חשק עז?

ותיקון שרק עכשיו שמתי לב אליו למילה משאירים ***

מי שממש רוצה יכול לדמיין ביסלי או במבה [הדבר הראשון שעלה לי]

"מה זה נקי אצלה- אפשר לאכול מהרצפה..."

*חייבת להסביר - הרצפה כל כך מלוכלכת שיש עליה מלא אוכל*

מה שלא הורג מחשל

ומה שהורג את אמא - נותן לך גימלים.

|יאללה בדיחות שחורות|

ואם אני לא טועה גם מבטל את המשכנתא על הבית אם ישנה, הויא הופכת אוטומטית להיות של הילדים, והבנק לא יכול לקחת אותו מהם. אני כמעט בטוח בזה - יש פה מישהו שמבין בזה מספיק כדי לאשר/להכחיש (דהיינו - משפחה ששני ההורים בה מתו במפתיע באמצע החיים, ונניח אפילו ללא ביטוח חיים - והייתה ברשותם דירה שעמדו באמצע תשלומי המשכנתא שלה - מה דין הדירה כעת?)

כל משכנתא מחייבת ביטוח חיים.

אז השאלה כבר לא רלוונטית

שיכול לכסות את הדירה?

ואם נניח לאבא יש עוד הרבה חובות, ושני ההורים נפטרים - אז כל החובות עוברים ליורשים ולירושה, או שבגלל שהבעל חוב נפטר וגם בן/בת זוגו - החוב מתבטל? (אני שואל מבחינת החוק בישראל, לא מבחינת ההלכה)

גם אני הופתעתי לשמוע זאת, אבל ברצינות - מדענים ערכו ניסויים וגילו שאוכל שהושאר על הרצפה פחות מחמש שניות - לא נוספו לו על ידי זה חיידקים, כי לוקח להם יותר מחמש שניות להיתפס על האוכל!(לגבי ליכלוכים, זה אכן משהו אחר אבל את זה ניתן לראות בעין וגם לשטוף במקרה הצורך...).

למה זה נשמע לי מזה שטויות.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA

על מחקר שבבירור יותר עדכני מ2007 (שהייתה לפני 7 שנים) - ככה שיכול להיות שפעם גילו ככה ופעם אחרת - אין לי מושג. אני אומר רק מה ששמעתי.

וליהודי - כן, מה שאני שמעתי, זה מחקר מדעי של ממש ולא בדיחה שעושה סתם איזה מישהו...

שכל אחד ינהג כפי המחקר שהוא מאמין בו

[הרי איך אתה יכול להגיד אמיתה מוחלטת, אם מחקר אחד אומר שבדק וגילה בוודאות ככה, ומחקר אחר אומר שבדק וגילה בוודאות בדיוק הפוך? אלא - שכנראה יש איזשהוא הבדל שאנחנו הלא מדענים לא יודעים, והם לא מגלים - ככה שכל אחד ימשיך לנקוט בגישה המחקרית שהוא יותר מאמין בה]

ולא "מחקר חדש גילה כי..." אלא את כל עבודת המחקר ואז רואים את ההבדלים,

יש הבדלים מהותיים כשקוראים מחקר שלם לכשקוראים את תוצאות המחקר שנכתבו ע"י מישהו.

בכל מקרה, לא נראה לי שרוב המחקרים שאתה מסתמך עליהם בחיים, מתן - אתה טורח מראש לקרוא אותם בעיון את הכל ולא רק את התוצאות, כאשר אתה רוצה להפיק מהם הלכה למעשה מה לעשות. אבל אולי זה הגיוני אם יש מחלוקת קיצונית כזאת. בכל מקרה, לי זה לא קריטי כל כך

בטח אם יש כזו מחלוקת. אבל באופן כללי, משתדל לחפש את המחקר עצמו וללמוד מה בדיוק עשו,

בד"כ זה לא מסובך מאוד, לפעמים צריך להיעזר בחומר עזר למושגים ספציפיים שקשורים לנושא.

לי זה קריטי, היום הכל שקרים ונוכליות, מרצים בכירים אומרים "תן לי את מה שאתה רוצה להוכיח

ואתן לך את המחקר" מי שלא בודק את המחקרים ע"פ הוא מבסס הנחות יכול לגלות שהמחקרים

הללו היו לא יותר מחתיכת נייר ששווה יותר בתור ממחטה לקינוח האף. וראיתי כאלה, שטויות כל-כך

מטופשות, הסקת מסקנות שאונסת את הנתונים, התעלמות מנתונים, חוסר תיאום בין שאלת מחקר

לדרך הביצוע... קיצר, מי שלא בודק מחקרים עלול לאכול לוקשים רציניים בטענה "מדעית"... 

דת המדע מקדשת את המחקר, אבל אני לא מתכוון להיות חסיד שוטה, יש לי שכל ב"ה ויכולת לברר

מה בדיוק אומר המחקר, לא צריך שמישהו יסיק מסקנות בשבילי.

שע"פ 40 אנשים אקראיים ניתן ליצור מדגם מייצג לכלל האוכלוסייה?

החוק שמקפל שרשורים

אבל לא צריך 40 אנשים, מספיק אותי ואת הרועה ונושא שהוא לא שוקו.

לא, אפילו על שוקו אני חושב שאני והרועה יכולים לכתוב יותר מ40 תגובות.

אפשר לפתח דיון שלם על דברים כאלה

חוק ה-3 שניות.

אז מיד לפח.

אם זה מלוכלך מעט,לנקות ולשים בפח.

אם הליכלוך הוא חסר תקנה- ישר לפההה!

אלא אם כן הריצפה נקיה אחרי שטיפה חח..

בקופת חולים, רחוב וכאלה- ישר לפח.

רצפה שנראת נקיה- מרימה ואוכלת.

(ואז הילד שלי עושה לי "אמא, קיח, לא אכול ריפה!" מחונך הבחור..)

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍