עושים ככה הפסקה, מתנתקים מהשגרה ונהנים קצת..

אין מה לעשות השגרה שוחקת. יהיה טוב!

והזוגיות תתחדש...))  סתאאאם, פשוט בעלי מגויס...וזה מה זה בא בזמן, אחרי תקופה שהייתי עצבנית עליו... עכשיו אני רק רוצה שיחזור...)

וכעת אשתדל להיות רצינית- שבוע זה נפלא אך לא נותן מענה לטווח הארוך,

האם יש משהו בחייכם כרגע שאפשר לשנות כדי להפחית בעומס?

להקפיד על ערב זוגי שבועי/התאווררות אישית בחוץ...

זה מאוד מקל...

לקבל עזרה עם הילד או עם עבודות הבית...

אני יודעת שזה ממש אכזרי להשאיר ילד 3 ימים אצל סבתא אבל את יכולה לנסות וללכת לבית מלון יומים שלושה זה נחמד!

סליחה על ההתערבות, אבל מה אכזרי בזה? הרי אותה סבתא הייתה בעצמה אמא שגידלה אותך או את בעלך.

בעיניי, אחת המתנות היפות ביותר שאפשר לתת לילד זה קשר (טוב ונעים) עם סבא וסבתא. זו מתנה שאין לה תחליף.

ברור שזה לא משהו שמקבלים רק אם נוסעים לסבתא לשלושה ימים. אלו שני דברים קשורים ונפרדים.

ובכל זאת, לשלוח ילד לסבא וסבתא לשלושה ימים יכול להיות מתנה נהדרת עבורו, ועבור סבא וסבתא גם כן.

(מנסיוני כילדה שכל קיץ הייתה הולכת לפחות לשבוע לסבא וסבתא)

אצל סבא וסבתא קודם כל אין לחץ

מותר אפילו להתגנב למזווה ולאכול שוקולד באין מפריע

לקפוץ על המיטות

לאכול מלא גלידה

הולכים לבריכה וטיולים ולים

משתוללים בחצר ומטפסים על העצים

תלוי בסבא וסבתא כמובן....

אם הם סגנון פולני שאסור לרוץ אצלם בבית,

ואסור לגעת בכלום - שלא ישברו ח"ו האגרטלים היקרים

וחייבים לגמור את כל המרק אפילו שחמסין -

אולי זה באמת לא כיף...

נראה לי שכל הורה שואל את עצמו...

קודם כל ברור שכל אחד צריך לעבוד לסגל לעצמו תכונות של שמחה, עין טובה , הודיה, קלילות וחריצות מתוך אהבה, זה עבודת חיים של כולם שמביאה איתה איכות חיים אמיתית. שנזכה...

בזמנים שאני מרגישה ככה אני מנסה להשתחרר לפי איך שאני מרגישה שאפשרי ויעזור באותו רגע, למשל...לפנק את עצמי במשהו שיהיה לי נחמד, לצאת להליכה, לקחת יום חופש ולברוח לאמא שלי או לקניות עם חברה (אני מכירה משהי שיש לה יום קבוע בשבוע שהוא רק לעצמה). לעשות משהו יצירתי אם מתחשק לי (אצלי זה בא ב"קריזות", חודש אחד אני שקועה בסריגה, חודש אחר בתפירה, פעם אחרת ביצירה במטבח, עיצוב הבית, נגינה,קריאה...). אאממ אתמול למשל היה לי רגע ממש מחרפן עם הילדים (חופש...) הייתי חייבת להירגע עם עצמי אז ישבתי לבד בחדר נעול וראיתי....אסי וטוביה....חחח...אל תגלו לאף אחד...דווקא צחקתי הרבה וזה היה שחרור נחמד וחזרתי לילדים כאמא שפויה. חחח בהצלחה לכולנו.

אסי וטוביה! איזה רעיון מעולה! אנסה בקריז הבא שלי...

1. לדאוג שהשגרה עצמה תהיה לא שוחקת. כלומר, ביום-יום עצמו שיהיו לך פעילויות נחמדות ונעימות (גם אם יש בהכרח גם כאלו שהן פחות שוות ומלהיבות).

2. מדי פעם- פעם בשבוע או שבועיים- לקחת הפוגה קצרה, זמן לעצמך/לך ולבעלך, ולעשות משהו כייפי. זה לא חייב להיות בילוי יקר/ארוך, אלא מה שמתאים לזמן ולכוחות ולמשאבים שלכם. כן להתאוורר.

3. לזכור שהרבה תחושות מתעצמות בהיריון (עד כמה שזכור לי), ויש קצת נטיה לקיצוניות רגשית לפעמים. אז לנסות בכל זאת לשמוח במה שיש, ולהעריך אותו.

תרגישי טוב!

תודה לאלוקים על השיגרה העמוסה והמתישה הזו,

מבקשת ומתחננת-

אל תיקח ממני את השיגרה השוחקת הזו בשום אופן!!

לא רוצה להגיע למצב שאתגעגע לשיגרה, כי היא תופר, חלילה, בדרך כלשהי....

תודה על העבודה העמוסה שמשאירה אותי בלי טיפת כח,

על הילדים שלוקחים ממני את כל היום והלילה,

על הבית שדורש ממני להיות אשת תחזוקה במשרה מלאה,

שום דבר מהנ"ל הוא לא מובן מאליו.

לא הייתי מתחלפת עם אף אחד בעולם.

איך לשרוד??

מנוחות, לפרגן לעצמי.

יציאות מידי פעם,

זמו איכות עם עצמי.

הפוגות רענון באמצע היום.

לצאת לחצר לבד בשקט לשתות קפה מול הנוף.

פרגון עצמי של ביביסיטר/ עוזרת,

ספר טוב,

מה שעושה לך כיף.

שבוע חופש אוזל מהר ונשארים באותו מקום

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות