(הם לא יפסלו לעדות משום קורבה, אלא משום בעל דין)

ולעיקר דבריך יש סימן בשולחן ערוך, שבית דנים ועונשים ומתקנים תקנות כשהם רואים שהדבר נצרך משום תיקום העולם, ומצינו בראשונים, בתקופה שהמשפט היהודי היה אוטונומי שיישמו את זה על דברים כאלה

לא שאני מסכים עם מה שהוא כתב שם

ואני יודע לנגן

מה זה קשור לענין?

לא שמעתי על זה

עשיתי את כל המבחנים של רב צבאי

"הרב הנכבד הנגן בהצולע שחופר בערוץ 7 ומבריח את כולם מופים"

אני מנגן די צולע

ביחו"ד משמע שהצריך שלושה סניפים כדי להתיר לשמוע מוסיקה,

ואחד מהם בשם שו"ת חדות יעקב (כמדומני) שאינו שומע הכלי ישירות.

אכן לא גלאט

אני מנגן על אורגן שנראה לי יותר קל

ועדיין

באצבעות.

חשבתי שיש לך איזה פתח.

|ועזוב את זה שכאן צמ"ע |

ופגישה שניה על הירח

היא ידעה מראש למה היא נכנסת

לא היה שום מקח טעות!

(הגיע מהר מאד השלב שזה לא מענין אותה, אבל באותה תקופה היא היתה מקשיבה לכל החפירות שלי בהתעניינות גדולה, ואחיות שלי לא הבינו מה כל כך מענין אותה)

בדייט שלישי וסחבת איתך גם את אחותך/אחותה כדי שזה לא יהיה ייחוד

היינו באיזה גינה, והיה ממש מרגש (הצעתי לה נישואין בפגישה שלישית)

וילד אחד החליט לצחוק עלינו והביך אותנו קצת (חצוף )

אני זוכר שבדרך חזור הביתה (זה היה בז' אב, ומיד אחרי הפגישה חזרתי לישיבה ונסעתי הביתה)

ישבתי ליד בחור וכל הנסיעה הסברתי לו את כל החלק האסטרונומי של קידוש החודש

(באמת בחור מוכשר)

(את הסוגריים אמרת על עצמך או על הבחור שישב לידך, או גם וגם? )

|מהר תענה לפני שהמנעלים יעלו עלינו וינעלו אותנו |

שיש את משפט התורה, שהוא צודק מצד עצמו, ומביא להשראת השכינה, וכדי להשלים אותו מבחינת הסידור המדיני יש את משפט המלך.

וכשאין מלך, בית הדין אחראי גם על החלק של המשפט ששייך אליו.

שלא קיים ולא בדיוק יכול להיות קיים - כי אין סמוכים, ולסמוך חכם שיתחיל לחדש את הסמיכה זה עסק קשה מאוד מאוד, שכבר ניסו פעם ולא הצליח, אז היום יש עוד פחות סיכוי...

וגם אין נביא, ואין מלך, ואי אפשר ליצור מלך סתם.

אז צריך לדון במצב של היום מה עושים - גם אם היינו רוצים מדינת הלכה - איך היינו עושים את זה בפועל? האם לבתי דין היה כוח מחייב כמו בתי דין של פעם, כאשר הם לא סמוכים? איך הם יוכלו לדון בדיני נפשות?

או שבגדול - כל עוד אין סנהדרין, באמת הדינים לא יהיה להם תוקף של בתי דין על פי ההלכה - אלא, הדינים יהיהו על פי ההלכה כמה שניתן...

הוא בכלל היה מצאצאי דוד המלך? (מאיזה שבט הוא באמת היה? )

מי מינה אותו למלך? רבי עקיבא?

נשמע לי מוזר מאוד. אפשר מקור?

ואיך אפשר לחדש את הסנהדרין היום, יחדש לנו רבינו? יש לך חכם סמוך? ואם לא - איך אתה מתכוון לסמוך אחד?

רק תגדיר לי בבקשה לצורך זה - מי נחשב חכם?

אופס.

הרי מבואר בירושלמי שניסו אם הוא יכול להריח יראת שמים לאנשים

(ולא הצליח)

זה בעיה, כי הרי זה רמב"ם מפורש שצריך נביא למינוי מלך (הלכות מלכים פ"א ה"ג)

מענין, אין לי כאן רמב"ם פרנקל, אבל אני מניח שמדברים על זה

אין גזירת הכתוב שהנבואה פסקה

אלא המציאות היא שהיא פסקה

אבל הרי ודאי תחוזר הנבואה "ושפכתי רוחי עליכם וניבאו בניכם ובנותיכם" ואני זוכר שראיתי במפורש שגם לפני הגאולה תחזור הנבואה (זיכרון ישן, לא זוכר איפה)

עכ"פ אם יבוא היום מישהו ויאמר לך שהוא נביא, אין סיבה לדחות אותו. צריך לבדוק אותו כמו שבודקים נביא. ואם הוא מצליח מאמינים לו

נביא

אבל אולי בינתיים הוא נביא על תנאי כזה

(גם אני יודע שאני ממציא)

(ואם תאמר שאין להם דין מלך, הרי המשנה אומרת מלך לא דן ולא דנים אותו, בעקבות מעשה שאירע עם ינאי המלך).

ואמרתי לך שנראה לי שדין מלך הוא דבר שמתפצל, ויש נושאים שלא צריך בשבילו מלכות גמורה, ומספיק שלמעשה יש לו שילטון

אולי זה תירוץ גם כאן?

ודוחק

אבל זה ממש עם הארצות מה שקורה כאן! בטוח שואלים את כל זה, אני לא סוכל להמציא תשובות מהבטן כשלא ראיתי על זה חומר, ומסתבר שאני מדבר שטויות (לפחות חלקית)

(ג) אל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים, ומחדש דברים בעולם, או מחיה מתים, וכיוצא בדברים אלו שהטפשים אומרים. אין הדבר כן, שהרי רבי עקיבה חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של בן כוזבא המלך. והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח, ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעוונות; כיון שנהרג, נודע שאינו זה. ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת.

נו, באמת - זה לא שהרמב"ם אומר שהוא ה-י-ה מלך - אלא, שהיה יכול להיות מלך המשיח עקרונית וכאשר נהרג התגלה שזה לא הוא - מה שאומר שהוא לא באמת היה מלך! כי אם היה מלך - כבר היה מלך המשיח.

מה שהרמב"ם מביא, לפי השגתי הדלה, זה רק להסביר שמלך לא חייב להיות "בעל מופת" גדול - אלא הוא יכול להיות אפילו אדם כמו בר כוכבא שרבי עקיבא האמין בו.

זה ממש לא אומר שבר כוכבא היה מלך, עם כל הכבוד...

"בן כוזיבא המלך"

כוכבא היה - ומין הסתם מידע שהיה לרמב"ם שלא על ידי נבואה - היה אמור להגיע גם לידינו היום, לפחות המקור - אז איפה כתוב שבר כוכבא היה מצאצאי דוד המלך? לא ברור לי...בקושי ידעו עליו דברים, הכל מעורפל שם...

(וזה מופיע בחז"ל)

מאיזה שבט היה בר כוכבא והאם באמת היה מיוחס ישרות לדוד המלך? למה משאירים אותנו "בערפל" לגבי מוצאו ו"מכריחים" אותנו לנחש זאת על פי דברי רבי עקיבא מסויימים?

על מוצאו של בר כוכבא.

לא עניין של מספק - עניין של "אני רוצה ללמוד ולהבין לעומק ולראות מקורות" יש מבין?

(חוץ מזה, שלעניין ייחוס - וודאי שזה חשוב. ייחוש צריך לכתוב במפורש, בעיקר כאשר מדובר בלכאורה ייחוס כל כך משמעותי של אדם, לדוד המלך, כדי להגדיר שהוא מלך...).

מצידי שיהיה גם מקור היסטורי שהוא לא הגמרא. אבל אני לא מוצא...

(דברים יז טו).

בדקתי שם והוא כותב שאם אפשר לקבל נבואה ממנים ע"פ נביא, אבל בגלל שיש מצבים שאי אפשר, התורה כותבת את הסייג של לא תוכל לתת עלייך איש נכרי. (הרי אם זה תמיד ע"פ נבואה, למה התורה צריכה להזכיר שאסור למנות איש נכרי?)

עכשיו ראיתי את זה בפנים.

אבל נראה לי מסברא שסנהדרין כן צריך,מה אתם אומרים?

באיזהשהוא פורום פנימי

\

במסכת הוריות נאמר: מלך שמת כל ישראל ראויין למלכות, וזאת כנראה לא רק מפני הנתון הסטטיסטי שהועלה, אלא גם מפני שכפי הנראה מלשון הרמב"ם בפ"א מהל'מלכים ההבטחה לדוד שכסאו יהיה נכון עד עולם אין פירושה שעתידה היא לחזור מתישהוא, אלא שהיא קיימת ונוכחת בכל דור באיזושהיא מדה, גם אם מוקטנת ומקומית בלבד לגבי המלך המושל בכיפה שאינו מבית דוד, וזהו פירוש לשון הרמב"ם בה"ח "אעפ"י שעיקר המלכות לדוד  ויהיה מבניו מלך" כלומר ובודאי יהיה מבניו מלך כמובטח לו, יוכל זאת להתקיים בשבט אחד כדמסיים הרמב"ם הלכה זו. הדברים משתמעים יותר בברור בחינוך : ואם תשאל בני למה ימנה אבי זאת המצוה והרי כבר נמצא דוד המלך הנצחי ונתמנה ממילא הוא וזרעו לכל הדורות. עיי"ש ותראה שהבין בפשטות שגם בימיו ובגלות ישנו היכן שהוא מנהיג ראוי שבו מתממשת ההבטחה לדוד

היוצא מכל זה הוא: א. שבכל דור חייב כל אדם להסתכל סביב ולזהות מי מבין המנהיגים הקיימיםהוא הכי ראוי להתממש בו ההבטחה לדוד בהיותו ממלא מקום אבותיו ביראה כנ"ל ברמב"ם שם, ואז גם בלי ספרי יוחסין ברור שאותו מנהיג הוא מבית דוד וחייבין לילך אחריו ולחזק כוחו מפני העוררין עליו ולהרחיב גבולו (וכדברי החינוך בתשובה לשאלתו הנ"ל). [אם לא מצאת שום מנהיג ראוי לכך, מסתמא אתה עצמך דוד שבדור עם כל המתחייב מכך...]. ב. במדה שמצאת את המלך-המנהיג והכתרת אותו עליך כמצוה, פטור אתה ממשא מלך ושרים, כלומר מכל מחוייבות וכבוד מלכות לכל שלטון אחר - ואפילו יתמנה על פי נביא, וכפי שיש אומרים (עפ"י לשון הרדב"ז בסופ"ג) שרוב ישראל תוקפו כתוקף נביא, שזהו גם הסטטוס של המדינה-המלכות הנוכחית - בדיוק כפי שאנשי ירושלים אינם חייבים דבר לירבעם גם לפני שקלקל, מצוות המלכות הנוהגות במלך שלא מבית דוד שהומלך על פי נביא כדברי הרמב"ם שם, אמורות אם כן רק למי שמרד או מאס בבית דוד - וכן אולי היום למי שלא חיפש או לא מצא וגם לא רוצה בעצמו להיות מלך כדוד. זוהי לדעתי מסקנא משמעותית מאד למעשה. ודי בזה למבין 

מה יהיה עונשו של רוצח במדינת הלכה? הרי כידוע לנו דברי הגמרא על בית דין קטלנית שהייתה הורגת אחת לשבע או לשבעים שנים - ואין ספק שהיו יותר רוצחים במזיד, פשוט בית הדין מרוב הדיקדוק, לא היו הורגים הרבה - ומה אז? הרי לכאורה בדיני התורה אין דין של "מאסר עולם" - ואם ככה, האם באמת רוצח שלא גזרו דינו למיתה, יצא נקי לגמרי???

אלא שלא. בית דין - שפועל על פי דיני תורה - יש לו כוח (במקור, לסנהדרין) לקבוע תקנות מעבר למה שאמרה התורה - מה שכתבה התורה זה הבסיס, אבל, לדוגמה - בתי דין היו מכניסים את הרוצחים ל"כיפה" - שזה מעין בית כלא של היום.

אבל אתה בהחלט צודק שצריך ללבן יותר ויותר את דיני ממונות ולהתחיל להתכונן למצב של מדינת הלכה לגמרי ולחשוב איך אנחנו היינו מתקנים חוקים שיסתדרו עם ההיגיון האנושי כיום - את זה גדולי הרבנים צריכים ללבן, וכאשר תקום סנהדרין, יהיה לה חומר להתחיל לעבוד ממנו, בעזרת ה'.

היא מקום שהורגים בו

לא נותנים לו שם לאכול כמעט

ואח"כ נותנים לו לאכל שערים והוא מת מזה

ועד כמה שזכור לי, כיפה היא הלכה למשה מסיני, לא תקנה (המצאתי את זה? כך זכור לי)

אבל אני מסכים אתך בעקרון, כמו שכתבתי כבר למעלה

רש"י אומר שזה הלכה למשה מסיני, והריב"ש מחדש את מה שאמרת שזה תקנה

לגבי שעורים ראיתי שזה רק לגבי חלק מהמקרים, ובמקרה של רוצח נפש ללא עדים, מניחים אותו בכיפה ומאכילים אותו לחם צר ומים לחץ ולא נשמע מכך שזה למוות...

עריכה: אה, עכשיו ראיתי שזה שלב אחרי שלב, צודק...

בכל מקרה, עדיין מה שאמרתי נכון חלקית - זה בית מאסר שנועד לגרום למוות...

בקיצור - הכיפה היה סוג של בית כלא, גם אם רק עד מיתה, ואולי גם מעבר למיתה, גם בכללי, בית כלא...

כסף מתחת לבלטות???מי לעזאזל שם היום עדיין כסף מתחת לבלטות???

ועוד כל מיני תלמידי תיכון שלא מבינים ביטוים

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר