר אין צוות שנמצא איתנו כל היום, הנה אנחנו לוקחים אחריות ומתחילים בעבודה הגדולה מכל. עבודה גדולה כל כך שחודרת לכל פרט מהחיים, כל מילה טובה לחניך שלי, כל פעולה שנבנתה מתוך מחשבה, כל מבט אל תוך הלבן שבעיניים כמו שלימד אותנו גלעד. עבודת הקודש הזו, של כל רגע ורגע היא הבונה תנועה, היא המקדמת את המציאות ומייצרת מהפכות. לא ברעש ה', כי אם בקול דממה דקה, דממה של מדריך המוסר את הנפש והלב למען חניכיו, באהבה, בשמחה, בחיוך מלא אמון.
אני רוצה להודות לכם, המדריכים הגדולים ביותר שיש, על כל ההשקעה והמסירות.
אני רוצה להודות לתחום בנים ובעיקר לדביר עמיאור רכז ההדרכה.
אני רוצה להודות לצוות היקר שלנו- דוד אביחי קרקובר, נריה צור, נועם גרינוולד, נטע אסיף, נריה שושני, יעקב פין, אביחי צוקר, רועי אמגר, עמיחי קראוס- מדריך הבוגרים, ודוד סעדה- רכז טכני. הצוות שהשקיע את כל כולו עבור הסמינריון הזה.
אני רוצה להודות לצוות הישיבה התיכונית קריית ארבע ובראשם לאבישי אדלר.
מקווה שהצלחנו במשימתנו, עכשיו הזמן להדריך בגדול, עלו, הצליחו והביאו את היום!
אוהב ומאמין מאוד-
אורי ממן- רכז סמינריון תשע"ד.