בנסיבות הקיימות אין משהו אחר כ"כ ואל תגיד עכשיו לשנות את כל המערכת כי זה לא משהו שאנחנו יכולים לעשות לצערנו...

וכן, אם חלילה היו חוטפים אותי היתי מעדיפה שינהגו כלפי כך ולא לסבול את היסורים הבלתי אפשריים של השטנים האלה ימ"ש

השאלה היא באמת מה ההלכה אומרת על זה?(בהנחה שלצערנו כן משחררים רוצחים)

ו... איך אתה קשור למאפה נאמן??

הפקודה היא שצריך למנוע חטיפה גם אם זה מסכן את החטוף, אין שום אישור לעשות דברים מתוך מטרה להרוג אותו.

לא שאני מסכים עם זה, אני מתחבר יותר למג"ד שאמר שאם מתקרבים לתפוס אתכם יש לכם רימונים באפוד ואתם יודעים מה לעשות. (ציטוט מהזיכרון וגיגול מהיר לא מצא לי את המקור.)

יש לצערנו רבים, גם בצבא, המפרשים אותו כך (ולכן הוספתי 'בפרשנותו המעוותת).

 אם אדם רוצה להתאבד - זכותו. אבל אין היתר לרצוח אפילו אדם אחד, בכדי לא לשחרר מחבלים. אפשר גם לא לרצוח חיילים וגם לא לשחרר מרצחים. לא מונעים פשע אחד על ידי פשע אחר.

וגם אם בטוח ישחררו מחבלים ומיליון יהודים ימותו - זה לעולם לא יתיר רצח ולו של אדם אחד.

אף אחד לא מכריח את הממשלה לשחרר רוצחים, והיא לא יכולה לרצוח אנשים רק כי החליטה לרצוח אחרים במצבים מסוימים (שחרור מחבלים מוביל לרצח כמעט תמיד). אני מציע לא לרצוח חיילים, ולא לשחרר מרצחים.

וגם אם בטוח ישחררו מחבלים ומיליון יהודים ימותו - זה לעולם לא יתיר רצח ולו של אדם אחד.

אבל השאלה היא הלכתית על מה שבפועל קורה גם אם זה מצער מאד

זה כמו שיבוא מישהו ויחליט שאם הוא רואה אדם בחולצה צהובה, הוא רוצח מאה אנשים, אלא אם הוא רוצח את הלובש צהוב בעצמו, שרציחתו מבטלת את הרצח ההמוני. האם יש לו היתר לרצוח אחד, כי קבע לעצמו כלל שבכך הוא לא ירצח מאה?

זה שהמדינה דפוקה והעם דפוק לא מתיר למדינה לרצוח אנשים רק בגלל דפיקותה שלה.

הבעיה שזה לא בידיים שלנו... וצריך לחשוב מה מותר במצב הנתון וכאן השאלה

והעם שלי לא דפוק, לא יודעת מה עם שלך...

כידוע על שפיכות דמים יהרג ואל יעבור

ומדובר בדיוק על המקרה הזה

אני התחבטתי במקרה של חילול שבת בשביל כזה דבר

(מעשה שהיה)

יש ערבי שיש לו שדה מעבר לגדר ההפרדה

יש לו אישור לבוא לעבוד בשדה, וכל יום החיילים פותחים לו את השער ובודקים לו תעודות

מה עושים בשבת?

מותר לחלל שבת בשביל לפתוח לו את השער (החשמלי)?

לכאורה מה פתאום? מה הצורך המבצעי בזה? שלא יעבוד בשבת!

הבעיה היא שאם הוא לא יוכל להיכנס לשדה שלו בשבת, הוא יעתור לבג"ץ, ובג"ץ יאמר שזה לא "מידתי" ויחיב את צה"ל להרחיק את הגדר הפרדה מעבר לשדה שלו = סיכון יותר גדול ליהודים

אפשר להחשיב את זה לפיקוח נפש, או שזה עקיף מדי, ושבג"ץ יפסיקו עם השטויות שלהם?

למדינה יש פריבילגיות

אתה באמת רוצה מדינה שרוצחת את אזרחיה בשם כל מיני 'ערכים' מפוקפקים?

מה זה קשור אתה שואל? זה לא..

אם היטלר וסטלין היו כאן אתה מזמן היית מריח את הדשא מלמטה.

תחסוך אנלוגיות מטומטמות ולא קשורות, זה לא מוסיף לך כבוד וגם ככה היחס אליך כאן לא בשמיים.

ומסוכן באותה מידה. נראה שקראת את מצע המפלגה הנאצית הנתעב והפנמת היטב, שכן מדבריך השתקף הרעיון הבא:

"המפלגה...חדורה ההכרה, שלא תעלה ארוכה לעמנו אלא מבפנים על יסוד: טובת הכלל קודמת לטובת הפרט".

עכשיו אני אשנה את עולם הערכים שלי כי איזה דביל ברשת אמר לי היטלר גם חשב ככה!!

תתבגר.

אגב, אתה ממש נראה חסיד נלהב שלו, בחיים לא פגשתי אדם שמצטט ככה אותו בכזאת אדיקות

תזכיר לי בהזדמנות לערוך לך מבחן סיכה על מיין קאמפף.

http://n2.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t636438#7113596

בס"ד

על עליבות הנפש של הפוליטיקאים.

ובמעבר חד- מישהו יכול לומר לי מי היה חניבעל המקורי,

ומה הקשר בינו לבין הנוהל הזה?

לא יודע מה הקשר.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A2%D7%9C

בס"ד

אם יש סבירות גבוהה שהחייל החטוף ייפגע...

ויש גם התייחסות הלכתית.

אז למה מדברים על להרוג את החטוף, ובלבד שלא ייחטף חי?

או שלא הכל כתוב שם?

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%95%D7%94%D7%9C_%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A2%D7%9C

(אגב הקשר לחניבעל כמו שכתוב שם זה שהוא הרעיל את עצמו בכדי לא ליפול בידי האויב)

אם זה הנוהל מה ההתנגדות?

מספר רבנים פרסמו מאמרים ובהם התייחסות לנוהל על פי ההלכה. הרב אלעזר גולדשטיין ממכון "משפטי ארץ" שלל פעילות שמטרתה פגיעה בחייל החטוף, אך התיר פעילות שמטרתה שחרור החטוף או פגיעה בחוטפים, גם אם יש בה סיכון לחיי החייל החטוף.

חניבעל זה לא הנוהל של לירות לעבר החוטפים אלא שם הקוד של חטיפת חייל (כמו נוהל פרש טורקי או כל נוהל אחר, לצבא יש נטייה לתת שם קוד למצבים) במקרה של חטיפת חייל הנוהל הוא ירי.

http://www.nrg.co.il/online/11/ART2/607/023.html?hp=11&cat=1102&loc=4

תיקון - כעת אחרי שמחקו כמה הודעות נאצה עלי ועל הרועה, אז זה פחות מ40 תגובות...

המחיקה זאת יוזמה שלך?

אני דווקא הייתי מסוקרן לראות אם יש הסבר הגיוני למה שהלך פה.. נו טוף לא תמיד מקבלים מה שרוצים.

|הרועה ממשיך לבזבז זמן בהתחמקות מהמטלות שלו|

אני כבר לא טורח לבזבז עצבים על יונתן. תגובות שהוא כותב נגדי אני אתעלם. תגובות נאצה בכללי ותגובות לא ראויות אחרות שהוא כותב - אני אפנה למנהלים לגביהן. אבל מה שהוא כותב רק עלי, שיהיה. כבר לא מזיז לי וזה רק מגחיך את עצמו...

הוא בוהה בנקודות אקראיות באוויר בזמן שהוא מדבר עם בנות.

והוא עושה את אותו הדבר גם כשהוא מדבר עם בנים.

לפחות במקרה שלו זה משתלם, אני מקבל קצבת נכות בגלל האוטיזם שלו...

אבל מה התירוץ שלך?

אני מגיע ממקום הפוך, יש משהו במבט לעיניים שחודר פנימה ומתוך הכבוד העמוק למי שמולי לא מרגיש בנוח להסתכל ככה סתם. הוא שייך לה.

בעיני יש בטענה שלך חוסר כבוד, אתה הופך מרחב עדין ועמוק לסתמי בטענות של חוסר כבוד.

אף אחת מההתנהגויות הקיצוניות לא טובה 

לא להמנע מקשר עין, ולא לנעוץ מבט

זה גם מאוד תלוי סיטואציה

כשהמרצה שלי מסביר לי משהו אני יכולה להסתכל לו בעיניים גם חצי שעה 

כי הוא מסביר ואני מקשיבה

מבט עמוק בעיניים זה אכן דבר אישי

כמו שאמרת יש הבדל בין קשר עין לצורך להבין אחד את השני, לבין מבט שהוא כאילו מעבר...

מבטים מהסוג הזה יגרמו לי להסיט מבט ולמבוכה מול אותו אדם

שיש הבדל בין קשר שברור שכן למבט בעיניים.

לא ככה?

בתנועת בני עקיבא, שהיא תנועת נוער מעורבת, למדתי באוניברסיטה, כיום נמצא ביום יום בחברה מעורבת, ופועל  

יוצא מאורח חיים כזה שאין הבדל בהתנהלות היומיומית מבחינת ניהול שיחות ודיבורים, מול גברים ומול נשים.  

אני לא אוהבת להסתכל ישירות בעיניים של גבר

שהוא לא בעלי/ אבא שלי/ אח שלי

גם גיסים שלי אין לי בעיה

אבל גברים זרים אם יוצא לי להיפגש במבט זה כזה לשניה ומסיטה את המבט

שמישהו מדבר בלי להסתכל עלי

בכללי זה סוג של באג בתקשורת

ויש את ההקשר הדתי

(שאותי ספציפית קצת דוחה

רוב השכנים/ הגברים פה בשכונה לא מסתכלים עלי

מתעלמים

אבל אם הם דופקים בדלת וצריכים משהו

פתאום הם יכולים להסתכל וגם לבקש

חוץ משכן אחד נורמלי

שאומר בוקר טוב ומיישר מבט)

אני כמובן בכל שיח עם בנאדם מסתכלת ישירות בעיניים

זה מבחינתי הרבה מהשיחה

השיח הלא מילולי 

היה מפריע אם שכן היה מסתכל לי כל בוקר בעיניים ואומר בוקר טוב

זה טוב לי שאין תקשורת ביני לבין השכנים הגברים מעבר לטכני

יש כאלו בלי קשר להלכה שנבוכים להסתכל במשך זמן בעיניים, לפעמים גם של בני אותו המין.
 

ניכר מהתגובות שזה מקתנה מאדם לאדם.

ההלכה היא כמובן דבר נפלא, אבל לענד - אין לי ספק שיש בה גם לא מעט קשיים ומורכבות שהנידון זה אחד מהם..

שהכל מותר להם?

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.

אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

מי שלא גבר

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

שה' לא רוצה שתרגיש ככה.

אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.

התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.

התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.

ואני אוהבת את הספרים שלה.

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.

ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."

נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...

חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.

אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.

אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

לק"י

אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.

עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.

טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.

אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.

האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).

אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.

הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים

כנראה אתה פשוט גולש על רשת לא חסומה.

לכן חשוב לשים חסימה על המכשיר עצמו, כי אחרת זה מאבד את התועלת.

מוזר מאוד, גם לי לא קרה מעולם.

לגבי יוטיוב- דוקא זכור לי שהם לא מאפשרים תכניים בוטים (כמובן מה שלשיטתם מוגדר ככה😏)