[מבחינת, גר באיזור המרכז/ירושלים ויכול לדאוג לכל העניינים הטכניים...]

מנהלים, מצטער, מטבע הדברים בגלל שמדובר על מפגש מעורב של צמ"ע ולנ"ו ביחד - אני מעלה כאן דברים שבמובהק קשורים ללנ"ו - בבקשה קבלו זאת בהבנה

ההמשך טיפה ארוך אז מי שרוצה שיקרא רק את המשפטים שהדגשתי והכחלתי - הם החשובים ביותר, כולל המסקנות...

לגוף השאלה - לדעתי, האישית בלבד, נראה שמפגש שיש בו נטו רק דיבורים/צחוקים ואפילו עם פעילות חברתית קטנה - הוא לא מפגש טוב במיוחד, ואני אסביר: דבר ראשון, מבחינת חבר'ה חדשים שלא מכירים הרבה אחרים, זה יכול להיות פחות יעיל וטוב ממה שאני הולך להציע אחרי זה - כי מבחינת דיבורים וצחוקים, הם לא מספיק מכירים כדי אוטומטית לעשות את כל זה...

דבר שני - נראה לי שבדיבורים וצחוקים ופעילות חברתית בלבד - ויסלחו לי הנשואים כאן, וזה הולך להיות כנה - אנחנו גם מגיעים ל"איכות" מפגש שהיא לא בטוח שהכי ראויה לגמרי, כאשר מדובר במפגש מעורב, וגם, לא ממצים את היכולת של המפגש הזה להוציא ממנו משהו טוב לאחר מכן, שיכול לצאת ממפגש מעורב ולא ממפגש נפרד - וכן, מדובר על שאולי יצאו משם זוגות, לגמרי...

הרי מפגשים נפרדים רק של בנים או רק של בנות (כאילו היה קשה לנחש מה מתבשל בפורום של הבנות ופרסמו כאן לינקים לשם רק למורשות כניסה...) - אפשר לארגן בכיף לבד וזה יהיה בסדר גמור ויש כאלה. ומפגש מעורב - אם הוא קיים, כבר כדאי שיופק ממנו עוד משהו שיכול להיות טוב. (וגם, נראה לי שאז יש יותר סיכוי שכמה כאלו שלא רוצים מפגש מעורב סתם, כן יגיעו, כי יחשבו שזה יכול לעזור להם בנושא השידוכים)

העניין הוא שאנשים אוטומטית נרתעים ממה שמשדר "ערב פו"פ" - מכל מיני סיבות. אבל קחו בחשבון, שאם - וזה עיקר ההצעה שלי - יהיה חלק ראשון בתוכנית הערב שהוא למשל שיחה עם רב - לא חייבת להיות הרצאה כבדה, אלא שיחה פתוחה עם רב או איש ייעוץ או כל דבר (ולא קשה למצוא בירושלים רב שיהיה מוכן לבוא לחצי שעה-שלושתרבעי גג, לדבר כזה - גם אם בתשלום מסויים שהנוכחים יוכלו לכסות...) - על נושא הזוגיות וכו', משהו שהוא יכין ויפתח איתנו ויהיה דיון עליו, וסיכום של הרב - וככה יהיה אפשר למשתתפים לראות יותר לעומק אחד את השנייה, ולראות האם יש סיכוי אמיתי שיצא מזה משהו.

(אני יוצא מתוך נקודת הנחה - אולי שגויה, אבל ככה אני חושב - שמי שלא נשוי ומגיע למפגשים האלו, המעורבים דווקא - הגיוני שיעניין אותו גם הצד הזה - של השידוך האפשרי, אז למה לא לעשות את זה רציני יותר?). אז יהיה אפשר מראש לתחום בזמן את ההרצאה/דיון ולדאוג להגיד לרב, שנגיד, סתם דוגמה - בשבע וחצי נגמר הדיון והוא יכול ללכת כי אנחנו פונים לחלק החברתי יותר והפעילות חברתית אם רוצים, שיחות וכו', כיבוד... - כדי שלא יקרה מה שקרה במפגש לפני פורים עם עזרא יכין (גם ההרצאה שם לא התאימה ל"ערב פו"פ") שזה התמשך מעבר להיגיון הסביר...

אז יהיה אפשר נגיד, לעשות רבע שעה/עשרים דקות ראשונות הגעה למפגש, היכרות ראשונית, מה נשמע וכו' (כדי שיהיה זמן למאחרים הקבועים להגיע..) - ואז דיום עם הרב הנבחר/איש ייעוץ וכו' - במשך נגיד חצי שעה/שלושתרבעי שעה גג כדי שלא יכביד - ולאחר מכן החלק החברתי יותר שאליו יוכלו להגיע אלו שלא יעניין אותם החלק הראשון, או נשואים וכו' (ולדעתי אם מגיעים נשואים לחלק הראשון, צריך מראש לארגן בייביסיטר - נשואה/נשוי/רווקה/רווק - שישמור על הילדים אם יהיו, בחוץ...). והחלק השני, יוכרז מראש מתי הוא אמור להתחיל...

אז לסיכום באמת: אם אנחנו רציניים, לדעתי זה מה שכדאי לעשות, כי בואו לא סתם נעבוד על עצמנו - מפגש מעורב נטו בשביל "הצחוקים" וכו', בלי שום תוכן רציני שיוכל להוביל הלאה - הוא לא בריא כל כך, במיוחד שלא מדובר רק בנשואים ונשואות שזה משהו אחר.

אמרתי את דבריי. מכאן נשמע מה יש לציבור להגיד.

ואני לא עונה לסקרים פעמיים.... |סנובית| 

(עכשיו לכו תבררו אם בכלל טרחתי לענות לסבב הראשון) 

מטבע הדברים- מי שמבצע- משפיע 

אני לא יודעת מה שאלו לפניי לא ממש ראיתי, אנחנו שואלות כדי לדעת מה הכיוון כי במפגשים קודמים יש כאלה שהתלוננו שלא מתאים להם שזה עם\בלי הרצאה או ששאלו על התשלום וכד'.

השרשור הוא כדי לדעת מה בידיוק לארגן ואם תיהיה זרימה של אנשים והיענות 

מבחינתנו כן לארגן משהו עם תוכנית נחמדה וקלילה אז השאלה פה אם חבר'ה רוצים וגם ירצו להשקיע סכום מסויים בשביל זה או יש שיעדיפו סתם מפגש של דיבורים ובלי יותר מדי הוצאות.

אז בבקשה מי שיכול לענות ולא להתעצל שנדע מה הכיוון של הרוב פה ונזיז פה כבר משהו

אם לוקחים מכל חבר שמגיע 10-20 ש"ח זה לא בשמיים, ואפשר לכסות הכל כולל כיבוד קל (ואפשר גם לסכם שכיבוד קל מביא כל אחד משהו קטן באריזה סגורה מהבית - במבה, ביסלי, בקבוק שתייה וכו'... - ככה שאת המחיר לזה חוסכים ונשאר לשלם רק על איזה רב או משהו, אם רוצים...ועייני בהודעתי מעלה).

ולדעתי אפשר גם וגם, כמו שכתבתי, רק בחלוקה לשני חלקים מראש, ושיהיה מעניין הרב וכו' - מין שיח רב משתתפים עם הרב, שלא רק הוא מדבר ומשעמם... - ואז לבדוק מראש כמה יתכוונו להגיע גם לחלק הזה של המפגש, ולראות אם עניין התשלום יהיה נורמאלי לפי כמות אלו שיגיעו לחלק הזה. - ובנוסף, לאחר מכן, כמו שכתבתי, יהיה גם החלק היותר "פתוח", שאליו יגיעו גם אחרים שלא רוצים את החלק הראשון, והם לא ישלמו על ה"פעילות המעשירה" - אלא רק ישתתפו בכיבוד וכו'...

וסתם סקרנות:  "אנחנו שואלות" - מי זה "אנחנו"? מי עוד מלבדך?

וניצן באמת אלופה בלארגן דברים כאלו,, ולמעשה נראה שגם צורגי אבל הוא בטח שקוע בהכנות לחתונה (היא לא הייצתה עדיין, נכון? או שכן???)

סתם נו, ברור שעם התותחית בתחום

המפגש שהיה שנה שעברה באזור חנוכה היה מצויין!!!

גם הרצאה מעולה על זוגיות, שטובה גם לנשואים וגם לרווקים

וגם משחקי הכירות...

תשע"ד

עזבו אנלא מאופסת

ויאלה בואי נארגן ביחד....

אני (ונראה לי דעתי ידועה) בעד תוכנית שהיא מעבר לדיבורים, צחוקים, אוכל, דיבורים, אוכל...

קודם כל כי זה נותן למפגש מימד נוסף של ערך שאפשר לצאת איתו.

וגם כי ככה אפשר לשבור את הקרח וככה יותר אנשים מרגישים בנוח.

חשבתי על עוד משהו...

יכול להיות שערב כזה ישר מעביר מחשבה של מפגש פורום = מפגש פו"פ

ובשביל שזה לא יהיה ככה אז צריך שנשואים יגיעו ואז רוצים וצריך להתחשב בהם. 

אז זהו אפשר להגיד את זה, אנחנו אנשים רווקים, יפים, צעירים, מבטיחים...

ואנ(י)חנו רוצים להכיר חברים כמונו, שיכולים להבין אותנו ואת הרגשות שלנו. 

אנחנו לא צריכים דווקא חברים נשואים יש לנו מספיק כאלה  

גם ככה תמיד צריך להתחשב בהם בכל מקום. 

חברים, באמת שאנחנו יכולים לארגן משהו שיתאים לנו ולצרכים שלנו.  

ויש פה אנשים עם מלא מוטיבציה לארגן אז תראו היענות ונכונות. 

יש כל כך הרבה דברים טובים שאפשר לעשות אם רוצים. 

(ראית מה זה? אני חושבת עלייך בזמני הפנוי... ) 

לדעתי תוכן של מפגש צריך להיות משהוא שהוא מעבר לסבב הכירות, דיבורים, אוכל, צחוקים

אבל לא הרבה כמו שיחה של מישהוא - כי זה גורם חיצוני שכולם מקשיבים לו, ואין אינטראקציה בין האנשים 

משו ביניים- כמו דיון בפורום- רק פנים אל פנים. 

שיש תוכן ממשי אבל שזה בא מהאנשים במפגש עצמם. 

מילה על הנפרד\ מעורב -

שתדעו שהיה כבר בעבר מצבים של מפגש -שהוא הכיר את ההיא, ואז חשב עליה בשביל מישהוא שהוא מכיר ממקום אחר, ו--- קיצר יש לזוג הזה 2 ילדים היום. ב"ה. 

אז תבינו שמפגשי פורום זה דבר שמועיל באופנים עקיפים ולא רק באופן ישיר.

מניסיון העבר- לדעתי לא טוב לעשות נפרד ואז מעורב- כי יש את הכמה דק' מבוכה של "אוקי איך אנחנו מערבבים את הדבר הזה??? " 

(או את המבוכה של הבנים- הגעתי מוקדם, איך אני עובר פה מול קבוצה של בנות... ????? ) 

לדעתי המאוד אישית צריך לעשות את המפגש לא בירושלים. 

די חפרנו על העיר הזו.... כדאי לעשות במקום אחר כדי לתת לחלק ה"רחוק" של הניקים להיות הפעם קרובים.

לעת עתה

את חושבת עליי...

ועוד בזמנך הפנוי

לדעתי א' בבירור

הרי באים למפגש פורום 

לא ליום עיון

ואם רוצים תוכנית אומנותית אפשר לעשות משחק חברה חביב

ואם ממש מתעקשים למשהו יותר רציני, אז שאחד מחברי הפורום יכין פעילות, סטייל פעולת ערב שבת בבנ"ע

בכל מקרה רצוי שיהיה אוכל

אנשים מאושרים יותר על בטן מלאה (נשים פחות מאןשרות שהבטן שלהן מלאה, סתם סתם )

לסיכום, קלילות אנשים

זה הרבה יותר כיף ונחמד לזרום

לפחות לדעתי

הוא בוהה בנקודות אקראיות באוויר בזמן שהוא מדבר עם בנות.

והוא עושה את אותו הדבר גם כשהוא מדבר עם בנים.

לפחות במקרה שלו זה משתלם, אני מקבל קצבת נכות בגלל האוטיזם שלו...

אבל מה התירוץ שלך?

אני מגיע ממקום הפוך, יש משהו במבט לעיניים שחודר פנימה ומתוך הכבוד העמוק למי שמולי לא מרגיש בנוח להסתכל ככה סתם. הוא שייך לה.

בעיני יש בטענה שלך חוסר כבוד, אתה הופך מרחב עדין ועמוק לסתמי בטענות של חוסר כבוד.

אף אחת מההתנהגויות הקיצוניות לא טובה 

לא להמנע מקשר עין, ולא לנעוץ מבט

זה גם מאוד תלוי סיטואציה

כשהמרצה שלי מסביר לי משהו אני יכולה להסתכל לו בעיניים גם חצי שעה 

כי הוא מסביר ואני מקשיבה

מבט עמוק בעיניים זה אכן דבר אישי

כמו שאמרת יש הבדל בין קשר עין לצורך להבין אחד את השני, לבין מבט שהוא כאילו מעבר...

מבטים מהסוג הזה יגרמו לי להסיט מבט ולמבוכה מול אותו אדם

שיש הבדל בין קשר שברור שכן למבט בעיניים.

לא ככה?

בתנועת בני עקיבא, שהיא תנועת נוער מעורבת, למדתי באוניברסיטה, כיום נמצא ביום יום בחברה מעורבת, ופועל  

יוצא מאורח חיים כזה שאין הבדל בהתנהלות היומיומית מבחינת ניהול שיחות ודיבורים, מול גברים ומול נשים.  

אני לא אוהבת להסתכל ישירות בעיניים של גבר

שהוא לא בעלי/ אבא שלי/ אח שלי

גם גיסים שלי אין לי בעיה

אבל גברים זרים אם יוצא לי להיפגש במבט זה כזה לשניה ומסיטה את המבט

שמישהו מדבר בלי להסתכל עלי

בכללי זה סוג של באג בתקשורת

ויש את ההקשר הדתי

(שאותי ספציפית קצת דוחה

רוב השכנים/ הגברים פה בשכונה לא מסתכלים עלי

מתעלמים

אבל אם הם דופקים בדלת וצריכים משהו

פתאום הם יכולים להסתכל וגם לבקש

חוץ משכן אחד נורמלי

שאומר בוקר טוב ומיישר מבט)

אני כמובן בכל שיח עם בנאדם מסתכלת ישירות בעיניים

זה מבחינתי הרבה מהשיחה

השיח הלא מילולי 

היה מפריע אם שכן היה מסתכל לי כל בוקר בעיניים ואומר בוקר טוב

זה טוב לי שאין תקשורת ביני לבין השכנים הגברים מעבר לטכני

יש כאלו בלי קשר להלכה שנבוכים להסתכל במשך זמן בעיניים, לפעמים גם של בני אותו המין.
 

ניכר מהתגובות שזה מקתנה מאדם לאדם.

ההלכה היא כמובן דבר נפלא, אבל לענד - אין לי ספק שיש בה גם לא מעט קשיים ומורכבות שהנידון זה אחד מהם..

שהכל מותר להם?

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.

אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

מי שלא גבר

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

שה' לא רוצה שתרגיש ככה.

אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.

התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.

התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.

ואני אוהבת את הספרים שלה.

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.

ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."

נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...

חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.

אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.

אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

לק"י

אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.

עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.

טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.

אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.

האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).

אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.

הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים

כנראה אתה פשוט גולש על רשת לא חסומה.

לכן חשוב לשים חסימה על המכשיר עצמו, כי אחרת זה מאבד את התועלת.

מוזר מאוד, גם לי לא קרה מעולם.

לגבי יוטיוב- דוקא זכור לי שהם לא מאפשרים תכניים בוטים (כמובן מה שלשיטתם מוגדר ככה😏)