היה היום חום אימים אבל לא עד כדי זוועות כאלה! 

תרגיש טוב והעיקר תמשיך להנות!

ולהספיג את הקרם בעור בכל שכבה  (וכמובן לשים קרם עם מקדם הגנה גבוה)

לשים שוב כל שעתיים עד 4 שעות  (תלוי בהוראות שעל הקרם)

בכל מקרה באסה, זה התעסקות מרגיזה

על הכוויה הנוכחית  שמת סילוורול? (על הפנים שים אלוורה, לא שמים סילוורול על הפנים)  

אם כן - שימרחו לך איפה ששורף, תשב/תשכב איזה חצי שעה בנוח, במזגן אם יש - וזה אמור לעזור לפחות משהו להקלת הכאב...

רפואה שלמה! תכל'ס גם אני היום מעט שחיתי, בכינרת (מזל שאני וחבר שלי בתור שועלי כינרת ואיזור הצפון, יודעים למצוא בערך את החוף הלא מוכרז היחיד שאפשר לרחוץ בו בי שתהיינה שם בנות. אומנם אחרי חצי שעה/שעה זה כבר לא עבד וגם אליו הגיעו בנות - אבל בכל מקרה אז כבר היינו בדרך החוצה. 

זה בכלל הטרגדיה של עונת הקיץ, לדוסים - חוץ מהחופים הנפרדים בכינרת והברכות הנפרדות, לטייל באיזור המעיינות/ללכת לכינרת, בכמעט כל מקוםם שהוא, זה בעייה הלכתית מאוד קשה העיניים שורפות...

וכבר אין כמעט באמת דבר כזה "מעיין נסתר שאף אחד לא מכיר". זה די חארטה, לפחות באיזור הצפון.

מכמות הדוסים ששם!

(מסתבר שהרבה חילונים יוצאים לחו"ל בעונה הזאת.)

ברוב המוחלט של  הנחלים והבריכות הטבעיות שהיינו בהם היה צנוע.

חוף - זה כבר בעייתי ממש ולא משנה עד כמה הם לבושים צנוע וכו'... ואפילו אם רק הבנים בפנים והבנות יושבות בחוץ ומסתכלות, עדיין לא הייתי מרגיש בנוח והייתי פורש - וקל וחומר שאם בת נכנסת למים...

ויש גם המון חילוניים. לכל הפחות, בכינרת...

אם זה איזה מעיין קטן- באמת לא הייתי נכנסת כשיש שם בנים.

אבל איפה שהיינו זה היה בבריכות גדולות מספיק ולא ראיתי בזה בעיה.

קשר עין, ומדובר אחרי הכל בכניסה למים שכמה שתנסו ותנסו, עדיין זה לא משאיר את הבגדים כמו שהם (וגם אם במקרים ספציפיים כן, יש עניין של ליצור חברה בריאה ולעשות סייגים כדי שאחרות אחרייך לא ירגישו שגם אין בעייה לבוא עם בגדים אחרים כשבנים שם...)

ובגלל שאת בת, במחילה, יהיה לך קשה יותר להבין את זה...אז תסמכי על הבנים, לפחות בזה, כשמסבירים שזה בעיה

תודה על ההבנה...

אני לא מתכוונת להישאר ביום חם מחוץ למים.

אני עושה את ההשתדלות שלי עם בגדים צנועים למים

זהו.

טיפים טכניים איך בגדים לא יצמדו עם חשמל סטטי

(נראה לי לשים מרכך או משוה. לא זוכר)

אני חשבתי אולי לשלשל מהחצאית חוט חשמל של הארקה

אשתי אמרה לי פעם שבגד דמוי ג'ינס לא נצמד במים, אבל ממה שראיתי -זה יכול אולי להועיל במקום שהגברים רחוקים

לא כשהם 5 מטר ממך

את כנראה מדברת על מקרה שהבת לבושה

ואז הבן מרגיש - טוב אני אל מסתכל עליה, יאללה, אין לי כוח לצאת, זה בסדר

והבת לא יכולה להרגיש את זה. אולי הוא יסתכל? מאיפה היא יודעת?

(והוא לא צריך להיות במים. גם אם הוא בחוץ יש את אותה בעיה)

אחרת בשרשור, מאמין ב"כל הקודם זוכה". אם הבנות היו שם קודם, ראוי שהבנים לא ייכנסו. ואם הבנים היו קודם, אז גם בת שחושבת שהיא לבושה מספיק צנוע, ראוי שלא תיכנס ותעבור למעיין הבא. ואם יש בפנים בן/בת כבר ונכנס בכל זאת בת/בן אחר בלי להתחשב - אז כבר תעשי מה שבא לך, תצאי או תישארי, בכל מקרה הבנאדם שנכנס שני, מהמין הזני - יוצא לא בסדר כ"כ לדעתי.

חוץ מזה שאני אישית תמיד הייתי דוגל בשיטת "כל הקודם זוכה" - כלומר, אני מאמין שמי שהיה שם קודם, אתה זה שצריך להתחשב בו ולא הוא בך. כלומר - בנים היו שם בפנים - אז בנות, לא יפה מצידכן להיכנס אם זה יוציא אותם החוצה... וכנ"ל הפוך - בנים, אם הבנות היו שם קודם, דלגו למעיין הבא וכו' - אם תכנסו ובגלל זה הבנות תצאנה, זה יהיה ממש לא יפה מצידכם.

הלוואי שהייתה דרך לאכוף את זה לפחות מבחינה מוסרית על אנשים.

אבל לכל הפחות משפחות דתיות, צריכות איכשהו למצוא את הדרך הכי טובה לשרוד במציאות הקשה הזאת

ככה שיש סבירות די טובה שאני יודע על מה אני מדבר. לך לחוף בכינרת שהוא לא נפרד ותנסה למצוא לי שם פיסות חוף שאין בהן נשים בבגד ים. תנסה. יש בודדים כאלו וגם הם בסוף, מגיעים אליהם...

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍